שרווד נייס, יזם ה-JOBS Act, במסר למחוקקים בישראל: "מימון המונים = יותר מקומות עבודה"

שרווד נייס, יזם ה-JOBS Act, במסר למחוקקים בישראל: "מימון המונים = יותר מקומות עבודה"
מאת: נירית וייס-בלט, 11.7.13, 23:30
 
בלעדי. בזמן שהרגולציה בישראל רק בתחילת הדרך, יוזם החוק האמריקאי למימון המונים הגיע לכנסת וייעץ מניסיונו כיצד לקדם את החקיקה אצלנו.
 
 האיגוד לקידום המימון באינטרנט, ISCA, קיים אתמול כנס בנושא "מימון המונים- אלטרנטיבה לעסקים קטנים ובינוניים", במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. בכנס הקודם בנושא מימון המונים, שסיקרנו בכתבה הזו, שמענו על הצלחות אתר Headstart הישראלי, על השקת אתר חדש להלוואות Peer-to-peer ועל ארגון ה-Crowdfunding הישראלי.

כל דוברי הכנס הזה הסכימו שהבעיה כיום טמונה בהליך הרגולציה. הכנס הנוכחי היווה המשך ישיר, כאשר הפעם התעמקו בנושא הרגולציה באמצעות הצגת המקרה האמריקאי. הדובר הראשי, שרווד נייס, היה ממקדמי ה-JOBS Act, החוק האמריקאי למימון המונים. למדנו כי הוא הגיע לכנסת כדי ללוות את ח"כ אבישי ברוורמן בקידום הגרסה הישראלית לחוק.
 
תחילה, דן מרום, דוקטורנט ומחבר הספר The Crowdfunding Revolution, הציג מבט גלובלי על התעשייה עם נתונים עדכניים.
"אפשר לחלק את התחום ל-4 סוגים:
1. Donation-Based, תרומות לפילנתרופיה או מימון.
2. Reward-Based, תגמולים לא כספיים.
3. Lending-Base, הלוואות להחזר פיננסי, ביניהן: הלוואות P2P- Peer-to-peer, הלוואות P2B- Peer-to-business, או Social Lending (הלוואות חברתיות).
4. Equity-Based, להחזר פיננסי, כולל הכנסות ומודלים של שיתוף ברווחים.
 
התחום פורח בצורה מרשימה: כמעט 3 מיליארד דולר גויסו בשנת 2012, הפרויקטים באתר Kickstarter עשו מעל למיליארד דולרים, כאשר 40 פרויקטים עשו מעל מיליון דולרים. ב-2012 היו 1.1 מיליון פרויקטים במימון המונים, כאשר 27% היו עבור מטרות חברתיות, 20% מיזמי אומנות (מוזיקה וכו'), ו-17% מיזמים עסקיים. יש מעל ל-500 פלטפורמות ל-Crowdfunding. צופים כי בשנת 2013 יגויסו מההמונים 5.1 מיליארד דולרים. ניתן לסכם, כי ה-Crowdfunding הפך לאלטרנטיבה אמתית למימון יזמות".
 
ברוך לבנון, מייסד ארגון ISCA, דיבר על מימון המונים כמשאב לאומי חדש. האיגוד לקידום המימון באינטרנט מבקש לקדם אימוץ גישה לאומית, כלל מגזרית, לקידום תעשיית מימון המונים כאמצעי מימון אלטרנטיבי לתועלת הכלכלה והחברה בישראל. את מרבית מסריו בנושא, ניתן לקרוא בסיקור הכנס הקודם.
 
ברוך הציג את המיזם הישראלי החדש של חברת Cardboard Technologies, לאופניים מקרטון, שעד כה גייס באתר indiegogo סכום של 39,306 דולרים מתוך ה-2 מיליון דולרים שביקשו (ונותרו 29 יום להצעה). הוא הוסיף פרטים אודות "שבעת עקרונות הזהב למימון המונים בישראל":
 
"המטרה: למקסם זמינות הון מהציבור ומקורות פיננסיים לעסקים בינוניים וקטנים ולמשקי בית באמצעים מקוונים.
1. תן לחוכמת ההמונים לנצח (מותנה בהגדלת ההיצע והביקוש)
2. שילוב ״בודק או משקיע מנוסה״ (מגוון אלטרנטיבות)
3. הגבלת הסיכון (פרוגרסיבי, להתחיל נמוך)
4. הכסף מנוהל ע״י גופים מפוקחים (מגוון אלטרנטיבות)
5. שקיפות מאגרי מידע (לבקרה ומחקר)
6. 100% דיגיטל ואינטרנט (מקסום טכנולוגי, לתפעול, בקרה ואכיפה)
7. חיוניות/וירטואליות עסקית של הפלטפורמות למימון המונים (לא להעמיס אחריות ועלויות)".
 
ברוך עדכן כי האיגוד מצוי בדיונים מול הרשות לניירות ערך וכי הם גיבשו נייר עמדה בנושא, אותו יציגו לגורמי הממשלה בפגישותיהם הקרובות.
 
תמונת דוברי הכנס: ברוך לבנון  שרווד נייס ודן מרום

 
שרווד נייס, Sherwood Neiss, הוא מיוזמי ועורכי החוק האמריקאי למימון המונים לעסקים קטנים ובינוניים SMB, אשר נחתם על ידי נשיא ארה"ב ברק אובמה ב-2012. בתחילת דבריו הזכיר שרווד את ספרו החדש Crowdfund Investing For Dummies הסוקר את התחום, ולאחר מכן החל בשיתוף משנתו:
 
"בארה״ב 27.5 מיליון עסקים קטנים ובינוניים, המייצגים 95% מהעסקים בארה"ב, והם ממלאים תפקיד מרכזי ביצירת מקומות עבודה. העסקים הללו זקוקים להשקעה, אבל רק 0.5 אחוז מצליחים להשיג אותה מקרנות הון סיכון או אנג׳לים. לכן מימון ההמונים ברשת הוא הפתרון עבורם. 
 
השקעה בחברות הוגבלה בחוק האמריקאי רק לעשירים מופלגים המהווים 2% מאוכלוסיית ארה״ב. זה היה המצב ב-80 השנים האחרונות. לא ניתנה האופציה להמונים להשקיע כרצונם דרך הרשת בחברות ועסקים שמעוניינים בהצלחתם. 
 
פניתי לוושינגטון במטרה לקדם חקיקה שתתאים למצב הנוכחי ותאפשר מימון דרך הרשת לעסקים קטנים ובינוניים. המאבק ללגליזציה של מימון המונים נתקל בתפיסות של כוח ושליטה, ופחד מטכנולוגיה. גישת המחוקקים הייתה 'אם הסתדרנו עד עכשיו בלי השקעות מהמונים ברשת, בוא נוותר על זה ולא ננסה'. הם לא התעניינו ב-99% מהמקרים בהם הכל עובד טוב, אלא ב-1% הקטן שמכיל הונאות.
 
בינואר 2011 הבאנו הצעת חוק לקונגרס, הסברנו את היתרונות של מימון ההמונים ליצירת עבודות במשק והגדלת התפוקה. בחודש מאי 2011 נאמתי בקונגרס על סיבות התמיכה במימון המונים. ההצבעה הייתה נדירה: 96% אישרו את החוק. מסתבר שהייתה הבנה והסכמה מצד לצד על חשיבות אפיק ההשקעה הזה. התמקדנו בחשיבות יצירת מקומות העבודה וכולם הסכימו לרעיון, כי עוד מקומות עבודה זה דבר טוב.
 
לקבלת פרופורציות: בשנת 2012, השנה בה אושרה הצעת החוק שלנו, הוגשו לקונגרס 10,200 הצעות חוק! 2,020 מהן עברו לחקיקה ונחתמו על-ידי הנשיא. רק 7 מהחוקים לא היו קשורים לשמות של כבישים, גשרים או חגים לאומיים. החוק שלנו היה 1 מתוך ה-7 יוצאי-הדופן. כשהתחלנו את התהליך, לא הכרנו את המספרים הללו ואת הסיכויים הקטנים... מזל!
 
לשם העלאת ההילוך באישור הרגולטורי, הפגנו מול הסנאט: "Crowdfunding investing = more jobs". ביקשנו מהסנאט שיאפשר לטכנולוגיה לעשות את עבודתם טוב יותר.
 
לאחר מכן קיבלתי בקשה מהבית הלבן ליצירת מסמך עמדה קצר (2 עמודים) בנושא. כשאובמה נאם באוגוסט 2011 אודות החקיקה בתחום הוא הקריא מסרים מנייר העמדה הזה אודות הסיבות להסדרת מימון ההמונים. רגע החתימה עם הנשיא, ב-5 באפריל 2012, היה השיא של התהליך.
 
כיום, עובדים על קידום ההנחיות המצויות בחוק שאובמה חתם עליו. צפוי כי הן תיכנסנה לתוקף במהלך 2014. 
 
אנחנו לא עורכי דין או לוביסטים מקצועיים, אלא יזמים. הצלחתנו מהווה עובדה לכך שהממשלה כן מסוגלת להקשיב, בעיקר כשמדובר ביצירת עוד מקומות עבודה. אתמול נפגשתי בכנסת עם ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן המקדם את הגרסה הישראלית לחוק המימון החברתי. זו העצה שלי עבורו ועבור שאר העוסקים במלאכה: עכשיו כשאתם הולכים במסלול לקראת חקיקה, שימו דגש על היתרון הגדול במימון המונים כמעודד ומקדם מקומות עבודה. לזה הקשיבו המחוקקים אצלנו, לזה יקשיבו המחוקקים אצלכם. אני מציע שלא תתמקדו בהיבטים האחרים, אלא רק במסר האחיד הזה, הוא זה שישכנע.
 
אתרי ה-Crowdfunding מגלים בצורה מעולה למה יש ביקוש (הקהל משקיע בו) ולמה אין ביקוש (לא הגיע ליעד, כי הקהל לא התעניין. במקרים הללו לא נעשה נזק, כי הכסף לא גויס ולכן לא בוזבזה השקעה מיותרת). אנשים המעלים פרויקט למימון המונים עוברים דירוג מההמונים: מקהילת היזמים, מהמשקיעים ומהקהל הרחב. מדובר בהסדרה עצמית, כאשר הקהל מחליט מה חיובי/שלילי לדעתו.
 
נקודה חשובה עליה עמדנו מול המחוקקים: אנחנו מבקשים מיזמי הפרויקטים לספק שקיפות מלאה, מהו המודל העסקי, הרקע האישי, הרקע הכלכלי, והתוכניות המדויקות לעתיד. אני שמח שהסדרנו את סוגיית ה-background check המתבקש מהיזמים, כי זה ימנע הונאות וישפר את איכות הפרויקטים.
 
אם אתם מפחדים שהממשל יידע במה אתם עוסקים כיזמים, או במה אתם משקיעים את כספכם, קרי מה בחרתם לממן - אל תיכנסו לאתרי Crowdfunding. כל המידע מעסקאות ה-Crowdfunding נשלח למאגרי Big Data, נאגר בהם, ולממשלה יש גישה לכל ה-Digital foot print. אני חושב שזה דבר טוב.
 
בעקבות הצלחתנו בארה״ב, הבנק העולמי ביקש מאתנו להכין דו״ח על הכנסת מימון ההמונים באופן גלובלי גם למדינות מתפתחות, הזקוקות לעידוד ויצירת מקומות עבודה חדשים. מדינות העולם חייבות לנצל את האפיק הזה לקידומן בשוק התחרותי. כשפגשנו נציגים ממקסיקו הם חששו מהליך זיהוי היזמים והמשקיעים. ג׳מייקה הביעה עניין, כי מסתבר שיש יותר ג׳מייקנים מחוץ למדינה מאשר בתוכה, המכניסים הון עצום פנימה, 100 מיליון דולרים, ללא תיעוד מסודר. באמצעות מימון המונים, השלטונות יוכלו לראות מהיכן הכסף מגיע, לאן הוא הולך, במה משקיעים ומה מקדמים.
 
אם עולם מימון ההמונים היה קיים לפני שנים רבות, לא היינו מגיעים למשבר הכלכלי שפקד אותנו עם נפילת הבנקים. נפילת הבנקים הייתה יכולה להיחסך מאתנו".
 
נותר רק לקוות כי המחוקקים בישראל יקדמו את הנושא. הנה הצעת החוק בגרסה שהגיש ח"כ ברוורמן, "הצעת חוק ניירות ערך (תיקון- מימון חברתי לעסקים), התשע"ג-2013" כמפורט כאן (גרסת 13.3.13).