האם כדאי לעבור להוט במסגרת "השוק הסיטונאי" כביכול שהחל אצלה?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> האם כדאי לעבור להוט במסגרת "השוק הסיטונאי" כביכול שהחל אצלה?
באופן די אירוני, ההצעה הכלכלית הטובה ביותר לצרכנים במה שמכונה "שוק סיטונאי" היא ברשת הוט: 80 ש"ח ל-30 מגה, 90 ש"ח ל-100 מגה ו-110 ש"ח ל-200 מגה (200 מגה טרם מופעל). זה המחירון ב-Fast. יש כאן הזדמנות חד-פעמית למשרד התקשורת לשנות כיוון.
 מאת: אבי וייס, 25.2.15, 23:05מנכ"ל הוט

לאחר שחשפנו כאן את התכנית של Fast על תשתית הוט, נדרשתי לענות לרבים על השאלה: האם זה כדאי? נתעלם כרגע מהעובדה, שלא מספיק מכירים בשוק את החברה הדי קטנה Fast ויכולותיה, ואני גם מדלג על הסוגייה, שלקוחות Fast מחוברים בחייגן ולא בחיבור ללא חייגן (DHCP) על רשת הוט, ואתייחס כאן לעיקר: איך זה, שאחרי שמשרד התקשורת איים על הוט, וכולם (כולל משרד התקשורת) טענו, שהמחירון, שהוט הציעה לשוק הסיטונאי הוא גבוה מדי, פתאום כל "מגדל הקלפים" הזה מתמוטט, עם ההצעה הכי אטרקטיבית וזולה בשוק הפס הרחב בישראל? 

הסיבה לכך היא: הוט ו-Fast "עשו בית ספר" לשוק הפס הרחב בישראל. כל ISP, שכבר יצאו לשוק (בינתיים זה 018 ו-012), אם הוא ירד למחירים הללו, הוא יהיה בבעיה כלכלית די חמורה.

גם Unlimited בבעיה חמורה, כי התכנית העסקית שלה נבנתה סביב העיקרון של 100 ש"ח ל-100 מגה כמחיר תשתית, ומעליו המחיר של ספק האינטרנט. העיקרון הזה נקבר ומת במהלך הפעלת "השוק הסיטונאי". אגב, במחירון של Unlimited, למי שהציץ בו לאחרונה, החיבור בפס רחב של Fast ב-100 מגה הוא 115 ש"ח + 200 ש"ח דמי הרשמה, בלי שום נתב, בעוד שעל תשתית הוט, המחיר של Fast הוא 90 ש"ח ועדיין לא צריך לקנות נתב...

נכון, שבהוט הערוץ העולה די חלש (מול Unlimited המספקת חיבור סימטרי), אבל רוב הלקוחות לא מבינים את ההבדל הזה וגם לא בטוח שהם באמת זקוקים לחיבור סימטרי. כך, נוצר לו מצב מוזר וחדש, שבו על תשתית בזק הלקוחות, שיעברו להסדר "השוק הסיטונאי" יפסידו גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך (כסף, זמן, ביצועים ועוד. נותח בכמה מאמרים באריכות. למי שמעוניין להרחיב בסוגיה זו: כאן, כאן וכאן), בעוד שכרגע יש יכולת (לכאורה) להרוויח ולחסוך בהוצאות הפס הרחב על תשתית הוט.

אגב, Fast תצא בקרוב בהצעה לשירותי טלפוניה של הוט בחבילה אחת עם הפס הרחב. כך, שתיאורטית החיסכון הכספי יכול להיות הרבה יותר גבוה, בוודאי יותר גבוה ממה שיש על רשת בזק, כי על רשת בזק אין בינתיים טלפוניה המשולבת בחבילת הפס הרחב (העניין תקוע בבג"ץ ולא ייפתר מהר או בכלל. עוד על סוגיה זו בהמשך הכתבה).

ה-ISP יכולים לצאת עם חבילות טלפוניה ופס רחב משל עצמם בשיטת ה-VoB (זה VoIP), אבל לא בטוח, שהלקוחות יתלהבו מהטלפוניה הזו הגם שהיא זולה. רבים התנסו ב-VoB בעשור שחלף וזה לא זכה להתלהבות ("בלשון המעטה") של השוק הפרטי בישראל. נדמה לי, שנושא הטלפוניה הקווית כבר לא כל כך אטרקטיבי ללקוחות, משום שרבים משתמשים במכשיר הסלולר שלהם - גם בבית... 

למי מתאים "השוק הסיטונאי" על תשתית הוט?
התשובה בקצרה: למעט (יחסית) לקוחות. מדוע? יש לזה כמה סיבות טובות:

א. כרגע, לקוח העובר ל-Fast או לכל ISP, שיצטרף להסדר דומה עם הוט, לא צריך לרכוש נתב על רשת הכבלים (כיום, אין בכלל דבר כזה בשוק הישראלי). דהיינו: הלקוח מהמר על כך, שהוא לא יצטרך לרכוש נתב, ושהתשתית תמשיך להיות באחריות הוט ולא באחריות ה-ISP כמתחייב מעקרונות "שוק סיטונאי של משרד התקשורת הישראלי". (כמעט כל הרווח שלו במעבר למבצע של Fast והוט ילך לאיבוד ברכישה ובתחזוקה של הנתב הפרטי הזה).

לא ידוע מתי יהיו נתבים מאושרים לרכישה והתקנה על רשת הוט. אני הערכתי את זה כאן כעניין שיכול לקחת עד שנה. זה יכול להיות קצר יותר, אולי חצי שנה. זה לא ידוע. גם לא ידוע מה יהיה המחיר של הנתב הזה. אם נסתכל מה קורה בעולם, אין נתבי כבלים בפחות מ-60 דולרים (הטובים עולים כ-120 דולרים. זה המחיר לפני עלויות ייבוא, התאמות, גיור, מכס ומע"מ). לא ברור איזה סוג נתב יאושר להביא ולמכור בארץ. בקיצור: יש כאן תעלומה וסיכון כספי לכל לקוח העובר להסדר הזה וחושב שהוא ירוויח כסף. אולם, בסופו של דבר יכול להיות שהוא בכלל יפסיד כסף... 

ב. לקוחות הוט, שנמצאים בטריפל, צריכים קודם להתנתק מהטריפל כדי לעבור ל"שוק הסיטונאי". כל מי שיודע לעשות חשבון, יגלה מיד, שהוא מפסיד. מדוע? כי מחיר האינטרנט בחבילות הטריפל הוא אפס, או כמעט אפס. אם מפרקים את הטריפל ונשארים כלקוח הטלוויזיה (והטלפוניהׂ) של הוט, צריכים לשלם על האינטרנט, כאשר בתוך חבילת הטריפל זה נבלע ואיננו

ג. מה קורה עם לקוח על תשתית בזק הרוצה לעבור לתשתית הוט ולקחת את חבילת המבצע החדש של "שוק סיטונאי"? גם הוא יכול לעשות לעצמו חשבון מהיר ויגלה שהוא מפסיד, וההפסד יכול להיות כפול:
1) יש עלות מעבר (לפחות 300 ש"ח). התשתיות של בזק שונות לחלוטין מתשתיות הוט. הלקוח צריך לשלם על ההתקנה ואז חלק ניכר מהרווח שלו הולך לאיבוד.
2) המצב חמור יותר אם אותו לקוח, שבא מתשתית בזק, הוא לקוח שירותי הטלוויזיה של YES. אי אפשר לחבר אותו על חוטי הקואקס הקיימים בבית, כי החוטים הללו שייכים לחיבור ל-YES. אז מה עושים? יש 2 חלופות:
א) או שנוטשים את YES ועוברים להוט באופן מלא, גם לשירותי הטלוויזיה (ויש להוט מבצעים אטרקטיביים של טריפל, במיוחד בסופי שבוע, ללקוחות חדשים. אולם, אם לוקחים טריפל מהוט כלקוח חדש, כבר לא צריכים ולא כדאי לעבור ל"שוק סיטונאי"... ). 
ב) או שמזמינים סלילה חדשה של מערכת חוטי קואקס מקבילה, החל מארון הכניסה לבנייין או לקומה, עבור חוטי קואקס לחיבור של הוט, במקביל לחוטים של YES (זה כרוך אולי אפילו בעבודות חציבה וקדיחה בקירות). העלות של סלילת התשתית החדשה והמקבילה הזו כמובן נופלת על הלקוח ועלותה לא ברורה כרגע. 

אז למי מה שמכונה בשם "השוק הסיטונאי על רשת הוט" כן מתאים?
הוא מתאים לכמה אוכלוסיות לא גדולות, אבל אלו אוכלוסיות קיימות:
1. למי שהוא לקוח של הוט רק בפס הרחב (ואולי גם בטלפוניה, אבל לא נמצא בטריפל).
2. למי שמעוניין לעזוב את הטריפל של הוט ולהישאר בהוט רק על הפס הרחב (ואולי גם טלפוניה).
3. למי שמעוניין לעזוב את בזק (וגם את YES, אם הוא לקוח YES) ולעבור להוט, רק לשירותי פס רחב (ואולי גם טלפוניה). 

כל אחד יכול לעשות לעצמו את החשבון אם ההסדר החדש הזה (של Fast והוט) מתאים לו, לאור המצב הקיים בו הוא מצוי. 

איך נולד התרגיל של הוט ל"שוק הסיטונאי"?
הוט הייתה לחוצה מאוד (נותח בהרחבה כאן), אבל היא מצאה את "דלת היציאה" ולמעשה היא יישמה בדיוק את מה שאני המלצתי למשרד התקשורת (בהקשר של הוט) בכתבה הזו. ההמלצה שלי הייתה לעבור למודל של WLR ולזנוח את המודל של משרד התקשורת בשם ULL בשיטת ה-BSA, שהוא לא "השוק הסיטונאי" האמיתי.

היות ונוכחתי, שמעטים הצליחו להבין על מה אני מדבר (הוט דווקא הבינה מצוין ולכן נקטה בתרגיל הזה, ביחד עם Fast, שמנכ"לה מבין אף הוא היטב את המשמעויות של כל המונחים הרגולטוריים הללו), אנסה הפעם לפשט את המונחים הרגולטוריים והטכניים הללו עד כמה שניתן.

בפשטות, מודל ה-WLR הוא קודם כל מודל של בניית יחסי אמון בין ספק התשתיות לספקים האחרים בעולם התקשורת, ובמיוחד הקטנים, כדי שכולם ירוויחו והלקוחות יקבלו שירות טוב ומתקדם. מדובר במודל, שבו הספקים האחרים הם שותפים של ספק התשתיות (בזק או הוט) ובפועל הם משווקים שלו. לכן, לספק התשתיות יש עניין, שהשותפים שלו יצליחו, ויש לו עניין לשדרג את התשתיות שלו, כי הן נשארות שלו והוא ירוויח יותר ממערכות משודרגות, אליהן הוא יכול לספק, ביחד עם שותפיו, שירותים נוספים ומתקדמים ללקוחות.

במצב הזה, אין סיפורי מודמים--נתבים, תמיכה, ביצועים ואחריות. זה די דומה למודלים של השת"פים הקיימים מזה שנים בעולם ה-IT ובשווקים אחרים, שבהם המשווק הוא גם "שותף עסקי" של היצרן, לא אוייב ומתחרה מר שלו, שמעוניין לחסל אותו, לסלק אותו מהשוק ולרשת אותו. 

משרד התקשורת, ברגולציה הקיימת (שהיא בכלל לא "שוק סיטונאי" אמיתי) יצר חומות של איבה ואי אמון בין כל הצדדים. המהלך של הוט עם Fast הראה, שניתן לפעול אחרת. לא צריך את כל הררי הנייר, שיצר משרד התקשורת, כדי להתערב בכל ביט ופסקה במערכות של הסדר השוק הסיטונאי. זה עניין שאמור להיות מלובן ישירות בין הספק והמשווק שלו, שהוא גם שותף עסקי שלו. הרגולטור יתערב רק במקרה, שהוא רואה אצל מי מהצדדים לשותפות הזו, הפרות חוק, תקנות, רישיונות או נורמות, או מזהה תרגילים המכונים בשם "צמצום מרווחים" - Margin Squeeze.

באירופה, הבינו את זה בעשור הקודם, אחרי שמה שמכונה כאן "שוק סיטונאי" (דהיינו: ULL: "פירוק למקטעים של הלולאה המקומית") הוא טעות. הבינו באירופה שאסור "לפרק למקטעים את הללואה המקומית", כי זה המקור לכשלון של ההסדר הזה. לכן, באירופה, גם בבריטניה, שממנה משרד התקשורת העתיק חלק ניכר מהעקרונות הקיימים כעת כאן, עברו שם לגישת ה-WLR, שהיא "שוק סיטונאי אמיתי". זה הסדר עם עקרונות שונים, של יצירת שותפות עסקית בין השחקנים בשוק, לטובת הצרכנים, לטובת הקידום של השקעות בתשתיות תקשורת, בלי מלחמות מכוערות ביניהם ובלי (כמעט) התערבות של הרגולטור לתקשורת.  

יש כאן הזדמנות יוצאת מהכלל למשרד התקשורת לשנות כיוון, לברך על ההסדר הקיים של הוט עם Fast, ושזה יהיה הסדר הקבע, בלי להתעסק בכלל בנושא המודם-נתב. אני יודע, שזו דרישה קשה לבקש ממשרד התקשורת לגרוס את כל הררי הניירות, שהוא הכין ל"שוק הסיטונאי". אבל, כרגע, בפלונטר הרגולטורי בו אנו נמצאים, זה המוצא הנכון ביותר.

מתחילת הדרך, היה משרד התקשורת  צריך לעסוק בתחום הקווי רק בדבר אחד: לטפח את Unlimited ולהסיר כל חסם בדרך להצלחתה כמתחרה ראשית בשוק הקווי. אבל, היות וזה לא קרה, צריך להפעיל את החלופה הקיימת: לטפח את התחרות בין הוט לבזק. מתחילת הדרך, לא היה צריך להכניס בכלל את הוט (ואחר כך אפילו את סלקום ופרטנר), להסדר "שוק סיטונאי". אולם, כל הטעויות כבר נעשו וקשה "לבכות על חלב שנשפך". כל זה נעשה בגלל קוצר ראות של השר היוצא והצוות הבכיר במשרד התקשורת שעסק בכך והמציא את כל הפלונטרים האפשריים שיש ועוד יהיו בתחום זה, עם כל "ארמיית" היועצים, ששפכו עליהם כסף בלי הגבלה על חשבוננו, הכל ב"פטורים ממכרזים".

לכן, כעת, את הטיפול בעניין "שוק חופשי לנתבים על רשת הוט" צריך לדחות. ממילא הסוגייה הזו שכבה במגירות של משרד התקשורת ללא כל טיפול יותר מעשור וחצי. למה עכשיו זה בכלל כל כך חשוב? אפשר למחוק את הכל ולעבור על רשת הוט למודל ה-WLR, מודל שלמעשה מופעל כרגע בין הוט ל-Fast, שסיכמו ביניהם במו"מ חופשי את תנאי ההסדר, כשהנתב נשאר של הוט ומתוחזק ע"י הוט וכך זה צריך להיות עם כולם, כהסדר קבע.

אז מה עושים עם בזק?

עם בזק הבעיה יותר קשה. משום שבזק כבר מיישמת את מודל ה-ULL\BSA והמודל הזה חתום ע"י שר התקשורת עם מחירון קבוע עד סוף 2018 (להוט אין מחירון במסמך החתום ע"י השר). זה לא פשוט לשנות את המסמך של השר (צריך חקיקה או שר אחר, שיחל בשימוע חדש ותהליך של ביטול המסמך של השר הקודם, תהליך היכול לקחת שנה ואולי יותר). 

אולם, גם לגבי בזק יש מקטע אחד שכן ניתן להחיל עליו את עקרונות ה-WLR באופן חוקי. זה תחום הטלפוניה. בזק הגישה בג"ץ כנגד משרד התקשורת בעניין הטלפוניה. בזק יכולה למשוך את הזמן וסביר להניח, שהבג"ץ ישלח את משרד התקשורת לנהל מו"מ עם בזק.

כאן, משרד התקשורת יכול להגיד לבזק כמה משפטים, עפ"י עקרונות ה-WLR:
א. תציעו אתם מחירון לטלפוניה שנראה לכם מתאים לתכניות העסקיות שלכם, אבל מחירון שיאפשר גם רווח סביר למפעילים האחרים, שיהפכו למשווקים ושותפים עסקיים שלכם בטלפוניה. 
ב. תתחייבו שלא תבצעו בעתיד תרגילי Margin Squeeze וכל מבצע עתידי שלכם יוצע קודם כל לשותפים העסקיים החדשים שלכם: חברות התקשורת האחרות. הכל צריך להיות גלוי ופתוח בין שותפים עסקיים ומבוסס על אמון הדדי. 
ג. אתם תמשיכו להפעיל את מערכת הטלפוניה שלכם כראות עינכם, וזה לא העסק שלנו (של משרד התקשורת), איך אתם מוכרים את זה דרך השותפים החדשים שלכם, כל עוד השותפים החדשים יכולים להתקיים בכבוד מהמכירה הזו. אנו מצפים, שתשדרגו את המערכות כל הזמן, כדי לתת שירותים טובים יותר לצרכנים, וזה אינטרס משותף שלכם ושל השותפים שלכם. אנו מצפים, שתציגו לנו את מסלול ההשקעות וההתפתחות הטכנולוגית של המערכות שלכם, מסלול התפתחות המתואם עם השותפים שלכם (כי גם הם צריכים לשדרג מערכות אצלם, במקביל). 

מישהו בכלל זוכר שבאוקטובר 2010 הבטיחה בזק שעד 2011 לקוחות בזק יוכלו לקבל על הרשת שלה עד 200 מגה? אני זוכר היטב, כי הייתי במסיבת ההכרזה הזו של בזק, במסגרת כנס "בזק אקספו", כנס שבו גם הודגמה הטכנולוגיה שמאפשרת את זה (200 מגה), ביחד עם אלקטל-לוסנט, ספקית הטכנולוגיה. למה זה לא קרה? מהרבה סיבות, אבל אחת מהן מאוד חשובה לדיון כאן. מייד אחרי הכרזות בזק, מנכ"ל משרד התקשורת דאז (עדן בר טל), הכריז שהוא יכפה על בזק הסדר "שוק סיטונאי", במתכונת שהומצאה ב"וועדת חייק". ברור היה לחלוטין, שההצהרה הזו תעצור את ההתפתחות של רשת בזק. זה מה שקרה באירופה, החל משנות ה-90 המוקדמות של המאה הקודמת, כשהרגולטורים בחלק ממדינות אירופה הכריזו על מדיניות ה-ULL, שכעת מופעלת בישראל.  

ב-2012, מנכ"ל של אחת מחברות ה-ISP הקטנות (יחסית), אמר דבר מאוד מעניין. 
איציק בן אליעזר, מנכ"ל 018, הצהיר בכנס בו השתתפתי ושעסק בסוגיית הרגולציה של מה שמכונה "שוק סיטונאי", את האמרה הבאה: "השוק הסיטונאי הוא התרופה הכי לא נכונה ולא מתאימה לכשלי השוק הקווי. שקודם יפתרו את בעיות הנגישות וניטרליות הרשת בשירותי הענן". אני מסכים עם כל מילה. בנוסף, אותו איציק בן אליעזר, שהוא (עדיין) מנכ"ל 018, רואיין על ידי (הראיון מצוי כאן), כבר בנובמבר 2011, והוא חזה אז די במדויק את הכאוס שאנו נמצאים בו היום. הוא לא היה היחיד שחזה זאת. אבל זה נושא למאמר מעניין אחר. 

להערכתי, אפשר יהיה להגיע לפשרה בין משרד התקשורת לבזק, לשביעות הרצון של כל הצדדים. ברגע שהבג"ץ יאשר את הפשרה הזו, היא גוברת על המסמך בחתימת השר. כך, ניתן יהיה לבטל את הסדר "השוק הסיטונאי" המיושן הקיים במסמך השר, ולצאת לדרך חדשה ברוח "השוק הסיטונאי" האמיתי הקיים באירופה, קודם בתחום הטלפוניה על רשת בזק ואחר כך לראות, אם זה עובד יפה, איך מבטלים את הרגולציה הישנה, גם על הפס הרחב. 

האם התסריט הזה אפשרי? בספק רב. בהרכב הנוכחי של צמרת משרד התקשורת, יש אטימות מוחלטת לצורך לדאוג לצרכנים. הכוחניות היא הקו המוביל וזה קו אנטי-צרכני  ופוגעני מכל היבט שלא נסתכל על כך, מה שמדרדר את הפס הרחב ותוקע אותו למשך שנים ויצר מצב שמכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי", בו הצרכנים מפסידים ובזק מרוויחה (רק בזק). ברגע ששר התקשורת היוצא (גלעד ארדן) החליט לבטל את החלטת קודמו (של משה כחלון) לפרק את חברת בזק, הדרך הנכונה כיום היא ללכת בכיוון של בניית יחסים חדשים, יחסי אמון ושת"פ בין ספקי התקשורת. לא יחסים של "חתול ועכבר", מה שייצר מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) במו ידיו. 
בתמונה: אבי ברגר: האחראי הראשי לפלונטר בשוק הקווי ומי שיצר במו ידיו חומות של איבה ומריבה בין כל השחקנים בשוק התקשורת, תוך יצירת נזק אדיר וארוך טווח לשוק הקווי בישראל. 



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

22.3.17 - GEMIC - TLV  

28/3/17 - Community Interfacing Technologies  

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

4/4/17 -  Israel AdTech 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לפברואר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים