כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה
בנוסף להפסד הכספי ולירידה ברמת השירות, לקוחות פס רחב העוברים להסדר "השוק סטונאי" עלולים להפסיד בין 50% ל-90% בביצועי הפס הרחב, רק בגלל שהם לא מבינים את המושג "ביצועים בפס רחב" ומתפתים לפרסומות ולדווחים מטעים.
מאת: אבי וייס, 24.2.15, 08:00Speedtest

בניגוד לשוק הסלולרי, בו הפער במחירים ללקוחות הקצה היה מאוד ברור (במצב של לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה), ברפורמה המכונה "שוק סיטונאי" המצב בכלל לא דומה.

אני נתקל כל יום בעשרות לקוחות, שלא יודעים לעשות חשבון בסיסי של כיתה א' (נדמה לי שהיום מלמדים חשבון בסיסי כזה כבר בגן הילדים), חשבון פשוט: מה היה מחיר הפס הרחב במבצע לחבילה מסוימת לפני הרפורמה ואחריה. את הנושא הזה ניתחתי בהרחבה כאן, וסיכמתי את הנתונים. כך, שלמעשה, חלק ניכר מהלקוחות, שיעברו להסדר "השוק הסיטונאי", יפסידו בין עשרות ש"ח למאות ש"ח לשנה, מידי שנה. יהיו גם כאלה, שיפסידו אף יותר, אם "ייתפסו כעברייני פס רחב".

בנוסף, הפראיירים שעוברים להסדר "שוק סיטונאי", רוכשים נתב חדש לטווח זמן קצר. דהיינו: הם זורקים את כספם באוויר, בגלל חוסר הבנת התפתחות שוק הפס הרחב על תשתית בזק. פשוט: לא מספרים להם את כל האמת ולמעשה "עובדים עליהם בעיניים". מקומם ועצוב. 

בנוסף, יש לקוחות שעוברים לחבילות של 15 מגה, כשבארה"ב ובעוד מדינות בעולם, מתחת ל-25 מגה זה בכלל לא "פס רחב". שם, עוסקים בהכנות ועוברים (כמתואר כאן) לחיבורים של 10 ג'יגה סימטרי, וכאן יש לקוחות שמתחברים ל- 15 מגה וחושבים "שמצאו מציאה"... יש הטוענים: "הבטיחו לי בטלפון שהמחיר לא יעלה אחרי שנה". כמובן שזו שטות, במיוחד אחרי שהלקוחות חותמים על הסכם שבו נאמר במפורש שה-ISP רשאי לעדכן מחירים לפי ראות עיניו (זה קיים גם ב- 018). כך, יש בורות מדהימה אצל ציבור לקוחות הפס הרחב בישראל (וגם בחלק מאמצעי התקשורת), ולכן מצליחים כל כך בקלות "לעבוד בעיניים" על הציבור זה. 

כאן, אנתח את ההפסד בביצועים. לקוחות הפס הרחב יכולים (אולי) להרוויח משהו בהוצאות שלהם במבצעים החדשים, בהשוואה למבצעים טרום כניסת "השוק הסיטונאי" לתוקפו, רק בחיבור של 100 מגה בתשתית בזק (גם כן שם צרכני מטעה, בדיוק כמו השם הצרכני המטעה: "שוק סיטונאי"). אין דבר כזה ששמו: "100 מגה בתשתית בזק". זה יהיה בעתיד, אבל לא ללקוחות שלא יודעים חשבון בסיסי, שעברו להסדר "השוק הסיטונאי". 

ההפסד בביצועים כולל בתוכו 3 מרכיבים:
1) הפסד בביצועי הנתב וחיבורי הרשת, (מי שעובר ל"שוק סיטונאי" צריך לדאוג בעצמו לנתב).
2) ההפסד בהחלפת ספק אינטרנט - ISP,
3) ההפסד ברשת ה-WiFi הביתית.

אנתח כל מרכיב בנפרד, כדי להסביר כיצד לקוח, שלא מבין מאומה בעולם הפס הרחב הקווי ומתפתה לעבור ל-ISP כלשהו, אחרי שראה פרסומות מטעות, עלול להפסיד בין 50% עד 90% מביצועי הפס הרחב שלו. בניתוח כאן אתייחס רק לחיבורים של 100 מגה, משום שרק בחבילה הזו עשוי להיות איזה רווח צרכני (אם בכלל).

ביצועי הנתב
נתבי הפס הרחב הקיימים, בהם מודם VDSL (בחיבור של מעל 40 מגה צריך מודם VDSL), שונים בביצועים שלהם בכמה פרמטרים: ביצועי המעבד, הזיכרון והמודם, ביצועי חיבורי הרשת וביצועי רשת ה-WiFi. כדי לא לסבך את המאמר בפרטים טכניים מסובכים, אתייחס כרגע רק למרכיב אחד בנתב: ביצועי הרשת של הנתב והמחשב המחובר אליו. בהמשך אתייחס למרכיבים נוספים.

יש בשוק 2 סוגי חיבורי רשת לנתבי פס רחב עם מודם VDSL. כאלה שיש בהם חיבור של 100 מגה אתרנט וכאלה שיש בהם 1,000 מגה אתרנט. כרגע יש בשוק (של לקוחות בזק) רק דגם נתב אחד עם 1,000 מגה אתרנט (D-Link VDSL N 7850U). הוא גם יותר יקר. סביר להניח, שרוב אלה, שירכשו נתב בעצמם, ירכשו נתב בדגם במחיר הזול יותר ולא ישימו לב לדקויות המפרט הטכני. 

נתב, שיש לו יציאה של אתרנט 100 מגה (או שגם במחשב שלו יש פורט של אתרנט 100 מגה), יכול לקבל לכל היותר 50 עד 80 מגה. זה הכל. דהיינו: מחיבור של 100 מגה לאינטרנט הלקוח יקבל במחשב שלו בממוצע לא יותר מ-40 עד-70 מגה, הפסד מיידי ממוצע של יותר מ- 50%. ככה בנויים חיבורי רשת אתרנט מהיום שהם נולדו ולא ניתן לשנות זאת, אלא רק במצב, שבו ב-2 הצדדים (בנתב ובמחשב) יהיה חיבור רשת אתרנט של 1,000 מגה ולא של 100 מגה (בהנחה שכבל הרשת תקין). גם במקרה כזה (של נתב עם 1,000 מגה (1 ג'יגה) אתרנט), הביצועים של רשת בזק דהיום הם של כ-60 מגה בממוצע על חיבור של 100 מגה. זהו. 

בנוסף, היות ולנתב הזול יש מעבד, זיכרון ומודם חלשים יותר, הנפילה בביצועים, גם אם לנתב כזה יש יציאות של 1,000 מגה אתרנט, תהיה בסביבות ה-50%, מול הנתב היקר והחזק יותר. 

בשונה מ-018 אקספוןששולחת את הלקוחות להתמודד לבד עם בעיית הנתב ותחזוקתו, לאורך כל זמן היותו לקוח שלה, די בדומה ל-Unlimited, מה שגורם שם לנטישה די מהירה של לקוחותיה (עד כ-50% נטישה), חברת 012 נוהגת אחרת בעניין זה. כרגע, רק 012 (אינטרנט One) הודיעה, שהיא תספק נתב ללקוחות, שיבקשו זאת, והיא תיגבה על הנתב מהשנה השנייה 9.90 ש"ח לחודש. מדובר בנתב יחסית מתקדם וטוב ושווה ערך לנתב המתקדם והיקר יותר של בזק. מדובר בנתב בשם Siemens Vtec Smartbox דגם 505, שבנוי לספק ללקוחות גם שירותי טלפוניה, שירותים אותם מקווה 012 לספק ללקוחות, שיעברו אליה בהסדר "השוק הסיטונאי".

לנתב של 012 יש יציאת 1,000 מגה אתרנט אחת ו-2 יציאות של 100 מגה אתרנט. תשומת לב, שיש לחבר את המחשב רק ליציאה של 1,000 מגה... 

אולם, גם במקרה של נתב מ-012, יש עלויות נוספות ב-012: משלוח הנתב לבית הלקוח (שיתקין לבד וינסה להסתדר לבד): 50 ש"ח, או ביקור טכנאי של 012, שיביא ויתקין את הנתב והרשת הביתית: 99 ש"ח. חינם - 
אין כאן. אגב, גם ב-012 יש קנס, אם "מאבדים את הנתב", בתרגיל, שנלמד מלקוחות בזק במסגרת "השוק הסיטונאי", בו מודיעים כביכול על אובדן וסופגים קנס, שהוא זול בהרבה ממחיר נתב חדש ("עברייני הפס הרחב"). 

אגב, בישראל אין בכלל דבר כזה שנקרא "נתב שמשלב פס רחב עם סלולר - LTE", כמו למשל זה הקיים בשירות המתקדם ביותר שיש בגרמניה (בשירותי חברת הבזק הגרמנית, דויטשה טלקום). כך ישראל הידרדרה בשנים האחרונות בתחום פס הרחב, ואנו כעת במצב של העולם השלישי, כמפורט כאן, כאן, כאן וכאן, והלקוחות בישראל לא מבינים שהסדר "השוק הסיטונאי" מקבע את הפיגור הענק והחמור הזה. 

ביצועי הפס הרחב עצמו.
הנפילה של לקוחות בתחום ביצועי רשת הפס הרחב עצמה עלולה אף היא להגיע ל-50%, בלי כל קשר לנפילה בביצועים בגלל נתב זול וחלש. מדוע? יש יש פער מאוד גדול בביצועי הפס הרחב בין ה-ISP. יש הרבה מרכיבים שקובעים את רמת ביצועי ה-ISP, ולא נעסוק בזה כרגע, בגלל כמות המידע שצריך לנתח רק בנושא זה. חשוב לראות את השורה התחתונה והמסכמת, המשתקפת ממדידות אמת בהיקף גדול מאוד של לקוחות אותו ISP.

בעבר, הצגתי כאן  מי ספק האינטרנט המהיר ביותר בישראל ומה הביצועים של מתחריו. לעניין זה, כל הנתונים גלויים. חברת Ookla האמריקאית מבצעת מדידות בהיקף עצום עבור כל ספקי האינטרנט לרבות בישראל וכל ספקי התקשורת בישראל משתמשים בכלי המדידה של Ookla. גם הלקוחות.  

בגדול, הנתונים לא השתנו דרמטית מאז הצגת הביצועים על ידי בסוף 2013. אמנם הממוצע של הביצועים עלה (כי רוב הלקוחות שידרגו ב-3 השנים האחרונות את החיבורים שלהם, בעיקר בגלל מבצעי השדרוגים של החברות בזק והוט), אך הפער בין ה-ISP בעל רשת בעלת ביצועים טובים לבין ISP עם רשת עם ביצועים נחותים: הפער הזה לא רק שלא הצטמצם, הוא אף גדל.

הנתון החשוב ביותר כרגע הוא המהירות בערוץ היורד, כי הערוץ העולה גם בבזק וגם בהוט הוא פשוט צר ודפוק (מטעמים שניתחתי לא אחת בעבר). להלן הנתונים (נתונים ממוצעים של כל המדידות, שעשו הלקוחות של חברות האינטרנט ב-30 הימים האחרונים), נתונים, שצילמתי מאתר Ookla הבוקר (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):
ביצועים עוץ יורד
בראש הרשימה נמצאת ILAN (מחב"א), שהיא ספק אינטרנט רק בתוך האוניבסיטאות, ואחריה נמצא הוט-נט. בפער ניכר אחריה נמצאת Broadband Communications שהיא ספק אינטרנט עסקי (מוכרת גם בשם SpotNet), חברה שאינה רלבנטית ללקוחות פרטיים, אחריה איגוד האינטרנט (גם לא רלבנטי ללקוחות פרטיים) ואחריהo: בזק בינלאומי, נטוויז'ן ו-012-סמייל. כל השאר - עם ביצועים מאוד חלשים. 

ניקח לדוגמה לקוח, שעוזב את הוט נט ועובר ל-018. רק במעבר הזה, תהיה לו נפילה ממוצעת של 50% בביצועי הפס הרחב, בגלל ההבדל בביצועים הממוצעים הנמדדים באופן שוטף והמוצגים כאן, בין 2 ה-ISP הללו. כל אחד יכול לחשב בעצמו, מתוך הנתונים הקיימים כאן, כמה הוא ייפול בממוצע בביצועים אם הוא יעבור מ-ISP בעל ביצועים טובים יותר ל-ISP בעל ביצועים פחות טובים. 

בנוסף, ל-Ookla יש מדד יחסית חדש בשם Quality (איכות הפס הרחב). בלי להיכנס להסברים טכניים ארוכים, Ookla מודדת באופן שוטף, נתונים המכונים בשם התקן המקובל בתחום זה: R-Factor, שבמרכזו יש את מדידת ה-Packet Loss וה-Jitter-Delay. בתחום הזה יש רק ספק אינטרנט ישראלי אחד (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):
איכות הרשת
רק בזק בינלאומי מצויה כאן עם איכות (Quality) של רשת אינטרנט טובה מאוד. למה ה-ISP האחרים לא נמצאים כאן? יש 3 אפשרויות: הם לא היו מעוניינים להופיע כאן, הנתונים שלהם מתחת לסף ההשוואה, לא היו בחודש האחרון מספיק מדידות לצורך הכנסתם לגרף ההשוואה. כך או כך, יש לקחת גם נתון זה בחשבון, בעת שמחליפים ספק אינטרנט. 

ביצועי רשת ה-WiFi
כיום, רשת ה-WiFi היא רשת חיונית כמעט בכל בית ולא צריך להסביר את הנושא הזה לרוב הקוראים. גם כאן, במעבר ל"שוק הסיטונאי" יכולה להיות נפילה ואפילו נפילה חדה בביצועים. 

רקע: תקני WiFi מכונים בלשון המקצועית כתקן 802.11 (על שם המספר של ועדת התקינה העולמית, שמאשרת את התקנים). אחרי המספר הזה יש אותיות קטנות באנגלית המסמנות את התקן העכשווי של טכנולוגיית בסיס השידור ומוצרי הקצה המתחברים לבסיסי השידור הללו. 

כיום, התקן המקובל בעולם, דגם מתחיל להתפשט בישראל, הוא ac, שמסוגל (תיאורטית) לספק חיבורים של עד כ-7 ג'יגה סל"ש באוויר. בהחלט נתון מרשים. אולם, בגלל מגבלות רגולטוריות הקיימות בישראל לגבי תקן זה, בישראל (רק בישראל), מכשירי ה-WiFi מוגבלים וניתן לקבל כרגע בתקן ac רק עד 600 מגה סל"ש. חשוב לזכור, שבכל מקרה של התקנת בסיס שידור (בד"כ נתבים) בתקן ac, יש לשמור על "תאימות לאחור" לתקנים הקודמים של ה-WiFi: a/b/g/n, בגלל שלא כל מכשירי הקצה הקיימים בישראל יש בהם תמיכה ב-ac.  

כיום, אין נתבי VDSL התומכים ב-ac. מתחת לרמה של ה-ac שהוא החדיש ביותר, יש נתבים בתקן n עם Dual Band והם גם תומכים בעד 600 מגה באוויר, בגלל שהם משתמשים במקביל בתדרי ה-2.4 ג'יגהרץ וה- 5 ג'יגהרץ. 2 הנתבים המתקדמים, שציינתי לעיל (של בזק ושל 012), תומכים בתקן n עם Dual Band. יש חשיבות עצומה ל-Dual Band למי שמחבר לנתב הפס הרחב שלו ברשת ה-WiFi הביתית, מוצרי מולטימדיה "זוללי פס רחב" דוגמת: נגנים, קונסולות משחקים, טלוויזיות וכיו"ב. 

במציאות, כל שאר נתבי ה-VDSL הקיימים בשוק הם בתקני n ללא Dual Band או שבכלל הם בתקני g. דהיינו: הביצועים הממוצעים שלהם הם בין 20% ל-50% בהשוואה מול הנתבים היותר יקרים. כלומר: מי שרוכש או משתמש בנתב עם טכנולוגיית WiFi ישנה, נופל בביצועי הפס הרחב ב-WiFi בתוך הבית שלו באחוזים מאוד ניכרים (בין 50% ל-80%). זו לא רק ירידה בביצועים, אלא גם ירידה מאוד משמעותית בטווחי השידור של הנתבים בין החדרים בבית. 

כך, הירידה בביצועים האפשרית למי שבוחר לעבור ל"שוק הסיטונאי" היא לכל רוחב הקו: ברשת הקווית, באינטרנט עצמו וב-WiFi, באחוזים המצטברים מסעיף לסעיף ושיכולים להגיע אצל חלק ניכר מהלקוחות, שלא מכירים את המפרטים הטכניים והמשמעות המעשית שלהם, לנפילה של 60% עד 90% בביצועים של הפס הרחב שלהם. 

שורה תחתונה: רוב הלקוחות, שעברו או שיעברו להסדר "השוק הסיטונאי", יחוו ירידה משמעותית בביצועי הפס הרחב שלהם בגלל שהם אינם בודקים את הביצועים העתידיים של הפס הרחב (הקווי וב-WiFi), טרם ביצוע המעבר הזה. זאת, בנוסף לירידה ברמת השירות שהם יקבלו (אם בכלל) עבור הפס הרחב שלהם, יפסידו הטבות רבות ברשת בזק ויחלו להוציא מכיסם את העלויות שכרוכות בטיפול ובתחזוקת נתב פרטי, מה שמוחק כל רווח אפשרי, קיים או עתידי, במעבר הזה. 
 
פס רחב ב-WiFi



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017

31/10/17 -  TLV Generator: 30 days Prototype program  

12-19/11/17 - שבוע היזמות העולמי 2017     

14/11/17 - Red Hat Forum Israel 2017  

29-30/11/17 - Microsoft Tech Summit Tel Aviv 

12/12/17 - Video Trends For 2018 Conference   

29-31/1/18 - CybertechTLV 2018  

5/3/18 - GoforIsrael Investment Conference

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לספטמבר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

קריאה לפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים למיבור - כאן

 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
מידע
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Ruckus
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים