מיזם "ישראל דיגיטלית" - תעתוע בחירות או מהלך אמת?
מאת: חיים חביב, 28.12.14, 20:21

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצא בוועידת Digital 2014 בהכרזה, שניחוח בחירות עולה ממנה. מי מאמין שמדינת ישראל צריכה לבנות כלכלה מוטת ייצוא? כמה כסף מגלגל שוק ציוד הקצה המקומי? וגם - תובנות של מי שהצליחו או בדרכם להצלחה.

הראל לוקר, (בתמונה למטה), מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש מיזם "ישראל דיגיטלית" פתח הבוקר את ועידת דיגיטל 2014 של דה-מרקר בתל אביב: "ישראל נמצאת בנקודת זינוק מצוינת. כל העולם זז לכיוון הזה. על מדינת ישראל להיערך לקראת מגמה זו כדי שלא נתעורר בעוד 15 שנה ונכה על חטא, כיצד 'פספסנו' את ההזדמנות הזו. היעדים העיקריים (בפניהם אנו ניצבים) הם להפוך את ישראל למובילת דיגיטל וסייבר. אנו עושים זאת ע"י הפיכת השירותים הממשלתיים לשירותים דיגיטליים. המטרה היא לשנות את פני המדינה. לא רק שינוי התוכן הממשלתי ושידוד הבירוקרטיה אלא שינוי תפיסתי. אני לא מדבר על תיאוריות. אני מדבר על מהלכים מידיים. למשל, קידום עסקים קטנים או, למשל, באר שבע, שנעשה בה פיילוט כעיר דיגיטלית בתחום החינוך, למשל, בתחום קידום ההשכלה הגבוהה ובתחום הרווחה. אלה רק מקצת המהלכים, שהמטה מניע יחד העולם העסקי. אנו משתפים פעולה גם עם מדינות אחרות. לצד ההזדמנויות יש גם איומים גדולים. הפגיעות של המערכות במדינה מודרנית גדולה יותר. אפשר (בלוחמת סייבר) לשתק מדינה. על כן הקמנו את מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה. ישראל נמנית על המדינות המובילות בעולם בתחום הפיתוחים בהגנת הסייבר".

יפעת אורן, מנכ"לית לאומיטק: "המטרה שלנו בלאומיטק להפוך לבית הפיננסי של חברות הייטק ולספק להן מענה (ושירותים פיננסיים) מרגע הקמתן ועד לרגע האקזיט. ב-2014 השקיעה קבוצת לאומי הכי הרבה כסף בקרנות הון סיכון. לא מדובר רק בערך כלכלי לבנק אלא בשליחות ערכית. קצב השינויים בשוק תכוף, מהיר ועצבני. הנוכחות המסיבית של האינטרנט והסלולר אפשרה לנו ליצור ערוצי קשר חדשים מול הלקוח. הבנקאות הדיגיטלית משרתת ומחזקת היום את לקוחות הבנק ומעניקה להם זמינות ושקיפות. מחקרים מצביעים, שלקוח הדיגיטל הוא לקוח, ששביעות רצונו גדולה פי 3 מלקוח, שאינו דיגיטלי".  
 
רן גוראון, המשנה למנכ"ל בזק חשף בוועידה את דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל: "הציבור הישראלי מבלה חצי מהזמן הפנוי שלו כשהוא גולש באינטרנט. עוד ראינו, שעולם הצעירים הוא עולם של נייד. 5 מכשירים בבית מחוברים במקביל לאינטרנט. האפליקציות החזקות בישראל הן וויז ווטסאפ".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "בעולמנו לכל אחד מהצדדים, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי, יש תפקיד. אנו חייבים להטמיע את החדשנות לתוך סקטורים וענפים גדולים יותר, מעולם התעשייה לעולם המסחר והשירותים. את כל זה אנו עושים בסביבה המשתנה לנגד עינינו בקצב הולך וגדל בכל תחום. כשמחברים את השינוי המהיר הזה, נוצר אתגר לא פשוט, וזה דורש מודלים חדשים ויצירתיים".

דיון רחב ומקיף הוקדש בוועידה לתחום הארנק הדיגיטלי. בין ההתבטאויות:
עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם (חשבות, מערכות תשלומים וסליקה) בבנק ישראל ומי שעומדת בראש ועדת מומחים לבחינת אמצעי תשלום חדשים: "סימנו בבנק ישראל 2 נושאים לקראתם התחום מתקדם: הראשון - ההמחאה הדיגיטלית (בה אנו חלוצים בעולם), והנושא השני - הארנק הדיגיטלי. אנו דואגים, שהאמצעים הללו יהיו יעילים ובטוחים".

יוני גרייפמן, מנכ"ל אובר ישראל: "היום יש מחסום לאנשים למסור פרטי תשלום לאפליקציה ויש מוצרים הבנויים על מסה קריטית. באובר זה בנוי על מסה של אנשים המשתמשים באפליקציה. כאשר אין די אנשים היעילות נפגמת. קיים כאן מחסום פסיכולוגי, שאנו נפרוץ אותו בשנתיים הקרובות".

לילך בר-דוד, סמנכ"ל סמנכ"ל פיתוח עיסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד: "עדיין אי אפשר לצאת מהבית בלי כרטיס האשראי הפלסטי, אבל יחד עם זאת, יש שיפור אדיר באימוץ שירותי רכש במובייל. זה יהיה עולם רחב יותר משימוש באפליקציות".

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל: עולם האינטרנט הוא עולם פתוח ותחרותי בצורה בלתי רגילה. הוא מאפשר להקטין מאד את חסמי הפתיחה של עסקים חדשים. האם גוגל היא מונופול דורסני בתחומה? אנו פועלים בעולם סופר תחרותי. גם אם נראה, שיש בעולמנו חברות עוצמתיות (כמו נוקיה, לפני כמה שנים) המהפכים והשינויים הם מהירים. יש לא מעט חברות, שהצליחו מאד בעבר בשוק, זה לא אומר דבר לגבי העתיד שלהן".

פאנל נוסף בוועידה עסק בעולם הפרסום והשיווק:
אורי רוזן, מנכ"ל ועורך ראשי של מאקו: "ישראל היא המדינה היחידה, שבה ספקי תוכן אינם מעבירים תכנים אחד לשני ומחרימים אחד את השני. מאקו הסירה את החרם לתקופה של שנה, בציפייה לשינוי התרבות. השנה חלפה אבל הצעת השלום לא נענתה".

הדס גולדשטיין, מנכ"לית ומייסדת און לייף, התייחסה לנושא התוכן שיווקי: " העובדה, שאון לייף הגיעה לכמות אדירה של נשים זה התוכן. מדוע עיתונאיות, שיודעות לעשות את החיבור לגולשות, לא תדענה לעשות את החיבור גם למוצר. כתבה טובה יכולה לא להתייחס כלל למותג עצמו, אלא רק לערכים שהוא מייצג".

עידו ירושלמי, מנהל אזור בחברת אאוטבריין: "אנו מקדישים המון מאמצים לשמור על אמון הגולשים. הרבה פעמים גופים לא עושים זאת בצורה טובה".

ברב שיח נפרד, שיוחד לנושא שוק ציוד הקצה הסוער והגועש בישראל נחשף, ששוק הסמארטפונים המקומי 'מגלגל' סדר גודל של כמיליארד שקלים ברבעון. כ-60% 'מגלגלות' המפעילות הסלולריות הגדולות, שהרחיבו מאד בשנה האחרונה את הפעילות הקמעונאית שלהן וגם ראו ברכה בעמלן. כ-40% 'מגלגלים' יבואנים פרטיים ו'השוק המקביל'. את השוק מובילות (ברבעון השלישי) סמסונג, עם נתח שוק של כ-33%, ואפל עם נתח שוק של כ-31%. ביחס לביצועי הרבעון השלישי המקביל 2013, סמסונג מדשדשת מעט בשוק. נוקיה, שעד לפני כחומש הובילה את השוק העולמי, כמעט 'נכחדה' מהשוק הישראלי – רק כ-1.7%. אגב, בהתפלגות לפי מערכות הפעלה, אנדרואיד מובילה את השוק הישראלי ללא עוררין - כ-2/3, ו-IoS רק כ-1/3. באירופה היחס מאוזן יותר ובארה"ב יש עדיין יתרון למערכת ההפעלה של אפל.

שאלה מעניינת, שעלתה בדיון: מה סיכוייהן של החברות הסיניות הגדולות בישראל? ההערכה: אם יימצא גורם מוביל, שיספק למותגים הסיניים רשת ביטחון (שירות ואחריות מקומית), תוכלנה אלו להתרחב גם בישראל, שכן ביצועיהן טובים ומוערכים ומחיריהן אטרקטיביים לציבור הישראלי.

חמי פרס, מייסד, שותף ומנהל בקרן פיטנגו: "לפי דעתי, אנו לא נמצאים בתקופה של בועה. היום אנו רואים, שיש תחומים מסוימים, שעוברים שינויים בסיסים בהתנהלות הכלכלית שלהם. אנו רואים, שהכלכלה בעולם עוברת ממצב של בעלות למצב של שיתוף. אנו משקיעים רק בחברות ישראליות. חברה, שפועלת רק בשוק המקומי, הסתברות ההשקעה בה תהיה נמוכה. אני מאמין, שמדינת ישראל צריכה לבנות כלכלה מוטת ייצוא. אנו מנסים להשקיע בחברות, שיש להן שוק מאוד גדול, שהן עשויות להפוך לחברות מובילות בתחומן".

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מייסד ושותף כללי בקרן IGP נעל את הוועידה: "אם בעבר לא היית בוגר ממר"ם לא היית יכול לעבוד בתעשיית ההייטק. כיום, יש הרבה תעשיות המשיקות לעולם תוכן זה ותעשיות רבות עוד תיצטרפנה לתעשיית ההייטק. ולגבי האקזיטים, אזי אקזיטים הם חלק משרשרת המזון. אקזיט זה לא רע או טוב אלא עניין של מינון. אם עד לפני שנתיים שלוש לא ראינו חברות העוברות את רף ה-100 מיליון דולרים, כיום יש חברות העוברות את הרף הזה. כיום חברות אקזיט נותרות בגבולות ישראל לפני שהן נמכרות למרכז פיתוח גדול. לכן השאלות הן: היכן החברה מנוהלת? היכן השיווק? במטרה לחזק את ההייטק הישראלי".