חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון
תכנית "עובדה" ב"ערוץ 2" (של אילנה דיין) הרימה אמש את המסך מעל משה כחלון כשר התקשורת. אולם, זה היה רק קצה קצהו של הקרחון של נזקים, שנגרמו לשוק התקשורת הישראלי וקיימים עד עצם היום הזה. מה לא סיפרו לציבור ב"עובדה"?
מאת: אבי וייס, 27.11.15, 12:00אילנה דיין

הכתבה, שפרסמתי כאן לפני יומיים תחת הכותרת: "חשיפת הבלוף ששמו "מהפכת הסלולר" ואיך מטשטשים את הנתונים לציבור" יצאה בעיתוי מקרי ומאוד מתאים, ממש לפני הכתבה החושפנית של אילנה דיין (בתמונה משמאל) ב"עובדה". הסרטון המלא של "עובדה" מצוי כאן למטה, למי שפספס את הכתבה ב"ערוץ 2".

לפני הבחירות האחרונות, פרסמתי כמה כתבות (למשל כאן), שמציגות את המועמד משה כחלון באור האמיתי, כולל רמזים למה שמוסתר מהציבור תחת צו איסור פרסום, עד עצם היום הזה, מה שמכונה על ידי בשם: "הפרשה הסודית". אולם, הציבור היה מושפע מתעמולת בחירות שקרית וקיבל החלטות מוטעות, מתוך הנחה שמשה כחלון יהיה "המושיע" של עם ישראל וכלכלת ישראל.

בתכנית של אילנה דיין נחשפו חלק מהתחמונים הפסולים של השר משה כחלון בהקשר לטיפול שלו בהוט (בו עבדה ועובדת אחותו, בתפקיד בכיר). למרות שלא קיבלתי קרדיט בכתבה של אילנה דיין, החשיפות הללו שפורסמו ב"עובדה", הן רק קצה קצהו של הקרחון של מה שאני חשפתי ופרסמתי בזמנו, בסדרת כתבות ארוכה בעניין הכאוס ששמו כחלון ומשרד התקשורת, סדרה שהסתיימה כאן. בכתבה ספציפית זו, חשפתי בזמנו, שמשה כחלון המשיך לעסוק באינטנסיביות בקבלת החלטות כבדות משקל לטובת הוט, גם אחרי שכביכול הסמכויות שלו (בענייני הוט) הועברו לידי שר יולי אדלשטיין. חשפתי כבר באפריל 2014, שהשר יולי אדלשטיין לא קיבל כל החלטה בעניין הוט, משום ששום החלטה כזו לא הועברה אליו. משה כחלון המשיך בטיפולו בכל הנושאים (שאת חלקם נפרט כאן בהמשך), והטיפול הבולט ביותר בזמנו היה השלמת החקיקה בעניין "עידן +", חקיקה שבאותו זמן שרתה את האינטרסים של הוט.

פרסמתי חשיפות נוספות רבות בכתבות לאורך הקדנציה של ה
משה כחלוןשר כחלון (בתמונה משמאל). למי שסבור שכחלון היה עסוק כל הקדנציה שלו במהפכת הסלולר, הוא טועה. כל הקדנציה שלו כשר התקשורת, משה כחלון היה עסוק בתרגילים ותחמונים כדי לקדם את מקורביו ואת כל מי שהוא חפץ לסייע לו (לרבות בני משפחתו ואנשי מפלגתו), כדי לקדם את האינטרסים של עצמו.

בין היתר, הוא "השתיל" פעיל ליכוד ממש בצמרת משרד התקשורת, פעיל שנשאר במשרד (והמשיך לקבל משכורת כמעט בלי לעבוד, "חסין מפיטורים"), גם אחרי שמשה כחלון עזב את תפקידו כשר ונעלם בארה"ב ללימודים, כדי שתעלוליו יישכחו, כפי שחשפתי כאן.

כל הכבוד ל"ערוץ 2" (לתחקירנים ול
אילנה דיין), שלא נבהלו מההכחשות הנמרצות של השר והוט (שמצויות בכתבה ובאתר) ומהחיפוי והגיבוי המזעזעים שהוא קיבל מהכיוון של "קליקת הפרקליטים", שכללה וכוללת את היועצת המשפטית הקודמת והנוכחית של משרד התקשורת, ובעלי תפקידים בנש"מ (ר"ת: נציבות שירות המדינה) ובפרקליטות, שגם סילפה את העובדות ובמצח נחושה לבית המשפט העליון - בעניין ניגוד האינטרסים האישי שלו.

משה כחלון, בין יתר מעשיו והחלטותיו, תקע את מיזם הסיבים של חברת החשמל (מיזם שמאיים גם על בזק וגם על הוט), מיזם שבנימין נתניהו כה התגאה בו בקדנציה הקודמת שלו כראש הממשלה, ב-2010, ע"י תרגילים של שינוי הרכב הבעלות ועוד תרגילים מורכבים, שהפכו את Unlimited ל"חברה נכה", שתפשוט את הרגל די בקרוב, כפי שחשפתי לא פעם ולא פעמיים, למשל לאחרונה כאן

אציג כאן בקצרה (ובהמשך הכתבה בהרחבה), חלק ניכר מנושאים שאילנה דיין לא ידעה ולא חשפה בתחקיר שלה, תחקיר שחשף רק מעשה אחד של משה כחלון לטובת הוט: אישור רישיון ISP להוט-נט והתעלמות מכל התרגילים שנלוו להופעת הוט-נט בשוק התקשורת. אגב, משה כחלון גם סייע למיכאל גולן להפוך למיליונר, אבל זה סיפור אחר לגמרי, שלא נעסוק בו כרגע. כל אחת מההחלטות של משה כחלון בענייני הוט, "תרמו" להוט בין עשרות ומאות מיליוני ₪ עד מיליארדי ₪. 

כך, חברת כבלים די כושלת ומקרטעת, שהייתה חייבת יותר מ- 3 מיליארדי ₪ לבנקים ולנושים ללא כל יכולת פירעון, הפכה תוך פרק זמן קצר ביותר ל"תרנגולת המטילה ביצי זהב", עד שפטריק דרהי הפך בזכותה למולטי-מיליארדר, בתרגילים פיננסיים, שמתוארים למשל בכתבה בגלובס. זה סיפור מרתק איך משה כחלון סייע להפוך את פטריק דרהי, מתושב זר שאסור לו להחזיק יותר מ-5% בחברת תקשורת משמעותית בישראל (דוגמת הוט ואחר כך גם מירס, שאותה הוא רכש ממוטורולה ומיזג לתוך הוט והחליף את שמה להוט מובייל),  איך הוא הפך חיש מהר לתושב ישראלי, שיכול להחזיק 100% מהחברות הללו.

להערכתי, הנושא של הוט-נט, שהוצג ע"י אילנה דיין, הוא די ברור להבנה ולכן רק הוא הוצג בכתבה. גם כל המינויים וה"השתלות" של מקורביו בכל תפקיד אפשרי במשרד התקשורת ובגופי הסמך בעולם התקשורת - קלים להבנה ע"י הציבור.

בנושאים האחרים, שבהם משה כחלון עסק (שמפורטים בהמשך הכתבה כאן) דוגמת "הפריסה האוניברסלית" ו"השוק הסיטונאי", נושאים שמאחוריהם מסתתר הרבה מאוד כסף עבור הוט, מדובר בתרגילים רגולטוריים די מסובכים להבנה ולכן לא נחשפו עד תום לציבור.

אלה תרגילים, שנתפרו ע"י מיטב היועצים של משה כחלון (שהם עורכי דין במקצועם, לרבות עדן בר-טל ונגה רובינשטיין, ששיתפה פעולה עם השר בהעדפת הוט במשך כ-3 וחצי שנים, עד המועד ש"תקעה סכין בגב" של כחלון בעניין "עידן +", מטעמים של עצמה – כנראה לקראת הקריירה העתידית שלה במשרד של עו"ד זוהר, משרד שייצג, בין היתר, את חברות הסלולר הגדולות, מלבד הייצוג של אהוד אולמרט... 


שני הנושאים הנוספים, שנציג כאן, שבהם משה כחלון פעל ללא לאות לטובת הוט ותקע את הרגולציה של שוק התקשורת לעשור שלם (תוך גרימת נזקים נוראיים לתשתיות התקשורת ולכלל שירותי שוק התקשורת) הם בקצרה (הפירוט בהמשך, למי שמעוניין לצלול לפרטים המדוייקים של כל פרשה):

1. סירוס השוק הסיטונאי והוצאת הוט מהשוק הסיטונאי, תוך מניעת תחרות על התשתיות שלה גם מכיוון ה-OTT, מצב שנמשך עד היום ויהיה מאוד קשה לשנותו.

2. חיסול הדרישה לפריסה אוניברסלית על הוט (מה שעשוי היה לעלות להוט מיליארדי ש"ח). 

בסוף, אתן פירוט לנושא הוט-נט, למי שלא הבין את התרגיל הזה, מהתחקיר של אילנה דיין ב"עובדה". 

הפירוט

1. פרשת השוק הסיטונאי והוט


שוק סיטונאי הוא מודל רגולטורי ליצירת תחרות בשוק הקווי, ע"י כך, שספק התשתית הקווית מעמיד את התשתית שלו לטובת מתחריו, שמספקים שירות ללקוחות הקצה (שקודם היו שלו), תוך שימוש בתשתיות שלו. הפער בין המחיר הסיטונאי, שמשלם הספק המתחרה לבעל התשתיות, למחיר הקמעונאי, שהוא גובה מלקוחות הקצה, אמור להספיק עבורו כדי שיתקיים מבחינה כלכלית וגם כדי לייצר תחרות מספקת בשוק הקווי.
 
הרגולציה הזו התפתחה באירופה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר באירופה הכוונה הייתה לאלץ את חברות הבזק המונופוליסטיות בתחום הקווי שם, לאפשר למתחרים החדשים, שנכנסו לשוק, "לרכב" על הרשת הקווית של חברות הבזק המדינתיות.
 
המתווה הכי קיצוני של הרפורמה הרגולטורית הזו בוצע בבריטניה (שמשמשת מודל למשרד התקשורת הישראלי), בה חברת הבזק הבריטית: בריטיש טלקום, הסכימה להתהליך של הקמת שתי חברות: חברת תשתיות וחברת שירותים, כדי שיקל על הרגולטור הבריטי לשלוט ברפורמה הזו, לשלוט במחירי השימוש בתשתיות שלה מצד המתחרות בבזק שם ולאפשר מגוון של שירותים, שהוא בלתי תלוי בספק התשתיות.
 
בשנות האלפיים הוכנסו כמה חברות כבלים באירופה, שהיו בפריסת תשתית ארצית (כמו הוט בישראל), גם כן למודל "השוק הסיטונאי", אם כי ברגולציה מעט פחות נוקשה. במחצית השנייה של שנות האלפייםהמודל הזה השתנה לגמרי באירופה, עד כי הוא כיום כבר לא קיים, לא על חברות הבזק ולא על חברות הכבלים. בכל אופן, משרד התקשורת הישראלי הלך במודל הרגולטורי, שעוצב באירופה בעשורים הקודמים.
 
כמה ועדות ציבוריות, שהוקמו בשנוה-90 ותחילת שנות האלפיים כדי לטפל בבעיית המונופול של בזק כשלו, ואז מונתה ועדה יותר רצינית בראשותו של פרופ' ראובן גרונאו, שאגב עוסק בעניין זה עד היום (בשכר נאה, בפטור ממכרז, שמתגלגל מזה למעלה מעשור, עבור משרד התקשורת). הוועדה הזו הגישה במרץ 2008 את הדו"ח שלה (כאן), שהוא דו"ח מאוד רציני ומעמיק, שהמליץ לאמץ את עקרונות השוק הסיטונאי, כפי שנקבעו בשנות ה-90 באירופה, על בזק בלבד.
 
הוט הצליחה לשכנע את הוועדה הזו שאין להחיל את העקרונות של שוק סיטונאי עליה (סעיף ד' בעמוד 9 בהמלצות הוועדה). שר התקשורת דאז (אטיאס), קיבל את המלצות הוועדה ואף העביר חקיקה במסגרת חוק ההסדרים בכנסת, חקיקה, שתקנה לו את כל הסמכויות, שהוא חשב כנדרשות, כדי ליישם "שוק סיטונאי" על בזק.
 
אולם, בזק התחמקה אז מיישום "השוק הסיטונאי", בתרגיל מבריק, שהייתי עד לו, שלא כאן המקום לנתח אותו.
 
אז נכנס לתפקיד השר משה כחלון, ומיד נתקל בלחץ שבא מכל הכיוונים (הלוחצת הרעשנית ביותר הייתה קבוצת סלקום, כולל נטוויז'ן-013 וכן אקספון-018, ועוד גורמים, כולל חברי כנסת), והוא נדרש להסביר מדוע לא מיושם שוק סיטונאי על בזק. המכשלה הגדולה ביותר הייתה, שלא נקבעו בוועדת ראובן גרונאו תעריפים לשימוש בתשתיות בזק, שכן בלי זה, אי אפשר להתחיל לדבר על שוק סיטונאי על תשתיות בזק. זאת, כי בזק לא הסכימה אז בכלל לדון עם מתחרותיה על יישום שוק סיטונאי ועל קביעת מחירי שימוש בהסכמה הדדית וישירה מול המתחרים, ללא מעורבות משרד התקשורת.
 
לכן, משה כחלון מינה ועדה ציבורית חדשה, ועדת חייק שמה, שמונתה במרץ 2010 ע"י שר האוצר דאז יובל שטייניץ ביחד עם משה כחלון. על הוועדה הוטל קודם כל לקבוע את מחירי השימוש בתשתיות בזק, שזה הבסיס ליצירת שוק סיטונאי על רשת בזק.
 
אולם, ועדת חייק ביצעה סטייה רצינית מכתב המינוי שלה, והחלה לבדוק מאפס את נושא השוק הסיטונאי (במקום לטפל במחירונים של תשתיות בזק). הוועדה החלה לבחון למה ועדת גרונאו נכשלה ואיך כן אפשר ליישם שוק סיטונאי בישראל, בלי שהוא ייכשל בשלבי המימוש שלו. העבודה של הוועדה שובשה כמה פעמים בבג"צים ולחצים שבאו מכל כיוון (שהייתי חלק מהם...). בסופו של דבר, הוועדה ביצעה שימוע ציבורי נרחב לכיוון החדש שלה, שקיבל את האישור העקרוני לשינוי הכיוון ע"י משה כחלון, והגישה באוקטובר 2011, יותר משנה וחצי מאז שמונתה, את הדו"ח המקיף שלה לשוק סיטונאי (המצוי כאן).
 
במה שנוגע לעניין שלנו, הוועדה (ועדת חייק) דחתה את כל טענות הוט והחליטה שהשוק הסיטונאי יחול גם על הוט וגם על המיזם החדש של חח"י (חברת החשמל לישראל, שכיום מכונה בשם Unlimited).
 
לאחר סבב התלבטויות ודיונים רבים, השר משה כחלון אימץ (לכאורה) את כל המלצות ועדת חייק, ופרסם את מסמך ההחלטות שלו, ב-2 למאי 2012. בהמשך גם בוצעו כמה תיקוני חקיקה בכנסת, בהמשך לתיקונים שהחל בהם השר אטיאס, תיקונים, שנועדו לחזק את סמכויות השר בתהליכי היישום של שוק סיטונאי.
 
דהיינו: משה כחלון מיזמז את הזמן בין אוקטובר 2011 (מועד פרסום ההמלצות של ועדת חייק) למאי 2012 (מועד ההחלטה שלו), רק בגלל שהוט נכנסה למסגרת השוק הסיטונאי בדו"ח חייק, מה שלא היה מקובל עליו, אבל הוא לא היה יכול להגיד זאת בקול רם, בלי לסכן את עצמו.
 
וכאן מגיע החלק היותר חשוב: מה קבע משה כחלון במסמך בחתימת ידו וכיצד זה התבצע הלכה למעשה על ידו וע"י שלוחיו במשרד התקשורת (הסברים בהמשך):
 
1. המסמך של כחלון לא מבדיל בין 3 ספקי התקשורת הקווית (בזק, הוט ומיזם חח"י). אולם, משום מה, סעיף 10 שבמסמך מדבר רק על בזק (עם צ'ופר חשוב לבזק: ביטול ההפרדה המבנית, אם הכל ילך ללא הפרעות), וסעיף 16 מדבר רק על בזק ובסעיף 11 בזק מוזכרת בסעיף. אין שום סעיף במסמך של כחלון שבו המילה הוט מופיעה בו. פשוט אין שום זכר להוט. כלום. זה לא מקרי.
 
2. השר כחלון קבע מתווה חדש של יישום "שוק סיטונאי", שתואם פחות או יותר את הכיוון של המלצות ועדת חייק. דהיינו: קודם הולכים במסלול של שוק סיטונאי בהסכמות בין הצדדים המתחרים (מכונה במסמך בשם "הצעת מדף"). במידה וזה לא הולך בטוב ובהסכמות, זה ילך בכוח ובכפייה, ואז השר יפרק את חברת בזק (כמו שנעשה כביכול בבריטניה), או את הוט, או את מיזם חח"י, אם הן לא מגיעות להסכמות עם המתחרות, ליישם שוק סיטונאי בהסכמה הדדית וישירה ביניהן. ההחלטה הזו מופיעה בסעיף 15 במכתב השר כחלון.
 
3. כדי שניתן ליישם שוק סיטונאי על חברת הוט, יש צורך לבצע כמה מהלכים חשובים, שבלעדיהם לא יתקיים שוק סיטונאי על רשת הוט, מהלכים, שאפשר לסכם אותם בקצרה ב-4 נושאים:
א. לקבוע להוט מחירי שימוש בתשתיותיה (אם הוט לא תגיע להסכמות ישירות עם מתחרותיה "בהצעת מדף").
ב. לקבוע איך ניתן לפרק את החבילות של הוט (הטריפל), כדי שניתן יהיה להפריד את השירות הקווי מהשירות הטלוויזיוני. בלי פירוק החבילה של הוט, לקוח הוט לא יכול לנטוש את הוט, כי הוא משלם מחיר אחד על כל השירותים גם יחד, ואין לו מחיר נפרד עבור הפס הרחב, האינטרנט והטלפוניה.
ג. לקבוע מפרטים למודמים (למעשה כיום זה נתבים), שהוט התקינה בבתי הלקוחות (כי הנתבים הללו שייכים להוט, לא ללקוח). לכן, אם הלקוח עוזב את הוט למתחרה במסגרת שוק סיטונאי, הוא צריך לרכוש נתב חדש, או שה-ISP אליו הוא עובר יספק לו נתב חדש, שמתאים לרשת של הוט.
ד. לקבוע איך ניתן יהיה לספק טלוויזיה על רשת האינטרנט (מכונה בשם OTT), משום שספק האינטרנט המתחרה בהוט ירצה לספק ללקוח שלו גם טלוויזיה, על החיבור של הלקוח לרשת האינטרנט, דהיינו: על רשת הוט.
 
השר משה כחלון, בסעיף 14 במסמך שלו, התייחס לצורך בטיפול רק בשני סעיפים מתוך ה-4 שנדרשים, כפי שפרטתי כאן, כדי לאפשר ליישם שוק סיטונאי על הוט. זה לא במקרה שהוא התייחס רק ל-2 נושאים ולא לכל ה-4. השר התייחס לנושאים הללו בסעיף 14 מבלי להזכיר שם בכלל את השם הוט. משה כחלון קבע בסעיף זה, שיש צורך לבחון: 1) את הפריקות של החבילות (הטריפל) של הוט, 2) לבחון רפורמה בטלוויזיה, כך שניתן יהיה להעביר טלוויזיה על האינטרנט (OTT) מצד מתחרים, שנכנסים לשוק הסיטונאי. לא נקבעו לוחות זמנים לשני הנושאים הללו, ולא במקרה. שני הנושאים האחרים (מחירי התשתיות של הוט ונושא הנתבים) בכלל לא הוכנסו כאן, גם כן לא במקרה.
 
4. השר כחלון קבע (סעיף 16), שתוך חצי שנה מפרסום "הצעת מדף", שיטת המחירים של בזק תשתנה ובזק תוכל להתחרות במחירי הטלפוניה שלה (אז וגם כרגע, בזק מצויה תחת משטר של פיקוח מחירים הדוק, בגלל שהיא הוכרזה כמונופול בתחום הטלפוניה).
 
5. השר קבע (בסעיף 17), שתוך 9 חודשים מעת פרסום המסמך, משרד התקשורת יגבש צעדים להגביר השקעות בתקשורת הקווית בישראל. סעיף זה נוגע בעיקר לבזק, שכן, מהניסיון שנצבר באירופה (וגם בישראל) ספק תשתיות קוויות לא ישקיע בתשתיות שלו ולא ישדרג אותן, אם ממילא המתחרים שלו יכולים להשתמש בתשתיות הללו לטובת "עשיית רווחים על הגב שלו". כבר מדו"ח גרונאו, בזק, שלא הייתה מאושרת מרעיון "השוק הסיטונאי", החלה להאט השקעותיה בתשתיותיה. לאחר פרסום מסמך כחלון, בזק פשוט עצרה את שדרוג הרשת שלה. כחלון ידע על הכוונה הזו ולכן הכניס את הסעיף הזה, שצריך למצוא דרכים לעודד השקעות בתשתיות מצד בזק.
 
6. מה קרה בפועל?
קרה בדיוק מה שמשה כחלון תכנן, שהשוק הסיטונאי לא יחול על הוט ושהוט לא תעמוד בפני תחרות של הורדת מחירים מצד בזק ולא תעמוד מול תחרות מצד מיזם הסיבים של חח"י. את חח"י נעזוב כרגע, כי זה נושא מרתק בפני עצמו, אבל לא שייך כרגע לדיון שיש כאן.
 
ההחלטה של כחלון לא להחיל את השוק הסיטונאי על הוט (ובכך לאפשר לה להוביל מהלך של מהפך כלכלי מאוד משמעותי, שתואר כאן למעלה), לא ניתנה בכתב אלא אולי בע"פ. אולם, היא תוצאה ישירה של מהלכים שהשר לא נקט בהם ובכלל זה:
 
א. השר החליט להתעלם לגמרי מהנושא של ה-OTT, כי הוא איים איום כבד על מקור ההכנסה המרכזי של הוט. הוקמה ועדה ליישום תחום ה-OTT שברשותה עמד ניצן חן (אז יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) אך היא נוטרלה וניצן חן פרש. פשוט, כל הנושא הזה של ה-OTT נכנס למגירה של השר ולא יצא משם. ההחלטה של ניצן חן מצויה כאן, הדו"ח המלא של הוועדה הציבורית שעסקה בנושא (ועדת מרדכי מרדכי), מצוי כאן. הדו"ח המקיף והמפורט הזה לתחום ה-OTT הוגש ע"י הוועדה לממשלה במרץ 2009. מאז ועד היום לא רק שלא קרה דבר בעולם הרגולציה של ה-OTT בישראל, המצב נהיה הרבה יותר חמור ומסובך, בגלל שגלעד ארדן התיר לסלקום לספק שירות טלוויזיוניOTT  בלי רישיון, מתוך מטרה שתתחרה בהוט, הפוך מכחלון. אולם, השירות של סלקום מאוד מצומצם ולא בדיוק מוצלח, ולכן הוט לא עמדה ולא עומדת בפני איום ממשי של תחרות בעולם הטלוויזיה. בנוסף, הוקמו מאז עוד שלוש ועדות בנושא ה-OTT, הועדה המרכזית היא ועדת שכטר, שהוחלפה ע"י "ועדת פילבר", אבל זה נושא מרתק שלא אפרט אותו כאן.
 
ב. השר לא שינה את משטר התעריפים של בזק, כדי שבזק לא תוכל להוריד את מחירי הטלפוניה שלה ולהתחרות בהוט.
 
ג. השר (או מי מטעמו) לא הוציא כל שימוע ולא טיפל בכלל בנושא הנתבים של הוט. זה טופל בצורה כושלת בסוף הקדנציה של גלעד ארדן. 
 
ד. לא נעשתה שום עבודה כדי לקבוע את מחירי השימוש בתשתיות הוט. יש רק מחירון לתשתיות בזק. הנושא הזה ממתין כיום לשימוע, באחור של 3 שנים לפחות.

בדרך, קבוצת בזק ניצלה את הכאוס והזיגזגים בהתנהלות של משרד התקשורת לאורך השנים ו"המשיכה בחגיגה", שכוללת גם מעבר של לקוחות מהוט אליה, מה שסייע לבעלי הוט להראות למנכ"ל הוט הקודם, אילאילן צחין צחי, (בתמונה משמאל), את הדרך החוצה, ביולי 2015. 
 
ה. לא נעשה שום שימוע כיצד ניתן לפרק את חבילת הטריפל של הוט.
 
7. התוצאה המצטברת של כל אי-העשייה הזו מצדו של משה כחלון: אין שום יכולת ליישם שוק סיטונאי על הוט. כך, השוק הסיטונאי על הוט, פרי ועדת חייק, מת מות נשיקה. בספק אם ניתן להחיות אותו כעת (אם בכלל יש צורך להחיות אותו, בצורה שמשרד התקשורת מתכנן).
 
השר גלעד ארדן, אחרי שנכנס לתפקידו, גילה חיש מהר את כל החורים הללו, ושינה את המהלכים של כחלון לגמרי, ויצר מתווה חדש משלו לשוק הסיטונאי, מבלי לבצע שום שימוע לשינוי הכיוון הזה ומבלי להסביר לאיש מדוע הוא מבטל את המתווה של כחלון לשוק הסיטונאי ויוצר מתווה חדש, ללא כל ועדה ציבורית וללא הסברים. אבל זה היה די ברור, גם בלי הסברים. אחד השינויים החשובים של ארדן: הוא הסיר את האיום של כחלון (בסעיף 17 במכתבו) לפרק את חברות התקשורת (הכוונה רק לבזק), אם לא יהיה שוק סיטונאי בהסכמה ("הצעת מדף").
 
בכל מקרה, גם המהלכים של גלעד ארדן להכניס את הוט לשוק הסיטונאי כשלו, כי הוט עשתה לו תרגיל, שלא נפרט כאן. בנוסף, גם גלעד ארדן די גמגם בנוגע להוט. הייתה פעם אחת שאף מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, יצא בהצהרה מאוד מוזרה – כאן, שהיות ואין ביקוש לשוק סיטונאי על רשת הוט, הוט לא תיכלל בשוק הסיטונאי...
 
בנוסף, בהודעה מטעם השר ארדן שפורסמה כאן, בינואר 2014, בסוף ההודעה מסתתרת לה פסקה קטנה וחשובה האומרת כך: "שימוע מקביל לפתיחת רשת הוט לתחרות יפורסם בתקופה הקרובה". דהיינו: גם בינואר 2014, הרבה אחרי שכחלון סיים את כהונתו, עדיין לא נעשה שום צעד מעשי, בכדי להכניס את הוט לשוק הסיטונאי. עד כדי כך המהלך החכם של כחלון ממאי 2012 - הצליח.
 
ההחלטות המסכמות של השר גלעד ארדן נחתמו רק ביום שסיים את כהונתו כשר התקשורת, ב-17 לנובמבר 2014 (כאן), והן כוללות בתוכן גם את הוט. אולם, כפי שכבר ציינתי, זה נשאר עד כה על הנייר.
 
התוצאות המעשיות של המהלך של משה כחלון (ממאי 2012):
 
השר כחלון ידע שמהמסמך שלו, עליו שקד יותר מחצי שנה, שלא יהיה שום שוק סיטונאי על הוט. זאת, מפני שיש צורך בנקיטת כל כך הרבה צעדים כדי שזה ימומש, ובכל אחד מהצעדים הללו ניתן לטרפד את המהלך די בקלות. משה כחלון פשוט לא פעל בשום צעד מארבעת הכיוונים הנדרשים ליישום (ראה סעיף 3 למעלה), צעדים הכרחיים שנדרשים כדי לקדם שוק סיטונאי על הוט, ובכך העניק להוט בבת אחת כמה יתרונות ברורים, ששווים הרבה מאוד כסף (יש המעריכים את היתרונות הללו ביותר מ-2 מיליארד ₪):
 
א. הוט לא ניצבה בפני תחרות, לא על הרשת שלה בצורת שוק סיטונאי, לא מצד מיזם חח"י, שנתקע בתרגילים מגוונים, ולא מצד בזק, שעדיין כבולה במשטר מחירים גבוה ונתונה למתקפה של שוק סיטונאי על הרשת שלה, מצד כל מתחרותיה.
 
ב. הוט הייתה ונשארה היחידה (עד מחצית 2015), עם שירותי טריפל בתוספת שירות ISP שניתן לה ע"י משה כחלון.
 
ג. הוט קיבלה מכחלון קדימות טכנולוגית ממשית מול בזק, שהפסיקה להשקיע בלקוחות, בעקבות מכתבו, בעיקר בכל הקשור שדרוג תשתיותיה, בגלל החלת השוק הסיטונאי על בזק, בכפייה. כך, הוט יכולה להציע ללקוחותיה חיבורים של 200 מגה (ולחלק היא כבר מציע 500 מגה) בפס הרחב, בעוד שבזק יכולה להציע ומציעה לכל היותר 100 מגה וגם זה בקושי. ברוב הארץ בזק לא יכולה לספק יותר מ-70 עד 80 מגה בפס הרחב. זה פער רציני ביותר מול היכולות של הוט.
 
ד. השר משה כחלון מזמז ותקע את המכרז לתדרי ה-LTE (דור רביעי בסלולר), כדי לא לפגוע בהוט-מובייל ובחבילות של הוט. גם זה נושא רחב (שטופל בעקיפין גם ע"י מבקר המדינה), שלא אפרט אותו כאן.  
 
ה. השר משה כחלון מזמז ותקע עמוק באדמה את נושא ה-OTT, שהיה כבר מונח לפניו להחלטה מעשית, כולל עצירת מהלכי ביצוע שהחלו ע"י ניצן חן, כך שלא רק שאין שוק סיטונאי על רשת הוט, אין גם רגולציה ברורה לנושא העברת טלוויזיה על האינטרנט ע"י מתחרותיה של הוט, מתחרות שהיו אמורות לרכב על הרשת של הוט במסגרת שוק סיטונאי.
 
שורה תחתונה: אין שוק סיטונאי על רשת הוט, עד עצם היום הזה, גם לא מדיניות OTT, תודות לסדרת תרגילים מאוד מתוחכמת, שיצר השר משה כחלון ונאמניו, בכדי לסייע להוט.

2. פרשת הפריסה האוניברסלית של הוט

על חברת הוט חלה חובת "פריסה אוניברסלית" (דהיינו: פריסת התשתיות לכל יישוב ולכל שכונה בכל רחבי ישראל), בדיוק כמו שהיא חלה על בזק, מכוח חוק התקשורת, תקנות התקשורת והרישיונות של הוט (יש להוט כמה רישיונות, לעניינו הרישיון הכי חשוב הוא "רישיון מפ"א" = מפעיל פנים ארצי).
 
הוט התחמקה מהחובה הזו, מה שהביא לה חיסכון כספי ניכר לאורך שנים. כל המתחרות בשוק (וגם אנשי מקצוע בשוק התקשורת, גם אני..) נמנעו מללחוץ על משרד התקשורת לכפות על הוט לקיים את החובה הזו, משום שהטלת החובה הזו עליה הייתה בלתי אפשרית מבחינה מעשית. הוט הייתה במשך שנים חברה מקרטעת, שחייבת מיליארדים לבנקים ולנושים, והטלת החובה הזו עליה הייתה ממוטטת אותה כלכלית באופן מיידי ופוגעת בכמיליון לקוחותיה, דבר בלתי סביר במציאות עולם התקשורת הישראלי.
 
אולם, המצב השתנה מקצה לקצה, כאשר הוט הפכה לפתע לרווחית ומניבה, תחת השליטה של פטריק דרהי, ממש במקביל לכהונתו של משה כחלון במשרד התקשורת (כחלון היה שר התקשורת בין מרץ 2009 לאוקטובר 2012).
 
כך, החל לחץ מכל הכיוונים, גם מבזק, גם ממתחרותיה בעולם הסלולר ובמיוחד מסלקום, וגם מחברי כנסת וגם מעוד אנשי מקצוע בשוק, כולל ממנכ"לי משרד התקשורת בעבר, כשכולם פנו והחלו לדרוש משר התקשורת להחיל את החובה של פריסה אוניברסלית על הוט.
 
בתחילה, משה כחלון חמק מהעניין בתירוצים מאוד מגוונים שנמסרו דרך עוזריו, כמו: החוק לא מספיק ברור, התקנות לא ברורות, הסמכויות של השר לא ברורות וכיו"ב. תירוצים שהתחלפו כל פעם, כדי להדוף את המטרידים בעניין זה.
 
בסופו של מהלך מאוד ממושך, שהייתה מעורבת בו גם ועדת הכלכלה של הכנסת, שלחצה על כחלון לקבל החלטות בעניין הוט בתחום הפריסה האוניברסלית, נקט משה כחלון בדרך הכי טובה שיכול היה למצוא, כדי להרוג את הרעיון של כפיית פריסה אוניברסלית על הוט: הוא החליט להקים ועדה לעניין הזה, שנקראה על ידו "ועדה מייעצת". ההחלטה פורסמה ברשומות באפריל 2011.
 
החלטת השר משה כחלון ובחתימתו מצויים כאן, וכתב המינוי האישי של חברי הוועדה מצוי כאן, זו ועדה שכולה מורכבת מ"נאמניו של משה כחלון" ובראשם עדן בר טל (המנכ"ל דאז).
 
כמובן שהקמת הוועדה הפיקטיבית הזו, לא הביאה לשום דבר מעשי. הוועדה פרסמה "נוהל הגשת בקשות" מצד בזק והוט לוועדה (כדי להסביר ולדווח היכן לא קוימה חובת הפריסה האוניברסלית, ולקבל אישור מהשר לאי קיום הפריסה אוניברסלית, אם זה מוצדק), הנוהל מצוי כאן, אבל שום דבר לא קרה בעקבות הנוהל. לא הוגשו בקשות לוועדה (לפחות לא מצד הוט. לבזק היו כמה בקשות קטנות שטופלו די מהר מחוץ לוועדה, כי בזק הייתה פרוסה די טוב בכל הארץ, לא כמו הוט).
 
בקיצור: לא קרה כלום בנושא, מלבד פרסום הניירות הללו בנוגע להקמת הוועדה, והקדנציה של משה כחלון הסתיימה באוקטובר 2012, בלי שהתקבלה איזו החלטה מצידו, בנוגע לחובת הפריסה האוניברסלית של הוט.

כך, הוט לא הייתה צריכה להשקיע כסף בפריסה לשכונות וליישובים רבים, פריסה שלא נראתה לה כדאית כלכלית, תוך צפצוף ארוך על החוק, התקנות והרישיון שלה, בגיבוי מלא של השר.
 
השר החדש גלעד ארדן גילה את המחדל הזה די מהר, ומינה את אבי ברגר (המנכ"ל הקודם), לעמוד בראש "הוועדה המייעצת", וזה אילץ את הוט במחצית 2014, יותר משלוש שנים לאחר שהוקמה "הוועדה המייעצת", להגיש בקשות לעניין הפריסה האוניברסלית שלה, שגם הן הוגשו ע"י הוט לוועדה בצורה רשלנית.
 
אבי ברגר כתב לשר ארדן דו"ח מאוד ארוך, מה הוא מצא, ואת כל תרגילי ההתחמקות של הוט, הדו"ח המלא שלו מצוי כאן. השר, גלעד ארדן, קיבל את ההמלצות של אבי ברגר, ופרסם הודעה לציבור (כאן), ביוני 2014, על כך שהוא מחייב את הוט בפריסה אוניברסלית.
 
אני כתבתי על ההחלטה הזו מאמר מאוד לגלגני (כאן), שבו הערכתי שאין סיכוי שהוא (ארדן) יצליח לכפות על הוט לעסוק כעת בכיסוי של כ-290 אלף איש בכ- 240 יישובים ושכונות ברחבי הארץ ובהשקעה של כמיליארדי ש"ח. במציאות: הוט לא עשתה מאומה וגלעד ארדן עזב לטובת משרד הפנים והנושא נתקע שוב.
 
כך, הוט חסכה לעצמה הוצאה של כמיליארד ₪, בחסות משרד התקשורת ובעיקר בזכות "התרגיל המבריק" של משה כחלון, שבמקום להחליט, העביר את ההחלטה (ומזמוז הזמן) לוועדה שבנויה מנאמניו, שלא עשו כמובן דבר בעניין זה, כל עוד הוא היה שר התקשורת.

3. פרשת הוט-נט

לחברת הוט (שהורכבה מ- 3 חברות כבלים אזוריות שונות: תבל, מת"ב וערוצי זהב, שנשארו מ- 6 חברות כבלים שהחלו לפעול ב-1999), היה עד מחצית שנות האלפיים חברה למתן שירותי אינטרנט (קרוי בעולם התקשורת – ISP), החברה הזו קרטעה מול מתחרותיה בעולם ה-ISP, עד כי הגיע לסף פשיטת רגל ופסקה לתפקד, כי בעלי הוט דאז לא ראו ממנה כל הכנסות, רק הוצאות....
 
חברת "הוט טלקום" שקמה ב-2003, כחלק ממהלך איחוד חברות הכבלים לחברה אחת, כבר לא נכנסה לתחום ה-ISP. הוט טלקום, כספקית תשתיות קוויות שאינן שירותי טלוויזיה, כחלק מהוט, סיפקה למעשה את תשתית אינטרנט + טלפוניה, זאת כחלק בלתי נפרד מחבילת הטריפל שהוט בנתה ללקוחותיה (היחידה בשוק שסיפקה ומספקת שירותי טריפל).
 
במחצית 2008, פנתה הוט למשרד התקשורת (השר אריאל אטיאס) לקבל רישיון ISP, שכן היא נטשה את רישיון ה-ISP כמה שנים קודם לכן (ב-2003), מחוסר כדאיות כלכלית, אך השר אטיאס לא אישר להוט לקבל רישיון ISP בגלל שכל המתחרות בהוט הקימו קול זעקה. הזועקת הכי חזקה הייתה חברת נטוויז'ן-013 מקבוצת סלקום, שאף מאוחר יותר הגישה בג"ץ נגד משרד התקשורת, בג"ץ שכשל.
 
המתנגדים למהלך טענו ש-ISP בהוט פירושו תחרות לא הוגנת מצד מונופול, משום של-ISP מהסוג שהוט ביקשה ("שותפות רשומה", למעשה חברה פיקטיבית שהיא חלק בלתי נפרד מהוט), אין שום עלויות ולכן ISP כזה יוכל לתת מחירים ששום ISP אחר בשוק (לרבות בזק בינלאומי, ה-ISP בקבוצת בזק) יוכל להתחרות בהם. זה יספק כוח מונופוליסטי להוט, מול כל מי שנמצא ברשת הכבלים של הוט וידחק החוצה את כל ה-ISP המתחרים שנמצאים על רשת הוט.
 
המצב הזה השתנה כשמשה כחלון נכנס לתפקידו כשר התקשורת במרץ 2009. למרות כל ההתנגדויות, הוא קיים תהליך של שימועים ובסופו של דבר קיבל סדרת החלטות בחתימת ידו כאן. כ"כ, הפיץ הודעה לעיתונות כאן.
 
התוצאה: הוט-נט קמה בסוף 2010, ומיד יצאה במתקפה על שוק ה-ISP עם מחיר של 20 ₪ לכל רוחב פס עד 100 מגה, מה ששום מתחרה בהוט לא יכול היה להציג.
 
כך, הוט-נט צברה בזמנו תוך פרק זמן די קצר כרבע מיליון לקוחות ודחקה כמעט את כל המתחרות בה החוצה, מהרשת של הוט.
 
כל המחאות של המתחרות בפני משה כחלון על התחרות הלא הוגנת ועל כך שהוט והוט-נט מפרות את כל התנאים שהן קיבלו ברישיון ה-ISP מהשר, לא טופלו, וכך נשאר המצב הזה, עד עצם היום הזה.
 
במקרה הזה, כל המסמכים נחתמו ע"י משה כחלון, שלא היה אמור בכלל לטפל בענייני הוט.
 
כך הוא העניק להוט כוח עצום בשוק התקשורת מול מתחרותיה (כוח שצומצם עם כניסתו של גלעד ארדן לתפקיד שר התקשורת), ובנוסף הוסיף להוט מקור הכנסה טוב, מקור חדש ונוסף למה שיה לה עד אז, והביא להשבחת הערך הכלכלי של הוט לקראת הנפקתה בחו"ל.
 
                                          אם הסרטון לא עולה ניתן לראות אותו גם כאן



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15.5.17 - Bynet Expo 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference 

15/6/17 - CRYPTODAY 2017 

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

3/7/17 - 2017 Afeka Conference for Speech Processing  

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאפריל 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים