איך מייצרים המצאות וחדשנות?

כמה תובנות חשובות מכנס הענק New-Tech 2013, שנפתח היום בגני התערוכה. כיצד ניתן להכניס את היצירתיות והחדשנות למסגרת, שתביא תועלת לממציאים, ללקוחות הפוטנציאליים ולחברה בה הם עובדים גם יחד? בתוספת כמה תובנות חדשות איך המנגנונים של החדשנות עובדים.
מאת: אבי וייס, 7.5.13, 20:30

אלפי אנשי מקצוע פקדו את גני התערוכה בת"א היום (7.5.13), ביום הראשון (מתוך שניים), של התערוכה הגדולה ביותר בישראל לתחום עולם ההיי-טק: New-Tech Exhibition 2013.

החלטתי להתמקד משלל האירועים, בתחום חברות ההזנק (Start-Up) במושב החדשנות.

נורית כהן, סמנכ"לית פיתוח עסקי אסטרטגי, SIT: "חדשנות יכולה להיות שיטתית. אין סתירה בין השיטתיות להמצאתיות. פיתוח אסטרטגיות חדשות, מוצרים חדשים, מנגנונים ארגונייים יצירתיים, שירותים שלא היו קודם, הכל ניתן לכימות ולהכנסה למסגרת שיטתית. 

חדשנות נולדת כאשר רוצים להתחיל לעשות דבר חדש, להפסיק לעשות דבר מוכר, או להמשיך דבר קיים אבל בצורה אחרת. חדשנות זו היכולת לחשוב ולפעול אחרת, בצורה מועילה, יעילה ולאורך זמן.

הבעיה אינה בתחום הרעיונות החדשים. הבעיה היא ביישום שלהם. דהיינו: כבר בנקודת הזמן של העלאת הרעיון, צריך לתכנן איך זה ניתן לביצוע. צריך לראות, שההרעיון החדש גם מביא תועלת ללקוחות או לציבור וגם ישים.

האיום הגדול ביותר של חדשנות זה הקיבעון. קיבעון יכול להגיע גם מהצלחות חוזרות.
83% מהמוצרים והשירותים החדשים יכולים להיות מוסברים באחת או יותר מחמשת התבניות הבאות:
1) החסרה. הורדת חלק ממוצר קיים.
2) איחוד. הטלת תפקיד חדש על דבר קיים.
3) הכפלה. תוספת למוצר קיים.
4) חלוקה. חלוקת המוצר.
5) הוספת מימד. יצירת קשר חדש לקיים בין שני משתנים.

לכן, מהלך נכון של המצאה הוא כזה: ניתוח מצב קיים > הפעלת כלי חשיבה (אחד מחמשת התהליכים שהוזכרו לעיל) > תוצר וירטואלי  > בחינת האם כדאי > בחינת האם אפשרי > התאמות > רעיון. בכל המהלך הזה חייבים להגדיר: 1) אילוצים. 2) קריטריונים. 3) מרכיבי מערכת.. 4) אתגרים. 5) הערכות. 6) סידור הרעיונות על תרשים זרימה". 

ינקי מרגלית, יזם, שותף ומנהל קרן ההון סיכון Innodo: "אנו חיים בתוך מהפכה ולא רואים את הגודל שלה ולאן הזרם של המהפכה הזו זורם. אנו בדרך למיזוג של האדם עם הטכנולוגיה. הגידול של עולם הטכנולוגיה הוא אקספוננציאלי, וזה מתקרב במהירות לנקודת הסינגולריות (האין סופיות) שלה.

החיים שלנו השתנו דרסטית ב- 100 השנים האחרונות. כמה דוגמאות: תוחלת החיים הוכפלה. תמותת התינוקות והאמהות בלידה ירדה ב- 90%. המידע הדיגיטלי גדל כל 10 דקות בקצב של של 5 אקסבייט, מה שיוצר בשנה שלמה אך ב- 2003. 

מהפכת ההדפסה בתלת מימד הופכת את העולם לעולם של 'הורד' ו'הדפס'. חברה ישראלית בשם XLN פיתחה קו של מדפסות תלת מימד המדפיסות מדפסות תלת מימד בקלות, לפי צרכי הלקוחות. אנו כבר בעידן של הדפסת איברים אנושיים. ננו-רובוטים יסתובבו לנו בדם ברחבי הגוף ויתקנו פגמים. הטכנולוגיה מתקרבת במהירות לנקודה בה המחשב יהיה חזק מהמוח האנושי". 

דוד גורדון, מנהל תכנון אסטרטגי, אינטל: "איך יוצרים שינויים ומייצרים חדשנות שיש לה ערך עסקי בארגונים גדולים? אני סבור, שמצאנו את התשובה. סוד ההצלחה של ארגון גדול ורב-לאומי אינו טמון בשימוש במנגנונים קיימים, כי אין בהם פתיחות וסבלנות לרעיונות חדשים.

לכן, פיתחנו מספר כלים ושיטות לפתרון הבעיה של השמרנות. אחד הכלים הבסיסיים הוא לקשר בין בין החדשנות לצמרת העליונה של הארגון. בנוסף, פיתחנו מספר כלים מתקדמים ובניהם:
1. מערכת VC פנימית. אצלנו היא נקראת Intel Capital. היא מבצעת שיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים, כולל רכישות והשקעות בחברות חיצוניות.
2. פיתוח הנעשה ב- Intel Labs, שחצי מושקע בפיתוח וחצי במחקר היוצר 'קניין רוחני' מרכזי לחברה, עם הזדמנות לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים.
3. מנגנון השקעות באוניברסיטאות. בישראל יש לנו מודלים כאלו עם הטכניון והאוניברסיטה העברית.
4. חממה פנימית. חממה זו מייצרת 6-9 חברות חדשות בשנה ברמת ה- Seed. המערכת הזו משתלבת עם ה- NBI (ר"ת: New Business Initatives), שמחפשת יוזמות לשלב אותן בתוך הארגון.
5. מימד חדש באינטל זה רעיון ה- Crowd-Sourcing. הקבוצה הזו מבצעת איסוף רעיונות מכל רחבי הארגון וניתוח מה ראוי להמשך ולהשקעה.
6. מנגנון הכי טרי, מנגנון Start-Up Your Friend. מחברים בין עובדים לבין החברים שלהם. זה צוות חוצה ארגון, שמחפש סטארט-אפים ישראליים ולוקח אותם בהמלצת החברים, ישר לגוף המעוניין בתוך הארגון, תוך עקיפת כל מנגנוני המגע הרגילים וגופי הבדיקה והסינון הרגילים בארגון. הגישה הזו מקיפה אלפי עובדים שמקושרים עם עשרות אלפי בעלי רעיונות מבחוץ, מה שיכול להיות פוטנציאל מאוד מבטיח להצלחות".