מהפכת הבנקאות וכלכלת הכסף החברתי הצומחות בישראל

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לארגון ולעסק >> מהפכת הבנקאות וכלכלת הכסף החברתי הצומחות בישראל
אם לא די במהפכת הביטקוין הצומחת מלמטה, נחשפים כאן 4 מיזמים של "כסף חברתי", שפועלים כחלופה למערכת הבנקאות והפיננסים הקיימת בישראל, תוך חיזוק כוחו של הצרכן באמצעות רשתות חברתיות. מהפכה שיצאה לדרך ושתצמח ב-2014.
מאת: אבי וייס, 31.12.13, 23:45קרן ליטני

מפגש Socialize! Social Business Israel מיוזמתה של קרן ליטני (בתמונה), שהתקיים ביום 30.12.13 במועדון PaPiato בת"א תחת הכותרת Social Finance Technologies היווה הזדמנות מצוינת לחשוף את המיזמים "הכי חמים" של עולם הבנקאות והכספים בישראל. לא די במהפכת הביטקוין הצומחת מלמטה, נכנסים כעת לשוק יזמים עם חברות של ממש הצוברות תאוצה, חברות המהוות אלטרנטיבה אמיתית למערכת הבנקאות והפיננסים הקיימת בישראל.

למי שאינו בקי בעובדות, מערכת הבנקאות גובה ריביות ומשלמת ריביות "איך שבא לה", כי חוק הריבית בישראל לא חל על מערכת הבנקאות ולא גם על "הבנים" של מערכת הבנקאות: מערכת כרטיסי האשראי. למעשה, "השוק האפור" בישראל אלו הן מערכות הבנקאות וכרטיסי האשראי. המערכות הללו מעניקות הלוואות בריביות מטורפות ללווים מכל הסוגים (למעט אם הם טייקונים), ולא משלמות ריביות על ההפקדות והחסכונות של הציבור. כך, הציבור בישראל הפך להיות "שבוי" של המערכת הנקאית הקיימת והוא נסחט מכל הכיוונים. 

בנוסף, בישראל רק שליש האחוז (0.3%) לא מחזירים הלוואות, מול כ-4% ברוב העולם המערבי, ועד 10% בחלק מהמדינות האחרות. הסיבה די ברורה: בישראל, אין יכולת להתחמק ממערכת הבנקאות. יש לה מערכת גבייה מאוד דרקונית, מגובה בחוק, מערכת מאוד יעילה מלווה במאגרי מידע עצומים, שיש בהם מידע על כל אחד. אין כל דרך להתחמק, אלא אם הלווה בורח עם הכסף מהארץ למדינה אחרת בעולם ונעלם לעד. דהיינו: למערכת הבנקאות בישראל אין כל סיכונים בכסף, שהיא מלווה, ולמרות זאת, המערכת הזו מלווה בריביות רצחניות כביכול כדי להבטיח את הסיכונים הגלומים בהלוואות. המערכות הבנקאיות מלוות רק למי שיכול להחזיר (דהיינו: למיעוט מבוטל), כמעט כולם סופגים ריביות מטורפות על המינוס שלהם, שזה סוג של הלוואה, וכמעט כולם משלמים עמלות בהיקפים בלתי נתפסים מבחינה כלכלית על כל חסכון מכל סוג, שיש להם במערכות הבנקאיות והפיננסיות האחרות בישראל. זה הרקע ל-4 המיזמים החדשים

קרן ליטני, מנכ"לית Socialaze: "יש משמעות למפגשים פנים אל פנים, בעיקר כדי להעביר ידע. הטכנולוגיות מתקדמות כל כך מהר, שיש צורך ללמוד כל הזמן. רוב האנשים מבלבלים בין Social Media, שזה עניין של שיווק ופרסום לבין Social Collaboration, שזה עניין עסקי. גם Social Coordination זה עניין עסקי.

היום נציג לחברים בפורום 3 סטארטאפים ועוד יוזמה, יזמים שיש להם רעיונות מאוד יפים בתחום הכספי - כלכלי, בעיקר בהתבסס על רשתות חברתיות. הם רוצים לשנות את המציאות, שלא תמיד טובה לנו כצרכנים. כיום, הכוח עובר לידי הצרכנים גם במרחב הארגוני וזה מעודד לראות את היזמים הללו מצליחים, למעשה, מהיום הראשון, שהם עלו עם הרעיון שלהם".
יגאל אלקסלסי
יגאל אלקסלסי, יו"ר ומייסד משותף, eLoan: "באתי מרקע פיננסי, ומניסיוני ראיתי, שהבנקים לא מעוניינים לתת כסף לציבור, אלא אם זה מביא להם הרבה רווח. אחוזים מאוד נמוכים של הציבור יכולים כיום לקבל הלוואות. בנק הוא למעשה מתווך הממנף את הכסף ויוצר כסף 'יש מאין'. על כל שקל שהבנק מקבל מהחוסכים הוא מלווה 9 שקלים. אנו באים עם גישה אחרת לחלוטין. השיטה של חיבור בין מלווים ללווים על רשת האינטרנט נולדה באנגליה ב-2005. אולם, עד 2008, שנת המשבר הבנקאי, איש לא ייחס לזה חשיבות. כעת זה התחום המוביל בהלוואות בכמה מדינות דוגמת בריטניה.

לבנק יש מידע, שאין לאנשים פרטיים. המידע החשוב ביותר הוא: האם האדם יכול להחזיר הלוואה. אולם, המונופוליזם הזה על המידע נגמר בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. עברנו לעידן ה-P2P. Person 2 Person. יש לשים לב, שהשוק הכלכלי האדיר של מדינת ישראל הוא לא הבנקים אלא כרטיסי האשראי, שהם למעשה חברות בת של הבנקים. אנו באים כדי לשנות את המצב הקיים, שכרטיסי האשראי מספקים הלוואות בריביות מטורפות, ללא כל תקרה הגיונית ובפטור מהחוק. מה שהיה חסר לנו בתחילת הדרך זה מידע: מי יכול להחזיר ומי לא. היות ובישראל אין מצב של אי החזר, בגלל היכולת להשתלט חוקית על כל נכסיו של האדם, ניתן לחיות ולהלוות כמעט בלי סיכונים. עד רגע זה לא נתקלתי בלקוח שלא מחזיר.

בנוסף, המעבר ל'גיוס המונים' פתר את בעיית הסיכון למלווה. ההלוואה מגיעה מהרבה אנשים, שכל אחד מסכן מעט כסף על כל לווה. אנו חלק מההתפתחות החדשה של עולם הגיוסים של היזמים, כחלק מגישת ה-CrowdFunding. לפי התחזיות, ב-2015 כ-5 מיליארד דולרים יעברו בפלטפורמות החברתיות הללו, ותהיה בעיקר עלייה בפלטפורמות של הלוואות, כמו זו שלנו.

המלווה החברתי הגדול ביותר בארה"ב זו חברת Lending Club, שבתחילת הדרך ניסו הרגולטורים לחסום אותה. אולם, מהר מאוד הם הבינו את הצורך הציבורי בכלי הזה. בבנקים בארה"ב, אי ההחזר של הלוואות עומד על כ-4% בעוד שב-Lending Club זה עומד על 2%. דהיינו: האמינות ויכולת הסינון של הרשתות החברתיות כבר טובה יותר מזו של הבנקים. 

התחלנו בישראל מאפס לפני כשנה וחצי. במקביל לפיתוח המערכת עבדנו על סידור הרישיונות מכל הרגולטורים, שדרשו רישיונות. לכולם היה מה להגיד לנו ואנו פועלים בשת"פ איתם. יש לנו כיום מערכת סינון מבוססת על כלי Big Data, שמנתחת את המידע הנאסף באינטרנט,בעיקר ברשתות חברתיות. אנו יותר זולים מכל מערכת בנקאית, משום שאנו עובדים באינטרנט. ההוצאות שלנו נמוכות ואנו פועלים מחוץ למסגרת האשראי הרגילה של הציבור. זה הצדק החברתי האמיתי במשק הישראלי. כדי להמשיך, אנו זקוקים לתמיכת הציבור ולאמון שלו. יש כוחות הרוצים שניעלם. אסור לתת להם לנצח אותנו. די ברור, ש-P2P זה העתיד ואי אפשר יהיה לעצור אותנו ודומים לנו.

אנו רואים, שמתחילה מגמה של 'קהילות סגורות', למשל קהילת הסטודנטים, שחברות גדולות במשק מוכנות לממן להם את הלימודים ואולי אף את המחייה בהלוואות, שהסטודנטים יחזירו בעבודה, שהם מתחייבים לאותן חברות בסיום הלימודים. הישקנו את המערכת לציבור לפני כחודשיים, הלווינו עד כה כמיליון ש"ח. בגלל הצורך בזהירות בתחילת דרכנו, 98% מהפניות להלוואות דחינו ונתנו הלוואות רק ל-2% מהפונים. זה ישתנה ככל שנתפתח עם כלי המיון שלנו ויהיה לנו יותר כספים לספק כהלוואות בשוק. יש כאן מערכת של Win-Win, גם למלווים ולגם ללווים ולכן זו פלטפורמה, שיכולה להצליח ובגדול".
עירן בלומברג
עירן בלומברג, מנכ"ל פעילות ישראל, Feex "רובין הוד של העמלות": "אנו פועלים בשוק הישראלי מעל שנה בהצלחה רבה. התחלנו כמיזם בתוך המכללה הבינתחומית בהרצליה, כשניתחנו, שהנושא הכי חריף בעולם הבנקאות והכספים זה תחום דמי הניהול והעמלות. לגופים הפיננסים יש יתרון, שעומד מולם ציבור שלא מבין מה קורה בחשבון שלו וגם מפחד להתעסק איתם. אנו באים לשבור את כל האלמנטים הללו בעזרת 'חכמת ההמון'.

מצאנו, ש-76% מאלו שפנו לאתר הם 'פרייארים' של מוצרי החיסכון הקיימים בישראל, בעיקר בתחום קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה. שליש מהחסכון הפנסיוני של האנשים הולך לדמי הניהול. מעטים יודעים ומבינים את המשמעות של נתון זה על הכסף שלהם והעתיד הפנסיוני שלהם. כמעט כולם משלמים יותר מדי. יש כאן עודף של כ-40 מיליארד ש"ח לשנה, של גבייה עודפת מהציבור הפרייאר, כ-20 אף ש"ח בממוצע לכל בית אב בישראל, עודף תשלומים הנובע מבורות. 

אנו מביאים שקיפות לשוק ומפעילים את 'מד הפרייאר' בכל תחום כספי, למי שמעביר למערכת את הנתונים שלו. יש לנו כבר כ-15 אלף משתמשים רשומים עם סיפורי הצלחה מדהימים. חסכנו בממוצע כ-10 אלף ש"ח לכל משתמש בשנה. אנו בשלבי הרחבת המערכת לכלים פיננסיים נוספים שיש בשוק".
מורן הלוי
מורן הלוי, סמנכ"ל שיווק ומייסדת משותפת, Pronto: "אנחנו מפתחים פתרונות של העברת כספים בעולם החברתי, בעיקר פתרונות ללא מגע - ContactLess. יש בשוק הרבה טכנולוגיות ללא מגע: WiFi, NFC, בלוטוס', סלולר, RFID ועוד. אנו מפתחים אפליקציה, שלא תלויה בטכנולוגיה, כי היא בנויה על העברת הכסף בקול שלא נשמע. כל האפליקציות הקיימות להעברת כסף הן בעיתיות, כי צריך להרוויח כסף מהאפליקציות ובסוף השרשרת מגיעים לחברות כרטיסי האשראי ולסולקים הלוקחים עמלות. הגישה שלנו חברתית ומתאימה לצרכים ולשימושים של הצרכנים. הפתרון האולטרסוני שפיתחנו מעביר מידע בין 2 מכשירים, וב-2 הצדדים ייש צורך ברמקול ובמיקרופון. זה קיים בכל מכשיר מיחשובי ישן כחדש, נייח או נייד. אנו מספקים את הפתרון ככלי פיתוח - SDK כדי שמפתחי פתרונות ושירותים יפתחו מזה את השימושים המתאימים לדעתם לצרכים של הצרכנים. הפתרון הזה מאובטח ובטוח והוכיח את עמידותו בתקנים הכי מחמירים".
אירה פרידמן
אירה פרידמן, מנכ"לית מטה ההקמה, בנק "אופק", הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל: "הכוח הצרכני עושה את שלו גם בעולם הפיננסי. בדיוק כמו שקרה בעולם הסלולר ובעולם מחירי כוס הקפה בישראל, יקרה בעולם הבנקאי. הרעיון הוא הקמת בנק בבעלות החברים בו. כיום, יש בישראל קבוצת ריכוזיות של 5 בנקים, שמהם 2 שולטים בכ-58% מהשוק. הרעיון של בנק כזה עלה בוועדת טרכטנברג, דובר שם על בנק אינטרנטי ובנק קואופרטיבי. בנק אינטרנטי נטו לא יקום בגלל החסמים, שיצרו הרגולטורים. אולם, בנק קואופרטיבי כן. אנו חברות יזמים, שהתכנית שלנו היא בניית בנק כמעט ללא סניפים, כי הרוב יתנהל באינטרנט.

יש לנו כבר אתר וקיבלנו היתרים ראשוניים מהרגולטורים. אנו נמצאים כרגע בשלבים מתקדמים של תיקוני חקיקה בכנסת ומיסוד הגוף המנהל. אנו אגודה שיתופית. השיטה הזו עובדת בהצלחה במדינות רבות בעולם, לרבות בארה"ב.

אנו נתמקד במגזר משקי הבית ובמגזר העסקים הקטנים. אלו המגזרים מקופחים ביותר במערכות הקיימות. הם למעשה מממנים מכיסם את מערכת הבנקאות המנופחת ואת כל הטייקונים, שלא מחזירים הלוואות. מניית התצטרפות לחברה השיתפוית החדשה היא 3,000 ש"ח, מהם אלף ש"ח מושקעים בהקמה ואלפיים ש"ח מופקדים בנאמנות. כרגע, כל הצוות עובד בהתנדבות והוא ינוהל ע"י החברים. הכוונה שלנו לאסוף כ-30 אלף חברים. אנו נמצאים כבר חודש באוויר ובחודש הזה הצטרפו לבנק כ-800 חברים. הכוח וההצלחה שלנו זה הציבור, כי הציבור, שיהפוך להיות החבר והבעלים של הבנק, יקבע את העמלות והריביות וזה יצור מהפכה של ממש בבנקאות בישראל". 

 
כסף ישראלי



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

6-7/9/17 - DLD Tel Aviv Innovation Festival 2017

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

12/12/17 - Video Trends For 2018 Conference   

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם ליוני 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

קריאה לפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - כאן

 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
מידע
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים