Telecom News - יבמ ועולם הקולנוע – סרט אנימציה בגודל של אטומים בודדים

יבמ ועולם הקולנוע – סרט אנימציה בגודל של אטומים בודדים

דף הבית >> פיתוחים חדשים וצ'יפים >> יבמ ועולם הקולנוע – סרט אנימציה בגודל של אטומים בודדים
יבמ ועולם הקולנוע – סרט אנימציה בגודל של אטומים בודדים
מאת: חיים חביב, 2.5.13, 17:30אטומים לסרט
 
IBM הפיקה את סרט הקולנוע הקטן בעולם "הילד והאטום שלו" באנימציה של אטומים בודדים מתחת למיקרוסקופ סורק. ההישג הוכר ונרשם כשיא גינס. הסרט עצמו מצוי בהמשך הכתבה.
 
מדענים ביבמ חשפו השבוע את סרט הקולנוע הקטן ביותר בעולם, שנוצר בעזרת אחד החלקיקים הזעירים ביותר - אטומים. הסרט "הילד והאטום שלו", נכנס מיד עם הצגתו, לספר השיאים של גינס.

לצורך יצירת סרט האנימציה, צילמו המדענים 250 תמונות (frames) של אלפי אטומים, שהונחו והוזזו במדויק על מנת ליצור סדרת פריימים בטכנולוגיית stop-motion, המקבילה לזו שבה עורכים סרטי אנימציה של בובות פלסטלינה.
 
"הילד והאטום שלו" מציג דמות ילד בשם "אטום" המקיים קשרי חברות עם אטום בודד, על מנת לצאת למסע משחקים הכולל ריקודים, הקפצת כדור, וקפיצות טרמפולינה. המוסיקה העליזה המלווה את הסרט משלימה גישה ייחודית להצגת אפשרויות הפיתוח המדעי גם לאנשים שאינם נמנים עם קהילת המחקר.
 
הלכידה של אטומים בודדים בזה אחר זה, מיקום ועיצוב מבנים משולבים שלהם על מנת ליצור סרט אנימציה מקורי ברמה האטומית נועדה לקדם שיח עם תלמידי מדעים - ומאפשרת להציץ אל היכולות המפותחות במעבדות המחקר של יבמ בתחום המדע הבסיסי, העשויות להשפיע על עולם הטכנולוגיה של כולנו בשנים ובעשורים הבאים.
 
ליצירת הסרט, הניעו החוקרים אטומים וסידרו אותם במבנים המבוקשים באמצעות מיקרוסקופ מנהרה סורק (ר' הסבר scanning tunneling microscope) - טכנולוגיה שהומצאה ביבמ וזיכתה את מפתחיה בפרס נובל. מיקרוסקופ המנהרה הסורק היה המכשיר הראשון שאפשר למדענים להציג תמונה ויזואלית של העולם עד לרמת האטום הבודד. הוא שוקל כשתי טונות (!), פועל בטמפרטורה של 268 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ומגדיל את תמונת משטח פני האטום פי מאה מיליון. האפשרות לשלוט בטמפרטורה, בלחץ ובתנודות ברמות מדויקות ביותר, הופכת את מעבדות המחקר של יבמ לאחד המקומות הבודדים בעולם המסוגלים להניע אטומים בדיוק שיא.
 
המדענים מפעילים מרחוק את המיקרוסקופ הסורק באמצעות מחשב רגיל  ושולטים במחט דקה במיוחד המסוגלת "לחוש" אטומים מעל משטח נחושת. המחט נעה במרחק של ננומטר (מיליארדית המטר) מפני השטח, ומסוגלת לשלוף אטומים ולמקם אותם בנקודה הנדרשת כדי ליצור את התמונה. כל אטום הנע ממקומו יוצר קול ייחודי, המספק משוב חיוני על מנת לקבוע כמה אטומים אכן זזו.
 
במהלך יצירת הסרט, בנו המדענים תמונות סטילס מאטומים מאורגנים במבנה המבוקש – ובסך הכול 242 תמונות כאלה, המרכיבות את הסרט.
 
לאורך עשרות השנים האחרונות, מתמקדים מדענים ביבמ במחקר חומרים ברמת הננו. באמצעות המחקר, בוססו, בין השאר, הגבולות התיאורטיים והמעשיים של דחיסת אחסון. ככל שמעגלי מחשבים מתכווצים למימדים אטומיים - בתהליך שנוסח לפני עשרות שנים על ידי חוק מור - נתקלים מתכנני השבבים במגבלות הפיזיקה במהלך השימוש בטכנולוגיות מסורתיות. מחקר שיטות בלתי קונבנציונאליות למיגנוט חומרים ותכונות האטומים על גבי משטח הנמצא תחת בקרה הדוקה, מאפשרים למדענים לזהות מגמות חדשניות לחלוטין בעולם המחשוב.
 
באמצעות אותה טכנולוגיה לתמרון אטומים בודדים, הצליחה לאחרונה קבוצת החוקרים ביבמ גם לבנות את הסיבית (bit) המגנטית הקטנה בעולם, ולספק תשובה לשאלה מה המספר המינימאלי של אטומים הנדרשים על מנת לאחסן סיבית מידע בודדת: 12. זאת, לעומת כמיליון אטומים הנדרשים לצורך זה במחשבים ובמכשירים אלקטרוניים המצויים כיום בשימוש. אם יצליח תהליך המסחור של הטכנולוגיה החדשה, ניתן יהיה בעתיד לאחסן את כל סרטי הקולנוע שהופקו מאז ומעולם על גבי מכשיר בגדול ציפורן אנושית בודדת.

 
מעוניינים לראות את הסרט ההיסטורי? הנה הוא כאן:
 



 
 
Bookmark and Share