מחסור גדול במהנדסים מסכן את המשך הצמיחה הטכנולוגית בישראל
 מאת: חיים חביב, 19.10.15, 20:20
 
הדאגה העיקרית היא מחסור מידי של 5,000-10,000 מהנדסים, שהצורך בהם רק ילך ויגדל. בישראל פועלים כיום למעלה מ-250 מרכזי פיתוח. המחסור האקוטי במהנדסים הוא עננה המעיבה על עתיד פעילות מרכזים אלה בארץ.
 
פורום איגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) ייחד אתמול ביהוד את הכינוס השנתי שלו לנושא מרכזי המו"פ, שהקימו לאורך השנים בישראל עשרות חברות בינלאומיות כמו יבמ, גוגל, מיקרוסופט, אמאזון, HP ,EMC ,GE, ג'נרל מוטורס, קודאק, אלקסטל-לוסנט, 3M, פלוריסטם,סנדיסק, קואלקום ומוטורולה. את האירוע כיבדו בנוכחותם בכירי התעשייה והמשק, בהם: אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה; ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק בישראל וראשי מרכזי המו"פ בישראל; ח"כ ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ;  מולי אדן, נשיא אינטל ישראל לשעבר.
 
הדוברים לא הסתירו את התרומה של מרכזים אלה לביצור כלכלת ישראל ולפיתוח מערך האקוסיסטם בארץ. אולם, לצד הסיפוק הרב, לא נפקד מקומם של החשש והדאגה לקשיים בהבטחת המשך פעילות מרכזים אלה בארץ ובמתן מענה לצרכיהם.
 
יורם יעקובי, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל ויו"ר משותף של פורום החברות הרב לאומיות: "הדאגה העיקרית שלנו היא מחסור מידי של 5,000-10,000 מהנדסים, שהצורך בהם רק ילך ויגדל".
 
בישראל פועלים כיום למעלה מ-250 מרכזי פיתוח, ורק בשנה האחרונה הוקמו מרכזים חדשים בעקבות רכישת חברות ישראליות ע"י ענקיות, כגון: אמאזון, דרופבוקס, בלקברי, סמסונג, אינפוסי ופייפאל. מרכזי המו"פ של החברות הרב לאומיות אחראים למספר המועסקים הגדול ביותר בהייטק ומעל ל-50,000 איש מועסקים בהם – כך עפ"י נתוני למ"ס. המחסור האקוטי במהנדסים הוא עננה המעיבה על עתיד פעילות מרכזים אלה בארץ. עפ"י נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, בכל שנה נפתחות 7,000 משרות חדשות בתעשיית ההייטק המקומית. אולם מנגד, מסיימים את לימודיהם (ומצטרפים למעגל העבודה) רק 4,500 בוגרים בעלי תארים בתחומי מדעי המחשב (פער של כ-35%).
 
יעקובי: "הבעיה מתחילה בירידה החדה והקבועה בשנים האחרונות במספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות מתמטיקה, שבעקבותיה גם נגרם מחסור בסטודנטים למקצועות המחשוב. כיום, רק 5.7% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים את מקצועות הקדם המחשוב (שזכו לכינוי STEM - Science, Technology, Engineering and Mathematics). מסתבר, שבמחצית מבתי הספר התיכוניים בארץ אף לא מאפשרים גישה ללימודי 5 יחידות מתמטיקה. חמור מכך: כ-40% מהמורים למתמטיקה עתידים לפרוש בשנים הקרובות מהוראה ואין עתודה ראויה, שתחליף אותם.
 
בעיות נוספות הן מידור של מגזרים שלמים בחברה הישראלית מלימודי ההנדסה והמחשוב. נשים מהוות כיום רק 29% מכלל תלמידי המחשבים והמדעים, והמצב חריף יותר במגזר הערבי, שבו הן מהוות רק 1% מהסטודנטים במקצועות אלה. יוצא דופן הוא הטכניון בחיפה, שכיום 25% מהסטודנטים שלו למקצועות המחשב נמנים על המגזר הערבי.

יעקובי: "אם לא נשכיל להתגבר על אתגרים אלה בהקדם, נתקשה מאד להישאר תחרותיים בסביבה הגלובלית. ההייטק הישראלי צריך עוד מהנדסים כדי שיצדיקו את הגעתן של חברות רב לאומיות נוספות. מערכת החינוך אינה 'מייצרת' עבורנו את המהנדסים האלה ועל מרכזי הפיתוח הבינלאומיים להתגייס לנושא הזה.

אני ממליץ על הפיכת לימודי coding ללימודים בסיסיים לילדים ובני נוער דרך התנדבות של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים עצמם בבתי הספר. רוב התלמידים שמעו על המותגים, שאנו מנהלים, אבל מעולם לא פגשו אותם. ההיכרות עשויה ליצור עבורם שינוי בתפיסה של לימודי מתמטיקה ומה הם יכולים להשיג באמצעותם".

זיקה אבצוק, ס/נשיא לפיתוח עסקים בסיסקו ישראל, הנחתה רב-שיח, שהציג דוגמאות של הצלחה למיצוי כח אדם איכותי מאוכלוסיות, שחותמן במשק עדיין נמוך – ערבים וחרדים: "אנו עומדים כיום במצב, שבו עמדה תעשיית ההייטק בארה"ב לפני 15 שנים. האמריקאים פרצו את המחסום ע"י פתיחת דלתות למיעוטים זרים, בעיקר הודים וסינים. כמדינה, חובה עלינו לחשוב כבר עתה לטווח ארוך כיצד ממצים יכולות של קהילות המודרות כיום בשל חסמים ופערים תרבותיים (חרדים, ערבים)".

לסיכום, ההצלחה של תעשיית ההייטק בישראל מרשימה ומעודדת על פי כל קנה מידה. עם זאת, העתיד אינו מובטח מאליו ואסור 'להירדם בשמירה'. פתרונות לטווח קצר צריכים להתמקד בשילוב עובדים ממגזרים המדירים עצמם כיום מרצון ממעגל העבודה או ממקצועות הטכנולוגיה. יש להנגיש ולדרבן את לימודי ה-STEM ולעודד תכניות אסטרטגיות, כגון תכנית 2*5 שהושקה לאחרונה על ידי שר החינוך נפתלי בנט ומעורבות רבה של חברות הייטק בינלאומיות הפועלות בארץ, תכניות לשילוב נשים במקצוע התכנות (דוגמת תכנית digigirls). בסופו של יום, המשימה היא ברמה לאומית ועל הממשלה להביט נכוחה ולפעול לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל.

בתמונה (מימין לשמאל): קרין מאיר רובינשטין מנכל IATI, ארז צור יו"ר משותף ומנכל EMC, אבי חסון, יורם יעקובי ומולי אדן.