בלעדי: Bitcoin Miners Meetup בחסות איגוד הביטקוין הישראלי שימש במה לחשיפת סודות הכרייה של הביטקוין ושאר המטבעות הווירטואליים בכלים מיחשוביים, שמייצרים במעבדות ביתיות וע"י סטארטאפים, משום שהחברות המייצרות צ'יפים ולוחות מחשב טרם גילו את "מכרה הזהב" של השוק הזה.
מאת: אבי וייס, 2.2.14, 23:00

ב- 2.2.14 התכנסו עשרות רבות של "כורים" (השם המתאים יותר: גיקים של כריית ביטקוין) במשרדי Similar Group בת"א למפגש ביוזמת איגוד הביטקוין הישראלי, להחלפת מידע בתחום הדי מסתורי ששמו "כריית ביטקוין". 

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראל (בתמונה): "אני יכול לציין בסיפוק, שהביטקוין החל לצמוח בישראל בתקופה האחרונה, ולכן הקמנו את העמותה. בשנים הראשונות היינו קבוצה קטנה למדי של מומחים לביטקוין, ובתוכנו קבוצת הכורים הייתה עוד יותר קטנה. ממש צוות מצומצם. כעת, משגדלנו לאלפים, גם כמות הכורים גדלה באופן פרופורציונלי. הכרייה הפכה למורכבת ויש גם מטבעות חדשים עם מידע חדש לגבי כרייתם. לכן התעורר הצורך לקיים מפגש מיוחד רק לנושא הכרייה.

מה זה כרייה?
מדובר בתהליך חישובי, שבו מבצעים באמצעות מחשב על רשת האינטרנט חישוב, שבתמורה למאמץ החישובי הזהמקבלים ביטקוין. בגלל שהביטקוין זו מטבע דיגיטלי מבוזר, הכרייה נבחרה כשיטה להשגת המטבע. לכריה ולכורים 2 תפקידים מרכזיים המבוצעים בו זמנית ולמטרות שונות:
א. לקבוע את חלוקת המטבעות החדשים.
ב. לסנכרן את הפעולות המתבצעות במטבע.

הביטקוין הוא רכוש שמחפש בעלים. הוא נוצר בקוד פתוח באינטרנט. כדי שהמטבע יהיה מבוזר, ברור שלא ייתכן מצב בו אדם אחד יחזיק בכל המטבעות. גם חלוקה שווה לכל תושבי כדור הארץ היא לא דבר מעשי. לכן, הדרך הטובה וההוגנת, שמצא מפתח הביטקוין, היא דרך הוגנת, שיוויונית, והוכחת עבודה חישובית עבור יצירת הביטקוין עצמו. המערכת מוגדרת כך, שמי שביצע את החישוב טוב, יקבל תגמול על המאמץ החישובי בצורת ביטקוין. 

בנושא הסנכרון של הפעילות בביטקוין (או בכל מטבע אחר מהסוג הזה), יש כאן צורך לפתור בעיה של 'ניצול כפול'. שלא יהיה תשלום בו זמנית לאנשים שונים באותה מטבע. פיתרון ריכוזי אפשרי, אבל זה לא עונה על עיקרון הביזור. לכן, הפתרון המבוזר הוא שרשרת הבלוקים של הביטקוין, שזה בדיוק חלק מתהליך הכרייה, זה מה שמביא לסנכרון עולמי של השימוש בביטקוין, לפי הפיתוח של סאטושי נקאמוטו, ממציא הביטקוין. 

החומרה לכרייה והכרייה הפיזית
הכרייה היא למעשה פיתוח חישובי של פונקציית הצפנה הנקראת SHA-256. כל Hash (פונקציית הערבוב בהצפנה) קשור לחישוב הפונקציות הנדרשות ומשמש כמדד לחוזק החישוב הנדרש כדי לאתר את הבלוק הבא של הביטקוין. לכן, הכוח המחשובי נמדד במגה Hash לשניה, או בקיצור: MH/s.  

המחשבים הראשונים, שביצעו עליהם את החישובים, היו מחשבי PC רגילים והעיבוד היה על ה-CPU שלהם. אולם, זה היה ממש חלש ולכן עברו לשימוש בכרטיסי מסך, שהם חזקים בכמה רמות מעל ה-CPU. אולם, כיום עוברים לשבבים ייעודיים על לוחות הנקראים - Application Specific Integrated Circuit -  ASIC. במחיר של אלף דולרים ניתן לקבל לוח ASIC המספק יכולת מחשוב של 200 אלף MH/s מול יכולת של 10 MH/s של ה-CPU במחשב שולחני רגיל חזק. 

מה הכורים מחפשים בחישובים הללו? הם מחפשים בלוקים. אם הם מוצאים את הבלוק הבא של שרשרת הביטקוין ויש הסכמה, שזה הבלוק הבא, הם מקבלים 25 ביטקוינים תמורת הגילוי או הכרייה הזו. כך מטבעות חדשים נכנסים למחזור. כמות הבלוקים יורדת בחצי כל 4 שנים. הגבול העליון של הכרייה לפי הנוסחה של הביטקוין הוא 21 מיליון ביטקוינים. הקושי הולך וגובר ככל שמתקדמים בכרייה. 

בנוסף, כורים מקבלים עמלות על הכרייה, זה בא מהמלאי הקיים כבר של הביטקוינים. זה כדי לעודד את הכורים שימשיכו לכרות והדבר הכי חשוב, העמלה מספקת תשלום לכורים כדי שיעסקו במשימה השנייה שלהם: סנכרון של מערכת הביטקוינים העולמית.

דרגות הקושי של הכרייה
 הקושי של הכרייה גדל ודרגת הקושי זה מספר הקובע (סטטיסטית) כמה hashes צריך למצוא עד שמוצאיםבלוק אחד מוסכם. כל שבועיים דרגת הקושי מכויילת לפי האלגוריתמים, כך שקצב מציאת הבלוקים הולך ונהיה קשה. כרגע זה עומד על מציאת בלוק אחד כל 10 דקות, סה," כ-3,600 ביטקוינים מחולקים ביום.

יצירת בלוקים נכונים בשרשרת של הביטקוין זה תהליך בדיד. אפשר למצוא רק בלוק שלם וזה תהליך אקראי, הסתברותי. לכן, כורים מצטרפים כיום לשותפויות כרייה-Pools, שבהן מבצעים ביחד את העבודה ומתחלקים ברווחים. יש הרבה קבוצות כרייה בעולם עם עשרות אלפי כורים בחלק מהקבוצות, ויש לזה מודלים עסקיים שונים, שאנתח בהמשך. כרייה זו השקעה כמו כל השקעה פיננסית, אבל היא הרבה יותר מסוכנת. 

עם הזמן התפתחה אפשרות של השקעה בכרייה מבלי לכרות, ע"י השקעה במניות של חברות כרייה או השקעה בניירות כאלו או אחרות, שמוציאות חברות כרייה.

הנושא החם ביותר כיום בשוק הכרייה זה המרוץ של חברות ASIC לבנות מחשבי כרייה. יש כמה חברות סטארט-אפ המפתחות מוצרים כאלה, ויש המתנה ארוכה לאספקת המוצרים שלהן. זה עדיין בעיה לקנות מכונת כרייה".

אוהד עשור, כורה ותיק: "כל ארנק, שהמשתמשים מורידים למחשב או לסמארטפון, מגיע עם CPU Miner. דהיינו: המשתמש יכול להשתמש בארנק בפקודות לכרייה תוך שימוש ב-CPU של המחשב. זה לא היה דבר מוצלח כלכלית, אבל זה אפשרי. כל פעולת כרייה כמו העברת כסף דורשת אישורים, כ-120 אישורים של שרשרת הכורים המרכזית ברשת. כל התהליך הזה ממש לא יעיל. לכן, עברו לכרות באמצעות תוכנות כרייה, כשרבים מהכורים עברו לשימוש ב-GPU (מעבד כרטיס המסך) במקום ב-CPU. יש בכרטיס המסך יכולות רבות, בד"כ אלפי מעבדים וליבות על כרטיס אחד, עם זיכרון די חזק. לפני כשנה נכנס לשוק תחום ה-ASIC, שאלו מעגלים מודפסים ממוקדי מטרה של הכרייה. הם הרבה יותר חזקים ממה שהשתמשו עד כה.

אחרי התוכנות הפשוטות לכרייה, המציאו את מערכת ה-Scrypt. זה אלגוריתם הדורש כוח עיבוד רב וזיכרון מאוד חזק. לכן, המימוש הנכון של ה-Scrypt הוא על מעבדים מאוד חזקים וזיכרון חזק. השיטה של העיבוד: מורידים Client למחשב ומחברים אותו עם API ל-Pool. זאת, אחרי שנרשמים ל-Pool ומקבלים שם וסיסמה.

הכרייה היא כמו לנחש סיסמה בלי לדעת מה היא. יש כיום יכולת כרייה של כמה סוגי מטבעות והכורים עושים לעצמם חשבון מה יותר כדאי עבורם לכרות. יש כורים המדלגים בין Pools ויש Pools המדלגים בין המטבעות, לפי התועלת הכלכלית הסטטיסטית שבכרייתם.

מי שכורה לומד לא להתמש במעבדים של NVidia. הכרייה מאוד מעמיסה על המחשב. זה יוצר טמפרטורות גבוהות ודורש הרבה איוורור וזהירות. אפשר לשרוף את הבית או המשרד אם לא נזהרים. בשימוש ב-Scrypt, מהירות הזיכרון היא הפרמטר הכי חשוב ולכן יש לחשוב טוב מה לקחת כחומרה. 

כיום, כרייה עצמית - Solo לא משתלמת לרוב הכורים. גם החזר ההשקעה על ASIC הוא מאוד אורך. לכן, מאוד מומלץ לבצע חישובים כלכליים לפני שמשקיעים בחומרת כרייה". 

מני רוזנפלד: "ארחיב מעט לגבי התגמול בקבוצות כרייה - Pools. המאפיין החשוב של קבוצת כרייה הוא התגמול. יש שיטות תגמול פשוטות ויש שיטות מסובכות ויש גם שיטות חדשות, שכעת נכנסות לתחום. להערכתי, תחום שיטות התגמול הוא רק בתחילת דרכו. 

כבר ציינתי, שתהליך המציאה של בלוק הביטקוין הוא תהליך אקראי התלוי בדרגת הקושי ובשונות. בקבוצות, השונות היחסית היא של כל השותפים בכרייה ולכן היא יותר קטנה. בחלק מהקבוצות, לפי מספר ה-Shares שהתגלו (בלוקים שטרם אושרו כביטקוין), קובעים כמה לשלם לכל כורה בשותפות. נוצר כאן משולש של תגמול הדורש החלטה מצד הכורה. המשולש כולל את הצלעות הבאות: הסיכון למפעיל ה-Pool (דהיינו: גובה העמלה), זמן ההבשלה של התגמול והשונות של המציאה של הבלוק. הכורה יודע, שאי אפשר להשיג את כל 3 היעדים גם יחד. לכן, הוא צריך למצוא איזון או להשיג רק 2 יעדים מתוך ה-3. לכן, שיטות ה-DGM היא המובילה והמתחרה בשיטה הגיאומטרית.

השיטה החדשה, שנכנסה לשוק הזה, קרויה Shift-PPLNS. זו שיטה, שהיא יותר טובה לכל הצדדים, גם לבעלי ה-Pool וגם לכורים. היום, רוב ה-Pools עברו לשימוש ב-PPLNS. בעתיד, כדי למנוע ריכוזיות בכרייה, בונים כמה אלמנטים של פתרון הנמצאים כרגע בתחילת הדרך. המונח החדש הוא Smart Miners. הולכים למערכת מבוזרת עם תגמול יותר הוגן עם פתחות עמלות".

אריאל הורוביץ, מנהל קהילת הביטקוין הישראלית במסגרת איגוד הביטקוין הישראלי (בתמונה): "יצרני הצ'יפים ולוחות המחשב הגדולים בעולם לא נכנסו לתחום הביטקוין ויצירת פתרונות לכורי הביטקוין, כי הם עדיין לא מאמינים בנושא זה וזמני התגובה שלהם לייצור קו מוצרים חדש, שעונה לדרישות של הכורים, הוא מאוד ארוך, איטי ומסורבל.

לכן, יש כאן מקום לפתח יוזמות ולכן אנו רואים לא מעט סטארטאפים בתחום הכרייה, כולל יצרני לוחות וצ'יפים חדשים המותאמים לצרכי הכורים וחברות ה-Pools". 

תמונה: מחשב כריית ביטקוין שנבנה ע"י אחד הכורים בייצור עצמי, מבוסס לוחות GPU, הועמד למכירה במסגרת האירוע: