פרצת "מימון המונים" עומדת להיסגר בפעילות של מס הכנסה וחקיקה בכנסת

דף הבית >> דעות ומחקרים >> על סדר היום >> פרצת "מימון המונים" עומדת להיסגר בפעילות של מס הכנסה וחקיקה בכנסת
חשיפה: הכסף שזרם במסלול "מימון המונים" - Crowd Funding מארה"ב וגם בישראל עתיד לשנות לגמרי את פניו. זאת, בעקבות החקיקה של הכנסת, שתכפיף כל מיזם של "גיוס המונים" לאישור המדען הראשי. גם לא ניתן להבריח את הכסף לחשבון האישי של היזם. זו עסקה ככל עסקה. צרור עצות ותובנות ליזמים מיום עיון בנושא מימון המונים, לפני "שנופלים חזק בפח".
מאת: אבי וייס, 11.12.13, 21:30עו"ד ליאת גלילי-פרל

בלעדי: ביום שלישי 10.12.13 ביוזמת משרד פרל - עורכי דין ובשת"פ מכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה בירושלים, התקיים ערב עיון בנושא מימון המונים - Crowd Funding, עם טובי המומחים המקצועיים הקיימים בנושא זה. בכנס נחשפו המכשלות שיש ב"מימון המונים" והסכנות האורבות למשתמשים במסלול זה, לרבות החקיקה הנמצאת בתהליכים מתקדמים בכנסת ישראל (שדומה לחקיקה המתגבשת בארה"ב). אגב, במכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה, מפעילים מזה כשנה תהליך הנקרא "מרעיון למיזם", שפועלים בו כבר לא מעט יזמים וכעת עוסקים שם בהקמת אקסלרטור. 

עו"ד ליאת גלילי-פרל (בתמונה), משרד פרל - עורכי דין: "גיוס כספים מהציבור בצורות הקיימות כיום באינטרנט מעלה שאלות כבדות בנושא ה-IP (ר"ת: Intelectual Properties). מימון המונים הוא נושא 'חם' וחדש יחסית. ניתן לגייס סכומי כסף לא גדולים בצורה יחסית מהירה. אולם, זו צורת גיוס שונה לחלוטין מגיוס באמצעות משקיע או משקיעים מכל סוג. הבעיה הראשונה, שאני רוצה להעלות על סד היום, היא הקניין הרוחני. שיהיה ברור מראש לכל יזם ומשקיע: אי אפשר לרשום פטנט אחרי שעולים לאתר גיוס המונים. 

קניין רוחני צריך לזהות אותו ולראות איזה זכויות קשורות אליו. יש זכויות קניין, שאינן דורשות רישום, דוגמת זכויות יוצרים וסודות מסחריים. יש זכויות, שאינן קיימות אלא אם רושמים אותן: פטנטים, רישומים מסחריים (סימני מסחר ומדגמים). אגב, TM אינו רישום כלל ואינו מקנה שום הגנה. גם הסכמי NDA הם הסכמים מסחריים, שלא מקנים שום זכות קניין. יש בעיה בהסכמי NDA: הם יכולים למנוע רישום פטנט, כי NDA נחשב כ'פרסום' ולכן הוא בעייתי למי שרוצה לרשום פטנט. 

צריך לזכור, שאין הגנה על רעיונות, לא משנה כמה הם מקוריים או מהפכניים. יכולים להעתיק אותם ולשנות אותם בכל שלב בכל פינה בעולם. גם בפיתוח אפליקציות קשה לרשום פטנט. רשם הפטנטים הישראלי כבר לא מוכן לרשום פטנט על אפליקציות ותוכנות. בארה"ב, זה הולך ומתקרב לנקודה הזו. פטנט זה חידוש טכנולוגי, שלא פורסם קודם ויש בו המצאתיות. בנוסף, זכויות הקניין, כולן, הן טריטוריאליות. אם רוצים הגנה במדינות אחרות, חייבים לרשום את הזכויות במדינות האחרות. 

ההגנה על פטנט היא דבר מאוד יקר ולרוב היזמים אין כסף לשלם על זה. לכן, יש אופציות להארכות במועד הרישום. אפשר לשמור בקשה לפטנט חסויה במצב רישום שנה וחצי.

תקופות ההגנה בכל סוג של זכויות שונה וחובה להכיר את השוני בתקופות ההגנה לכל סוג של זכויות.

מימון המונים זו חשיפה אדירה. קוראים למעשה לציבור בכל מקום בעולם לראות את המיזם והפיתוח. לכן, היזם חייב טרם הגיוס לזהות ולסווג את הסודות המסחריים שלו, לקטלג אותם בצורה מסודרת ולפעול בהתאם לסיווג של כל סוד. חייבים לעשות מעשים אקטיביים כדי להגן על הסודות. NDA זו לא הגנה. בלי פעילות אקטיבית, לא ניתן להגן על הסוד. נקיטת אמצעי הגנה ורישומים הם חלק מהפעולות שיש לבצע. זה כולל סיסמאות, גיבויים מאובטחים, רישומים במקום שניתן לרשום, קביעת אסטרטגיה לרישומים, התייעצות עם מומחים לתחום. רצוי למשל להפקיד זכויות יוצרים אצל עורך דין, או לרשום זאת בהפקדה בארה"ב, שם יש תהליך מהיר לרישום והפקדת זכויות יוצרים.

אחרי שהמוצר או הפיתוח עלה לאתר הגיוס, אי אפשר להגיש לגביו פטנט, כי זה 'פרסום'. גם חשופים לתביעות אם עלה מוצר לגיוס, שיש עליו כבר פטנט, אפילו על חלק קטן ממנו. עסקתי לא מעט בתביעות כאלו. לכן, מימון המונים דורש לא מעט שיעורי בית. חשוב לקבל ייעוץ מסחרי, כלכלי ומשפטי, טרם כניסה לאתר גיוס המונים. חייבים לקבוע אסטרטגיה ברורה לרישום זכויות והרישום חייב להתאים לאסטרטגיה העסקית. מודל עסקי חייב להיות צמוד למודל הגנת הזכויות.

אני מאוד ממליצה לא לפרט באתרי מימון המונים איך מייצרים את המוצר. זה סוד מסחרי מובהק. יש לפרסם כמה שפחות פרטים באתר ויש לשים לב לתנאי השימוש של האתר. יש ברוב האתרים 'חורים', שאפשר ליפול דרכם. למשל: היכן מתגוננים במקרה של תביעות. יש תביעות, שלא יהיה לאיש אשלייה שאין תביעות. יש גם בעיות בהסרת תוכן המפר זכויות יוצרים. הדין המקובל בארה"ב הוא 'הודעה והסרה'. בישראל זה לא ברור כי יש פסיקות שונות. בכל מקרה, חשוב לדעת, שהגיוס באתר לא מגן על המגייס מפני תביעות בכל כיוון". 

רוברט פינקס, מנהל קרן אפשר: "רוב היזמים מתים ב'עמק המוות' בשלב ה- Seed. ה- VC והאנג'לים נעים מ- A עד C ו- Mezzanine. עולם מימון ההמונים ממוקם בלב ה- Seed מעבר לשלב של הרעיון הגולמי. קשה לגייס כסף מ- VC רק עבור רעיון. אנשים שמשקיעים רוצים שוק מוגדר וגדול ולקוחות. 

במימון המונים, רוב המשקיעים הם אמריקאים לבנים בני 20 עד 35, בעלי הכנסה למעלה מן הממוצע בארה"ב, בעיקר אלו האוהבים דברים חדשים - Early Adopters, גם כאלו שמחוברים לקהילה מסוימת. במימון המונים מה שהכי מעניין זה גאדג'טים. בנוסף, צריך סיפור מעניין עם מסר ברור וקצר וקהילה תומכת מוגדרת. חשוב לנהל קמפיין קידום ופרסום.

התחומים בהם מגייסים הכי הרבה: Lifestyle, Design, Gaming, לאלו יש את הגיוסים עם הכי הרבה כסף (יחסית). 

רוב המגייסים מבקשים בין 50 ל- 100 אלף דולרים. מעטים מבקשים יותר ומצליחים. מעטים ביקשו 400 אלף דולרים והצליחו בזה. אפשר להגיש בקשות בכמה אתרים, אבל הגיוס יכול להיכשל. לא שמעתי על גיוס שהצליח בשני אתרים במקביל. יש עוד קבוצה קטנה המגייסת סביב ה-1 מיליון דולרים ולעיתים יותר, אלו הם בעיקר יזמים, שיש להם כבר מוצר הנמצא בתחילת דרכו.

רוב הגיוסים הם בתחום ה-B2C, אין כמעט גיוסים בתחום ה-B2B. אין גם כמעט גיוסים של מעל מיליון דולרים, ובד"כ המשקיעים מצפים לקבל מוצר או שירות תוך 12 חודשים. כרגע, לפי החקיקה הקיימת, למעשה, באתרים הגיוס זה תהליך של 'מכירת מוצרים'. רכישת אחזקות (במניות) אינה חוקית, אם כי יש שינויי חקיקה, שמייד יפורטו.

יש אתרים המגייסים בשיטת ההלוואות. תחום זה לא מכוסה עד הסוף מבחינה חוקית אבל הוא מתפתח. הערבות בהלוואות במימון המונים (הלוואה הבאה עם ריבית לא קטנה) היא בבטחונות מצד המקבל.

אנו רואים מגמה ברורה, שגיוס המונים הולך לכיוון של אחזקות במניות ואופציות, שכמות גדולה של משקיעים תוכל לקבל אחזקות בחברה. הכיוון הזה ידחוק את עולם ה-VC החוצה בתחום הגיוסים הקטנים. בארה"ב מדברים על השקעות של עד 1 מיליון דולרים, כהשקעה שניתן לקבל עליה אחזקות ללא צורך בתשקיף. באירופה החקיקה בתחילת הדרך ובישראל זה בתהליך מתקדם". 

עמי סיני, מנכ"ל GoFinance: "מודל פיננסי הוא מודל לחיזוי תוצאות כספיות של מיזם. המודל מבוסס על נתונים והנחות. המודל הפיננסי נכון לכל סוג של השקעות וגיוס, כולל במימון המונים. תכנית עיסקית היא דבר העובר מהעולם. רוצים היום 'תקציר מנהלים'. זה מה שמציגים כיום ברוב סוגי הגיוס, כולל במימון המונים. יש לא מעט אתרים הרוצים 'תקציר מנהלים' כזה בטרם עולה הגיוס לאתר. 

יש מוצרים, שאין להם סיכוי בגיוס המונים. אפשר לחזות זאת אם מבצעים מודל פיננסי טרם הגיוס. 

די ברור, שהגיוס היא קבלת כסף עבור מוצרים ושירותים. חייבים לרשום את זה בספרים. זה לא יכול להיעלם בחשבון האישי בבנק של היזם. שום פקיד מס לא יקנה את הסיפור הזה. זה גם לא יכול להיחשב כתרומה, כי תרומות זה רק למלכ"ר שנרשם והוכר ע"י שלטונות המס ככזה, כגוף ללא כוונות רווח המוכר לצורך קבלת תרומות ולצרכים, שהוכרו על יד שלטונות המס לקבלת תרומות ובתנאים מאוד ברורים לניהול התרומות. זה גם לא מתנות, כי זה גיוס באינטרנט מכל העולם ויש תמורה לגיוס, במוצר או שירות, אפילו שזה יכול להיות סמלי, זה לא משנה, יש תמורה לנותן הכסף. גם אין דרך טובה להבריח את הכסף מחוץ למערכות המס. אתרי גיוס המונים מוציאים חשבוניות על העמלות שלהם. זה ידוע לשלטונות המס. זה גם גלוי לכל באתרי הגיוס. אין דרך לברוח מזה. 

לכן חשוב, שהיזם יתחיל עם מודל פיננסי, שיש לו מודל גמיש המותאם לכמה קהלים. יש גיוס המונים עם מודל של 9 עד 12 חודשים, בעוד ש-VC רוצים לראות תכנית ל-60 חודשים. יש מודלים לגיוס רק עבור פיתוח שזה בד"כ ל-6 עד 9 חודשים.

כיום, על פי החקיקה המתגבשת, לא ניתן יהיה להגיש הצעה באתר גיוס המונים אלא לאחר שהיוזמה עברה אישור של המדען הראשי, שהיא ראויה לגיוס המונים. לא ברור מה השפעת התהליך הזה, שיש לו משמעויות של זמן וכסף, על כל עולם גיוס ההמונים". 

עו"ד אייל בר-צבי, משרד בר-צבי את בן-דב: "במימון המונים יש שאלה האם המגייס עושה זאת כאדם פרטי או כחברה. כיום, רוב האתרים, במיוחד הגדולים, דורשים אדם פרטי. זו בעיה בהגנות על המיזם. חברה חוצצת בין האדם לאחריות. יש גם אפשרות לשותפות בין כמה אנשים הנרשמים באתר כיזמים, אך האחריות כאן לא מספיק ברורה. שותפות לא תמיד מומלצת.

מנקודת ראות של המיסוי, יש כאן שאלות לא מעטות. ברור, שצריך 'הסכם מייסדים' כבסיס בין הכל המעורבים, לפני שיוצאים לגיוס המונים. כיום, לפי החוק הקיים, גיוס כסף מיותר מ-35 איש צריך תשקיף. בגלל היעדר חקיקה לנושא מימון המונים למוצרים, נוצר 'חור', שהוא אשליה. זה לא דבר פשוט כמו שזה נראה. יש כאן כמה סוגיות:
א. המיסוי הבינלאומי במקרה של גיוס באתר בחו"ל. על תושב ישראלי חל מיסוי אם יש לו הכנסה מכל מקור בכל מקום בעולם, בכל צורה. כך גם על אזרח אמריקאי. המיסוי האמריקאי יותר קשה מהישראלי. 
ב. יש בעיה מה קורה אם לא מצליחים בפיתוח ולא מספקים למשקיעים את מה שהובטח. התנאים בכל האתרים אומרים, שיש להחזיר למשקיעים את הכסף, למעט מקרים יוצאים מן הכלל. יש כאן פתח רחב לתביעות מצד המשקיעים, שלא קיבלו את המובטח מהיזם תוך 12 חודש. 
ג. בעיית העברת הכסף מחו"ל לישראל. יש כאן חוקים מאוד נוקשים. הברחת הכסף על הגוף בטיסה לא מומלצת. הרי ממילא שלטונות המס יודעים על הגיוס באתר. 
ד. היות ומבחינת המיסוי ב'מימון המונים' יש עסקה מסוג של של 'רכישת מוצר', אחרי שמפתחים את המוצר יש בעיות נוספות של מיסוי, כגון מע"מ, מכסים והיטלים, יש גם עלויות משלוח, יש שאלה באיזה שלב צריך לרשום כל מכירה, ועוד. חייבים לקחת הכל בחשבון בתחילת הדרך. 

החקיקה המתגבשת לא רק דורשת אישור המדען על כל מיזם ההולך לגיוס המונים, היא גם דואגת להציג למדען לפחות אדם אחד המוכן להשקיע לפחות 10% מסכום הגיוס המבוקש בגיוס המונים. יש מומחים כמוני, שחושבים, ש-10% התחייבות מראש זה מעט מדי ויש להציג מקורות מימון אפשריים עם השם של המממנים של 20% לפחות, עוד טרם הגיוס באתר מימון ההמונים. הנושא יוכרע במהלך תהליכי החקיקה בכנסת, תהליך שכבר יצאו לדרך והייתי יועץ בו". 

אמיר רווה, מנהל קרן השקעות MG Equity Partners: "העצה שלי ליזמים: גייסו כל זמן שאפשר. תמיד תעבדו על הגיוס הבא. לכן, הדבר הכי חשוב זה ליצור תקשורת אפקטיבית עם המשקיע, שיאמין ליזם. יש 'ים' של פרויקטים ומיזמים. הבעיה היא איך לעלות מעל ל'רעש'.

המודל, שאני מציג, נקרא Triple -E, שעוזר ליזם להצליח. זה כולל:
א. לימוד מלא ומעמיק של התחום.
ב. מצב נפשי של יזמות, מצב המשדר יזמות והתלהבות יזמית בכל מגע.
ג. תכנית מסודרת.

משקיעים מחפשים צוות ומחפשים אינטגריטי. ניתן לתרגל אינטגריטי ולשפר את האינטגריטי.

הכלי הכי חשוב משלל הכלים, שאני ממליץ ליזמים, הוא ה- Rock-Shock. זה נאום יותר קצר מ'נאום המעלית'. אנשים היום חסרי סבלנות. הם רוצים שורה וחצי.

הגישה הזו כוללת 3 אלמנטים:
א. הצגה עצמית.
ב. הצגת הרעיון.
ג. קריאה לפעולה מהצד השומע. 
כל 3 הסעיפים הללו צריכים להתכנס ל-3 עד 4 משפטים, של לא יותר מ-20 שניות בסך הכל. רוב היזמים נכשלים במימוש ההצגה שלהם. אבל זה בר תרגול ולמידה. 

טיפים נוספים, שיש לי ליזמים הנפגשים עם משקיעים:
א. להיפגש עם משקיעים בשלב המוקדם ביותר האפשרי. ממש בהתחלה, כדי לקבל מהם פידבק ראשוני, שהוא חיוני להמשך.
ב. ליצור קהילה של אנשים המתעניינים ביוזמה.
ג. לטפטף מידע, כל הזמן. לשמור על קשר במנות קטנות כל הזמן.
ד. "הרכבת יצאה מהתחנה". ליצור ביקוש ליוזמה ולהציג אותה נכון, כך שמשקיעים ירצו להצטרף אליה.
מדובר בעבודה אינטגליגנטית ונבונה מול משקיעים. הם גם אוהבים, שהיזם פועל חכם. לכן, חשוב, שיהיה מנטור ולא רק מנטור אחד ליד היזם. חובה לקחת מנטורים היודעים איך עושים את זה, כי הם כבר עשו את זה. דעת המנטורים היא הכלי הכי טוב ליזם להתקדם נכון".
 
סטארט-אפ



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נפתחה ההרשמה למחזור הראשון של TLV Generator. ההרשמה - כאן

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

24-25/1/17 - יריד חדשנות אורבנית של השלטון המקומי

15-16.2.17 - GLOBAL INVESTOR SUMMIT OurCrowd    

6-7.3.17 - BrainTech 2017 

22.3.17 - GEMIC - TLV

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לדצמבר 2016 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2015 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

איגוד האינטרנט התקין מערכת המסכנת את חברות האינטרנט וגולשי האינטרנט - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
MediaVenus
 
TLV-Generator
 
 
Telecom Experts
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים