כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ב' - הוט בעין הסערה

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ב' - הוט בעין הסערה
הרפורמה המכונה "שוק סיטונאי" לא מופעלת כרגע על רשת הוט. נחשוף מדוע חברת הוט לא מוכנה "לשוק סיטונאי" במתכונת, שמשרד התקשורת מנסה לכפות עליה ואיך היה ניתן לפתור את הפלונטר של הוט, שכרגע לא מוביל לשום דבר צרכני טוב.  עדכון מפתיע על מהלך מבריק של הוט בתחתית הכתבה
מאת: אבי וייס, 20.2.15, 13:50הוט

בניגוד לבזק, שמרוויחה ותרוויח טוב (מיליארדים לשנה) ממה, שמכונה בטעות "שוק סיטונאי" (כמנותח בהרחבה בחלק א' כאן), מצויה הוט במצב אחר לגמרי.

החסינות של הוט מתקופת השר משה כחלון - נעלמה ואיננה, והוט חשופה ונתונה לאחרונה תחת מתקפת התפרצויות קולניות ורגולטריות של צמרת משרד התקשורת ובראשם המנכ"ל, כפי שנחשף כאן.

זו בדיוק הסיבה, שהוט החלה לפתע "לחטוף" קנסות במיליונים, גם ממשרד התקשורת עצמו וגם ממועצת הכבלים והלוויין. לכן, הוט ניצבת כעת די חסרת אונים, מול תעלולי פקידי משרד התקשורת, שיעשו הכל כדי לכפות עליה שוק סיטונאי, בניגוד לרצונה.

יודגש, שבזק לא התנגדה עקרונית לשוק הסיטונאי. בזק התנגדה ומתנגדת להליכים ולחישובים העומדים מאחורי ההחלטות ומתנגדת לשילוב הטלפוניה ברפורמה. הוט התנגדה ומתנגדת לשוק הסיטונאי בכללותו, מהרגע הראשון, שהרעיון הזה עלה. לאחרונה, בגלל הלחץ עליה, הוט החלה לטעון, שהיא משתפת פעולה עם השוק הסיטונאי ומשרד התקשורת, אבל המציאות שונה לגמרי, כפי שנחשוף כאן. 


מצבה הכלכלי של הוט שונה לגמרי מזה של בזק. שולי הרווח שלה צרים (בהשוואה לבזק), הטכנולוגיות שלה שונות, הציוד שלה שונה, שיטות השיווק שלה שונות ותמהיל הלקוחות אצלה שונה לגמרי מזה של בזק. לכן, הוט רגישה לשינויים רגולטוריים, שעלולים להביא אותה חיש מהר לפשיטת רגל (או לרכישתה ע"י חברה אחרת המתחרה בה בכמה שווקים, למשל אולי ע"י קבוצת פרטנר). זה מצב שלא קיים בכלל בבזק. 

בנוסף, לבזק יש כלים להרוג את "השוק הסיטונאי" (כלים, שיישלפו ברגע בו בזק תשיג את מטרותיה ובראשן: "ביטול ההפרדה המבנית" בקבוצת בזק), מה שאין להוט. להוט אין שום כלי הגנה מפני ההתקפות הרגולטוריות עליה, מלבד ללכת לבג"ץ.  אני מעריך, שזה מה שיקרה. זו התנגשות בלתי נמנעת בין משרד התקשורת להוט, משום שהוט היא 40% משוק הפס הרחב הקווי ובלעדיה כל הרפורמה החדשה תישאר פגומה וחלקית (מנקודת מבט של ה-ISP, הציבור ומשרד התקשורת). 

למה הוט לא יכולה ולא רוצה להיכנס למסלול הקיים של "שוק סיטונאי" (שמופעל אצל בזק)?

א. בעיית "פירוק הטריפל". 
רוב לקוחות הוט הם לקוחות טריפל, מהלך, שהוט בנתה אותו בסבלנות ובהשקעה רבה משך יותר מעשור כדי לבצר את נאמנות הלקוחות אליה. היא היחידה בשוק התקשורת הישראלי עם שירותי טריפל מלאים (סלקום וגם גולן טלקום תצאנה בקרוב עם שירותי טריפל חלקיים, מצב שננתח אותו במאמר נפרד). כל לקוח, שרוצה לעבור להסדר שוק סיטונאי על רשת הוט, מביא לתוצאה אחת ברורה: הוא יוצא מהסדר חבילת הטריפל של הוט. 

לביטול הטריפל ע"י הלקוחות הללו יש כמה משמעויות, שאנתח בהמשך. כרגע, אתייחס רק לדבר אחד מאוד חשוב להוט: החשיפה של הוט לתחרות בתחום הטלוויזיה. כל עוד הלקוחות נמצאים בהוט בהסדר חבילת הטריפל, אין כמעט סיכוי שהם יעברו לאיזה מתחרה. זה הניסיון הנלמד בעולם וגם בישראל. אולם, ברגע שהלקוח מבטל את הטריפל מול הוט, מייד הוא מתחיל לבדוק את החלופות לשירות העיקרי שהוא נשאר בו בהוט וזה שירותי הטלוויזיה. כאן, הוא יבחן את שירותי הוט מול השירותים החדשים של סלקום (ובקרוב מאוד ממתחרים נוספים), ומול חלופות אחרות הקיימות בשוק (לרבות: מזרימי מדיה, טלוויזיות חכמות, YES, טלוויזיה בסלולר של פרטנר, "עידן +", ועוד).

כיום, במסגרת הטריפל, המתחרים בהוט  (כרגע בעיקר הכוונה לסלקום) - הם לא ברי השוואה ללקוחות, למרות כל התרגילים, כי הם לא כדאיים כלכלית ואין להם טריפל. ברגע שנושא הטריפל יורד מסדר היום של לקוחות הוט, העוברים להסדר השוק הסיטונאי ומפרידים את השירותים והתשלומים שלהם, הוט תהפוך לחשופה לנטישת לקוחות מסיבית, גם בשירותי הטלוויזיה שלה. זו סכנה ברורה ליציבות של הוט.

לפירוק חבילת הטריפל יש עוד 3 השלכות חמורות על הוט (מנקודת מבטה):

1. להוט יש ייתרון עצום על בזק מבחינת רוחבי הפס לאינטרנט. הוט מספקת כיום עד 200 מגה (כשלבזק יש לכל היותר 60 מגה, מה שמכונה אצלה 100 מגה). הוט נמצאת בתהליכי בחינה ושדרוג לטכנולוגיות חדישות ובכללן Docsis 3.1, טכנולוגיות, שיכולות לספק רוחבי פס עצומים ללקוחות הקצה. בנוסף, הוט ביצעה שדרוגים של לקוחות ל-100 מגה בכמויות (ראה כאן) וכיום דוחפת לקוחות לכיוון ה-200 מגה. 

הוט כבר החלה במהלך של אספקת 500 מגה ללקוחות (כאן), בשלב ראשון למגזר העסקי ותכננה להציע זאת בשלב שני למגזר הפרטי. אם הלקוחות שלה יעברו ל-ISP, הוט תקפיא (בדומה לבזק) את מהלכי שדרוג הרשתות שלה. זאת, משום של-ISP אין שום מניע לקדם את הפס הרחב של הוט, כעדיף על זה של בזק. ה-ISP רוצה להרוויח מכל הכיוונים, ולא אכפת לו אם זה בזק או הוט. 

2. פירוק הטריפל משמעו, שהוט תיפגע גם במגזר העסקי. כפי שציינתי בחלק א', בזק היא מונופול חזק ביותר בתחום העסקי (מעל ל-85% מהשוק) וכל שאר ה-15% מהשוק העסקי מתחלק בין: הוט, פרטנר, סלקום ועוד כמה שחקנים קטנים דוגמת Tripe C. הוט מנסה בכל כוחה להילחם במונופול של בזק, לרבות בפניה חוזרת ונשנית לבתי משפט (בגלל שבזק מקבלת כל הזמן פטורים ממכרזים). זה נושא מרתק לכתבה אחרת לגמרי.

כיום, לבזק יש "מתניים עבות" בתחום ההכנסות, בעיקר מהמגזר העסקי והארגוני, מה שלא קיים כמעט בהוט. השוק הסיטונאי חל על לקוחות פרטיים ולכן הוט רגישה יותר (כלכלית) מבזק, ל"גנבת" לקוחות בתחום הפרטי, במסגרת כללי מה שמכונה "השוק הסיטונאי".

השורה התחתונה: ההישגים של הוט עד כה במאבק הזה מול בזק במגזר העסקי הם בין מעט מאוד לכלום. הוט מחזיקה באחוזים בודדים מהשוק העסקי. כעת, אם הלקוחות שלה יעברו ל-ISP, ה-ISP הללו הם המתחרים שלה גם בתחום העסקי. דהיינו: המהלך הזה מחזק את המתחרים שלה במגזר העסקי, דוגמת קבוצות פרטנר וסלקום וגם הספקים הקטנים יותר (כבר ציינתי במאמר הקודם, שיש קשר בין הנעשה במגזר העסקי לנעשה במגזר הפרטי). 

3. הוט רגישה כיום לתדמית שלה. ההתנפלות המוצדקת על רמת שירות הלקוחות הירודה של הוט עשה לה ולצרכנים לא מעט נזק. הוט השקיעה בשנה האחרונה רבות כדי להקים מוקדי שירות ולגייס כוח אדם על מנת לתת שירות טוב יותר. כעת, כל זה יכול לרדת לטמיון, אם הלקוחות יחלו לקבל שירות מה-ISP ולא ממנה. הרי ברור, שמוקדי ה-ISP, שידברו עם הלקוחות הללו, יציעו להם לא רק שירותי פס רחב על האינטרנט. הם יציעו ללקוחות לעזוב את הוט לגמרי ולעבור לשירותים המתחרים בהוט, בכל התחומים...

ב. בעיית הממירים, המודמים והנתבים (כיום, אצל הוט, הכל נמצא בקופסה אחת).
בזק, כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הגיעה למסקנה מאוד מעניינת בעניין המודמים, גם בגלל לחץ משרד התקשורת, שפעל אז נמרצות נגד המונופוליזם של בזק בשוק הקווי. המסקנה של בזק דאז הייתה: יש לאפשר ללקוחות לרכוש בחנויות מודמים (שבהמשך הפכו לנתבים - ראוטרים, וכיום הם ראוטרים מאוד מתקדמים, שיש בהם רשת WiFi מתקדמת ועוד יכולות).

במציאות, מעט מאוד מקרב לקוחות בזק רכשו ראוטרים לפס רחב בעצמם בחנויות. אולם, עצם הפתיחות הזו ברכישת הנתב, הורידה מעל בזק לחץ רגולטורי, מה שאיפשר לה להופיע ולהצטייר בעיני הלקוחות כמי שמאפשרת להם את "חופש הבחירה" בנושא הנתבים.

מבחינה טכנולוגית הוחלט בבזק להפריד בין תדרי הטלפוניה לתדרי הפס הרחב לאינטרנט על הרשת שלה, שמגיעה בחוטי הנחושת לחדרים בבתי הלקוחות. כך, שכל שירות יוכל לפעול באופן עצמאי. זה נעשה ע"י פילטר תדרים קטן (קרוי "פילטר ADSL"), שבזק מספקת בחינם לכל לקוחותיה והמולבש על כל שקעי הטלפוניה הקיימים בכל החדרים בבתי הלקוחות שלה. 
 
בהוט אין בכלל מצב כזה. הוט לא נדרשה מעולם וגם ממילא לא הסכימה לאפשרות, שהלקוחות ירכשו בעצמם בחנויות, ציוד לרשת הכבלים. אין דבר כזה כמעט בכל מדינות העולם, שבהן פועלות חברות כבלים.

ההפרדה בין התדרים, שמשמשים את הטלפוניה, הפס הרחב והטלוויזיה ברשת הוט, מנוהלת במערכת אחת באופן דינמי וכרגע לא ניכנס לתסבוכת הטכנית, איך זה מנוהל. בכל אופן, הלקוח של הוט מקבל ציוד, שיש בו את כל התדרים: גם לטלפוניה וגם לפס רחב (Hot Box), ובנתבים החדשים של הוט: Fiber Box, גם הטלוויזיה עם כל תדריה נמצאת באותה קופסה, ביחד עם תדרי הטלפוניה והפס הרחב. הכל מנוהל תחת מעטפת שליטה אחת, קצה לקצה

לקוח, שעובר להסדר שוק סיטונאי, אמור לקבל מודם (למעשה נתב) מה-ISP או לרכוש אותו בעצמו. המשמעות של המהלך הזה מאוד קריטית להוט:

1. במקום קופסה אחת, יהיו ללקוח על רשת הקואקס של הוט בבית 2 קופסאות לפחות (במקרה שיש בבית Fiber Box), או 3 קופסאות ומעלה (במקרה שיש בבית Hot Box).

מדובר בסיוט טכנולוגי עבור הוט, לנהל את התדרים ברשת שלה, עם קופסאות נפרדות השייכות לשירותי רשת שונים ובבעלות שונה. אין לעניין הזה שום מודל מקביל בעולם ושום ספק כבלים בעולם לא התנסה אי פעם ב"מגדל בבל" כזה. רשת הוט יכולה לקרוס מהמהלך הזה (כך טוענים כמה מומחים).

מדובר כאן (מנקודת הראות של הוט) בהרפתקאה מאוד מסוכנת, שתפגע בלקוחותיה, גם אלה שלא עברו לשוק הסיטונאי. זאת, כי רשת הוט היא רשת Shared (משותפת) ברמת הסגמנט. בלי להיכנס להסברים טכניים מורכבים, המשמעות של זה: לקוח אחד יכול לפגוע קשות בלקוח שני באותו בניין או באותו רחוב, אם התדרים המוקצים לכל אחד מהם לא מנוהלים נכון. 

2. עד היום, לא נבנה שום מסלול של ייבוא עצמאי של נתבי כבלים ושום מסלול לבדיקת נתבי כבלים, שמיובאים באופן עצמאי, כדי שיוכלו לפעול על רשת הוט. צריך לבנות מערכת חדשה כזו לגמרי מאפס (משרד התקשורת המציא את המערכת החדשה הזו ב-17.2.15 - כאן), מערכת של ייבוא ואישור ציוד לרשת כבלים, מהלך, שלבזק לקח בשנות ה-90 כ-5 שנים עד שהמערכת הזו התייצבה והציוד עבד טוב ובלי הפרעות על הרשת שלה.

גם אם נניח, שהכל ייעשה כעת מהר ותחת לחץ, זה ייקח לפחות שנה עד שניתן יהיה לחבר לרשת הוט נתבי כבלים, שיובאו באופן עצמאי ויקבלו אישור להתחבר על הרשת שלה, בלי לגרום לנפילת רשת והפרעות לשכנים. בנוסף, הכנסת ציוד פרטי (שבשלב זה אין נוהל לגבי אישור ציוד פרטי), או ציוד ביבוא של ה-ISP (שהנוהל החדש עוסק רק בו), על רשת ה-HFC של הוט, ימנע מהוט לשדרג את מערכותיה ל-Docsis 3.1, מטעמים טכניים שלא כאן המקום לפרטם. דהיינו: בדיוק כמו במקרה של רשת בזק, המהלך של התערבות משרד התקשורת במפרטי ציוד הקצה בבתי הלקוחות, "מקפיא" את הטכנולוגיות לספקיות התשתית הקווית, ללא יכולת להתפתח ולשדרג תשתיות. כך, ישראל נתקעת מאחור, והפער ביננו לבין העולם, בפס הרחב, ילך ויגבר.

ג. בעיית העלויות (המחיר הסיטונאי ל-ISP). 
הבעיה החמורה ביותר היא: מה המחיר הסיטונאי על רשת הוט. משרד התקשורת השקיע קרוב ל-6 שנים (ומיליוני ש"ח בייעוץ), כדי לחקור ולנתח את מבנה העלויות של רשת בזק. דבר כזה לא נעשה לגבי הוט. חשפתי כאן את הפטור החדש לחברת פרונטיר, כדי להתחיל ולנתח את עלויות רשת הוט, כדי להגיע למחירים ברורים, שה-ISP ישלמו להוט עבור השימוש בתשתיותיה.  

אולם, הפטור הזה והמשימה החדשה הזו ניתנה לפרונטיר במחצית דצמבר 2014 וייקח לפרונטיר לפחות שנה, אם לא שנתיים, עד שהיא תסיים את עבודתה (וגם אחרי זה יש תהליך של שימוע ודיונים). דהיינו: זה עניין של 3 שנים לפחות. 

אגב, פרונטיר קיבלה את הוט כמשימה בעדיפות לטיפול כעת, בעוד שמשימה מקבילה (שוק סיטונאי על סלקום ופרטנר), טרם נכנסה לתכנית העבודה שלה. כך, שסלקום ופרטנר יכולות להיות "רגועות" (בינתיים)... 

אז מה החליטו חכמי משרד התקשורת לאור העובדה, שאין להם בסיס נתונים מסודר לקבוע את מחירי הוט במה שמכונה שוק סיטונאי? הם החליטו להודיע להוט, שתציע בעצמה מחירים ורמזו להוט ב"רמז עבה כפיל", שהמחירים שלה אמורים להיות כמו מחירי בזק ואולי אפילו זולים יותר מבזק, בגלל מבנה רשת שונה ופחות מרכזיות מבזק.

אולם, הוט לא הבינה את הרמז והציעה מחירים יקרים מבזק. זה די ברור למה: הוט לא רוצה שום הסדר של שוק סיטונאי כמו שמשרד התקשורת ומתחרותיה רוצים. כאן משרד התקשורת נתקע עם הראש בקיר. ברור שזה נושא לדיון בבג"ץ 

ד. ההתנהלות הרגולטורית.
היות ואין מסמכים מסודרים בתחום השוק הסיטונאי הנוגעים להוט, כמו שיש בנוגע לבזק. משרד התקשורת עשה מהלך מאוד מעניין. הוא המציא רגולציה "יש מאין", בלי תהליכים מסודרים של מחקר, איסוף מידע, שימועים, ניתוח התגובות לשימועים והחלטות שר התקשורת. ביום אחד (ב-17.2.15), משרד התקשורת פרסם בבת אחת 5 מסמכים מפורטים וארוכים (המרכזי מצוי כאן), שבהם הוא מעתיק את הרגולציה, שחלה על בזק, ומנחית אותה על הראש של הוט, עם התאמות לעולם המונחים הטכנולוגיים של הוט.

התהליך הרגולטורי החדש הזה מכונה ב-5 המסמכים הללו "ימי דיונים מרוכזים", והם הפכו לתחליף לתהליך המסודר של שימוע ציבורי. פשוט, מנחיתים החלטות על הראש של הוט בקצב של מכונת ירייה ונותנים לה יומיים (ברוטו) לענות...

די ברור, שהגישה הלוחמנית הזו נועדה לדחוף את הוט ללכת לבג"ץ  כך, משרד התקשורת יוכל להופיע בפני הציבור ובפני ה-ISP ולטעון: מה אתם רוצים ממני? הבג"ץ מונע את יישום השוק הסיטונאי אצל הוט...

ה. האם הייתה דרך חלופית להכניס את הוט למסגרת שוק סיטונאי?
בהחלט. הצבעתי על דרך זו בעשרות מאמרים. קוראים לזה "שוק סיטונאי", או באנגלית: Wholesale Line Rental - WLR. מה שיש כרגע, זה בכלל לא "שוק סיטונאי", זה שם, שמשרד התקשורת תיחמן, כדי להטעות את הציבור. השם הנכון של מה שיש כעת הוא: ULL. או בעברית: "פירוק למקטעים של הלולאה המקומית". זו טכנולוגיה של שנות ה-90 של המאה הקודמת, בעוד ש-WLR זו הגישה של עכשיו

דהיינו: היה צורך לעבור לעבוד מול הוט במודל הרגולטורי החדש הקיים באירופה (שאפילו בריטניה עברה אליו לאחרונה, בנוגע ל-BT, חברת הבזק הבריטית, כי בבריטניה אין שוק סיטונאי על ספק הכבלים). זה לא המודל הישן של LLU/SLU - BSA, שמופעל כעת בבזק, שמולבש על הוט בשליפה מהמותן. 

המודל הזה - WLR, הוא שכלול של שיטת ה"בנדל", שכבר קיימת אצל הוט. יש ברגולציה האירופאית מספר מודלים לתמחור בשיטת ה-WLR, מודלים מאוד פשוטים האומרים בעיקר דבר אחד ברור: צריך להיות פער במחיר בין המחיר הסיטונאי למחיר הקמעונאי של כל שירות. כך, שספק עצמאי אחר יוכל למכור את השירות הזה ולהתקיים (כלכלית) ממכירת השירות כמשווק של חברת התשתיות.

בגישת ה-WLR הרגולטור לא מתערב במחירים, שנקבעים במו"מ ישיר בין ספק התשתיות למשווקים של השירותים הקיימים על התשתיות הללו. הוא מתערב רק אם אין הסכמות ויש חשש ברור לפגיעה בתחרות.

אגב, משרד התקשורת מכיר היטב את המודל הזה במקום אחר לגמרי: משוק ה-MVNO. בתחום שירותי ה-MVNO, זה בדיוק המודל שעובד בישראל, בהצלחה מסוימת, שלא כאן המקום לנתח אותה (זה די עבד די טוב עד שמשרד התקשורת החליט להתערב גם בתחום הזה, בשיטת התחמון המכונה על ידו "נקודת ייחוס לסבירות תנאי האירוח"). למה משרד התקשורת לא הלך (או לפחות ניסה ללכת) במודל הזה, שהצליח בעבר בשוק הסלולר, ולהתאים אותו גם בתחום הקווי?

אין תשובה ברורה לשאלה הזו. התשובה, שאני נותן היא: משרד התקשורת נכנס לקיבעון מחשבתי (בקונספציה מוטעית) וכל מה שהוא עושה זה לספק עבודה (הכל תוך הפרות חוק סיטונאיות, במסגרת "פירמידת הפטורים ממכרזים". כשהכל נעשה ב"פטורים ממכרזים"), ליועצים הרבים המתפרנסים מיצירת הרגולציה של "יש מאין", רגולציה המכונה בטעות "שוק סיטונאי". יש הטוענים שבזק והוט הם דואופול דורסני שמנסה לפגוע בתחרות. זה נכון. אולם, הפתרון לזה צריך להיות חכם, מה שהרגולטורים באירופה למדו מנסיונם בעשור הקודם, ולא ללכת שבי אחרי תפיסות מוטעות וכוחניות, שהיועצים למינם מזינים את משרד התקשורת. זאת, רק כדי להמשיך ולקבל מיליוני ש"ח כל שנה, עבור הייעוץ שלהם, שלא נגמר, כי כל הזמן הפתרונות שלהם מסתבכים ומסבכים את הנעשה בשוק, מה שמחייב המשך התלות בייעוץ שלהם. 

צריך פשוט להביט ולבחון מה קורה אצל השכנים שלנו, בעולם הרגולציה בתקשורת. עפ"י הדו"ח של ה-EU לגבי שנת 2013, שפרסמנו כאן, השיטה הזו (WLR) קיימת כבר ב-25 מתוך 31 המדינות המפעילות "שוק סיטונאי" באירופה, מכלל 33 המדינות, שנכללו בדו"ח. והנה, פורסם לאחרונה (כאן) דו"ח מעמיק על התפתחות הרגולציה ב-EU בתחום "השוק הסיטונאי" נכון לשנת 2014. הממצאים ב-2014 מראים, שה-WLR זו הגישה, שהצליחה ב-EU ב-26 מדינות מתוך ה-33 מדינות, שנסקרו בדו"ח. לאחרונה (תחילת 2015), הצטרפו לגישה החדשה (יחסית) הזו המדינות האחרונות ב-EU, שלא היו ב-WLR, דוגמת בריטניה. כך, ה-WLR הפך לשיטה היחידה של שוק סיטונאי באירופה. לא בישראל...

בגישה המודרנית של הרגולציה בעולם התקשורת - WLR, השוק החופשי עושה את שלו, כי זה שוק תחרותי וכל צד רוצה להמשיך ולהרוויח, בגישת ה-
Win-Win. לא צריך את משרד התקשורת באמצע, ווהרגולטור מתערב רק כשיש הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים (אם הרשות להגבלים עסקיים מבקשת), או הפרת נורמות, כללים או חוקים קיימים, בתהליך העסקי הזה, מצד חברת הבזק או הכבלים, או מכל צד אחר. 

משרד התקשורת הישראלי התחיל (לכאורה) להבין את העקרונות של ה-WLR, ואף החל בתהליך של שימוע בנושא ראשוני וחשוב הקשור לגישה הזו (ראה ניתוח כאן) בסוף 2014. הנושא הראשוני הזה קרוי: "צמצום מרווחים" - Margin Squeeze, כשבאירופה הגישה הזו יושמה כדי להבטיח, שתמיד יהיה מרווח מספיק בין המחיר הסיטונאי למחיר הקימעונאי בכל שירות. אולם, כהרגלו, משרד התקשורת הוציא תחת ידו שימוע מבולבל, מלא תחמונים, שלא הוביל לשום מקום ולא התקדם בכיוון הנכון. 

שורה תחתונה: המהלכים להכנסת הוט למסגרת מה שמכונה שוק סיטונאי הם אוסף של בדיחות רגולטוריות, שיעסיקו בחודשים הבאים את שופטי הבג"ץ. היות ועורכי הדין מרוויחים מהתהליכים הללו, הציבור יישאר בתקופה הקרובה ללא מענה ברור בתחום של שירותי הפס הרחב על רשת הוט. 

עדכון 24.2.15, 14:00: הוט ביצעה תרגיל מאוד מוצלח של "בנדל" ללא צורך (כרגע) בהחלפת נתב והפעלת הכללים הטכניים של "שוק סיטונאי". זאת, במחירים שהיא רצתה. ספק ראשון להסדר הזה זו חברת Fast כפי שחשפנו כאן. כך, הוט הצליחה לגבור על בזק ולצאת לשוק הסיטונאי במחירים, שהיא בעצמה קבעה, ובשיטה שהיא מכרה זאת כבר בעבר (בנדל), אבל כעת זה נקרא בשם: "שוק סיטונאי". בהחלט צעד מאוד חכם ומבריק של הוט. התרגיל הזה רק החל וטרם הסתיים, וננתח אותו בהרחבה במאמר נפרד. 


בחלק ג' של הסדרה מנותחת משמעות הרפורמה המכונה "שוק סיטונאי" למשמשי הקצה הביתיים, שלא כולם מבינים רגולציה, בה עסקנו בכתבה זו. בחלק ג' נחשף מה הלקוחות מפסידים במעבר שלהם למה שמכונה "שוק סיטונאי" ברשת בזק. כי, כפי שהבנתם בוודאי מהפרק הזה, מה שמכונה שוק סיטונאי על רשת הוט במתכונת שמרד התקשורת רוצה, לא יהיה בקרוב. מה שהחל, זה "שוק סיטונאי" במתכונת של "בנדל", המוכר לצרכנים מזה כעשור, אך עם מבצע הוזלות אגרסיבי בעלויות החיבור המשולב...
פטריק דרהי
פטריק דרהי, הבעלים של קבוצת הוט. עדיין מחייך. התמונה צולמה לפני פרסום מסמכי השוק הסיטונאי על רשת הוט... 



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

4/4/17 -  Israel AdTech 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לפברואר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים