חלק גדול מהחברות שאנו מכירים לא תשרודנה את העשור הבא
מאת: חיים חביב, 6.12.15, 17:50
 
איך ייראה עולם המחר? שתל גוף, שישלט ע"י הסמארטפון ויפריש תרופות לגופנו, מדפסות תלת ממדיות, שתוכלנה להדפיס תאים, ״רובוט״ לבוש עם חליפה ועניבה הנשלט מרחוק ועוד.
 
במושב 'תפיסות עולם משנות חיים', שנערך היום במסגרת ועידת ישראל לעסקים לשנת 2015 של גלובס קיבלנו הצצה מרתקת אל העתיד. כך לדוגמא:

עדי סופר-תאני, מנכל"ית פייסבוק ישראל: "רובנו עובדים בחברות, שתוך 10 שנים לא תפעלנה כאן יותר. הטכנולוגיה הסירה את חסמי הכניסה ומאפשרת לעסק קטן לחדור למגרשם של השחקנים הגדולים ואף לנצח בו. החברות הרזות הופכות להיות החברות הגדולות הבאות. חברת וואטסאפ העסיקה בעת רכישתה 50 עובדים ושירתה 450 מיליון משתמשים. יש בזירה חברות שלא היו פה אך גם כאלו שלא השכילו להתאים עצמם לסביבה המשתנה ולא שרדו (או מתקשות לשרוד), בעיקר חברות גדולות ומסורבלות כדוגמת קודאק, נוקיה, בלוק באסטר ואחרות.
 
התחרות היא לאו דווקא הפרמטר המרכזי, שעליו חושבים מיד אלא אלה שעכשיו מפתחים בגראז' ברחובות את "הדבר הבא", שישנה את עולם התוכן שלהם לגמרי. מה שחברת 'גט טקסי' למשל עשתה לחברות המוניות. השאלה היא מי בעולם העסקי של היום ישרוד. האם המהיר ביותר ? זה שמבין הזדמנויות? זה שזז הכי מהר?  
 
לחברה קטנה יש יתרון גדול אבל כשהיא מצליחה היא הופכת בעצמה לגדולה ומסורבלת. אם מייצרים תרבות ארגונית, שנותנת לעובדים קול אמיתי ואפשרות להבעת דעתם, ניתן להצליח ולא להפוך לחברה, שתיעלם מהעולם. 
 
פייסבוק מגייסת עובדים דעתניים היודעים להקשיב. השאלה היא: איך עושים את זה עם אלפי עובדים? קודם כל יושבים רק באופן ספייס כולל מרק צוקרברג עצמו. כל הזמן מתנהל שיח דעתני, פתוח וקשה. כל יום שישי מקיים צוקרברג רב-שיח שאלות ותשובות עם העובדים למשך שעה, ומקווה, שמישהו יציק לו בשאלה קשה, שאין לו תשובה עליה". 
 
אליזבת קוגן, מנהלת חדשנות ומו"פ בחברת הפרמצבטיקה:  "ממוצע שימוש בתרופות לאדם בן 65 הוא 5 טבליות ביום. 25% מהם נוטלים עד 10 טבליות ביום, והמספרים רק גדלים. האם העולם של מחר יראה ככה? 
 
בעתיד יהיה שתל בגוף, שישלט ע"י הסמארטפון ויפריש את התרופה. בנוסף, נוכל 'להדפיס' את התרופות שלנו עם מרכיבים שונים ומשקל נכון לכל חולה בנפרד. אנשים לא מגיבים בצורה דומה לתרופות, שנותנים להם, אבל קשה לחזות זאת. בעתיד נוכל לחזות זאת. 
 
אלה דברים, שיתרחשו בתוך עשור או שניים. עבור חברת טבע זה כיוון אסטרטגי. למשל, להפוך זריקה יומית לזריקה של פעם ב-3 חודשים. מדובר בחדשנות טכנולוגית בעולם התרופות. טבע רכשה חברה בתחום שתלים, שמפרישים בגוף תרופה, ומחויבת לחדשנות סביב החולה. הטכנולוגיה אינה מטרה אלא אמצעי לשרת את החולה".  
 
סיון יערי, מייסדת ומנכל"ית אינוביישן אפריקה, מי שזכתה על פעילותה בפרס האו"ם לחדשנות: "העמותה, שהקמתי לחיבור כפרים באפריקה למים וחשמל באמצעות טכנולוגיה ישראלית ואנרגיה סולארית,  כבר פועלת ב-7 מדינות וב-120 כפרים. עזרנו ל-750 אלף אנשים. לרוב אפריקה אין חשמל. בכל כפר אנו שמים כ-8 ברזים וטפטפות של נטפים, שעוזרים במקביל למים לשתייה לגדל חקלאות. החשמל מאפשר טיפול תרופתי והבאת רופא לכפר כיוון שיש עכשיו גם אפשרות לקרר את התרופות, שקודם לא היו בנמצא. מייד אחרי ההתקנה נותנים לילדים חיסונים.
 
החשמל עוזר גם בלימודים ומאפשר ללמוד. בבתי הספר הקימו עסק להטענת הסלולרי של התושבים והכסף הולך לתחזוקה. יש לנו מערכת בקרה, שמנטרת כל שאיבה וכל צריכת חשמל מרחוק. כל הפעילות נעשות ע"י צעירים ישראלים, שהמטרה לשפר את תדמית ישראל בעולם". 
 
אורי בן פורת, סמנכל קיימות בקבוצת שיכון ובינוי:  "שוק התשתיות והנדל"ן הוא שוק ללא שינויים כמעט. שוק מסורתי. הבית של ההורים והסבים שלנו דומה לבית שלנו. עדיין באתרי בניה מסתובבים עם ניירות. 
 
שיכון ובינוי בונה כבר 8 שנים בתקן אמריקאי של בניה ירוקה - הפרויקטים הכי גדולים והכי מורכבים. אולם, לא כל החכמה נמצאת אצלנו ועל כן האתגר הוא לשלב בין הרעיונות שבחוץ לבין מה שקיים אצלנו.  לפני חודש השקנו את בילדאפ. תכנית חדשנות ליזמים, סטודנטים וכל מי שחושב שיש לו רעיון איך הוא רואה את העתיד של הבניה ולקדם את ענף הבניה למאה ה-21." 
 
ד"ר רועי צזנה, חוקר עמית בסדנת יובל נאמן, מומחה לננו טכנולוגיה, הציג 'נציג מיוחד' - ״רובוט״ המורכב משילוב של סגווי עם רמקול ומצלמה, לבוש עם חליפה ועניבה ונשלט על הבמה בשלט רחוק.
 
צזנה: "יותר ויותר עובדים ב"בולשיט ג׳ובס". במקום 50 שעות בשבוע עובדים 15 שעות. השימוש ההולך והגובר במחשבים ורובוטים מביא לעליה גדולה ביעילות כאשר מצד שני הצורך בעובדים הולך ופוחת. העשירים הופכים ליותר עשירים בגלל שליטתם בטכנולוגיות. 
 
ישראל אייבי, סמנכ"ל בכיר לקוחות עסקיים פלאפון: "בישראל כחצי מיליון עסקים, וב-95% מהם מועסקים עד 30 עובדים. 50 אלף עסקים נפתחים בשנה ו-40 אלף נסגרים. עסקים קטנים נתקעים באמצע בין הארגונים הגדולים היכולים לעשות שינוי לבין הדור הנוכחי של הלקוחות, שרוצים שירות כאן ועכשיו עם מקצועיות ומקצוענות". 
 
פרופ' שולמית לבנבגר, חוקרת בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון ומתמחה בהנדסת רקמות: "בעתיד נוכל להשתיל אברים וחלקים, שגודלו בצורה מהונדסת. אנו לוקחים תאים על "פיגומים" תלת ממדיים, שגדלים ואחרי זה מתכלים, ואז משתילים אותם. מדובר בתאי גזע מיוחדים בוגרים מהעור או השיער ובעזרת הכנסה של גנים לוקחים אותם אחורה למצב של תא עוברי. הם יכולים לתת מענה לכל חלק בגוף כי החזרנו אותם למצב העוברי שלהם. זה מתאים לכל חלק כמו לב, עצבים, סחוסים וכל רקמה פגועה. מדובר בשינוי תפיסה. מדפסות תלת ממדיות תוכלנה להדפיס תאים עם יכולת התאמת תאים במקום הרצוי להם, ולכוון אותם למקומות מסוימים. בנוסף תתאפשר יצירת כלי דם בתוך רקמות מהונדסות (ללא רשת כלי דם הרקמה המהונדסת לא תשרוד). המטרה בעתיד ליצור איבר אורגני פעיל".