השלב השני של השוק הסיטונאי נכשל עוד לפני שהתחיל. מה מסתירים מאתנו?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> השלב השני של השוק הסיטונאי נכשל עוד לפני שהתחיל. מה מסתירים מאתנו?
חשיפת הכשל בתכנון מהלכי ההמשך של השוק הסיטונאי (מהלכים שבלעדיהם השלב הראשון יסתיים די מהר) ומה מסתיר מאתנו משרד התקשורת כדי שהכשל הזה לא ייחשף? למה יש 2 נוסחים של הודעה על השלב השני של השוק הסיטונאי?
מאת: אבי וייס, 18.8.15, 10:50שלמה פילבר

בדיוק כמו תהליכי "העבודה בעיניים" (והפיכת כל כישלון להצלחה) של משרד התקשורת בתחום מכרז התדרים ל-LTE (כמנותח כאן), מה שהוביל לכשלון של התהליך כולו (כמנותח כאן), כך קורה כעת בתחום הקווי.

תזכורת למי שנוטה לשכוח את העובדות: כיום אנו עם רשת סלולר אחת (PHI - פרטנר-הוט-מובייל), שפרוסה חלקית ברחבי הארץ עם 20 מגהרץ, בזמן שלקוחות פלאפון מקבלים רק 15 מגהרץ בחלק קטן מהארץ, ולקוחות סלקום, גולן טלקום ועוד כמה MVNO, נתקעו מאחור עם 5 מגהרץ. בעולם, עסוקים כעת במעבר מ-LTE-A לקראת הדור החמישי... התוצאה הזו אינה "מכה משמיים", או רצון הספקים בשוק הסלולר. מישהו יצר את המציאות הזו. 

הרווח הכלכלי במעבר לשלב השני של השוק הסיטונאי:
בהודעה לעיתונות (גם בהודעה הכתובה וגם באתר משרד התקשורת) מופיע משפט המצוטט היישר מפיו של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה) [ציטוט]: "החל מהיום, גם התשתיות הפיזיות של חברות התשתית בזק והוט ייפתחו לשימושם של המתחרים. צעד זה יחסוך מהם את הצורך בחפירה ובהקמת תשתיות מסוג זה, יפחית הוצאות ועלויות, ויסייע בקידום התחרות".

המשפט הזה כל כך חשוב בעיני שלמה פילבר, עד כי המשפט הזה מופיע בשלמותו פעמיים בנייר הדי קצר שהוא פרסם תחת שמו. 

כדי שלא תהיינה אי הבנות אחרי שפעמיים המשפט הזה מופיע, הוסף שלמה פילבר עוד משפט, באותיות מודגשות [ציטוט]: "שירותים אלה של שימוש בתשתיות פיזיות יסייעו לספקי תקשורת להשתמש בתשתיות אזרחיות קיימות, כדי לפרוש תשתיות תקשורת עצמאיות, וזאת מבלי שייאלצו לבצע עבודות חפירה יקרות, שידרשו מהן השקעה כספית לא קטנה, העלולה לעכב או למנוע את כניסתם לתחרות, ושאין לצדם תרומה משמעותית לתחרות בתחום התקשורת. כמו כן, ההחלטה תמנע אי נוחות מהציבור העלול להיפגע מעבודות תשתית מעין אלו". (ההדגשה והקו מתחת - במקור). 

ניסיתי לקבל תשובה, אם מישהו יכול להראות לי היכן נעשה חישוב כלכלי, שלפיו השלב השני שהוכרז "יפחית הוצאות ועלויות". לא הצלחתי למצא אפילו מומחה אחד היכול להצביע על כך. כ"כ, חברות התקשורת עצמן לא מסרו לי כל חישוב כזה. חפרתי ונברתי בכל מסמכי משרד התקשורת, אם יש במקרה איזה חישוב כלכלי כזה, למשל מצד המומחה לפיברוקי מספרים במשרד, ולא מצאתי דבר כזה, אפילו לא ממנו.

המקום היחיד, שבו יש חישוב כלכלי (של סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, חישוב שנעשה על ידו ביחד עם פרופ' גרונאו), החישוב הזה מתייחס רק לשלב הראשון של הרפורמה, בו הוא חזה (כאן), שבזק תפסיד כ-1.3 מיליארד ש"ח, בארבע שנות התחרות. מיותר להתייחס כאן לתחזית המופרכת הזו, שכבר נותחה על ידי בעשרות מאמרים.

דהיינו: לא רק שאין שום תחשיב כלכלי המראה, שהשלב השני של השוק הסיטונאי יביא איזה רווח לשוק ול-ISP, ההפך הוא הנכון. הסיבה לכך מאוד פשוטה: משרד התקשורת לא תימחר (וגם לא יכול לתמחר) את עלות העבודה של בזק וקבלניה. 

עד שנולד "השלב השני" של "השוק הסיטונאי", כל ספקי התקשרות בישראל רכשו \ שכרו מבזק תשתיות ושילמו לה לפי מה שסוכם במו"מ עסקי. אם זה לא נראה בעיניהן, הן יכלו לפרוס לבד. למשל: פרטנר רכשה את IC-1 מ-Med-1 כדי להרחיב את פריסת הסיבים שלה. אולם, בהמשך החליטה, שזול יותר לרכוש תשתיות מבזק (למשל לצרכי חיבורים לאנטנות שלה ברחבי הארץ). סלקום החליטה להיפרד מבזק וסללה תשתיות משלה לאנטנות, אבל בהמשך החליטה, שיש מקומות, שכן כדאי לה לרכוש את התשתיות מבזק. הוט, עד היום, נסמכת בחלקים לא קטנים ממדינת ישראל על התשתיות של בזק. 

הכל היה יחסית בסדר, עד ש"העיניים הגדולות" של סלקום (שהחלו עוד ב-2010 ע"י נטוויז'ן), דחפו את משרד התקשורת לייצר (מה שעלה בעמל רב של עשרות אנשים במשרד התקשורת ובמשרדי הייעוץ שנשכרו לעניין, שעבדו על זה יותר משנה), רגולציה מיוחדת עבורה. התכנית הייתה ברורה וגלויה כבר מ-2010: לנצל את התשתיות של בזק וגם להוציא ממנה את הלקוחות.

כך נולד לו מצב חדש, שבמקום הסכמים מסחריים בין החברות, יש כעת מחירון קבוע (עד סוף 2018), מחירון, שקבע משרד התקשורת, שכולל בתוכו 3 רכיבים בלבד:
א. עלויות שימוש בשירותים על רשת בזק (פס רחב, טלפוניה, ג'יגות, רמת שירות, Multicast).
ב. עלויות רכישת\שכירת שירותי תשתית מבזק מכל סוג (כולל כמה הסדרים כמפורט באתר המשרד תחת השם העברי המוזר: "אס אל יו", הסדרים שמייד נעסוק בהם).
ג. עלויות העבודה של טכנאי בזק: כאן יש רק תעריף אחד: ביקור טכנאי במעונו של הלקוח (הפרטי): 158 ש"ח + מע"מ לביקור. 

בתעריפים הללו אין עלויות של ביצוע עבודות ע"י בזק (בעצמה, או ע"י קבלניה), משום שמשרד התקשורת הניח, שעלויות השכירה של התשתיות כוללות את: העברת מידע בין מערכות המידע של החברות, תחזוקה שוטפת, וליווי של הצוותים של ה-ISP בעת ביצוע העבודות, וכן המשרד הניח, שהעבודות תבוצענה (כולן) ע"י ה-ISP

כל הנחות היסוד הללו הן (כמובן) חסרות בסיס. כ"כ, אי אפשר לתמחר את העבודות של בזק (עצמה או קבלניה). לכן, כל המשוואה, שנוצרה ונבנתה בעמל רב במחירון הקבוע עד 2018, היא חסרת בסיס (עוד לפני שזה התפוצץ).

זה היה חייב להיות ברור למשרד התקשורת עוד לפני שיצא בהכרזות מפוצצות וחסרות כיסוי כאלו, משום:

א. בזק הזהירה כבר לפני יותר משנה וחצי את משרד התקשורת בעניין סודיות הנתונים וההגבלות, שהטיל השב"כ על העברת מידע על הרשת שלה לצד ג'. משרד התקשורת "נתקל בקיר" ולכן נאלץ לפרסם הבהרה, שהפכה את כל השלב השני של הרפורמה למיותר, עד שידונו בעניין בעוד 3 חודשים.

לגבי ההסדר החדש (והזמני), שקבע המשרד: שבזק תבצע בעצמה את העבודות עבור ה-ISP. היות ואין מחירון לעבודות הללו: שום ISP לא יזמין עבודה כזו מבזק, כי זה לא ישתלם זו. למה ה-ISP לא יכלו להמשיך בשיטה הקודמת (לפני השוק הסיטונאי)? זה לא ברור. מה שברור לחלוטין, שהם "נפלו בפח", שטמן להם משרד התקשורת.

ב. אחד החלומות המרכזיים של נטוויז'ן, כבר ב-2010, היה להפעיל Multicast על רשת בזק ולשדר טלוויזיה איכותית על רשת בזק ללקוחות, שהיא תסחוב מ-HOT ו-YES. אולם, החלום הזה נגוז, כשמשרד התקשורת "נפל בפח" ותימחר את ה-Mulicast לפי מה שבזק רצתה: במחירים בשמיים (כמנותח בהרחבה כאן).

כך אנו נמצאים היום במצב, שסלקום (שבלעה לתוכה את נטוויז'ן), משדרת טלוויזיה (OTT) על הרשת של בזק באיכות לא מובטחת (Best Efforts). כך, החלום על שידורי טלוויזיה איכותיים מת עוד לפני שנולד, כי לא נלקח בחשבון המחיר של השירות הזה על רשת בזק. למה לא נלמד הלקח מסיפור ה-Multicast, שאי אפשר לרכב בזול על רשת בזק ולסחוב לה בקלות את הלקוחות?

ג. כל הרעיון של שימוש בתשתיות של אחר בכפייה והכתבה של הרגולטור, הוא פרי מחשבות רגולטוריות של שנות ה-90 של המאה הקודמת. זו תקופה שבה נולדו עשרות אלפי CLEC (ספקי תקשורת מתחרים בחברות הבזק) בעולם. אלו חברות וירטואליות, שרכבו על תשתיות חברות הבזק, בזכות הרגולציה הזו.

אולם, די מהר התברר, שהיחידים, שהתפרנסו (היטב) מהנושא הזה, היו עורכי הדין, בתביעות ההדדיות הרבות, שנתקעו בבתי המשפט בכל המדינות בהן זה הופעל. לכן, ארה"ב הייתה הראשונה לבטל את הרגולציה הטפשית הזו ולעבור לרגולציה הנקראת באירופה WLR ובארה"ב: Resell או Wholesale. משרד התקשורת הישראלי פסל את השיטות הללו, מתוך חוסר הבנה מוחלט למה שקרה במאה הקודמת בארה"ב ובאירופה. 

די ברור, שבמצב שבו בזק יכולה לגבות כל מחיר מה-ISP, עבור עבודות תשתיות השוק הסיטונאי, זה מצב שמוביל: או לפשיטת רגל של ה-ISP, או למאבקים בלתי פוסקים בבתי המשפט (ופרנסה טובה לעורכי הדין של כל הצדדים, על הגב והכסף של הלקוחות).

זה ברור לחלוטין, שבזק לא תאפשר מצב דומה כמו שקרה וקורה עם גולן טלקום, שרוכבת על רשת סלקום בלי לשלם לה את המחיר הראוי, ובלי לשלם חובות גם לספקים אחרים, ובגלל זה היא יכולה להציע מחירים נמוכים ביותר ולמשוך לסלקום (וגם לאחרים) את הלקוחות, ובכמויות. 

בנוסף, הרי יש אין ספור מצבים בתפעול רשת תקשורת, שאי אפשר לתמחר אותם מראש. אביא כאן רק דוגמה אחת קצת מבדחת (או מעציבה, תלוי בנקודת המבט, שפורטה כאן): משרד התקשורת הטיל קנס על בזק, כי היא לא דיווחה בזמן על כך, שיש ניתוק תקשורת לקיבוץ פרוד. מתברר, שחזיר בר נפל לבור תקשורת של בזק, כי המכסה נגנב, והחזיר ברעבונו אכל את החוטים.

בזק השקיעה הון (ו-7 עובדים) כדי לחלץ את החזיר הזה חי מהבור ולתקן את התקלה. אם על התשתית הזו של בזק יהיה גם ISP, על מי תוטלנה ההוצאות הללו של חילוץ החזיר ותיקון המערכת? איך בכלל ניתן להתחשבן בין חברות תקשורת, כשכל הזמן יש הפתעות בתפעול רשת פיזית בכל רחבי הארץ, החל מקריעת תשתיות ע"י טרקטורים וכלה בהיטלים ומיסים חדשים של רשויות מקומיות? 

ההבדלים בין 2 הנוסחים בהודעת משרד התקשורת
במאמר כאן הבטחתי, שאם שום כלי תקשורת לא יגלה את ההבדלים בין הנוסח שנשלח לעיתונות (כאן), לבין הנוסח שפורסם באתר משרד התקשורת (כאן), אפתור לקוראינו את התעלומה. 

בין שני הנוסחים, נשמטו 4 מילים (בלבד). מילים מאוד משמעותיות ואלו הן: "ארונות התקשורת" ו"קופסאות החיבורים". 4 המילים הללו מופיעות פעמיים בהודעה המקורית שנשלחה לעיתונות, והן נשמטו בהודעה, שקיימת קבוע באתר משרד התקשורת. 

למה דווקא 4 המילים הללו נשמטו? כי כשהתחלתי לשאול שאלות מביכות (את משרד התקשורת), פתאום הבינו במשרד, ש-4 המילים הללו לא שייכות רק למסמך הראשי אליו מתייחס המנכ"ל (שימוש בתשתיות פיזיות), אלא הן שייכות גם (ובעיקר) למסמך אחר לגמרי, שהועלם ללא הסבר מההודעה לציבור הזו: (שירות SLU).

ההחלטה על השלב השני בשוק הסיטונאי כוללת בתוכה (כאן) את כל המסמכים וכל השיטות, גם של "השימוש בתשתיות פיזיות" וגם של ה-"SLU". אולם, די מהר התברר למשרד התקשורת, שה-SLU מת עוד לפני שנולד. לכן, הם ניסו להעלים זאת בהודעה לציבור, שנשלחה לעיתונות.

לרוע המזל, נשארו "זנבות" של ה-SLU בתוך הודעה לעיתונות המדברת על "שימוש בתשתיות פיזיות", הודעה, שהעלימה את קיומו של ה-SLU. לכן, המשרד מיהר לתקן את עצמו בהודעה, שפורסמה באתר, כשנוכח, ש"עליתי על זה". כך אי אפשר יהיה למצוא עקבות של רגולציית ה-SLU, שהועלמה, בתוך הודעה לציבור על "שימוש בתשתיות פיזיות". 

כך או כך, גם "השימוש בתשתיות פיזיות" מת עוד לפני שנולד, בדיוק כמו ה-SLU, כמנותח בהרחבה כאן, כאןכאן וכאן

ב-3.8.15 פניתי למשרד התקשורת בשאלות הבאות:

"בהמשך למה שנשלח אמש (מצ"ב):
 
1. נאמר ש"...התשתיות הפיזיות של בזק והוט ייפתחו לשימושם של המתחרים..."
א. על פי מה ישלמו המתחרים להוט? היכן המחירון של השימוש בתשתיות הוט?
ב. האם יש מתחרה, שהסכים לשלם לפי המחירון. שהוט שלחה למשרד התקשורת ושלא פורסם בשום מקום?
 
2. בהודעה נזכרות 3 פעמים המילים: "שימוש בתשתיות פיזיות" לרבות הפנייה לתיק שירות סיטונאי "שימוש בתשתיות פיזיות" מינואר 2015 (המצוי כאן).
אולם, בהודעה מצוינים רק חלק מהשירותים [ציטוט]: "ארונות תקשורת, קופסאות חיבורים, רשת עילית, סיבים אפלים, קנים וגובים תת קרקעיים". המשפט הזה חוזר על עצמו פעמיים בהודעה.
אולם, במסמך עצמו יש עוד שירותים שלא הוזכרו דוגמת אורך גל אופטי. האם לא יינתן שירות של אורך גל אופטי?
 
3. על פי המסמכים המצויים באתר משרד התקשורת מינואר ומפברואר 2015 יש עוד שירותים, שהיו אמורים להתחיל לפעול ב-1.8.15 ובכללם:
שירותSLU . 
שירות שוק סיטונאי למגזר העסקי.
כ"כ מספר שירותים היו אמורים לפעול מ- 17.5.15:
א. שירות .Multicast 
ב. שירות טלפוני.
ג. שירות פס רחב ברמת שירות P5 .
 
האם כל השירותים הללו לא הופעלו ב-1.8.15 (שכן הם אינם מוזכרים ואפילו לא ברמז בהודעה)?"

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. השתיקה מדברת בעד עצמה.

יתרה מכך. לפני מספר ימים חשפתי (כאן), שהוט בכלל לא בשוק הסיטונאי, גם לתפיסת משרד התקשורת החדשה, שחושבת, שזו בעיה של ה-ISP ולא של המשרד.  אז למה הוט מופיעה כמה פעמים בהודעת המנכ"ל (ללא כל הסתייגות, או הבהרה לתפיסה החדשה)? זה לא ברור.

כשהכל סודי, אין שקיפות ואין שיתוף הציבור ונציגיו המוסמכים בשום דבר, ככה זה בדיוק נראה: חובבנות ו"שליפות מהמותן", מהתחלה עד הסוף. "כה לא בונים חומה".
 
ביזיון וכישלון



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נפתחה ההרשמה למחזור הראשון של TLV Generator. ההרשמה - כאן

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15-16.2.17 - GLOBAL INVESTOR SUMMIT OurCrowd    

6-7.3.17 - BrainTech 2017 

22.3.17 - GEMIC - TLV

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לדצמבר 2016 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2015 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

איגוד האינטרנט התקין מערכת המסכנת את חברות האינטרנט וגולשי האינטרנט - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
MediaVenus
 
TLV-Generator
 
 
Telecom Experts
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים