אין סיבה שישראל לא תוביל בתחום מימון ההמונים
מאת: נירית וייס-בלט, 28.5.13, 17:15
 
בלעדי: בכנס "מימון המונים" שמענו על הצלחות אתר Headstart, השקת אתר חדש להלוואות Peer To Peer וארגון ה-Crowdfunding הישראלי. הבעיה: רגולציה.
  
"מרכז נטוויז'ן לחקר האינטרנט והחברה" קיים השבוע כנס בנושא מימון המונים. הכנס התקיים במכללה למנהל בראשון לציון, האולם היה מלא והקהל הביע עניין רב בהרצאות השונות. התחושה הייתה שמדברים על נושא חם מאוד, שרק ילך ויצמח בשנים הקרובות. מה זה מימון המונים? מדובר  בתופעה מרתקת ברשת, בה יזמים, שאינם יכולים או אינם מעוניינים לגייס מימון מערוצי המימון המסורתיים (בנקים, קרנות הון סיכון), פונים להמונים, הנרתמים לגיוס.
 
יוסי מאירי, מייסד אתר Headstart, דיבר על גיוס המונים בישראל: 
"מניתוחים שביצענו באתרנו עד כה: המימון הרב ביותר מגיע לאומנות, הקהל לוקח חלק פעיל במימון מוזיקאים (29% מהתמיכות באתר). מבחינת עלות תמיכה לאדם אצלנו יותר גבוה לעומת בחו״ל. בדרך כלל אנשים מבקשים סכומים ריאליים למוצר אותו מציעים".
 
"הפלטפורמה חינמית לגיוס והכסף נסלק דרכנו. המודל העסקי הוא עמלה קטנה: אנחנו לוקחים 6% מכל גיוס במידה ומצליח לגייס את מה שרצה. 3% לוקחות חברות האשראי. בשנת 2013 גויסו דרכנו (נכון להיום): 1,840,711 ש״ח".
 
דוגמא מהשבוע: ד"ר רועי צזנה תוך יממה בלבד (!) גייס 25,225 ש"ח, 101% תמיכה מההמונים, לטובת פרסום ספרו "המדריך לעתיד" (והפרויקט ממשיך לגייס). ראו עדכונו בפייסבוק:
 

 
דורון גז שותף ומנהל פיתוח עסקי באתר חורים ברשת, דיבר על הגיוס שביצעו באתר Headstart, הנחשב לגדול ביותר באמצעות מימון המונים לשנת 2012:
"בשנים האחרונות נוצרה דינמיקה חדשה, ורמת המחויבות לקהל גורמת לכך שאתה מחויב לפרויקט ממימון ההמונים יותר מאשר לכל פרויקט אחר. לפני שנה רצינו לפתח פלטפורמה חדשה שתעצים את קהילת קוראינו ומושג ה-Crowdfunding היה בחיתוליו. בדקנו מה הכי עובד בעולם הזה, לפרטי פרטים ויצאנו עם מהלך הגיוס. כל המתנות לתומכים היו מותאמות אישית. גם חברות מסחריות הצטרפו לפרויקט. בבסיס הראשוני דיברנו עם אלפי אנשים אישית. גם מקורות התקשורת המסורתית תמכו, 'תופעת העדר' התגברה וקהילת האינטרנט נרתמה לפרויקט.
 
אני ממליץ לעשות פרויקט של 'או הכל או כלום' ולמשך 30 יום (ולא למעלה מזה). מרכיבי הצלחת הגיוס: 1. תכנון ומודיעין, 2. הפן האישי, 3. ניהול הקמפיין והפצה, 4. כוח הקהילה".
 
האתר ביקש 150,000 ש"ח והצליח לגייס 209,262 ש"ח (140% מימון).
 
יגאל אלקסלסי, מייסד אתר eLoan, זירת ההלוואות בישראל, דיבר על הלוואות מעמית לעמית בישראל ובעולם:
 
"הבנקים לוקחים בממוצע 12% ריבית על הלוואות. בשנת 2005 קמה חברה באנגליה להלוואות עמיתים (Peer To Peer Lending) והציגה אלטרנטיבה. יש באתר לוח הלוואות וכשהגעת ליעד ההלוואה, אתה מתחיל להחזיר החזרים חודשיים דרך חשבון הבנק. בתחילת התהליך מבקשים מכל משתמש הרבה פרטים אישיים, חלק גם מבקשים גישה לפייסבוק של המבקש ולהיסטורית הגלישה שלו (מהם מבינים ביתר דיוק האם מדובר במישהו שכדאי לתת לו הלוואה או לא). היום אתרי הלוואות העמיתים נמצאים במצב יותר טוב מבחינת אחוזי חדלות הפירעון: באתרים המובילים מדובר על בין 0 ל-1 אחוז בלבד.

חברת Apple  מעוניינת לשלב את הקונספט ב-iTunes (מעוניין לרכוש משהו? תלווה מההמונים ואח"כ תחזיר להם). בתחילת החודש, חברת Google השקיעה באתר Lending Club לפי שווי של 1.55 מיליארד דולר. ממשלת אנגליה, שכעסה על הבנקים שאינם מלווים מספיק למשקי בית ולעסקים קטנים, העבירה 55 מיליון ליש״ט לאתרי Peer To Peer כחלופה לבנקים.
 
אתר eLoan, שיושק בעוד כחודש וחצי, מתפקד כמתווך, לוקח חצי אחוז מהמלווים וכמעט 3 אחוז מהלווים. הדירוג של כל אדם (מחישוב כלל נתוניו) מופיע באתר, והכל אוטומטי. תשלום המס הוא על-פי חוקי המס (15% ליחיד, 25% לחברה). האתגר המרכזי- רגולוציה".
 
ד"ר יוסי רענן, ראש מרכז נטוויז'ן לחקר האינטרנט והחברה: "אני מאמין שכעס הציבור על הבנקים ורווחיהם האסטרונומיים מההלוואות, יוביל הרבה אנשים לתחלופה של הלוואות Peer To Peer".
 
ברוך לבנון, ממקימי ארגון הקראוד-פנדינג הישראלי ISCA- Israeli Crowdfunding Association, יזם הייטק, דיבר על מימון המונים כמשאב לאומי, הקמת ארגון מימון המונים ישראלי לקידום התקינה והתעשייה לתועלת עסקים קטנים ובינוניים:
 
"העסקים הקטנים והבינוניים הם חוט השידרה של הכלכלה והחברה וצריך לעודד אותם. בישראל המצב לא טוב בנושא: אחוז המועסקים בעסקים הקטנים והבינוניים: 55%. במדינות ה-OECD הוא 67%. תרומתם לתל"ג בישראל: 45%, בעוד שתרומתם ב-OECD היא 58%.
 
מטרות הארגון: לקדם ולעודד את המימון בעזרת Crowdfunding בארץ ובעולם, למען צמיחה ויציבות כלכלית ולמען מעורבות חברתית. המכשולים הרגולטוריים הביאו אותנו להקמת האיגוד יחד עם גופים ממשלתיים. אנחנו מקדמים חשיבה משותפת ושיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, משרד המדע והרשות לניירות ערך. אנחנו מקבלים גם רוח גבית מהבנקים, שעל אף הדגל האדום לשוק שלהם, מבינים שזה יכול גם להועיל להם אם יצטרפו. אנחנו פועלים בהתנדבות והחברות 'ארנסט אנד יאנג' ו'דלוייט' עוזרות לנו בניסוח נייר עמדה, שעוסק במה דרוש מהפלטפורמות, איזה מידע צריך לאסוף, מה דרוש כדי שזה יקרה בשטח וכו׳. בכוונתנו שנייר העמדה ישמש כמעטפת שתתאים לכולם יחד ולכל אחד במיוחד. אנחנו נערוך אירוע פומבי בנושא בסוף השנה.
 
הארגון חבר בפדרציה העולמית לקראוד-פאנדינג WCFA -World Crowdfunding Federation ואנחנו עוקבים אחר מה שקורה במדינות אחרות. המובילות בתחום הן כמה מאירופה ובעיקר ארה״ב (ראו מפה עם פירוט המדינות, נכון ל-2012). מבחינת התקדמות הרגולציה לנושא, שאר המדינות במצב לא יותר טוב משלנו".
 
עו״ד ד״ר אייל שנהב, שותף במשרד שנהב ושות' עורכי דין ונוטריון, יו"ר הוועדה מטעם איגוד ההייטק בנושא Crowdfunding, דיבר על גיוס באמצעות Crowdfunding- היבטים משפטיים וסוגיות מיוחדות:
"המשרד שלנו מתמחה בתחומי ההייטק והמיסים וכך התחברנו לנושא של Crowdfunding. מימון המונים מסוג Equity-Based נדרש לעסקים קטנים, שמקור גיוסם המרכזי הוא או קרנות (במידה ומדובר בהייטק) או הבנק (עם הלוואה שצריך להחזיר) או משפחה וחברים (מתכון לבעיות). גם לתעשיית ההון סיכון הישראלית וגם ליזמים קשה עם גיוסי ה-seed. חסר המנגנון לאזרחים להשקיע בסטארט-אפים.
 
לב הבעיה: חוק ניירות הערך מ-1968: הנפקה של ניירות ערך לציבור דורשת תשקיף (מסמך עב כרס). כשחברה רוצה השקעה מאנשים פרטיים מדובר בהפרה של חוק ניירות ערך, אבל כשזה אנשים פרטיים משקיעים באנשים פרטיים זה פותר את העניין.
 
באפריל 2012, העביר הקונגרס האמריקני את JOBS ACT- Jumpstart Our Business Startups לעידוד ה-Crowdfunding. המנפיק מוגבל ל-1 מיליון דולר ל-12 חודשים וישנן הגבלות שונות על המשקיעים (גובה משכורת שנתית וכו'). עכשיו ממתינים לרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC) שתגדיר את הפרקטיקה.

אבישי ברוורמן הציע בכנסת הקודמת חוק Crowd-funding ישראלי על-בסיס ההצעה האמריקנית, אבל זה לא עבר את החקיקה בכנסת. במסגרת הארגונים אנחנו מנסים לקדם דיאלוג עם הרשות לניירות ערך על רגולציה ישראלית בנושא ה-Crowd-funding. אין סיבה שישראל לא תוביל בתחום הזה. בהערת סוגריים: טוב שיש כשר הכלכלה את נפתלי בנט, יוצא הייטק, מקווים שיעזור בדחיפת הנושא, כדי שהתעשייה המקומית תרוויח מזה". 
 
לכל המתעניינים בתחום, מומלץ לקרוא את ספרו של הדוקטורנט דן מרום: The CrowdFunding Revolution (ב-Amazon) או מצגותיו בקישור הזה.