Telecom News - על ניהול התדרים – מנקודת מבט מפתיעה (ומחקרית)

על ניהול התדרים – מנקודת מבט מפתיעה (ומחקרית)

על התדרים וניהולם באספקלריה של המחקר האקדמי. על מאגר בלתי נדלה של תדרים בקצה ספקטרום התאלמ"ג, וגם על גישות אחרות לדילמות התדרים עמן מתמודדת מדינת ישראל.
מאת: חיים חביב, 17.03.13, 08:00

בשבוע שעבר ייחד פורום "טכנולוגיה בשלישי" - יוזמה מקצועית מבורכת של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב למפגשים בנושאי טכנולוגיות קשר ותקשוב - מפגש מרתק לנושא "משאב הספקטרום האלקטרומגנטי - ניהול ואתגרים". סקירה ראשונה בנושא הבאנו לפניכם כאן.

שתי הרצאות בלטו במפגש בשונות שלהן מסדר היום הכללי, וטוב שכך: האחת - הרצאתו של פרופ' יוסף פנחסי, דיקן הפקולטה להנדסה במרכז האוניברסיטאי באריאל; השנייה - הרצאתו של דר' חיים מזר, סגן מנהל אגף הספקטרום במשרד התקשורת.

לפי חזונו של פרופ' פנחסי, הפתרון למצוקת התדרים שלנו יבוא מהקצה העליון של סולם התדרים האלקטרו מגנטי (תאלמ"ג) - תדרי הטרה הרץ (10¹² Hz) או בקיצור THz, בעלי אורך גל בסדר גודל של 0.3 מ"מ. תחום הטרה הרץ מוגדר בין 0.3 עד 3 טרה הרץ, ממוקם בין גלי אינפרא אדום לגלי מיקרו. גלים אלו מאופיינים בכושר חדירה של עצמים דקים לא מוליכים (פלסטיק, כותנה, נייר קרמיקה וכו') ובעלי כושר חדירה מוגבל יותר של עננים וערפל (בשל בליעה מולקולרית של האנרגיה) - תכונות שיש בהן להגביל יישומי תקשורת לטווחים קצרים מאד (~10 מטר) בשכבת האטמוספירה.

כשתדרים אלו יהיו זמינים ביום מן הימים, יוכלו אולי המפעילים לזכות ברצועות תדר רחבות פס בסד"ג של ג'יגה הרץ ויותר. אבל - עוד חזון למועד; אין עדיין באופק רכיבים (מעבדים וכו') זמינים ליישום בתחומי תדרים אלו. גם המחקר המיוחד עליו דיווח פרופ' פנחסי, נמצא בראשיתו, מתמקד בגילוי חפצים חשודים (אקדח/סכין, המוסתרים על גופו של אדם), ופותח בתחום ה- 330 ג'יגה הרץ, בלבד.

דר' חיים מזר נשא את הרצאתו לזכרה של זיוה (הלוי) ארבל אשר הלכה לאחרונה לעולמה. זיוה שימשה קצינת קשר בפלמ"ח, גדוד 3 חט' יפתח, ק' קשר ראשונה בצה"ל ובחיל הקשר והייתה השראה לשיר "הנערה עם האקדח" ו"אוי חבל, שגם אני אינני כד" (חלפי וזעירא).

מזר הציג את דעתו (לא עמדת המשרד) שהתבססה על עבודת התיזה שלו לתואר שלישי שבחנה את הזיקה והקשר בין תרבות וגאוגרפיה לרגולציה והתקינה של הספקטרום האלמ"ג או אם תרצו: כיצד גאוגרפיה ותרבות משפיעות על ניהול התדרים ברמה העולמית, האזורית והארצית?

בין התובנות העולות מעבודתו: קו האורך (הגיאוגרפי) קובע לאיזה אזור שייכת המדינה מבחינת הועדת תדרים (באיגוד התקשורת הבינלאומי, ITU); קו הרוחב קובע בד"כ את עושרה של המדינה.

האלמנט העיקרי של תרבות הנו לשון; ולכן שפת הדיבור משפיעה על הרגולציה והתקינה האזורית שמאמצות מדינות. כך לדוגמא, מדינות דוברות צרפתית מושפעות מצרפת. מדינות דוברות אנגלית שנוהגות בצד ימין מושפעות מארה"ב, דוברות אנגלית שנוהגות בצד שמאל מושפעות מאנגליה. הסכם סייקס-פיקו, בין צרפת ובריטניה, שנחתם ב-16 במאי 1916, משפיע עד היום על הרגולציה של טריטוריות מנדט בריטי (ישראל, ירדן), או מושפעי צרפתית (לבנון, סוריה, מצרים).

ארבעה סוגי רציונל קובעים גישת מדינות לסיכוני קרינה.

מדינות המקלות בסיכוני קרינה (ארה"ב, קנדה, אנגליה ויפן), מקלות ברגולציה של שידורי שווא; כי תפיסת העולם הנה פרוטסטנטית (עדיף לאכול טוב מאשר לישון טוב) ושינטו.

היחסים כלפי אב ואם קובעים את היחס לסמכות העל: בוס, מפקד, מורה, מאמן, מדריך; כך נקבע גם היחס לעיר (פוליס) ולמדינה. שומרי המסורת מקבלים מרות, הרבה יותר מאינדיבידואליסטים, שרואים את עצמם במרכז העולם, שסובב סביבם.

כך משפחות מאושרות דומות, או אם תרצו - כל משפחה אומללה בדרכה.

וכיצד כל זה משליך על ניהול נכון של תדרים בישראל?
מזר: "האצבעות שלנו שונות. אנו שונים, ועל הרגולטור להבין ולהתחשב בשוני".

ובכל זאת, חיים מזר, שהקפיד (מאד) לציין, שהוא מייצג השקפה אישית ולא את עמדת משרד התקשורת, רמז בדבריו לסוגיות הרגישות עמן מתמודד משרד התקשורת. האם משרד התקשורת, שאינו במעמד רשות ההגבלים, צריך להעמיד במקום הראשון את התחרות או מחובתו לשקול שיקולים נוספים הצריכים להדריך אותו, כגון: ניצול מיטבי של משאב במחסור, שימוש יעיל יותר באתרים, שילוב אתרים ותדרים, צמצום קרינה.

כך לדוגמא, באנגליה ובצרפת פועלים רק 4 מפעילי סלולר עצמאיים (MNO), כשבאנגליה מחייבים כל 2 מפעילים לשתף ביניהם תשתיות.

האם יש להעדיף שרות על פני תחרות? והאם זה מחייב להימנע מדור 4 למפעילים הקיימים בישראל?

וגם: האם תחרות מצדיקה: שידורי טלוויזיה קרקעית?Fixed Wireless Access ?

ניתן רק לשער, אולי לקוות, כי לפחות מקצת מהדילמות הללו זכו לליבון מקיף בדיונים הפנימיים של המשרד בנושאים שעל סדר היום.