ממי חברות התקשורת מפחדות (שתקבלנה קנסות)? לא מה שאתם חושבים

דף הבית >> דעות ומחקרים >> מאמרי מערכת >> ממי חברות התקשורת מפחדות (שתקבלנה קנסות)? לא מה שאתם חושבים
הוואקום, שיצר משרד התקשורת בתחום הצרכנות והאכיפה, הוביל לכך, שהטיפול והאיום הממשי על חברות התקשורת (מבחינת אכיפת הזכויות הצרכניות) עבר למשרד הכלכלה - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שמבצעת את תפקידה כראוי, ביעילות, בשקיפות, בנחרצות ולטובת הציבור.
מאת: אבי וייס, 7.5.18, 11:47איתן כסיף

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת שינויי בצו התקשורת, שמגדיל את סמכויות האכיפה של משרד התקשורת מול חברות התקשורת.

הפרוטוקול המלא של הדיון, כפי שפורסם ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת מצוי כאן - למתעניינים. את משרד התקשורת ייצג בדיון הסמנכ"ל הבכיר החדש, שמונה אך לאחרונה - איתן כסיף (בתמונה משמאל), שנבחר לתפקיד מנהל מינהל וסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. בכך הוא החליף את שמילה מימון (כעת משנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה), מי שעמד בראש יחידת הפיקוח והאכיפה במשרד מתחילת העשור הנוכחי והביא להרס מוחלט של היחידה הזו.

החלק המעניין בדיון היה הספין של איתן כסיף על חברי ועדת הכלכלה, ואביא אותו כאן במלואו, כפי שדווח בפרוטוקול (בתגובה לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, להגביר את האכיפה הצרכנית של המשרד מול חברות התקשורת): "סמנכ"ל הפיקוח כסיף עדכן עוד כי מאז 2012, אז נכנסה לתוקף האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת, הוטלו עיצומים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, כאשר 64% מתוכם הוטלו על חברת בזק. היו"ר כבל אמר בסיכום הדיון כי כששומעים על הסכומים האלה לעיתים ניתן להניח, שמדובר בהמון כסף, אבל, למעשה, שהעיצומים מוטלים על חברות, שההכנסות שלהן נאמדות במיליארדים - יש חשש, שהפרת החוק תשתלם. הוא שב והבהיר כי אין בכוונת הוועדה לאפשר את המצב של הפרה משתלמת ודרש ממשרד התקשורת לפעול בעניין".

כמה עובדות, שח"כ איתן כבל לא קיבל מאיתן כסיף:
  • היכולת להטיל עיצומים כספיים במשרד התקשורת קיימת כבר עשרות שנים (מאז הקמת המשרד) ועיצומים הוטלו בעשורים הקודמים לא פחות ממה שיש בעשור הנוכחי. אולם, רק ב-2012 הסמכויות הללו הורחבו וניתנה האפשרות להטיל כמה סוגים של עיצומים כספיים (קנסות) והוגדרו טוב יותר הסמכויות להטלת קנסות, בין המנכ"ל לסמנכ"ל הבכיר. בשנים 2012 עד היום עודכנו החוקים והתקנות הנוגעים להטלת קנסות ושאר סנקציות ע"י משרד התקשורת, אבל המשרד לא עשה הרבה, מלבד לשנות ולעדכן את החוקים והתקנות ללא הרף (למה? זה בסעיפים הבאים) ולפזר ספינים בלי סוף.
  •  עובדה: עד היום, בשנת 2018 משרד התקשורת הטיל רק קנס אחד בסכום לא משמעותי, על חברת סאטלינק תקשורת (בנושא אי דיווח על "העברת שליטה", נושא לא צרכני בכלל). הנושא הזה מקומו הנכון הוא במסגרת חקירת "תיק 4000", שכן מדובר בהפרת החוק ברורה ע"י שאול אלוביץ', ב"עצימת עין" וחיפוי של שלמה פילבר, "עד המדינה". 
  • בשנת 2017 משרד התקשורת הטיל רק 5 קנסות בסכומים לא משמעותיים (על פלאפון ב-19.12, בזק בינלאומי - 28.11, סלקום - 5.9, הוט מובייל - 20.6, פרטנר - 25.1).
  • הקנסות המשמעותיים, שדיווח עליהם איתן כסיף לוועדה, הוטלו בשנים קודם לכן, בעיקר על בזק והחברות האחיות בקבוצת בזק ממניעים די מוזרים (כלומר: להסוות את הסיוע של שלמה פילבר לקבוצת בזק), בתרגילים בלתי חוקיים, שחשפנו בהרחבה בזמנו (והם גם מהווים חלק מ"תיק 4000"). להתגאות ב"הישג הזה" בפני ועדת הכלכלה דווקא כעת, כשהחקירה הפלילית עדיין בעיצומה - זה קצת לא לעניין (בלשון המעטה). אם לא די בכך, איתן כסיף "שכח" לדווח לוועדת הכלכלה על "הקנס" של 28 מיליון ש"ח שלא שולם עדיין ע"י גולן טלקום, בגין פירוק רשת האנטנות שלה.....
  • רק לשם השוואה, בתקופה הזו (שנת 2017 עד סוף רבעון ראשון 2018), יחידת הפיקוח ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שיש לה אותו סדר גודל של עובדים כמו ביחידת הפיקוח במשרד התקשורת, הטילה עד 12.3.18 לא פחות מ-254 קנסות (!) וחברות התקשורת נמצאות ברשימה הארוכה המרוכזת, שהרשות להגנת הצרכן פרסמה כאן. לא פלא, שהרשות יצאה בקמפיין פרסומי בכל אמצעי התקשורת בנושא זה, תחת הכותרת: "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נאבקת גם בחברות התקשורת". הכותרת הנכונה לעניות דעתי אמורה הייתה להיות: "רק הרשות להגנת הצרכן נאבקת בחברות התקשורת"... 
  • אם לא בכך, הרשות להגנת הצרכן לא רק שהטילה 254 קנסות (מול 6 קנסות של משרד התקשורת באותה תקופה), היא גם הגישה ב-2017 עשרות רבות של כתבי אישום פליליים, מעל ל-400 "התראות" ועוד קרוב ל-100 "הליכים מנהליים". 
  • משרד התקשורת, שיש לו סמכויות יותר רחבות מהרשות, הגיש באותה תקופה אפס תיקים פליליים, אפס התראות ואפס הליכים מנהליים.
  • למשרד התקשורת יש גם סמכויות ייחודיות, שאין לרשות, למשל, בתחום הרישיונות, להטיל סנקציות מגוונות, שבקצה העליון יש אפשרות להשעות, לצמצם ואף לבטל רישיון תקשורת. בכל התחומים הללו: אפס עשייה ואכיפה.
  • למשרד התקשורת יש כלי אכיפה ייחודי נוסף שקשור לרישיון של חברות התקשורת וזה: "חילוט ערבות", במקרה של הפרות משמעותיות של התנאים ברישיון. השימוש בכלי האכיפה הזו נעשה רק פעמיים בעשורים האחרונים: פעם אחת כנגד בזק בעשור הקודם ופעם אחת כנגד גולן טלקום בעשור הנוכחי, במהלך שתקוע בבג"ץ זמן רב (כאמור לעיל), כך שגולן טלקום טרם שילמה את הקנס (שהוא השלמת הערבות המחולטת ע"י המשרד, בגין הפרה יסודית של תנאי הרישיון שלה). 
  • בנוסף, למשרד התקשורת כלי פיקוח ואכיפה ייחודיים ומגוונים על פי תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון), לרבות: פשיטות פתע, תפיסת מסמכים, תפיסת ציוד, קבלת דיווחים, חקירה, וכיו"ב. השימוש בכלים הללו בעשור הנוכחי: קרוב לאפס
  • הסמכויות בתחום הפלילי במשרד התקשורת מאוד נרחבות והן כוללות עבירות רבות (מעל ל-20 עבירות פליליות) לרבות עבירות של עד 3 שנות מאסר ועוד סנקציות כבדות, למשל עבירת ניהול עסק ללא רישיון תקשורת, עבירה שבצידה 3 שנות מאסר. למה לא נפתחו שום תיקים פליליים בתחום הזה, למרות שיש עשרות חברות לרבות חברות תקשורת המפעילות שירותי תקשורת ללא רישיון? זה די ברור: שר התקשורת בעצמו, עם ראשי המשרד, היו בהשקת השירותים הללו ללא רישיון, כך, שהם לכאורה "שותפים לפשע". 
הרשות להגנת הצרכן מקבלת כמות תלונות שנתית די קרובה לזו שמשרד התקשורת מקבל (הרשות קיבלה ב-2017 כ-5,500 תלונות, משרד התקשורת קיבל כ-7,300 תלונות). אולם, ההבדלים בתפוקות בין 2 היחידות הללו הם פשוט מדהימים

סקירה מלאה אודות הרשות (איך היא קמה, מה סמכויותיה, מה המבנה הארגוני שלה, לאן היא מתפתחת ומה היא עושה) - נמצאת כאן, בדו"ח מעמיק, שהוכן ע"י יחידת המחקר והמידע של הכנסת במחצית 2013.

מאז, הרשות התפתחה והתקדמה, ולמעשה, תפסה את המקום של משרד התקשורת בתחומי האכיפה הצרכניים על חברות התקשורת. הדו"ח המסכם את פעילות הרשות ל-2017 נמצא כאן - למתעניינים, וסיכום הפעילות של הרשות מול חברות הסלולר ב-2017 עד סוף רבעון ראשון 2018 נמצא כאן - למתעניינים, עם נתונים מאוד מרתקים, כולל הנתון, שבתקופה זו הרשות הטילה על חברות הסלולר קנסות ב-12 מיליון ש"ח.

את הפעילות החשובה והענפה הזו מובילה אניטה יצחק, (בתמונה אניטה יצחקמשמאל), סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות (קרדיט תמונה: שאולי לנדנר).

כך, ב-5 השנים האחרונות המחוקקים שינו לפחות 6 פעמים אם לא יותר את החוקים לגבי סמכויות האכיפה של משרד התקשורת. השינוי לפני האחרון (שעבר בוועדת הכלכלה כאמור לעיל בשבוע החולף), נוגע לאכיפה בענייני היבואנים של ציוד תקשורת. זה הוביל עד כה לקרוב לאפס אכיפה, כפי שציינו למעלה, במיוחד כשראשי משרד התקשורת (שרים, מנכ"לים ומ"מ מנכ"ל) היו שותפים פעילים בהפרות החוק ובצפצוף על הצרכנים. 

המקרה הכי בולט של "צפצוף על הצרכנים", מלווה במעשיים החשודים בפלילים (שטרם נחקרו, כי המוביל הראשי של ההחלטות הללו הפך ל"עד מדינה"), הוא צמצום שעות הפעילות של מוקדי השירות של חברות הסלולר.

גם אחרי שחשפנו את המעשה החמור הזה, ההחלטה הזו לא תוקנה, ע"י הנהלת משרד התקשורת שלא הייתה נגועה בהחלטה הפלילית הזו (ובמיוחד הכוונה לשר איוב קרא).

הנושא של "שעות הפעלת מוקדי חברות הסלולר" נסקר על ידנו בהרחבה, למשל: כאןכאןכאן וכאן. היו עשרות מקרים לא פחות חמורים של צפצוף ראשי המשרד על הצרכנים והאינטרסים הצרכניים בעשור הנוכחי, אולם הסיפור של שעות הפעלת המוקד פשוט היה מתועד היטב ומוכח מעל לכל צל של ספק סביר, כיצד התקבלו ההחלטות בצמרת משרד התקשורת כנגד האינטרסים הצרכניים, תוך שירות הצרכים הכלכליים והעסקיים של בעלי ומנהלי חברות התקשורת.

מול הכאוס של פעילות משרד התקשורת, יש את הפעלתנות של משרד הכלכלה - היחידה לאכיפה ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, יחידה, שראתה לפני מספר שנים את הוואקום במשרד התקשורת והחלה להטיל קנסות בקצב על חברות התקשורת, ולפרסם דוחו"ת מאוד מרשימים על מחדלי הצרכנות של חברות התקשורת (לא כמו הדו"חות המפוברקים של שמילה מימון), והאתר של הרשות הזו שקוף לצרכנים, ידידותי ומלא מידע צרכני (מה שאין באתר משרד התקשורת) ואין בו "טריקים למניעת הגשת תלונות" (כמו באתר משרד התקשורת).

בין המובילים את הפעילות הנמרצת הזו ברשות נמצאים: עו"ד מיכאל אטענת בן עזרא דוכן הרשות להגנת הצרכןלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן ענת בן עזרא דוקן, (בתמונה משמאל), סמנכ״לית אסדרה מינהל ואירגון [קרדיט צילום: שאולי לנדנר], שהיא גם אחראית על מערך פניות הציבור לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

יחי ההבדל הקטן - של מי שעושה מלאכתו נאמנה על פי החוק וצרכי הציבור ולבין מי שעובד עבור חברות התקשורת (במקום עבור הציבור) ומפריח כל הזמן ספינים על הציבור, כלי התקשורת וחברי הכנסת.

כך, אחרי הישגים עלובים כאלה בפעילות הצרכנית של משרד התקשורת (משרד שזה עיקר ייעודו), אפשר לצאת ולחגוג באילת ולסגור את המשרד (בפני הציבור)...

האם יש סיכוי, שהמנכ"ל החדש והטרי של משרד התקשורת (נתי כהן) יתקן את הכאוס הזה? נעקב ונדווח לקוראינו מקרוב. 
 
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

23/5/18 - EcoMotion Main Event 2018 

30/5/18 - Google Cloud Summit in Tel Aviv 

5/6/18 - Israel Mobile Summit 2018 

17-21/6/18 - Cyber Week 2018 

21/6/18 - 2018 Afeka Conference for Speech Processing  

18/10/08 - SIPI 2018 

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם למרץ 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

מרוב Fake News, ספינים ותרגילי חקירה, הציבור מקבל שפע של מידע מטעה - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2017 בעולם התקשורת והייטק הישראלי - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן


 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Schneider Electric
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים