חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל)

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל)
בלעדי: התכנית של מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן לתת הקלות ל-IBC (המוכרת לציבור כ-Unlimited) בשווי של מיליארדי ש"ח (לפחות 5 מיליארד ש"ח), מסתירה תכנית בלתי חוקית הגובלת במעשים חמורים ומדהימים ביותר של צמרת משרד התקשורת, שנחשוף כאן, "שחור על גבי לבן" - סירחון ענקי.
מאת: אבי וייס, 13.6.18, 06:40נתי כהן

ניתוח: מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן, בתמונה משמאל), מכל הנושאים הבוערים הקיימים בשוק התקשורת הישראלי, החליט "להחיות" לפתע נושא, שדעך לו לאיטו ב-5 השנים האחרונות: מצבה הכלכלי של IBC (המוכרת לציבור כאנלימיטד) והחיפוש שלה (מזה שנים) אחרי קונה \ משקיע.

לא ברור מדוע מצבה הכלכלי של אנלימיטד נגע כל כך לליבו של המנכ"ל (בעצם אנו כן יודעים, אבל את זה תגלו כאן עוד מעט), שהוא החליט לפתע לאשר לאגף הכלכלה במשרד, בראשותו של ד"ר עופר רז-דרור להשקיע מאמצים לא מעטים בבדיקה כלכלית מקיפה של מצבה הכלכלי של אנלימיטד (כאילו שלא נעשו בדיקות כלכליות כאלו קודם, אבל במימון בעלי המניות של אנלימיטד, לא במימון כספי הציבור), ולהציג מסמך ארוך בעניין זה (כאן), מסמך, שנועד לסייע לסלקום לקבל החלטה לרכוש (או להיכנס כשותפה) באנלימיטד.

אגב, לא זכור לי בהיסטוריה של משרד התקשורת, שנערכה עבודה כלכלית, שנועדה כל כולה כדי לעזור (כלכלית) לחברת תקשורת אחת לרכוש חברת תקשורת שניה (למעט מה שמכונה כיום "תיק 4000"). אין הגדרה כזו בהגדרת תפקידי משרד התקשורת (וכמובן לא בשום חוק או תקנה המצויים בספרי החוקים והתקנות של מדינת ישראל).

לעומת זאת, אחד מתפקידי משרד התקשורת הברורים, הוא לפקח על קיום תנאי הרישיונות של חברות התקשורת. אם המשרד היה ממלא את תפקידו כנדרש ממנו בחוק, המהלך הנכון היה ביצוע חקירה, כדי לשלול את הרישיונות של אנלימיטד, שלא ממלאת את תנאי רישיונותיה מזה כמה שנים, או לפחות בשלב ראשון להפקיע את הערבות שהפקידה בקופת האוצר, כדי להבטיח שתקיים את כל הדרישות שיש ברישיונה... 

בסיום הבדיקה הכלכלית הקלוקלת הזו של ד"ר עופר רזעופר רז דרור-דרור (בתמונה משמאל), המנכ"ל נתי כהן החליט לצאת בשימוע (פרטי השימוע - כאן), שנועד לתת הקלות נרחבות בפריסה האוניברסלית המוטלת על אנלימיטד, הטבה של כמה מיליארדי ש"ח. 

דווקא הנתון החשוב הזה (מה גובה ההטבה הרגולטורית) איננו בניתוח הכלכלי של המשרד. הניתוח הכלכלי היחיד, שאגף הכלכלה היה אמור לבצע (אם בכלל), הוא מה העלות הכלכלית של ההקלות המבוקשות ע"י אנלימיטד בגיבוי סלקום והאם ההקלות הללו תבאנה איזה תועלת לציבור (התשובה היא - לא).

להערכתי, ההטבה הזו היא בין 3 מיליארד ש"ח ל-10 מיליארד ש"ח. הנתונים המדויקים נמצאים בפני ד"ר עופר רז-דרור ולא בפני. לכן, נקטתי בהערכה צנועה של 5 מיליארד ש"ח. "כסף קטן". 

המסמך המרכזי בעניין, שנחשף כאן, הוא בחתימת ידו של המנכ"ל - נתי כהן ונמצא כאן. 

בעניין זה פורסמו בעיתונות כמה וכמה כתבות. למשל בכלכליסט (כאן וכאן), שבהן הוצגה התכנית של המנכ"ל, ללא דיוק בנתונים וללא פרשנות בעד או נגד התכנית הזו. גלובס פרסם (כאן) ידיעה מוקדמת קצרה ודיווח עדכון נוסף קצר (כאן) אודות התכנית וללא פרשנות ולאחר מכן פורסם ע"י גלובס (כאן) מאמר ניתוח ופרשנות מקיף ומלא, שהציג את הרעיון הזה של המנכ"ל (להקל על פריסת אנלימיטד) כרעיון מטופש, חסר תוחלת וחסר היגיון (פרשנות חופשית קצרה שלי, למאמר הארוך, המפורט, העוקצני והמדויק להפליא, שפורסם ע"י גדי פרץ בגלובס).

לאחר שהתחלתי לשאול את צמרת משרד התקשורת כמה שאלות קשות, קיבלתי את "התשובות" לשאלותיי, בדמות "ריאיון", שערך דה-מרקר עם ד"ר עופר רז דרור (כאן), סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, שנימק לדה-מרקר את הרקע להחלטה על השימוע המפתיע הזה. אולם, גם בדה-מרקר העלו ספקות בדבר ההיגיון לבצע ממש כעת שימוע כזה קריטי וכבד בנושא כזה עם החברה הזו (אנלימיטד). 

אני מסכים בהחלט עם גלובס, שמדובר במהלך טפשי ולא הגיוני. אבל אני טענתי דבר אחר לגמרי. המאמר, שפרסמתי מייד עם פרסום "ההודעה לתקשורת" על השימוע, פורסם על ידי תחת הכותרת: "עוד שימוע בשירות בעלי ההון - הורדת חובת הפריסה של Unlimited". כותרת המשנה הייתה: "במקום לפעול לפי החוק (לשלול את הרישיון של Unlimited כי לא עמדה בתנאי הרישיון שלה), משרד התקשורת מבצע שימוע נוסף בשירות בעלי ההון ו"המקורבים לצלחת": הקלת הפריסה של Unlimited בתקווה, שכך סלקום תסכים לרכוש את החברה (או להיכנס בשותפות עימה) - מהלך מושחת ואנטי צרכני". 

כאן, אחשוף שלא רק מדובר במהלך לא הגיוני, אנטי צרכני, לא סביר ולא חוקי, מדובר כאן ב"סירחון" ענקי הדורש חקירה דחופה. 

למה חייבים לפסול את השימוע הזה ולפתוח דחוף בחקירה?
התשובה לעניין הזה טמונה בהערת שוליים קטנה, שמופיעה בניתוח הכלכלי של ד"ר עופר רז-דרור בעמוד 5 ואני מביא את התצלום כאן, כדי שלא תחשבו, שאני ממציא משהו מדמיוני:
טמרס 1

אם ד"ר עופר רז-דרור היה בודק למה חברת "טמרס" ויתרה על המניות שלה באנלימיטד והפקידה אותם בנאמנות בידי משרד עורכי הדין "תדמור לוי נאמנויות אחד בע"מ", היה מגלה, שנעשו עבודות כלכליות (שגם אנחנו פרסמנו) אודות אנלימיטד, עבודות שונות לחלוטין ממה שמשרד התקשורת חישב (כלומר: שד"ר עופר רז-דרור חישב), שבעקבותיהן נעשה הצעד החריג ביותר הזה ע"י "טמרס".

אם ד"ר עופר רז-דרור היה קורא מה ש"טמרס" קראה (וגם פרסמנו זאת לא אחת בעבר, וגם פורסם במקומות אחרים), אולי ד"ר עופר רז-דרור לא היה מוציא את חוות הדעת הכלכלית הקלוקלת וחסרת הבסיס שלו (שהיא המשך לעבודה כלכלית קלוקלת והזוייה קודמת שלו, שחשפנו בהרחבה כאן, בעניין נתח השוק של בזק בטלפוניה פרטית ועסקית). 

אולם, הטיפשות הכלכלית של משרד התקשורת אינה הדבר הכי חשוב כאן. למעשה, זה כרגע בכלל לא חשוב, אם נתייחס לדבר אחר מאוד חשוב, ממש ממש חשוב, שיש בתצלום, שהבאתי כאן מעל: זה התאריך.

נכתב בתצלום הנמצא כאן למעלה, שההודעה של אנלימיטד אודות "טמרס" למשרד התקשורת, על העברת המניות שלה לידי עורכי הדין תדמור לוי, כלומר: תדמור (דוד) ולוי (עופר), נעשתה ביום 4 לאוגוסט 2016.

למי שלא יודע, עו"ד ד"ר דוד תדעו"ד דנה נויפלדמור (אחד משני השותפים במשרד עורכי הדין תדמור-לוי), הוא בן זוגה לחיים (מזה שנים) של עו"ד דנה נויפלד, (בתמונה משמאל), היועצת המשפטית של משרד התקשורת. 

אז מה הבעיה בתאריך הזה (4 לאוגוסט 2016)? 
פשוט מאוד: התאריך הזה אמור היה להוביל להטלת עונש חמור בדמות קנס ענק ועד שלילת הרישיון על אנלימיטד, בגלל האיחור במסירת הדיווח על השינוי באחזקת המניות. 

אי דיווח על שינויים באחזקת המניות בחברות התקשורת, הוא אחד הנושאים הכי חמורים, שמשרד התקשורת מקפיד עליו (על פי חוק התקשורת זו עילה מספקת לשלילת רישיון ע"י השר), ורק לפני זמן לא רב, המשרד הטיל קנס ענק על חברת סאטלינק תקשורת, בדיוק בגלל זה, ולפני כן הטיל קנס על הוט, גם כן מאותה סיבה בדיוק (איחור בדיווח על העברת מניות).

משרד התקשורת ראה עד היום את עניין אי הדיווח בזמן על העברת מניות בחברות התקשורת (ככתוב ברישיונות של כל חברות התקשורת, שיש לדווח על כל שינוי תוך 21 יום), כנושא כל כך חשוב, עד שהמציא כל מיני ראיות מהשרוול ופיברק האשמות, רק כדי להדגיש לחברות התקשורת את חומרת המעשה הזה (זה מפורט בהרחבה כאן וכאן לגבי הוט וכאן לגבי סאטלינק). 

איך אני יודע שאנלימיטד ו"טמרס" איחרו בדיווח למשרד התקשורת?
מפני שלעו"ד דנה נויפלד יש "הסכם ניגוד עניינים", הסכם עליו חתמה בחתימת ידה ביום 19.5.15 ואם לא די בכך, עו"ד ד"ר דוד תדמור (בן זוגה לחיים), אימת וחיזק את חתימתה, בכך שהוא עצמו גם חתם על המסמך (שנמצא במלואו כאן, למתעניינים).

אני מביא כאן את הקטע הכי חשוב לענייננו והנה העובדות, "שחור על גבי לבן":
דנה נויפלד 1

מה אנו לומדים מהתצלום הזה?
1. לא רק ש"טמרס" (שמחזיקה 7.5% מהמניות, כאמור במסמך אגף הכלכלה), לא דיווחה דרך הנהלת אנלימיטד בזמן, למשרד התקשורת על העברת המניות מידיה לנאמנות של משרד תדמור לוי, כלומר: תדמור (דוד) ולוי (עופר), לא נמסר כל דיווח, שעו"ד עופר לוי (השותף של עו"ד תדמור), מחזיק במניות אנלימיטד משל עצמו, מניות המקנות לו ולשותפיו (ויה אירופה ועוד) את "זכויות הניהול" של IBC.

במסמך של משרד התקשורת בכלל לא קיים עו"ד עופר לוי כבעל מניות באנלימיטד. בעמוד 5 במסמך של ד"ר עופר רז-דרור, יש את התפלגות המניות באנלימיטד, התפלגות המסתכמת ב-100% (40% חח"י, 30% ויה אירופה, 7.5% רפק תקשורת, 7.5% נכסי זיסאפל, 7.5% BATM תקשורת, 7.5% טמרס).

לא מאמינים? הנה התצלום מהמסמך של ד"ר עופר רז-דרור:
מסמך מניות אנלימיטד

אז להיכן נעלמו המניות של עו"ד עופר לוי, שהוא לא סתם "מחזיק במניות" (באחוז שהועלם בצבע שחור כמה פעמים במסמך "ניגוד העניינים", כאן למעלה), הוא גם בעל תפקידים מרכזיים ביותר באנלימיטד (שמיד נעסוק בהם).

אז, או שיש לנו כאן אי דיווח על חלקו באנלימיטד למשרד התקשורת (כאמור במסמך כאן למעלה), שזה הרבה יותר חמור מ"איחור בדיווח" לגבי "טמרס", או שד"ר עופר רז-דרור החליט להעלים את קיומו של אדם כה חשוב בצמרת אנלימיטד ובעל מניות חשוב ומרכזי בה, שגם מחזיק (ביחד עם אחרים) ב"זכויות הניהול" של חברת אנלימיטד, כדי שאולי לא נרגיש ולא נגלה את הקשרים של בעל העניין הזה - למשרד התקשורת.
 
2. המניות של טמרס מוחזקות בנאמנות בידי חברת הנאמנות של משרד עורכי הדין הזה כבר לפני התאריך 19.5.15, מועד חתימת מסמך "ניגוד העניינים" הזה, כמופיע בסעיף ב' במסמך, שתצלומו מובא כאן למעלה.
כלומר: לפחות שנה ושלושה חודשים קודם למועד הדיווח של אנלימיטד \ "טמרס" למשרד התקשורת, על העברת המניות של "טמרס" לנאמנות (מה שנעשה ב-4.8.16).

אם זה לא "איחור בדיווח", אז אני כנראה לא מבין מה המשמעות של המילה "איחור"... 

3. אם לא די בכך, השותף של עו"ד תדמור, עו"ד עופר לוי, הוא גם דירקטור באנלימיטד (כלומר: הוא בעל מניות בהיקף משמעותי ויש לו חשיבות לחברה הזו, אחרת לא היה מקבל מקום בדירקטוריון החברה).

4. אם לא די בכך, כל משרד עורכי הדין הזה (אין פירוט של רשימת עורכי הדין המעורבים), עובד במרץ ומזה שנים עבור אנלימיטד, בהסדר קבוע של "הסכם ריטיינר" ("הסכם שכר חודשי קבוע"). בעולם המושגים של עורכי הדין, המשמעות היא, שהמשרד של עורכי הדין הזה הוא המייצג הקבוע של הלקוח - אנלימיטד, בכל נושא משפטי, כפי שהוגדר בהסכם הזה. 

איך העניין הזה חמק מחקירה \ בדיקה בתוך משרד התקשורת?? 

יש כאן לכאורה כל כך הרבה כשלים, של הפרות חוק ותנאי רישיון ללא כל בדיקה, חקירה והענשה (האם אכן יימצא שבוצעו ההפרות?).

הרי המסמכים הללו גלויים לכל וידועים בתוך משרד התקשורת!! מי מנע בדיקה \ חקירה כזו? האם זה בכלל עלה לידיעה או להחלטה של השר והיועץ המשפטי לממשלה?? 

כשאני שאלתי על כך לפני פרסום מכתבו של המנכ"ל (כמפורט בנספח למטה), לא קיבלתי תשובה.

העניין הזה די קל לבדיקה, כי יש כאן מסמכים ברורים וחתומים ע"י ד"ר עופר רז-דרור וע"י עו"ד דנה נויפלד ומאומת בחתימה ע"י עו"ד ד"ר דוד תדמור

בהערת אגב אציין, כי המנכ"ל נתי כהן יודע היטב מה זה "ניגוד עניינים", כי הוא בעצמו חתם על מסמך "ניגוד עניינים" של עצמו, בטרם מונה למנכ"ל משרד התקשורת (המסמך של נתי כהן בעניין "ניגודי העניינים של עצמונמצא כאן, למתעניינים). 

זה עוד לא הכל.
בדיונים ובההחלטות סביב העניין הזה, כעולה ממכתבו של המנכ"ל (בלוח התפוצה הפנימי שלו), השתתפו כמה אנשים, שכבר פורסם אצלנו, שהם עוסקים באינטנסיביות בנושאים הקשורים בסלקום:

א. אינג' שמילה מימון (בתמונהשמילה מימון משמאל, נתעלם כרגע מהמילה אינג' הקיימת בלוח התפוצה הפנימי, במסמך המנכ"ל). כיום משנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנדסה. 

לא צריך להתאמץ ולמצוא את ההחלטה של שמילה מימון לעזור (רגולטורית) לסלקום. הוא אמר את זה במו פיו ותחת תמונתו, בריאיון אישי שלו לגלובס.

הוא גם אמר שם במפורש במה הוא יעזור לסלקום (וגם לפרטנר): בפריסת סיבים.

לא מאמינים? אז הנה זה כאן.

באתר זה יש מאות מאמרים המראים כיצד הוא (שמילה מימוןמימש את המדיניות האישית הברורה והמוצהרת הזו שלו, הלכה למעשה. כמה מפרשיות אלו נמצאות בבדיקה ממש כעת, בידי היועמ"ש. 

ב. עו"ד ברוריה מנדלסון, סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד התקשורת.
היות ולעו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית) יש "ניגוד עניינים" חמור בעניין והיא לא השתתפה בדיונים בעניין אנלימיטד, החליפה אותה עו"ד ברוריה מנדלסון. היא גם החליפה אותה בתפקיד מ"מ היועצת המשפטית של המשרד, כשעו"ד דנה נויפלד יצאה לחופשת לידה מאוד ארוכה (כשנה).

בתקופה הזו, סיני ליבל, פרסם אודותיה כמה דברים לא מחמיאים במיוחד (אותם פרסמנו באתר), והגיש גם כמה תלונות ושאילתות, שפרסמנו, בעיקר סביב התמיכה המוזרה, שגילתה עו"ד ברוריה מנדלסון, תמיכה בעמדות סלקום, במסגרת מאבקים המשפטיים - הצרכניים, שסיני ליבל ניהל כנגד סלקום. באחד מהם, בפסק דין חלוט, השופט קיבל את עמדת סיני ליבל כנגד סלקום ודחה את עמדתה של עו"ד ברוריה מנדלסון (שמשום מה תמכה בסלקום, בניגוד למה שבית המשפט קיבל). למי שמעוניין לצלול לפרטים של הסוגיות המרתקות הללו, אז הן: כאן, כאן, כאן וכאן. סיני ליבל הגיש תלונות ארוכות גם ליועמ"ש וגם לנש"מ (הממונה על המשמעת) בנושאים הללו וטרם נמסרו לו תוצאות הבדיקות הללו. 

כלומר: כל השימוע הזה והבדיקה הכלכלית הזו, בעניין אנלימיטד ומה שנעשה סביב, נגוע בבעיות חמורות ובסיסיות ביותר של "ניגודי עניינים" והעלמת עובדות בסיסיות חשובות ביותר בעניין אנלימיטד, בהצטברות של עניינים הנראים לכאורה יותר כמו "הפרת אמונים" בהיקף ענק. זאת, משום שהכל נעשה כדי לתמוך כלכלית בסלקום, שתרכוש את אנלימיטד, מהלך שאין לו שום בסיס חוקי או אחר.
פשוט מדהים ולא מתקבל על הדעת.

עוד לא סיימנו. ניתוח הטעויות החמורות העיקריות של המנכ"ל, במסמך ההזוי והבלתי חוקי, שהוא חתום עליו:
 
1. מי אמור בכלל לדון בעניין הקלות רגולטוריות בפריסה הארצית לאנלימיטד?
לפני מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן עמדו מספר מסלולים חוקיים חלופיים לטיפול בבקשה הממש לא חדשה של אנלימיטד (בגיבוי סלקום), להקל עליה את הפריסה האוניברסלית ברחבי הארץ:
  • להעביר את הבקשה של אנלימיטד למי שהחליט שהיא תידרש לפריסה אוניברסלית - ארצית: כלומר לממשלה. דהיינו: שקודם הממשלה תדון ותשנה את ההחלטה של עצמה, ואז ניתן לדון בהיקף ההקלות בפריסה, אם בכלל.
  • להעביר את הבקשה של אנלימיטד לוועדת המכרזים (שהאוצר עמד בראשה), כי הפריסה האוניברסלית הייתה חלק מתנאי המכרז הבינלאומי בו זכתה אנלימיטד, ורק ועדת המכרזים מוסמכת (אולי) לשנות תנאים של המכרז הממשלתי הבינלאומי החשוב הזה. 
  • להעביר את הבקשה ל"וועדה המייעצת לפריסה אוניברסלית", כמתואר בחוק התקשורת ובתקנות. בחלק מהעיתונים היה כתוב, שאכן התקיימה ישיבה כזו ב"וועדה המייעצת", בעניין אנלימיטד, אבל במסמך של המנכ"ל במסמך הכלכלי של סמנכ"ל הכלכלה - אין שום רמז או זכר לדיון כזה. ייתכן והיה דיון כזה והוא פשוט נעלם (כנראה נעלם יחד עם המניות הנעלמות, הלא מדווחות או המדווחות באיחור ניכר, של אנלימיטד)... 
  • להעביר את הבקשה הזו (של אנלימיטד) לוועדה הבין משרדית, שהוקמה ע"י הממשלה, כדי לקדם את פריסת הסיבים בישראל ולהסיר חסמים רגולטוריים בפריסה הזו, על פי החלטת ממשלה 1046 (כאן) מ-2013, במסגרת מה שקרוי "ישראל דיגיטלית". ההחלטה הזו של הממשלה - עדיין בתוקף
  • או להעביר את הבקשה של אנלימיטד לוועדה המקצועית החדשה, ששר התקשורת איוב קרא הקים (לכאורה), בדיוק לאותה מטרה של עידוד פריסת הסיבים בישראל (כאן). השר איוב קרא למעשה היה אמור להחליף את חברי הוועדה שהוקמה ב-2014 ע"י שר התקשורת ורוה"מ דאז ביבי נתניהו (כאן, המינוי המלא - כאן). אולם, במציאות לא פורסם שום כתב מינוי מעודכן ע"י השר איוב קרא. גם לא נמסר ולא פורסם שום דיווח על פעילות הוועדה הזו, או כל וועדה אחרת בנושא זה (של קידום ו"הסרת חסמים" בפריסת הסיבים לבתים בישראל). 
מנכ"ל משרד התקשורת לא הסביר במסמך, שעליו הוא חתום כעת, למה הוא לא בחר באחת (או יותר) מהחלופות החוקיות המתאימות לטיפול בבקשה של אנלימיטד ולמה החליט לטפל בזה בעצמו, כשאין לו שום סמכות לטפל בנושא (רק לשר. זה חודד והודגש אך השבוע - ע"י שר התקשורת). קצת מטריד איך תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים כה חשובים - מתבצעים בצמרת משרד התקשורת. 

יתרה מכך. המסמך מלא שגיאות בעניין תפיסת הרגולציה הקיימת על הפס הרחב בסיבים בישראל. דוגמה צורמת במיוחד: בעמוד 16 בשימוע על IBC נכתב:
"חלופה א' – ביטול חובות הפרישה החלה על חברת IBC. הרציונל העומד מאחורי חלופה זו היא כי אין אח ורע בעולם לחובת פרישה אוניברסלית לתשתית תקשורת נייחת שלישית. יתרה מכך, במבחן התוצאה היתרון בעלויות הפרישה על גבי רשת החשמל התברר כמינורי ועד כה, ב-5 שנות פעילות החברה, עדיין לא הצליח לבוא לידי ביטוי. בנוסף, קיימות כיום קבוצות תקשורת חזקות בישראל הפורשות תשתיות סיבים על גבי התשתית הפסיבית של בזק ואין מהן דרישה לפרישה כלשהי, לא כל שכן דרישה לפרישה כלל-ארצית."

כך, מנכ"ל משרד התקשורת והסמנכ"ל הבכיר לכלכלה במשרד התקשורת "שכחו" שהמשרד לא סיפק רישיונות לאותן קבוצות תקשורת גדולות (פרטנר וסלקום) לפרוס סיבים בישראל! די ברור שאי אפשר לבוא בדרישות לפרטנר ולסלקום, כי אין להן בכלל רישיון.... ל-IBC כן אפשר לבוא בטענות ודרישות, כי היא קיבלה את רישיונה כחוק ולאחר מכרז בינ"ל....
אם לא די בכך, גם אם היה להן (לסלקום ולפרטנר) רישיון לפריסת סיבים, בגלל שזה "רישיון מפ"א ייחודי" (או "רישיון אחוד" שיותר מבוקש כיום ע"י ספקי התקשורת, גם ע"י סלקום ופרטנר) ולא "רישיון מפ"א כללי", אין בו חובת פריסה ארצית. אין בזה שום חדש. ככה החוק. ממזמן. בכל מקרה, זו סוגיה מעניינת מהיבט אחר לגמרי: אולי המנכ"ל החדש נתי כהן לא יודע אפילו (כנראה לא טרח לבדוק) את חוקיות השחלת הסיבים של פרטנר וסלקום בתשתיות של בזק והפריסה של הסיבים הללו לבתים (בלי Open Access) וסמך על "המילה" של שמילה מימון...

2. למה המנכ"ל מסתיר, שלאנלימיטד יש 2 רישיונות ולא אחד?
במסמך של המנכ"ל, הוא מתייחס לכך, שיש לאנלימיטד רישיון אחד (רישיון  מפ"א נייח). כמופיע בתצלום כאן:
המנכ"ל 1

זה לא מקרי, שהמנכ"ל מציין, שלאנלימיטד יש רישיון אחד. זה סוג הרישיון, שלכאורה יש לו (כמנכ"ל) הסמכה מהשר לבצע תיקונים ברישיון. אולם, המציאות שונה לגמרי, לאנלימיטד יש 2 רישיונות ולא אחד. הרישיון השני ("רישיון מיוחד", שמיועד לשירותים של אנלימיטד למגזר העסקי), לא מאפשר למנכ"ל לבצע בו שינויים (רק השר מוסמך לכך. זה מוסבר בהרחבה כאן, למתעניינים).

באתר משרד התקשורת, הרישיון הראשון של IBC - אנלימיטד נמצא כאן, והרישיון השני נמצא כאן וכאן

אי אפשר לבצע תיקונים ברישיון אחד בלי לבצע את אותם תיקונים ברישיון השני. כלומר: למנכ"ל משרד התקשורת אין בכלל סמכות להציע את התיקונים ברישיונות של אנלימיטד.

אז מה מנכ"ל משרד התקשורת עושה? מעלים את העובדה, שיש לאנלימיטד 2 רישיונות.

אגב, אם המנכ"ל היה קורא בעיון את המסמך הכלכלי של ד"ר עופר רז-דרור, היה מגלה בעמוד 6 ממש למעלה, שלאנלימיטד יש 2 רישיונות, לא אחד.

זה בכלל לא סוד. אני חשפתי את הרישיון השני של אנלימיטד מייד כשאנלימיטד יצאה לשוק, וגם הערכתי אז, שזה יהיה פלופ אחד גדול, כי בהתחלה ניסו במשרד התקשורת להסתיר את הרישיון השני (מכמה סיבות, שלא כאן המקום לפרטן) והמשרד נאלץ להציג את הרישיון השני אחרי שחשפתי את קיומו. כעת, חוזר הניסיון חסר ההיגיון והבלתי חוקי הזה, להעלים את הרישיון השני של אנלימיטד ע"י המנכ"ל נתי כהן, שכנראה קיווה, שאיש לא ירגיש ב"ישראבלוף" הזה. אז אני כן הרגשתי. בהערת אגב אציין, שרוב ההכנסות של אנלימיטד בשנים האחרונות באות דווקא מהרישיון השני (למגזר העסקי) ולא מהרישיון הראשון (למגזר הפרטי).  

בהערת אגב נוספת אציין, שיש "מדיניות שר" מאוד ברורה לגבי פריסת סיבים בישראל, המדיניות הזו נמצאת כאן, והיא עדיין בתוקף, כל עוד שר התקשורת לא ישנה אותה, אחרי שימוע. מהמדיניות הזו צמחו 2 הרישיונות לאנלימיטד, ובעקבות החלטת הממשלה, שהייתה יישום של המדיניות הזו של השר. אני די משוכנע, שהמנכ"ל בכלל לא ראה את המסמך הזה וחשב (כנראה) שלא נרגיש בכך, שהוא מטעה את כולנו במכתב בחתימתו, שיש לאנלימיטד רישיון אחד

3. האם ההקלות לאנלימיטד אכן תובלנה לרכישה שלה ע"י סלקום ולפריסה שלה ברחבי הארץ (ל-40% ממשקי הבית)?
הדבר הכי מדהים, שהבדיקה הכלכלית משום מה לא גילתה: גם אם יסירו את כל החובות הרגולטוריות מעל אנלימיטד, והיא תפרוס רק איפה שכדאי לה, זול לה וקל לה. עדיין היא תגיע לפשיטת רגל.

אם המשרד היה מבצע בדיקת RIA לעניין זה, בצורה רצינית ויסודית, כנדרש בהחלטות רגולטוריות כבדות וחשובות מהסוג הזה בכל משרדי הממשלה, המשרד היה מגיע למסקנה הזו בעצמו, בעקבות "ניתוח RIA": אין שום ROI בשום מצב לאנלימיטד.  (מה זה RIA? יש אתר ממשלתי ענק לעניין הזה - כאן). 

למה אין ROI לאנלימיטד?
את זה גילו רבים וגם אנחנו - ממזמן. את זה גילתה גם "חברת טמרס" ולכן העבירה את מניותיה ל"נאמן" (כנחשף לעיל).

כיום, "רכישת כל לקוח" באנלימיטד עולה בין 100 אלף ש"ח לכחצי מיליון ש"ח. זאת, מול כ-2,000 ש"ח עד 2,500 ש"ח בחברות בזק והוט. זו לא בדיחה. כלומר: ההחזר על ההשקעה - ROI (אם לקוחות הקצה של אנלימיטד משלמים נניח 100 ש"ח לחודש ללא מע"מ), יהיה רק אחרי שחלק ניכר מהאנושות יעבור לגור על המאדים, כי לא יהיה מקום בכדור הארץ

אין שום דרך, שיהיה ROI לאנלימיטד בגלל הטכנולוגיה המוטעית שנבחרה. זה לא דבר הניתן לשינוי. ההסברים לנושא זה דורשים עוד מאמר, שכרגע אין צורך לכתוב אותו. בקצרה: לא ניתן לסלק את סיסקו וכל הציוד הטכנולוגי שלה מאנלימיטד, בלי שזה יעבור דרך כונס נכסים וצו של בית משפט מחוזי. זה המצב החוקי של הבעיה הטכנולוגית הזו. משרד התקשורת לא יכול לעשות מאומה בעניין הספציפי הזה. 

אני מביא כאן, בתחתית הסעיף, כמה מאמרים, שדיברו על העניין זה וממזמן. אין כל חדש בתגלית, שלא יכול להיות ROI (החזר השקעה) באנלימיטד, וזה בכלל לא חשוב מה סלקום חושבת או אומרת או כותבת לבעלי התפקידים במשרד התקשורת.

כל הרעיון מאחורי המיזם שמכונה בשם המותג אנלימיטד הינו לייצר חברה בלתי תלויה (בחברת החשמל) שתספק תשתיות פס רחב לתושבי ישראל. עם המהלך הנ"ל - יוצרים בפועל (אם זה היה מצליח) את בזק הבאה, מונופל ענק בשוק התשתיות, וכך מורידים את האפשרות ליייצר תחרות אמיתית בשוק (כי בזק והוט נתקעו מסיבות רבות בחיבור הסיבים לבתים). אין שום מדינה בעולם שבה פורסים 4 תשתיות סיבים לבתים. זה רעיון מטורף לגמרי. 

הדבר הנכון לעשות, במידה והשותפים למיזם מוכנים לשנות את תנאי הרישיון, ההסכם עם חברת חשמל וכן את ההסכם עם סיסקו - לצאת למכרז חדש. במידה וסלקום מעוניינת - שתשתתף במכרז. 

יתרה מכך, תמונת המצב הפיננסית של סלקום אינה מזהירה - מדובר על חברה שנושאת על גבה חוב עצום של כ-4 מיליארד ש"ח וללא יכולת אמיתית להחזר (מייצרת תזרים נקי של כ-150 מ' ש"ח בשנה!!!). מדובר על חוב שגבוה מהחוב של הוט והינו כמעט ברמת החוב של כל קבוצת בזק. גם בעניין גולן טלקום, האיום היה שאם לא תימכר לסלקום - החברה תפורק. האומנם? בפועל, גולן נרכשה על ידי גורם שאינו בעל עניין בשוק התקשורת והתוצאה לפנינו - התחרות בשוק הסלולר נמשכת ורמות המחירים במגמת ירידה מתמדת. 

מבחינה ציבורית, אסור שהדבר הזה (שמתכנן מנכ"ל משרד התקשורת בדחיפה של שמילה מימון ו"קליקת הפרקליטים"), יקרה. יש למנוע מסלקום לרכוש את המיזם "במחשכים" ובתרגילים עקומים. יש למנוע בכל דרך חוקית כניסה של סלקום למיזם, אלא אם בדרך של מכרז מחדש (או ברכישה דרך בית משפט, לאחר פשיטת רגל או חדלות פירעון של אנלימיטד). מצבה הפיננסי של חברת סלקום - זה פשוט זועק לשמיים. ככל הידוע, מצבה של סלקום אף גרוע מזה של חברת IBC... אז איך היא בכלל חושבת לרכוש את אנלימיטד? תעלומה שרק מנכ"ל משרד התקשורת מסוגל להשיב עליה (אולי בחקירה). 

אם סלקום רוצה להתאבד, זו זכותה המלאה (כתבנו על כך מזמן כאן). אולם, אין שום סיבה שההתאבדות הזו תבוצע בחסות ובעידוד משרד התקשורת, תוך הפרות חוק בקנה מידה ענק, בראשותו של נתי כהן.

בהערת אגב אציין, שסלקום כבר החלה לפרוס סיבים לבתים בלי אנלימיטד. היא יכולה להמשיך בכך (היא זקוקה לעדכון הרישיון שלה), אם יש לה כסף להשקיע בכך ויש לה צפי ל-ROI. סלקום גם הודיעה, שהיא מתאמת את הפריסה שלה מול פרטנר, כדי לא לבזבז מאמצי פריסה (ולהגיע כפול לאותו בית עם סלילת סיבים, משתי החברות במקביל). 

אם ד"ר עופר רז-דרור, הכלכלן של משרד התקשורת, היה בונה (כמו מה שעשו הכלכלנים, שניתחו את הנושא הזה לפניו), את טבלאות ה-ROI עם עלות ממוצעת של 1,500 דולרים לחיבור לבית (וזה מספר זהיר ביותר, כי יש בתים שהעלות לחיבור כל בית היא מעל ל-2,500 דולרים, בגלל הבחירה הטכנולוגית של אנלימיטד), אזי הוא היה מגלה, די בקלות, שלמיזם הזה יהיה החזר השקעה רק בעולם הבא, לא בעולם הזה.

יתרה מכך. לאחר ש"השוק הסיטונאי" יצא לדרך (ולא נראה שהוא עתיד להסתיים, בטווח הזמן הנראה לעין) ולאור החלופות החדשות לפס רחב לבתים, שנעסוק בהן בסעיף הבא, אין למיזם הזה (אנלימיטד) שום ROI. בשום מצב. לא בעולם הזה וגם לא בעולם הבא. גם לא על המאדים. 

כמה מהמאמרים המנתחים את נושא אי ההיתכנות הכלכלית של אנלימיטד (ממני ומאנליסטים ומומחים לנושא מהארץ ומהעולם): 4. גם אם נניח, שאנלימיטד תצליח לפרוס סיבים לבתים (כחלק מקבוצה הכוללת את סלקום) ולא תגיע לפשיטת רגל, האם זה הצורך של השוק הקווי בישראל ושל צרכני התקשורת בישראל?
גם כאן התשובות מאוד ברורות. אנלימיטד מסוגלת לספק עד 1 גיגה בחיבורי הסיבים שלה לבתים. שדרוג המערכות שלה ליותר מכך הוא בלתי אפשרי בלי השקעות אדירות, שלא יהיה להן שום ROI.

בעולם הרחב, הסטנדרט הטרי והמקובל לחיבורי בתים בסיבים אופטיים הוא 10 גיגה. זה כבר החל מזמן. אנלימיטד לא יכולה לספק את זה, לא מחר ולא בכלל. חיבורי 1 גיגה היו נפוצים בעולם עד שנת 2016, והפכו לעובדה קיימת בהיקפים ענקיים. אנחנו כבר במחצית 2018 וכיום מדברים רק על 10 גיגה. זה לא חלום, זה קיים בפועל ברחבי העולם החל מ-2015.

גם אם הכל ילך חלק (בהקלות הפריסה ובכניסת סלקום לחברה), אנלימיטד לא תוכל להגיע לפריסה משמעותית כלשהי של סיבים בישראל (על פי התכנית של צמרת משרד התקשורת) לפני עוד 7-10 שנים (למעשה 7-10 שנים מיום מועד תיקון הרישיון, דבר שיכול להתרחש אולי בעוד כשנה). כלומר, אנלימיטד אינה מספקת שום מענה בפס רחב לבתים, בטווח הזמן הנראה לעין, וגם אחר כך (אחרי 10 שנים ממועד שינוי הרישיון), לרוב מוחלט של תושבי ישראל

בנוסף, נכנסו לשוק התקשורת טכנולוגיות רחבות פס חדשות, דוגמת 5G ושימוש בתחום התדרים של 60 עד 70 גיגהרץ, ועוד טכנולוגיות אלחוט רחב פס באוויר, שלא כאן המקום לפרטן. יש כבר התחלה של פריסות של פתרונות אלחוט כאלה בישראל (וסלולר 5G רחב פס לבתים כבר החל בעשרות מדינות בעולם). במפה כאן של אתר Gigabit Monitor, יש נתונים, שהם אוספים, על פריסת חיבורי 1 גיגה ומעלה לבתים ברחבי העולם בכל סוגי הטכנולוגיות, למי שמתעניין בנושא. 

כלומר: הבדיקה הכלכלית של משרד התקשורת, שבוצעה ע"י ד"ר עופר רז-דרור, בכלל לא ביצעה בדיקה כלכלית מינימלית, האם זה סביר, הגיוני וכלכלי, להמשיך בפריסה של אנלימיטד בישראל, כשיש כבר בשוק העולמי (וגם בישראל), חלופות הרבה יותר מהירות לפריסה, חלופות הרבה יתר זולות ועם רוחבי פס הרבה יותר טובים, ועם הרבה פחות בעיות טכניות, כלכליות, רגולטוריות ופיזיות בפריסה (מול החלופה של פריסת אנלימיטד).

איך בכלל אפשר להכין עבודה רגולטורית-כלכלית, בלי בחינת חלופות (מנקודת הצד של הביקוש והאינטרנט הצרכני, כמוגדר בחוק בתפקידי משרד התקשורת) וניתוח ROI על כל חלופה צרכנית שכזו?

הרי החוק מאוד ברור, וכך גם בתקנות של "הוועדה המייעצת", מהם השיקולים במתן רישיון תקשורת, או בביצוע שינויים ברישיון תקשורת ומתן דחייה "בפרישה האוניברסלית" (אין בהם שום שיקול של המצב הכלכלי של מבקש הרישיון, או מי עתיד לרכוש את בעל הרישיון ואיך ניתן "לעזור לו"), וזה מופיע בתצלומים כאן מתחת.
למה מנכ"ל המשרד וסמנכ"ל הכלכלה ציפצפו צפצוף אחד ענק על חוק התקשורת ותקנותיו?
מתן רישיון 1

מתן רישיון 2

שיקולי הוועדה המייעצת

נספח:
האם מנכ"ל משרד התקשורת היה יכול להימנע מליפול לבור בו הוא נפל עם אנלימיטד?

התשובה הברורה - כן.


אנו שלחנו הרבה לפני פרסום המכתב של המנכ"ל (ב-27.5.18) בעניין אנלימיטד, שאלות ברורות וגם פרסמנו כמה מאמרים בעניין סמכויות המנכ"ל. זה לבדו היה אמור לעצור אותו בטיפול האישי בבקשת אנלימיטד (ששכבה במגירות משרד התקשורת כשנה), ולהעביר את הבקשה של אנלימיטד לטיפול באחד או יותר מהמסלולים החוקיים שיש לטיפול בבעיה הזו (כפי שפירטנו לעיל).

אמנם שר התקשורת איוב קרא התבטא, שלדעתו יש להאיץ את פריסת הסיבים של אנלימיטד (כאן), אבל הוא בשום מקום לא אמר, שזה יהיה בצורת הקלות של מיליארדי ש"ח לאנלימיטד והוא בכלל לא הסמיך את המנכ"ל לטפל בעניין הזה, בצורה של הקלות לאנלימיטד. השר אמר, שהוא יטפל בעניין הזה באופן אישי. זה לא מה שקרה כאן, שהמנכ"ל החליט לטפל בזה באופן אישי ועקום לגמרי. שום "חסות" מ"קליקת הפרקליטים" לא תוכל לעזור כאן.

יתרה מכך, עוד לפני שהמנכ"ל הוציא את מכתבו בעניין אנלימיטד, שלחנו אליו את השאלות הבאות (שהוא סירב לענות עליהן). כאן אביא רק את השאלות, ששלחתי בדחיפות למשרד התקשורת ב-18.5.18 וחזרתי ושאלתי עם עדכון קל ב-27.5.18 והנה השאלות במלואן עם העדכון:
"בכלכליסט (כאן), פורסם, שביום 13.5.18 התכנסה "הוועדה המייעצת" והמליצה להקטין את חובת הפריסה האוניברסלית של Unlimited.
כמה שאלות:
1. האם זה נכון?
2. אם כן, היכן פרוטוקול הדיון?
3. האם נבדק, שכל מי שהיה מעורב בנושא, לרבות היועצת המשפטית של משרד התקשורת, לא היה לו קשר אישי או אחר ל-Unlimited ו\או לסלקום?
עדכון: בינתיים פורסמה ידיעה דומה גם בגלובס (כאן)".

אם המנכ"ל היה מתייחס ברצינות למה ששואלים אותו, בעניינים כל כך רגישים וחשובים, שיש בהם בעיות חמורות של "ניגודי עניינים" וחשש ל"הפרת אמונים", כל הפלופ הבלתי חוקי המדהים הזה - היה נמנע. 

עדכון 16.8.18: על פי החלטת היועמ"ש, הנושא שמתואר כאן הועבר לטיפול פרקליט המדינה, ופרקליט המדינה החליט ביום 8.8.18 להעביר את העניין לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), הפרקליטות שבין היתר מלווה את חקירת "תיק 4000", להמשך טיפולה, כמופיע בתצלום כאן - למתעניינים. 

עדכון 23.8.18: בנוסף לאמור בסעיף הקודם, הנושא הועבר לטיפולו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים - כאן וכאן. 
 
כך נראתה ההתחלה של IBC \ אנלימיטד ב-2013:



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

18/10/08 - SIPI 2018 

29-30/10/18 - Smart Mobility Summit 2018 

11-18/11/18 - Gloab Entrepreneurship Week IL  

12/11/18 - Red Hat Forum Israel 2018 

25-29/11/18 - Oracle Week 2018  

9-12/12/18- Healthcare Technological INNOVATION Program 

13/12/18 - Video Trends for 2019 TLV  

7/3/19 - 2019 OurCrowd Global Investor Summit 

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאוגוסט 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2017 בעולם התקשורת והייטק הישראלי - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן


 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים