מה בזק צפויה לעשות אחרי ביטול ההפרדה המבנית והמעבר לווקטורינג?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מה בזק צפויה לעשות אחרי ביטול ההפרדה המבנית והמעבר לווקטורינג?
ניתוח המהלכים האפשריים והצפויים של בזק לאחר הורדת חומות ההפרדה המבנית מעליה בכל הקשור לשירותי הפס הרחב ללקוחותיה (מעבר ל-PON ול-Vectoring). זאת, לאור הניסיון שהצטבר באירופה (וגם אצלנו) בתחום המעבר לווקטורינג. 
מאת: אבי וייס, 10.8.15, 11:00לוגו בזק

אחת הדרכים המרכזיות, באמצעותה חברות הבזק בעולם (בכל העולם) נלחמו ב"שוק הסיטונאי" על כל גווניו (וכמעט תמיד ניצחו), קרויה בשם המוזר לציבור (שלא מכיר את מונחי הרגולציה): "צמצום מרווחים" (Margin Squeeze). המשמעות המעשית של המונח הזה: חברת הבזק מציעה למי שהוא לקוח שלה הצעה, שהחברה המתחרה בה לא יכולה להציע, ולכן הלקוח הזה או שחוזר לחברת הבזק או שנשאר אצלה ולא עובר למתחרה, כי זו הצעה, שקשה לסרב לה.

התרגיל של "צמצום מרווחים" דורש רגולציה מיוחדת. אולם, חברות הבזק בעולם בד"כ מצליחות לעקוף כל מנגנון הנבנה כדי למנוע את זה. "צמצום מרווחים" הוא לא רק "מבצעים שיווקיים" למתן הנחות ללקוחות מסויימים (כמובן לא ללקוחות שעברו למתחרים במסגרת הסדר שוק סיטונאי), אלא כל מיני תרגילים שונים ומשונים, שכמעט תמיד עובדים. למה התרגילים עובדים? כי לחברות הבזק, שהן חברות ענק חזקות, יש יועצים ועורכי דין לא פחות טובים מאלה העובדים אצל הרגולטורים למיניהם.

הדוגמה הבולטת ביותר, שגם הצגנו אותה באחד מהמאמרים, היא ההצעה של חברת הבזק הבריטית - BT, שהציעה לכל הלקוחות של הפס הרחב שלה חבילת שידורי טלוויזיה של ספורט פרמיום בחינם (בלי כל תלות באיזה חבילת שידורי טלוויזיה מחזיקים הלקוחות). הבריטים, יותר מהישראלים, "מתים" על שידורי ספורט בטלוויזיה, במיוחד שידורי ספורט פרמיום, וההטבה הזו כמובן משכה בהמוניה את הלקוחות של השוק הסיטונאי שם, לחזור ל-BT או להישאר ב-BT.

החברות המתחרות, שלא היו מסוגלות לסבסד חבילת ספורט פרמיום בחינם ללקוחותיהן, פנו מייד בזעקות לרגולטור הבריטי - Ofcom בטענה להפרות כללים של השוק הסיטונאי והפרה של חוקי "צמצום מרווחים" הקיימים בבריטניה.

אחרי דיונים ושימועים, הרגולטור הבריטי החליט לאסור על BT לתת את ההטבה הזו. אולם, BT פנתה לרגולטור האירופאי בנציבות ה-EU, והלה התערב ופסק, שהיות ו-BT אינה מונופול בתחום שידורי הטלוויזיה, היא כן יכולה להציע הטבה כזו ללקוחותיה. לכן, הרגולטור הבריטי, לכל היותר, יכול לתמחר את ההטבה הזו, כחלק מהעלות של מכירת הקו למתחרות ע"י BT, במסגרת רגולציה, שקרויה VULA, שהיא חובה בבריטניה.

כעת, Ofcom הוציאה שימוע מאוד מסובך המנסה לתמחר את ההטבה הזו לתוך עלויות הקו, ש-BT מוכרת למתחרותיה. השימוע הזה מאוד מסובך כי יש בעיה אמיתית של נתונים: כיצד ניתן לתמחר הטבה בחינם, שלא ברור מי לוקח אותה, מי ייקח אותה וכמה הלקוח מרוויח מזה שהוא לוקח את ההטבה הזו מ-BT.

כל מה שמתואר כאן בעניין BT נמשך כבר יותר משנתיים ועדיין לא נפתר, והרגולציה בבריטניה נמצאת כעת במהלכי שינוי משמעותיים. מה שמצביע, שאם חברת הבזק מחליטה על תרגיל "צמצום מרווחים", קיים סיכוי סביר, שהיא תצליח בו גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך.

נחזור למגרש שלנו: אין בישראל רגולציה של "צמצום מרווחים". נעשה שימוע, שלא הוביל לשום דבר מעשי, כפי שחזינו. יתרה מכך, כל החלטה של רגולציית "צמצום מרווחים" בישראל יוצרת מיד שתי בעיות מעשיות: 1) רגולציה כזו מתנגשת עם הרגולציה, שבאחריותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, שרואה את עצמו, לפי החקיקה הקיימת בישראל, כמי שממונה על אכיפת נושא "צמצום המרווחים" (גם אם הוא טועה כל הזמן, כמו הממונה המתפטר, פרופ' דיויד גילה). 2) אין במשרד התקשורת כל מנגנונים רגולטוריים היכולים להתמודד כראוי בתחום "צמצום מרווחים", במיוחד מול חברת ענק דוגמת בזק, בעלת יכולת ניתוח ותכנון ברמה מעולה וטובה יותר ממשרד התקשורת

לא מדובר כאן על בעיה תיאורטית. בזק מפעילה כבר כמה מנגנונים של "צמצום מרווחים" והרגולטור (משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים), עומד חסר אונים מולה. זאת, עוד לפני שתיארנו את המנגנונים של רגולציית הווקטורינג, שיגיעו מיד אחרי הורדת "ההפרדה המבנית" מעל בזק, כפי שיתוארו כאן בהמשך.

אילו מנגנונים של "צמצום מרווחים" בזק כבר מפעילה ובהצלחה?

1. מנגנון של "באנדל הפוך". המנגנון הזה כולל בתוכו סדרה שלמה של תרגילים, שמתחדשים ומתעדכנים כל הזמן. כך, שאין כאן מקום לתאר את כולם.

כל התלונות של ה-ISP בעניין זה למשרד התקשורת לא עזרו, מהסיבה הפשוטה, שציינתי קודם: אין בישראל רגולציה של "צמצום מרווחים", וגם אם הייתה, בספק אם הייתה פועלת. כי כפי שתיארתי קודם את התרגיל של BT, שנעשה בבריטניה, יש קושי רב להתמודד מול תרגילים כאלה באמצעים משפטיים. 

2. שירות אטרקטיבי על הפס הרחב המיועד רק ללקוחות בזק: Bhome. גם כאן, שום מהלך רגולטורי לא יכול למנוע את השימוש בשיטה הזו.

ספקי הבזק בכל העולם נקטו ונוקטים בשיטה הזו. למשל: DT (דויטשה טלקום) בגרמניה מציעה ללקוחותיה נתב משולב סלולר וקווי, המספק שירות משולב סלולר - LTE וקווי (וקטורינג), שמחלק את העומסים בין התשתיות על פני שעות היממה, שירות ששום מתחרה לא יכול להציע ללקוחותיו. 

3. חיוב ה-ISP להשתמש בתשתית התקשורת והתמסורת של בזק במסגרת השוק הסיטונאי ולא בתשתית של ספקים אחרים. זה נוגע בעיקר ל-ISP הקטנים, שאין להם תשתיות תמסורת עצמאיות להתחבר לרשת בזק. נעשה שימוע בנושא זה, שלא הוביל לשום החלטה, בדיוק כמו שחזינו. 

4. חיוב כל המתחרים להשתמש בשירותי בזק (גם לתחזוקה, שדרוג ופריסה), כדי להתקדם לשלב השני של השוק הסיטונאי. זה תרגיל ממש מוצלח, שמציב את המתחרים במצב, שבו הם לא יכולים להתקדם לשלב השני של רפורמת השוק הסיטונאי (דהיינו: הם נפלו בפח וייאלצו להפסיד לבזק בטווח של שנה עד שנתיים). זאת, משום שנקבע, שבזק היא שתבצע בעצמה על עצמה את השלב השני של השוק הסיטונאי, במחירון, שלא קיים. לכן, בזק תוכל לדרוש ממתחרותיה כל מחיר.

את התרגיל הזה ניתחנו בהרחבה, למשל: כאן, וכאן והוא כרגע באמצע הטיפול בו ע"י משרד התקשורת, שחושב שיפתור ב-1.11.15 את הבעיה הזו (תקוות שווא). 

5. מתן פס רחב שונה (וצר יותר) ללקוחות השוק הסיטונאי. בעניין זה הזהרתי בעשרות מאמרים את לקוחות השוק הסיטונאי, שבמעבר שלהם ל-ISP הם יפסידו: כסף, ביצועים ורמת שירות. אולם, אנשים, שרואים רק מטר קדימה, לא שמעו לי. זו הסיבה, שאני ממשיך לקבל, כל יום, תלונות בתחום הזה, שאני נאלץ לצערי לזרוק לפח (או לפרסם מפעם לפעם, כדי להזהיר שוב, את מי שמסרב להבין).

אחת מהתלונות, שחוזרת לאחרונה אצלי הרבה: לקוחות, שעברו לאקספון-018 (וגם לספקים אחרים, אבל זה בולט משום מה באקספון), ועברו לחבילת ה-100 מגה, מדווחים, שברגע שעברו לאקספון הם נפלו ל-40 מגה לכל היותר, בעוד כאשר הם היו עם אותה חבילה בדיוק בבזק, הם קיבלו ביצועים של בין 60 ל-70 מגה. לדברי המתלוננים, הם לא מצליחים לשנות את המצב ומקבלים אין ספור תירוצים (גם מבזק וגם מאקספון) למה זה קרה. אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא: לקוחות אקספון יותר "חסכנים" ולכן הם רוכשים נתבים נחותים יותר ממה שהיה להם קודם כשהיו לקוחות עם נתב של בזק. בכל מקרה, הם יכולים להאשים רק את עצמם בנפילה הזו. 

ברשימה, שמופיעה כאן, לא הכנסתי תרגילים נוספים אחרים של בזק, חלקם די מעצבנים (את הלקוחות של השוק הסיטונאי), דוגמת "החלפת נתב", שנעשה לגביו שימוע (סודי) שחשפנו, שלא הוביל לשום מקום, בדיוק כמו שחזינו. 

מה יקרה במעבר לווקטורינג?
לאור מה שתיארתי כאן למעלה, אני חושב, שיהיו קוראים, שיוכלו לתת את התשובה בעצמם. בכל מקרה, לאור הניסיון שנצבר באירופה, יש 3 טקטיקות עיקריות, שחברות הבזק נקטו שם במעבר לווקטורינג:

א. להודיע לרגולטור, שלא יבוצע שדרוג הרשת לווקטורינג ולקוחות הפס הרחב ייתקעו עם רשת ישנה שמזדקנת, אולי לעולמים, כל עוד הרגולטור לא מבטל את הרגולציה הקיימת של השוק הסיטונאי. התרגיל הזה עבד בכמה מדינות. הראשונה הייתה בלגיה, שכבר ב-2011 ביטלה את רגולציית השוק הסיטונאי הישן ואישרה לחברת הבזק הבלגית לפרוס ווקטורינג בבלעדיות בכל רחבי בלגיה. 

ב. לא להודיע לרגולטור מאומה, להתחיל לפרוס וקטורינג ולתת ללקוחות ולמתחרים לגלות לבד, שאם יש אפילו לקוח אחד של השוק הסיטונאי על קווי הנחושת באותו בניין או איזור אזי הווקטורינג מתחסל ומונע שירות חדשני למעוניינים. כך, נותנים ללקוחות לריב עם ה-ISP ועם הרגולטור, עד שהוא נכנע ללחץ הציבורי ומסיר את הרגולציה הישנה של השוק הסיטונאי.

זה עבד והצליח בכמה מדינות. האחרונה, שנתקעה עם העניין הזה, היא איטליה, כפי שתיארתי בכמה מאמרים. זאת, משום שבאיטליה היה ספק מתחרה בשם FastWeb, שיש לו כסף ונכונות להשקיע ב-SLU והוא (ביחד עם וודאפון, שהצטרפה אליו), טענו, שאין בעיה ליישם 2 ספקים עם וקטורינג בגישת ה-SLU בארונות של חברת הבזק האיטלקית. בתחילת 2015, הלחץ של הציבור ומחקרים נוספים, שנעשו עבור הרגולטור לתקשורת האיטלקי (שהוכיחו, שלטענת FastWeb אין בסיס וחברת הבזק האיטלקית צודקת), הובילו את הרגולטור האיטלקי ליישר קו ואיטליה הייתה האחרונה, ששינתה את הרגולציה הישנה של השוק הסיטונאי באירופה.

ג. לפעול במשותף עם הרגולטור ולהתנהג בהתחלה כאילו אין בעיות בווקטורינג לגבי לקוחות השוק הסיטונאי, אבל אחרי זמן להודיע לרגולטור, שאין מנוס אלא להחליט שרק חברת בזק תספק ווקטורינג ברחבי המדינה, כי זה מה שהלקוחות רוצים והטכנולוגיה מוכיחה בפריסה בשטח.

הגישה הזו גם כן הצליחה בכמה מדינות. הדוגמה הבולטת ביותר היא בגרמניה, כש-DT (דויטשה טלקום) החלה, אחרי בלגיה, לפרוס וקטורינג, אבל רק ב-2012 פנתה לרגולטור בדרישה כתובה וגם באמצעי התקשורת. היא ביקשה לקבוע, שרק היא תספק וקטורינג ולכן יש לבטל את ה-SLU

כך, מנכ"ל דויטשה-טלקום דרש כמה פעמים מ-2011 בע"פ אבל בתקיפות פומבית ובכתב ב-2012, לבטל את השוק הסיטונאי במתכונת הישנה (כמו שיש כיום בישראל) וזה עורר דיון ציבורי די נרחב ברחבי אירופה. מצ"ב הניתוח של המצב והמסקנה של הכתב הטכנולוגי (למעשה מדובר באנליסט תקשורת בריטי מחברת Informa Telecoms & Media), שבדק את הנושא לעומק וסיכם במאמרו, שמנכ"ל דויטשה-טלקום צודק - כאן

הרגולטור הגרמני לא פעל כל כך מהר כמו הכתב\אנליסט הבריטי. הרגולטור הגרמני הקים ועדות מומחים, ביצע כמה שימועים ציבוריים, הזמין מחקרים באקדמיה ובמוסדות מחקר (חלקם הוצגו בעשרות המאמריםהעוסקים בתחום באתר), ואחרי כל המחקרים, השימועים והבדיקות, שביצע, הגיע הרגולטור הגרמני לתקשורת לאותה מסקנה בדיוק, שאליה הגיע הכתב הברטי: מנכ"ל דויטשה-טלקום צודק. כך, בסדרת מהלכים, שנמשכו ב-2013 וב-2014, שונתה הרגולציה בגרמניה ואושר לדויטשה-טלקום לפרוס וקטורינג (ולאחרונה אושר לה לפרוס G.fast) בתור ספק יחיד לכל הלקוחות באותו בניין\אזור ברחבי גרמניה.

למיטב הערכתי, בזק עשויה לנקוט בשיטה ג', משום שבישראל ה-SLU לא החל (וגם לא יחל, משום שאין לאף ISP את המקורות הכספיים ליישם SLU ברחבי מדינת ישראל. מדובר בהשקעות של מאות מיליוני ש"ח, ששום ISP לא מסוגל להשקיע).

לרגולטור (דהיינו: משרד התקשורת הישראלי) לא תהיה ברירה, אלא להתחיל לפעול כדי לבחון ולבנות רגולציה חדשה (שאין בישראל, אבל קיימת באירופה), דוגמת WLR ו-VULA, פתרונות רגולטוריים היכולים לספק שירותי "שוק סיטונאי" במתכונת אחרת לגמרי מהקיים כיום. היות ומשרד התקשורת עד היום מסרב להפיק לקחים מהכשלונות, וחושב שהכל מוצלח, הרי ככל ששינוי הכיוון הזה יידחה, כך בזק תהיה יותר חזקה מול משרד התקשורת, ביום שתחליט לעבור לווקטורינג

ווקטורינג



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15.5.17 - Bynet Expo 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference 

15/6/17 - CRYPTODAY 2017 

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

3/7/17 - 2017 Afeka Conference for Speech Processing  

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאפריל 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים