מהפך רגולטורי: ספקי הבזק לא יחוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מהפך רגולטורי: ספקי הבזק לא יחוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים
נציבות השוק האירופאי (EU) "מיישרת קו" עם הרגולציה בשאר מדינות העולם החופשי בתחום הפס הרחב ומשלימה את המהלכים, שהחלו בחלק ממדינות ה-EU כבר לפני למעלה מ-6 שנים, מהלכים, שביטלו את רגולציית "השוק הסיטונאי" בגישה הישנה ועברו ל-WLR (ר"ת: WholeSale Line Rental). ומה קורה בישראל?
מאת: אבי וייס, 8.9.16, 08:00EU

על פי דיווח של סוכנות רויטרס, שהגיע לידה המסמך החדש של נציבות השוק האירופאי - EU, שיפורסם בימים הקרובים, הנציבות החליטה להשלים את מהלכי המהפך הרגולטורי, שכבר החלו לפני שנים, ולתת עדיפות לפריסת פס רחב מאוד (דהיינו: סיבים לבתים או ליד הבתים - FTTx) ולהוריד את הרגולציה, שחייבה ספקיות בזק לתת גישה לתשתיות שלהן לספקים מתחרים. 

המהלך הזה משתלב היטב במהלכים המקצועיים של BEREC, ארגון הרגולציה לתקשורת של השוק האירופאי. ארגון BEREC סיים לאחרונה שימוע לכללים המעודכנים של הפס הרחב מאוד באירופה, כללים המבוססים על 2 יסודות מובילים: הגישה הטכנולוגית הקרויה L2-WAP והגישה הכלכלית הקרויה WLR (עוד הסברים על המהלכים הטריים של BEREC ניתן למצוא כאן).

בצעד משלים למהלך הזה ארגון BEREC פרסם לפני מספר ימים את הכללים החדשים ל"נייטרליות הרשת", כללים המתאימים לעידן החדש של חיבורי הסיבים. כך, שיש כאן הצטלבות והתאמה של כל כללי הרגולציה בכל הרמות ובכל התחומים. 

מה כלול בהחלטות החדשות של נציבות השוק האירופאי - EU?
העיקרון המרכזי הוא, שכדי להאיץ פריסה של סיבים - FTTx ולהשיג את המדינות המובילות בעולם (דוגמת מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן אין בכלל דבר כזה הנקרא "שוק סיטונאי), תינתן מעתה עדיפות למי שמוכן להשקיע בפריסת סיבים באופן עצמאי.

כלומר: חברות הבזק לא תחוייבנה יותר לפתוח את התשתיות הפיזיות שלהן למתחרים. במקביל, תינתן עדיפות לחברות בזק המאמצות את מודל ה-WLR. הן תזכינה ל"רגולציה קלה" ומתחשבת ביותר. 


המהפך הזה הוא חלק מרפורמה הנמשכת כבר כמה שנים ב-EU, ברגולציית הפס הרחב, בהתאם למסמכי המדיניות ל"קידום אירופה דיגיטלית" (Europe 2020). זה החל במדינות "בנלוקס", שביטלו ראשונות, כבר לפני יותר מ-6 שנים, את עקרונות "השוק הסיטונאי" במתכונת ה-BSA>SLU, כדי לאפשר תחרות בסיבים, בלי שספקים מתחרים "ירכבו" על התשתיות של חברות הבזק המדינתיות.

למעשה, את הגרסה המעודכנת של הכללים, שתתפרסם בימים הקרובים, דחפו חברות הבזק הגדולות והממשלות של אירופה, ממדינות דוגמת גרמניה, איטליה וצרפת, שהיו אחרונות בביטול רגולציית ה-BSA > SLU, שהייתה אצלן בתחום הפס הרחב מתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. 

ב-EU מדגישים, שההשקעות בתשתית סיבים לכל המדינה, היא גבוהה ביותר, ופתיחת תשתיות בפני מתחרים לא מאפשרת לחברות הבזק להשיג ROI ולכן לא כדאי להן לפרוס סיבים בהיקפים גדולים.

לפי הממצאים של ה-EU, רק מדינות, שביטלו את הרגולציה הזו (BSA>SLU), השיגו התקדמות של ממש ברוחבי הפס שיש לתושבים, באמצעות פריסת סיבים עצמאיים של חברות מתחרות ובראשן חברות הבזק.

לדברי ה-EU, רק בשינוי הרגולציה ניתן לקבל פריסת סיבים באזורים כפריים, שבהם אין הצדקה כלכלית לפרוס סיבים, ואת זה ניתן לדרוש מחברות הבזק בתמורה להקלות הרגולציה הקיימות בתכנית החדשה.

המסמך החדש (שמכיל גם רפורמות בתחום הסלולר, למשל הארכת הזיכיון בתדרים ל-25 שנה), צריך עוד לעבור אישור של הפרלמנט האירופאי, מה שלא צפוי לעורר בעיות (במיוחד אחרי הכרזת הפרישה מה-EU של בריטניה, שהייתה מעט יוצאת דופן ברגולציה אצלה, רגולציה מסוג VULA בגרסה מקומית, רגולציה, שכבר לא קיימת בשום מדינה אחרת ב-EU).

מבחינת הנציבות, מדובר במהלך, שהחל לפני שנים (ראה למשל כאן) וכעת זו רק גרסה חדשה עדכנית של הרפורמות בתחום הרגולציה של הפס הרחב, גישה חדשה, שהחלה כבר לפני כ-6 שנים ולמעשה כבר קיימת ברוב מדינות אירופה (ההתפתחות של הרגולציה הזו ב-EU מתוארת בפרוטרוט כאן). ה-EU מאוד מקפיד שמדינות ה-EU תצייתנה לכללים החדשים. אפשר לראות מה קרה לרגולטור לתקשורת באירלנד ששלחו לו "בודקים" מטעם הנציבות, כדי לבדוק מדוע אירלנד לא מתקדמת מספיק מהר עם הרגולציה שלה בתחום הפס הרחב (מפורט כאן). די ברור מהדיווח על הנעשה באירלנד, שנוצר שם "כאוס רגולטורי" בגלל אי אימוץ בזמן של ההנחיות החדשות שמתעדכנות כל הזמן של ה-EU. 

אחת הדוגמאות המעניינות שניתן למצוא בנתונים, אם צוללים עמוק לפרטים: גישת ה-WLR עם שיטת Retail Minus מופעלת כבר בכל מדינות ה-EU, שהייתה בהן רגולציית "שוק סיטונאי": ב-26 מדינות מתוך 33 מדינות המפוקחות ע"י BEREC.

בלינק בתחתית הכתבה מצוי ד"וח של BEREC לגבי שיטות התמחור של "שוק סיטונאי" ב-EU נכון ל-2015 ואיך תחום השימוש בקנים ובתשתית הפיזיות של חברות הבזק נכשל ב-EU: זה קיים רק בשתי מדינות מכלל מדינות ה-EU וגם בשתיים הללו באופן חלקי בלבד עם חיסכון מאוד מאוד קטן לספק התקשורת המתחרה, שהשתמש בתשתית הפיזית של חברת הבזק (המדינתית).

גישת ה-L2-WAP נמצאת כעת בתחילת הטמעה בכמחצית מהמדינות המפוקחות ע"י BEREC. כך, שההחלטה של הנציבות היא "סגירת מעגל" ו"ישור קו" ברמה הפוליטית הבכירה שם, בתחום רגולציית הפס הרחב, עם העברת הדגש לפריסה רחבה של סיבים משוחררת "מפרזיטים על הגב" של חברות הבזק המדינתיות, ספקים הרוצים להשתמש בתשתיות הפיזיות וגם הלא פיזיות של חברות הבזק בלי להשקיע בעצמם בתשתיות עצמאיות

מה ההשלכות של זה על הרגולציה בישראל?
היות ובספק אם יש 5 בעלי תפקידים במשרד התקשורת, שהבינו מה כתוב במאמר זה, לא בטוח שתהיה לזה איזו השפעה. ברור, שאין ולו בעל תפקיד אחד במשרד התקשורת המסוגל ליישם את מה שבאירופה מיישמים מזה שנים (זו אותה אירופה ממנה העתקנו את הרגולציה של שנות ה-80 של המאה שעברה - SLU<BSA ומאז לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד). מקבלי ההחלטות בישראל ניזונים באופן קבוע מנתונים מפוברקים וחסרי כל בסיס. זו המציאות. 

ברור עוד יותר, שבמשרד האוצר אין איש המבין בנושא (מה שלא מפריע לאוצר לקדם את רגולציית ה-BSA>SLU), ובכנסת כמובן איש לא מבין בתחום הרגולטורי הזה. כך, שהח"כים יצביעו בעד כל דבר שהאוצר רוצה ושלא מובן להם עד הסוף (או בכלל).

משרד האוצר מנצל את העובדה שאין מי שמבין בנושא בכלי התקשורת ובארגוני הצרכנות, כך שקל "למכור לוקשים" לחברי הכנסת בלי שאיש מבין לאשורו מה המטרה של "הלוקשים" הללו. 

אגב, משרד האוצר בעצמו, במסמך ההסברים, שהוא הפיץ כחלק מהחקיקה המוצעת, ובנימוקים למה צריך חקיקה מיוחדת בתחום ה-SLU על רשת בזק, לא שמו לב (בגלל חוסר המקצועיות של אלה שחיברו את המסמך), שהם סותרים את עצמם ממש באותו מסמך. משרד האוצר מציג בנימוקיו כיצד ניתן להצליח ולהתקדם בתחום הקווי בפריסת סיבים עצמאית. זאת, ב- 3 דוגמאות לפריסת סיבים מוצלחות באירופה. כל הדוגמאות, שהאוצר מביא בעצמו, הן של פריסת סיבים עצמאיים ללא כל SLU, של חברות מתחרות בחברת הבזק המדינתית (בתשתית עצמאית). אם באירופה זה הצליח בכל המדינות בלי SLU, למה בכלל צריך SLU בישראל? לזה אין מענה ברור או בכלל. זאת, במיוחד ש-SLU יקר יותר לחברות המתחרות בבזק, בטכנולוגיות פריסת סיבים שיש כיום, בעולם כמו גם בישראל. 

בנוסף, באירופה אין בכלל רגולציית BSA>SLU על חברות הכבלים. יש מספר מדינות מצומצם שיש אצלן רק רגולציית WLR על חברות הכבלים, רגולציה שלא זכה לאיזו הצלחה ברשתות חברות הכבלים הללו שם. כך, שהורדת הרגולציה על חברות הבזק ב-EU, ממילא מייתרת את השאלה האם יש צורך ברגולציה של "שוק סיטונאי" על חברות הכבלים (אצלנו זו חברת הוט). התשובה הברורה היא: לא

היות ובישראל עוד בכלל לא בוצעה שום עבודה מכינה למצב של פריסת סיבים לבתים או ליד הבתים ע"י בזק, שיטת WLR לא קיימת ועל L2-WAP בכלל לא שמעו בישראל, ברור, שיש כאן כשל שוק אדיר וכשל בתכנון השוק, שלא ברור כיצד ניתן לתקן אותו, כשהאוצר ומשרד התקשורת עסוקים ושקועים בטכנולוגיות העבר וב"מיקרו רגולציה", במקום בטכנולוגיות העתיד. 

לכן, בישראל רק הספינים מדברים (ואגב כך חשפנו מה קרה לפני יומיים בבית השגריר השבדי בישראל). הפוליטיקאים ממש לא מבינים למה ישראל מידרדרת מול העולם בכל מדד אפשרי. הם לא מבינים, שזה מעשה ידיהם. 
FTTH



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

6-7/9/17 - DLD Tel Aviv Innovation Festival 2017

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

14/11/17 - Red Hat Forum Israel 2017

12/12/17 - Video Trends For 2018 Conference   

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם ליוני 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

קריאה לפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - כאן

 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
מידע
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים