האם אנשי עסקים משקרים במהלך משא ומתן?
מאת: חיים חביב, 19.03.13, 16:00
 
זו רק אחת מהשאלות אותן מנסה לפענח חוקר הבינה המלאכותית ד"ר קובי גל, שזכה בפרס קריל להצטיינות מדעית לשנת תשע"ג.
  
האם מחשבים יוכלו לתפוס אנשי עסקים המשקרים במשא ומתן או לחילופין, להציע לפסיכולוג את השאלות 'הנכונות' כדי להבין את המניעים הנסתרים של מטופל? או להדריך תלמידים במעבדה וירטואלית בפיסיקה וכימיה באופן הבנוי לרמה האישית של כל תלמיד?
 
אלה הן רק מקצת השאלות בהן עוסק מחקרו של ד"ר קובי גל, חוקר בינה מלאכותית מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שזכה בימים אלה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת תשע"ג. הפרסים מיועדים לחברי סגל אקדמי מצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שטרם זכו לקביעות, והמועסקים באחת האוניברסיטאות בארץ.
 
ד"ר גל, חוקר בינה מלאכותית, פיתח "סוכנים ממוחשבים" - אלגוריתמים הפועלים במחשבים, רובוטים וטלפונים, אשר יודעים לשתף פעולה עם אנשים בסביבות הכוללות מספר אנשים ומספר מחשבים הפועלים בצוותא. באמצעות כלים מתחום מדעי המחשב, פסיכולוגיה וסטטיסטיקה, מאפשר דר' גל ל"סוכנים הממוחשבים" ללמוד את סודות קבלת ההחלטות האנושית ולהשתמש במידע זה כדי לתקשר עם האנשים בצורה הטובה ביותר.
 
הסוכנים הממוחשבים אינם מהווים תחליף למומחים במשא ומתן או למורים, אלא מנסים לסייע בהשלמת עבודתם באופן ש"השלם גדול מסך חלקיו".
 
שלושה מחקרים בולטים של ד"ר גל ממחישים היטב את העקרונות הללו. המחקר הראשון הציע סוכן ממוחשב שלומד לנהל מו"מ עם אנשים מתרבויות שונות בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת מרילנד. הסוכן מתבסס על מודל מתמטי שמנבא את מידת ההוגנות והמהימנות של האדם העומד מולו.
 
פרויקט נוסף עוסק בפיתוח "סוכנים ממוחשבים" התומכים במורים ובתלמידים המסתייעים במעבדות וירטואליות. אלה הן תוכנות ללימודי מדעים (פיסיקה, מתמטיקה, כימיה) המאפשרות לתלמידים תנאים כמו במעבדה אמתית, לרבות יכולת בניית מודלים של העולם, הרצתם וניתוח התוצאות. מאחר שתוכנות אלו מספקות סביבת לימוד עשירה לתלמידים, הן נפוצות במיוחד במדינות מתפתחות, בהן יש גישה מוגבלת למורים אנושיים.  באמצעות "סוכנים חכמים" המשתמשים באלגוריתמים של בינה מלאכותית (למשל, תנועות עכבר, סדר פעולות במחשב לפתרון בעיה, משך זמן העבודה בכל פעולה ועוד), ניתן לזהות את דרך העבודה של כל תלמיד, לגלות היכן הם מתקשים, לאבחן את אסטרטגיית הפתרון שלהם ולאתר טעויות.  גל פיתח שיטות שונות כיצד להציג מידע זה למורים על מנת לאפשר להם ניתוח מעמיק של דרך העבודה והקשיים של תלמידיהם. להמחשת תהליך עבודה זה ר' הסרטון .
 
הפרויקט השלישי שמוביל ד"ר גל מציע סוכן ממוחשב הלומד מתי ניתן להפריע למשתמש על מנת למסור לו מידע מועיל. מחקרים רבים מצביעים, כי להפרעות יש מחיר – הן מטרידות ופוגעות בתפוקה שלנו. דוגמא לכך היא ה"אטב האוטומטי" (“קליפי") של חברת מיקרוסופט, שקפץ על המסך בזמן הפחות מתאים Are you trying to write a letter? בניגוד לקליפ הטרדני, הסוכן של ד"ר גל מנבא כיצד יגיבו אנשים להפרעות שונות שהמחשב יכול ליזום, ומנסה לתזמן את ההפרעות בצורה כזו שיספקו מידע מועיל למשתמש אך לא יזיקו למהלך עבודתו. פרויקט זה נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת הרוארד וחברת מיקרוסופט.
 
מחקרים אלה, מספקים, בין היתר, הצצה לעולם "הבינה המלאכותית", באמצעות טכנולוגיית "הסוכנים הממוחשבים", המעלים את השאלה- האם זהו שחר של מהפכה טכנולוגית שתאפשר לאדם לשלוט על מחשבות של אנשים אחרים באמצעות מחשב.