רשמים מתערוכת סביט 2015
מאת: מיקי ברקאי, 23.3.15, 07:30

מדפסות תלת-מימד, שעונים חכמים, בית-כפר-עיר חכמים, מכוניות חשמליות וללא נהג, IoT, רחפנים, גאדג'טים. כל אלה נראו בכל מקום ובלטו חברות ענק כמו Huawei, סמסונג, אינטל ויבמ. סנודן חושף מסמכי ה-NSA ושותפו גרינוולד נתנו הרצאות.
 
רוסי, בלגי, תורכי וישראלי יושבים לשולחן ומשוחחים. זו אינה תחילתה של בדיחה, אלא מציאות בכנס ותערוכת סביט 2015, שמאגדת אחת לשנה בעלי ענין בתחום התקשוב (ICT- Information Communications Technology). תערוכה זו היתה בעבר המובילה בתחומה עם כ-800,000 מבקרים. אולם, היא נחלשה מעט מול התחרות מצד תערוכות MWC בברצלונה, CES בלאס וגאס, וגם סבלה מהמשברים הכלכליים. אבל, גם כיום, עם 3,400 מציגיםמ-63 מדינות ו-300,000 מבקרים, זו תערוכת ענק.


כמי שמבקר בתערוכה שנים רבות, אני מבחין ב-2 שינויים עיקריים: במסגרת ובתכנים.

התערוכה השנתית בעיר הנובר ממשיכה למשוך קהל אירופי ובינלאומי, ובנוסף אליה נפתחו 4 תערוכות סביט אזוריות בהודו, אוסטרליה, תורכיה וברזיל.

גם התכנים משתנים עם השנים: רוב פעילות הסלולר עברה לתערוכת הסלולר בברצלונה, נושא רשתות תקשורת כבר אינו תופס מקום מרכזי בסביט כמו שהיה בעבר, והדגשים עוברים אל ישומים ושימושים, (פרטים בהמשך).

אם לפני עשור ויותר התחרתה סביט מול תערוכת טלקום בז'נבה, עם חלוקה פנימית, שלפיה ז'נבה עסקה יותר במפעילי תקשורת (carriers) ובפתרונות עבורם, והנובר התמקדה בספקי תקשורת ולקוחות עסקיים, הרי כיום אפשר לראות, שהנובר מתמקדת בתחום פתרונות לעסקים, גדולים כקטנים, או B2B- Business to Business.

את התערוכה הנוכחית מאפיינת השתתפות סין כמדינה מובילה, ובטקס הפתיחה נאמו הקנצלרית אנגלה מרקל וסגן ראש ממשלת סין מא קיי בזכות הקשרים הטכנולוגיים בין 2 המדינות. אנגלה מרקל גם תארה את תכנית הממשלה בת 10 הנקודות להגברת והעמקת התקשוב בגרמניה.

היזם וכיום גם מיליארדר חברת עליבאבא הסינית ג'ק מא נאם והדגיש, שלא הטכנולוגיה מובילה קידום אלא החלום. חברות האינטרנט החדשות כגון גוגל, salesforce ועליבאבא עצמה מובילות חלום והן מממשות אותו. אולם, ג'ק מא מייחל לזמן בו תהפוכנה חברות אלו ליציבות ומבוססות כמו מרצדס או סימנס הגרמניות. סגן ראש ממשלת סין הציג תכנית לפיה עד שנת 2025 תהיה סין לא רק מובילה עולמית ביצור אלא גם בטכנולוגיה ובפיתוח.


באותו ארוע פתיחה נאם גם פרופ' דיטר קמף (Dieter Kempf), נשיא איגוד התקשורת הגרמני ביטקום (Bitkom), ותאר את הכלכלה החדשה, אותה מכנים בסביט D!conomy או כלכלה דיגיטלית. בכלכלה הישנה היתה הפרדה ברורה בין שעות העבודה וזמן אישי למשפחה, לחברים וכד'. בכלכלה החדשה הזמנים מתערבבים. בכלכלה הישנה היה ברור מי הספק, מהי הסחורה ומיהו הלקוח. כיום גם אלה מתערבבים, ולדוגמא הלקוח (consumer) יכול להיות גם ספק (prosumer). על דעתי, בהקשר זה, עולה משתמש Waze, שמקבל מידע מהישום אך גם תורם את המידע שלו כחלק מחוכמת ההמונים. 2,500 איש צפו בטקס ובקטעי הבידור, ששולבו בו.

לא מצאתי בתערוכה נושאים פורצי דרך ולעומת זאת ניתן היה לראות התקדמות יפה בנושאים שונים – והאם מטרתנו בטכנולוגיות השונות אינה להביא אכן אותן ליצור ולשימוש המוני? ואז הן מאבדות ענין!

מחשוב לביש הוצג לפני מספר שנים בתערוכת סביט כטכנולוגיה פורצת דרך, אבל אז הוצג מחשב אישי כחלק מהלבוש- למשל משולב באפוד יעודי. התקדמות מחשבי הלוח (tablet) ומכשירי טלפון (smartphone) הפכה גישה זו למיותרת. השעונים החכמים, שהם המימוש המעודכן של מחשוב לביש, נראו בכל מקום – בביתנים שונים של חברות גדולות וקטנות וגם על ידיהם של משתתפים רבים.

מדפסות תלת-מימד, שהיו אטרקציה בעבר הלא רחוק, היו מראה נפוץ בתערוכה, לא כדי להציג את המדפסת עצמה אלא בהכנת דגמים למטרות שונות.

בית חכם גם הוא הפך למוצר המוני עם דגש על שקעים מנוהלים מרחוק, שלט רחוק אוניברסלי, מערכות אזעקה מתקדמות ועוד. אמצעי הניהול הוא ברוב המקרים טאבלט או סמארטפון. אחד המוצרים המענינים הוא נורת חשמל מנוהלת מתוצרת פיליפס, שיש לה כתובת IP, דבר המאפשר שליטה מרחוק בכל נורה ונורה. כלפי חוץ היא נראית כמו כל נורה רגילה.

עיר חכמה גם היא נעה אל מכרז הזירה ובעיקר עם מצלמות ובקרי תמונה. מה שמאכזב אותי הוא, שמחשבתית אין התקדמות ושימושי עיר חכמה כמו גם בית חכם חוזרים על הרעיונות המוכרים.

חריג לכך ראיתי בביתן חברת פראונהופר (Fraunhofer), בו ניתן דגש על כפר חכם. מנקודת גישה חברתית-כלכלית, הסביר לי החוקר, ש-70% מאוכלוסיית גרמניה חיים בכפרים או עיירות קטנות, וקיימת תנועה מהכפר אל העיר, אותה מנסים לבלום. מיזם החברה נועד לפתח טכנולוגיות, שתקדמנה את הכלכלה הכפרית. לדוגמא: לאפשר לחנות הממוקמת בכפר למכור את תוצרתה באינטרנט ובכך להרחיב את מעגל הלקוחות והמוצרים שלה.

בנוסף, חברת פראונהופר הציגה פתרון לשיפור הטווח של חיישני passive RFID עד ל-5 מטרים, דרך הפיכת האנטנה הרגילה של המשדר החוקר למשטח בן 4 אנטנות ועיצוב אלומה (beam forming). כשהערתי, שאני חוזה כבר את שלב הפיתוח הבא – 16 אנטנות ושיפור בביצועים- אמרו לי, שאכן עובדים על זה.

נסו להציב מכונית בתערוכת תקשוב ומיד תראו מעגל מתענינים סביבה, תופעה הראויה למחקר סוציולוגי משלה.

טסלה (Tesla), יצרנית מכוניות הפאר החשמליות האמריקאיות, הציגה מכונית עם 2 מאפיינים בולטים: אין מנוע, למעשה יש 4 מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, ויש גם מסך מגע של 14 אינץ' לניהול המכונית. טווח נסיעה מוצהר 500 ק"מ.

EY הציגה מכונית קונספט חשמלית עם טווח נסיעה מוגבל של 120 ק"מ, אבל עם יכולת אוטונומית, כלומר, ללא נהג. ההגה מתקפל, יכול לעבור מצד ימין לשמאל של המכונית או להיות מקופל כולו במקרה של נהיגה עצמאית. בביתן אחר הוצג אוטובוס חשמלי.

להערכתי, אנו בפתחה של תקופה חדשה, בה תקשוב לכלי רכב יהפוך לתחום נרחב ומקובל. חשבו על כך, שתעשיית המכוניות מתקדמת לאט ביחס לתעשיית התקשוב. 2 הצדדים מנסים לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם.

אודי הציגה מכונית בה ניתן לשלוט בפקודות קוליות, במענה לדילמה - איך לגרום לנהג להפעיל אמצעי מחשב נוספים ומתקדמים ללא הסחת דעת העלולה לגרום לתאונה. כיום סבורים, שפקודות קוליות הן הפתרון. אני עצמי בספק אם זה לא מחייב תוספת תשומת לב מסוימת, פחותה מאשר להפעיל מסך, אבל עדיין יותר מאשר כיום.


ומכאן לאינטרנט של הדברים (IoT- Internet of Things), שכל אחד מפרש אותו כרצונו. לחלקם זהו הבית החכם עם המקרר היודע לבזבז לנו כסף בלי לבקש רשות, באמצעות הזמנת מצרכים חסרים. לאחרים זו עיר בטוחה, ויש גם המיישמים רעיון זה לקווי יצור או למרכזים לוגיסטיים (מרלו"ג). התחזיות המלוות אתIoT  מדברות על 20 מיליארד קצוות בשנת 2020 ותעבורת נתונים, שתביא למכפלות של התעבורה כיום. בקיצור, רוח רעננה נושבת ומביאה לחדשנות ולהתפתחות.

הענן גם הוא נכח בסביט:

אמזון עם שרות AWS שלה לא פרצה דרך, אבל ממשיכה ומעמיקה את עולם שירותיה, ביניהם אפשר לציין את שירותי אבטחת מידע בענן.

גוגל הציגה את עצמה ואת שירותיה באמצעות הישראלי ברק רגב, שמנהל את מכירות מוצרי הענן באזור EMEA. גוגל מייצרת את חומרת מרכזי המחשוב שלה (כגון שרתים,נתבים) בעצמה ולראשונה חושפת תמונות של פנים המרכזים האלו שלה. גוגל עושה זאת מתוך נסיון לשכנע לקוחות פוטנציאליים שמה שטוב לגוגל עצמה טוב גם ללקוחות הענן שלה. Big Data הופך לשגרה, עם דגש מיוחד על שימושי זמן אמת, המחייבים מערך תקשורת, אחסון ועיבוד מידע נרחב ומהיר.

היו ביתנים של חברות ענק:

IBM הציגה מבחר של פתרונות. היא מקימה אקוסיסטם סביב מחשב העל ווטסון כדי לעודד שימושים חדשים למחשב זה.

לסמסונג היה ביתן גדול, שהציג לא רק מוצרים מוכרים בישראל, כגון סמארטפונים ומכשירי טלוויזיה, אלא גם פתרונות כוללים כמו מערכות מידע ותצוגה לנוסעים בתחבורה ציבורית.

חברת הענק הסינית חואווי (Huawei) גם היא הציגה בגדול ושמה דגש על eLTE, טכנולוגיה המאפשרת שימושים נוספים בדור הסלולרי הרביעי, למשל לכוחות חירום.

אינטל הציגה מגוון נושאים והדגימה את סביבת המחשב נטולת החוטים, שמאפשרת פעולה אלחוטית של מחשב נייד, מקלדת, עכבר וצג באמצעות קופסת בקרה מתאימה. כשהערתי, שנותרו עדיין חוטי החשמל, נאמר לי, שעובדים על כך לקראת פתרון.

לפני שנה חנכה הנהלת סביט את code_n, תכנית לעידוד יזמים צעירים בתחילת דרכם. הם קבלו שטח תצוגה, והתקיימה תחרות עם פרסים על המיזם המוצלח.

היה גם ביתן המיועד למסחר, שבו היו תצוגות ומקום לפגישות בין ספקים ללקוחות עסקיים (הזכרנו כבר b2b).

ניתן היה לשמוע הרצאות טכנולוגיות ומסחריות בשפע. אחת מהן, שמשכה קהל רב, היתה עם Edward Snowden ועם Glenn Greewald. סנודן הוא מבריח המסמכים מתוך NSA, גרינוולד קיבל ממנו את המסמכים ופרסם אותם בספר. שניהם מנוסים היטב בראיונות, ובשם חופש הדיבור מסבירים מדוע הם גיבורים ולא נבלים. המראיין הגרמני לא לחץ עליהם יותר מדי בבדיקה של הנזקים של מעשיהם. כך, שלא קיבלנו תמונה מאוזנת. סנודן התראיין בווידאו ממקום מחבואו וגרינוולד השתתף בראיון חי.


הילד שבנו אינו מרפה ודורש חפיצים – גאדג'ט. וכאלה היו בשפע. גם בשנים הקודמות ועוד יותר השנה, ניצבו עשרות רבות של ביתנים סיניים קטנים המלאים בכל טוב. מה דעתכם על משקפי שמש עם מצלמת טלויזיה משולבת, כל זה במסגרת שאינה שונה מזו של משקפי שמש רגילים. ואם אין שמש- נצלם בעזרת שעון יד, שגם הוא נראה רגיל לחלוטין. איפה ג'יימס בונד ואיפה אנחנו!

ומוצר אחר מזכיר את מראת הפלא של האחים גרים: אני עומד מול המראה, שהיא למעשה מסך LED גדול, ורואה עצמי לבוש במבחר בגדים בצורות וצבעים שונים, דרך פשוטה ונוחה להחליף את המדידה בזמן קניית בגד.

לבתי ספר או נוער שוחר מדע, הוצע מיקרוסקופ הנצמד לסמארטפון ומאפשר לצפות ולצלם עצמים מיקרוסקופיים.

רחפנים נראו בביתנים שונים, עם דגש על מצלמות HD. ואם כבר רחפן, הוצג גם סקייטבורד מונע בחשמל, אבל עדיין לא מרחף. את מערכת האיכון שהודגמה לא הייתי מגדיר כחפיץ, היא נועדה למטרה שימושית מאד.

הוצגה דוגמא בה על ידו של ילד בגן ילדים מצמידים שעון המאכן את הילד בכל רגע, עם אפשרות להגדיר אזורי סכנה, שאם הילד מגיע אליהם מופעלת אזעקה אצל הגננת והשעון רוטט כדי לסמן לילד להתרחק. משתמשים בגלים מילימטריים.


הזווית הישראלית היתה מצומצמת מאד: לא היה ביתן של מכון היצוא ולא ביתנים ישראלים בולטים. שמעתי מצגת של אמיר פרחי מחברת WalkMe. המוצר שלה הוא ישום המדריך את המשתמש כיצד לנווט בתוך אתר לא מוכר צעד אחר צעד. הזכרתי כבר את ברק רגב, ישראלי בחברה בינלאומית.

ובקפיצה קלה, הרשות הפלסטינית הציגה כחלק ממיזם של ממשלת הולנד לעודד פיתוח ומסחר בין אירופה לבין מדינות מתפתחות. במסגרת הולנדית זו מנסה גם ארמניה צעדים ראשונים בתחום התוכנה. לאיראן היה ביתן עצמאי עם פלקטים ובלי מוצרים או הדגמות.

מאת: מיקי ברקאי ,יועץ מערכות תקשורת, מרץ 2015.
m@barkaicom.co.il
www.barkaicom.co