חשיפת הרגולציה שהייתה אמורה להיות בשוק הסיטונאי בישראל

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> חשיפת הרגולציה שהייתה אמורה להיות בשוק הסיטונאי בישראל
רגולציית השוק הסיטונאי הישראלי הובילה לרווחי עתק לבזק, דרדור החברות המתחרות בבזק אל עברי "פי תהום" והורדת מחירים זמנית ודי מתונה לצרכנים, שתיעלם בשנים הקרובות בגלל העלויות, שה-ISP משלמים וישלמו לבזק על כל לקוח שוק סיטונאי. יש חלופה רגולטורית טובה, ששמה L2-WAP.  
מאת: אבי וייס, 14.10.15, 10:20BEREC LOGO

בהצעתי לשנות כיוון ולהציג רגולציה חדשה לגמרי בשוק הסיטונאי בישראל, הצגתי את המינוח L2-WAP (ר"ת: Layer 2 Wholesale Access Products). המונח הזה הופיע גם בכתבה איך בזק ניצחה בבג"ץ הטלפוניה ומדוע הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה לא מתפטר?, ונשאלתי: מה זו הרגולציה הזו? 

בכתבה כאן אנסה לענות בקצרה ובכמה שפחות מינוחים טכנולוגיים על השאלה הזו.

כדי להבין מדוע יש צורך בכלל ברגולציה חדשה, יש להסתכל בעיניים פקוחות על שוק התקשורת הקווית הקיים בישראל, שתוך שנה אחת הידרדר חמורות בכל קנה מידה השוואתי והוא ימשיך להידרדר. זה כולל:

א. רווחי עתק לבזק כתוצאה מרגולציית השוק הסיטונאי, רווחים שילכו ויגדלו בשנים הקרובות (הפוך לכל התחזיות המוטעות של משרד התקשורת).

ב. דרדור החברות המתחרות בבזק (סלקום, פרטנר, הוט ו-Unlimited) עד כדי "עברי פי פחת". אם לא יבוצע שינוי כיוון, חלק מהחברות הללו תגענה לפשיטת רגל תוך שנה ואולי פחות. 

ג. לקוחות השוק הסיטונאי קיבלו הוזלות מסוימות בעלויות הפס הרחב שלהם (ודי זניחות, כשמחשבים מול הירידה הזמנית במחיר את ההפסדים, שמקורם בצורך ברכישת נתב חדש, בהפסדי הביצועים ובירידה ברמת השירות). המחירים הלכאורה זולים הללו יעלו בתלילות בשנים הקרובות, בגלל מנגנוני התשלומים, שה-ISP צריכים לשלם לבזק על כל מנוי שוק סיטונאי. המנגנונים הללו והתשלומים הללו נקבעו במסמכים התקפים עד סוף 2018

ד. אחרי שתפתר בעיית הטלפוניה בשוק הסיטונאי (בדיוק לפי מה שבזק רוצה), בזק תקבל (ואולי די בקרוב) הורדת ההפרדה המבנית מחברות הקבוצה, ובכך תחסל את כל מתחרותיה (אם הן לא תתמוטטנה קודם לכן).

ה. בנוסף, ברגע שבזק תקבל את הורדת ההפרדה המבנית מעליה, היא "תשחרר לשיווק" את חיבורי הווקטורינג בפס הרחב ברשת שלה, חיבורים, שכבר מוכנים להפעלה ותוביל למהלך, שיחזיר אליה את כל לקוחות השוק הסיטונאי ותמוטט בכך סופית את כל מתחרותיה. זאת, משום שבשיטת הווקטורינג (וטכנולוגיות ההמשך דוגמת G.fast), ולפי הרגולציה הקיימת בישראל, רק ספק תקשורת אחד יכול לנהל את נתבי הווקטורינג, שבבתי הלקוחות ולספק להם חיבורים של 100 מגה סל"ש ומעלה בערוץ היורד.  

ו. הוט לא מצויה בשוק הסיטונאי בגלל שכללי השוק הסיטונאי הקיימים בכלל לא מתאימים לרשת הוט. כך, שכ-40% מלקוחות הפס הרחב בישראל בכלל לא נגישים לפתרונות שוק סיטונאי ומשרד התקשורת עומד חסר אונים מול התופעה הזו. 

יודגש, שכדי ליצור רגולציה חדשה, יש לזרוק לפח את כל מה שנעשה בתחום השוק הסיטונאי בישראל עד היום, וכמובן לסלק מכסאו את כל מי "שבישל את הדייסה הזו" והוביל את שוק התקשורת למצב האומלל הזה. 

אז מה זה L2-WAP?
רגולציית השוק הסיטונאי בישראל בנוייה במסלול רגולטורי מאוד ישן וכושל, שפותח באירופה לפני כ-30 שנה מסוג LLU, שמובילה ל-BSA, שמובילה ל- SLU, וזאת בשיטת חישוב כלכלית של "מחירים סיטונאיים" הנקראת TS-LRIC, שמזמן הפסיקו להשתמש בה באירופה.

מבחינה טכנולוגית ומאוד בקצרה, החיבור של ה-ISP ללקוחות של השוק הסיטונאי בבתים בשיטה הקיימת בישראל נעשה ב-Layer 3 (נקראת The Network Layer), שהיא שכבת ה-IP ולכן בבתי הלקוחות יש נתבים.

באירופה (שבעקבותיה הרגולציה הישראלית צועדת), חלו התפתחויות מאוד מהירות (נתתי כמה דוגמאות, למשל מה שקרה בבריטניה, ממנה משרד התקשורת הישראלי העתיק לא מעט חוקי רגולציה), בעיקר בגלל ששם יש תכניות רב שנתיות (דוגמה תכנית בשם 2020) ותכניות שנתיות המתעדכנות כל הזמן.  

השיטה החדשה L2-WAP כשמה כן היא, פועלת ב-Layer 2 (נקראת The Data Link layer) ברמת האתרנט (האתרנט זו שיטת הרשת המקובלת בכל העולם) ולכן בבתי הלקוחות צריכים להיות מתגים (Switches) ולא נתבים, שיש בגישת ה-Layer 3.

לכן, גם ניתן להפעיל בשיטה הזו מספר בלתי מוגבל של שירותים במקביל (למעשה המספר של השירותים ללקוחות, שלכל אחד מהשירותים הללו יש VLAN נפרד, הוא כן מוגבל, כתלות ברוחב הפס המוקצה לכל לקוח קצה). בכל מקרה, אין בעיה בחיבור של 100 מגה, לתת לכל לקוח לפחות 4 שירותים במקביל, דוגמת: טלפוניה, אינטרנט, טלוויזיה ושירות נוסף לבחירת הלקוח. 


הרגולטור האירופאי לתקשורת Berec הכין מסמך הכולל סקירה מקצועית מאוד מפורטת לגבי מצב רגולציית L2-WAP. המסמך מצוי כאן להורדה למתעניינים בפרטי הפרטים של הנושא.

L2-WAP זו אינה שיטה רגולטורית אחת, אלא התפתחות ושילוב של כמה שיטות, שהתפתחו בצורה שונה במדינות אירופה השונות, כתוצאה מהפקות הלקחים, שנלמדו בכל מדינה. זו שיטת הרגולציה של "שוק סיטונאי" השוררת כבר כעת (ומזה מספר שנים, למעשה מ-2010) ב-8 מדינות באירופה. עד סוף 2015 זו תהיה הרגולציה ב-10 מדינות באירופה (אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, יוון, איטליה, ספרד, בריטניה גרמניה והולנד).

תשעת המאפיינים העיקריים, ש-Berec מסכמת בסקירה שלה לרגולציית L2-WAP, הם:

1. הטכנולוגיה של השוק הסיטונאי מסוג L2-WAP מבוססת על חיבורי Layer 2 - אתרנט.
2. הטכנולוגיה זמינה בכל מקום שיש NGA (הדור הבא של עולם התקשורת, דהיינו: פריסת סיבים וטכנולוגיות רשת מתקדמות). 
3. הספקים המתחרים יכולים לספק ולהפעיל בעצמם את מוצרי הקצה בבתי הלקוחות, במיוחד במקום שיש חיבורי FTTC ו-FTTB.
4. הספקים המתחרים יכולים לשלוט ברוחבי הפס, שהם מספקים ללקוחות, בגבולות רוחבי הפס הקיימים בחיבורים הפיזיים.
5. ניתן להפעיל טכנולוגיות איכות (QoS) על החיבורים, בין ע"י ספק התשתיות ובין ע"י הספק המתחרה.
6. ניתן להפעיל תיעדוף של תעבורה (לפי שירותים).
7. כל לקוח יקבל חיבור של מספר VLAN (ר"ת: Virtual Local Area Network). בד"כ מקובל להקצות 2 עד 4 VLAN לכל לקוח. 
8. הספקים המתחרים יכולים לזהות ולאמת בעצמם את לקוחות הקצה.
9. הספקים המתחרים יכולים לספק בעצמם מנגנונים של אבטחה על החיבורים ללקוחות. 

מבחינת מחיר חיבורי L2-WAP לספקים המתחרים: יש במדינות השונות מנגנונים שונים של תשלום. המנגנונים הנפוצים ביותר הם בגישת ה-WLR עם שיטת Retail Minus. הסברים נוספים לגבי שיטות התמחור - בכתבה נפרדת. בכל מקרה, אלו לא שיטות התמחור, ששימשו את משרד התקשורת הישראלי לקביעת מחירי השוק הסיטונאי הקיים היום בישראל. 

למעשה, אין כיום שום רגולציה טובה יותר משיטת ה-WLR בשילוב L2-WAP, שמותאמת כבר היום לגישת ה-FTTx, לגישת ה-Vectoring ותהיה מותאמת בקרוב לגישת ה-G.fast ולגישות רשת מתקדמות דוגמת ה-SDN/NFV. דהיינו: מדובר בשיטה רגולטורית, שיש לה אופק חיים של לפחות 10 עד 15 שנים קדימה.

מי מקוראינו שהגיע עד כאן, ישאל את עצמו: אם השיטה הזו כל כך טובה ועונה לצרכים של שוק התקשורת והצרכנים, והיא קיימת כבר בשטח (באירופה) מ-2010, איך זה שמשרד התקשורת הישראלי לא בחר בשיטה הזו? 

יתרה מכך: למה משרד התקשורת בוחר כל פעם בשיטה הרגולטורית הפחות מוצלחת מנקודת מבט ציבורית ורגולטורית, לא רק בשוק הקווי? את זה רק חקירה של יחידת "להב 433" במשטרת ישראל יכולה לפצח. אני פשוט לא יודע. אולם, אם את "הפרשה הסודית", שיש בה צבר אדיר של מעשים לכאורה פליליים, לא העבירו (ראשי משרד התקשורת) לחקירת המשטרה, אין שום סיכוי, שיעבירו לחקירה את השאלה : איך משרד התקשורת בחר במסלולר הרגולטורי של LLU\BSA\SLU, שמזמן פשט את הרגל באירופה (ממנה העתיקו את השיטה הישנה הזו)?

רק באתר זה יש 177 כתבות המסבירות את הטעות הזו לפרטי פרטים. אולם, עד היום, איש לא מוכן להודות בטעות וגם איש לא בודק את הטעות. למה? על כך בכתבה נפרדת. 
 
סיבים



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

22.3.17 - GEMIC - TLV  

28/3/17 - Community Interfacing Technologies  

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

4/4/17 -  Israel AdTech 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לפברואר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים