גיוס הון לא מדלל מהאיחוד האירופי - זו טעות לא להגיש בקשה

דף הבית >> סטארטאפים - גיוס השקעות >> גיוס הון לא מדלל מהאיחוד האירופי - זו טעות לא להגיש בקשה
גיוס הון לא מדלל מהאיחוד האירופי - אם יש רעיון ומיזם טובים זו טעות לא להגיש בקשה
מאת: גיא חורש, 29.1.16, 08:30גיא חורש

יזמים ומפתחים: כמו שאתם רוצים כסף, כך ה-EU מחפש לתת כסף, אך למיזמים נכונים עבורו. מדוע לשקול גיוס הון מה-EU ומהם הפרמטרים לבחינת ההצעה של המיזם ע"י ה-EU? מהות התכנית היא לסייע ליזמים, סטארטאפים וחברות קטנות עד גדולות לצלוח את מה שנקרא בעגת ההון סיכון: "עמק המוות".
 
הנושא של גיוס הון לא מדלל מהמדען הראשי הוא נושא חשוב, שאבי חסון עושה בו עבודה נפלאה. ישראל מודעת ליזמים ולרעיונות המדהימים, שהביאו אותנו למקום בו אנו יכולים להתגאות בכינוי הנפלא: The Startup nation.

גם אם אתם כיזמים בניתם את התכנית העסקית הטובה ביותר, התאמנתם על מצגת משקיעים כתובה כהלכה עם גרפיקה פנטסטית ויש לכם אסטרטגיה חזקה, עדיין אתם מתקשים לגייס הון ממשקיעים. אולם, אתם בכל מקרה מצרים על כך, שכדי "להתחיל את העסק", אתם נדרשים להיפרד מכמות של האקוויטי שלכם. לכן, אם אתם מחפשים לגייס הון לא מדלל, למרות התהליך והמתחרים הרבים על הכסף, אם עושים זאת כהלכה ובאמת יש רעיון טוב או מיזם חזק, זו טעות לא להגיש בקשה.

לאחרונה אני מקבל פניות מיזמים בעלי רעיונות מצוינים ומחברות במגוון שלבים של מיזמים, חלקם ברמת הרעיון, חלקם ברמת האבטיפוס וחלקם בשלבים מתקדמים, שמתעניינים בנושא גיוס הון מהאיחוד האירופי. להלן פירוט במה דברים אמורים.

ה-EUFP – מה זה בכלל?
ישראל משלמת כמיליארד אירו בשנה כדי להיות חברה ב- EUFP- תכנית המסגרת של האיחוד האירופי למו"פ ובכך שותפה עם כ-32 מדינות, שכולן משקיעות כסף ב-pull וסכום הכסף הוא באחוזים מהתל"ג שלהן. מכאן, שככל שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק: כמו שאתם רוצים כסף, כך ה-EU מחפש לתת כסף, אבל למיזמים הנכונים עבורו.

מטרות תכנית המסגרת של האיחוד האירופי הן לתמוך במדיניות האירופית ובפועל לחזק את הבסיס המדעי והטכנולוגי של התעשייה האירופאית. בפועל מתבצע שילוב של משאבי ה-EU ל-R&D.

בישראל, מי שמוביל את הפעילות הוא גוף המכונה ISERD – the Israel-Europe R&D Directorate  וזהו גוף המקבל תקציב מהמדען הראשי, ממשרד המדע והמועצה להשכלה גבוהה.

גוף זה מנגיש את התכניות הרלבנטיות (כל כמה שנים יוצאת תכנית חדשה, מה שנקרא Frame Program) כאשר התכנית הרלבנטית כיום נקראת Horizon 20/20  - תכנית עם תקציב של 74 מיליארד אירו, שתוקפה מ-2014 ועד 2020 (אציין, שעד כה 474 חברות ישראליות זכו במימון באמצעות התכנית) ועד כה שיעור ההצלחה של חברות ישראליות מההגשות של התכנית הקודמת הוא כ 23.5% בשווי של 875.6 מיליון אירו.

עד כה רוב הכסף הגיע לסקטור האקדמי הישראלי אולם בימים אלו המגמה היא גידול בהגשות ובפעילות לחברות מסחריות וזו גם מגמה מטעם ה-EU.

אז מדוע לשקול גיוס הון מה-EU?
נגישות לשוק האירופי, חשיפה לטכנולוגיות חדשות, הבנה של כיצד מתנהל השוק האירופי, מודיעין עסקי, מענקים כספיים ללא ויתור על IP, היכולת להיעזר במערכת כדי למצוא שותפים איכותיים וממוקדים לפיתוח משותף של טכנולוגיות ועוד.

המטרות, ששם לו ה-EU ברמה היותר פרטנית, הן לקדם אתגרים חברתיים בנושאי בריאות, אקלים, מזון, תחבורה, אבטחה ובטחון, לקדם מובילות ומנהיגות תעשייתית בכל מה שקשור לחלל, ננו טכנולוגיה, תהליכי ייצור וכמובן לקדם מצוינות במדע.

החלטתם שזה מתאים לכם והגשתם בקשה. מה הם הפרמטרים לבחינת ההצעה?
בבדיקת הבקשות מסתכלים על ה-Technical Readiness Level - TRL של כל בקשה ולפי השלבים מקציבים את אחוזי המימון ומאשרים סכומי כסף בהתאם (שכן לא תמיד תאושר בקשה על כל הסכום המבוקש) שכן, ה-TRL מן הסתם הוא אינדיקטור של בשלות והיתכנות של הטכנולוגיה או המיזם ויש לכך גם השלכה ישירה על מידת הסיכון של המשקיע, במקרה דנן ה-,EU על ההשקעה.

מעבר לכך מסתכלים על הפרמטרים הבאים:
  • מצוינות – כיצד מתואר הפרויקט ומה הולך בפועל להתבצע בו?
  • Impact – מה התרומה למשלם המיסים האירופי? מה ההשפעה על העולם? מה ההשפעה על התחרות (אם קיימת)?
  • יישום – ההיבט העסקי - תכנית העבודה וההיבט הפיננסי כגון תקציב הפעילות, תכנית עסקית המכילה כמובן תקציר מנהלים אודות המיזם, נתונים אודות ההנהלה והיכולת של החברים בה להוביל את המיזם.
לאחר מכן מדרגים את הצעות ומחלקים את הכסף לפי הקריטריונים הפנימיים של ה-EU.

לתכנית מספר מסלולים והרלבנטיות שלהם היא ספציפית ויש להחליט באיזה מסלול ניגשים בהתאם לאופי המיזם, המגזר, החדשנות, אם קיים "קול קורא" של ה-EU בנושא או לא.

חברות ללא קול קורא תיגשנה באמצעות ה SME Instrument  - מסלול התומך במיזם משלב התכנית העסקית, דרך הדמו או ה-POC ועד למסחור. כמובן, שהענקת הכסף היא נגזרת של השלב בו נמצאת החברה אך מהות התכנית הזו היא לסייע לסטארטאפים ולחברות קטנות עד גדולות (בסדר גודל תאגידי ישראלי) לצלוח את מה שנקרא בעגת ההון סיכון: "עמק המוות".
 
מאת: גיא חורש, ינואר 2016.
Target Business Development Ltd
guy@targetbd.com
www.targetbd.com
 
 מימון האיחוד האירופי



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15.5.17 - Bynet Expo 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference 

15/6/17 - CRYPTODAY 2017 

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

3/7/17 - 2017 Afeka Conference for Speech Processing  

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאפריל 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים