על נגישות ושמישות אתרי אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות

על נגישות ושמישות אתרי אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות
מאת: חיים חביב, 13.7.13, 21:45
 
ציבור גדול בתוכנו ממודר כיום מגישה אפקטיבית למידע עצום הזמין לכל ברשת האינטרנט. לא עוד? תקנות חדשות הצפויות בקרוב עשויות להבטיח גישה שוויונית לרשת לציבור גדול של בעלי מוגבלות.
 
מכון התקנים הישראלי בשיתוף עם עמותת נגישות ישראל, האוניברסיטה הפתוחה ואיגוד האינטרנט הישראלי. קיימו בשבוע שעבר (10 ביולי 2013) יום עיון לרגל השקת התקנים הישראליים לנגישות ולשמישות אתרי אינטרנט. מדובר במהלך העשוי לבשר על פריצת דרך של ממש ביחס של החברה לציבור גדול בתוכנו הממודר כיום מגישה אפקטיבית למידע עצום הזמין לכל ברשת האינטרנט.
 
באיחור של כמעט 5 שנים אחר העולם המערבי המתקדם הושק התקן הישראלי (ת"י) 5568 - קווים מנחים לנגישות באינטרנט. התקן הוכן במכון התקנים ע"י ועדת מומחים בהרכב: בת שבע אנגלברג- בר, שאולה הייטנר (יו"ר), הראל חייט, אדם סולומון, אייל סלע ובהשתתפות גורמים נוספים, שהתגייסו וסייעו במלאכה. עקרונות התקן הוצגו במפגש ע"י מנהלת אגף התקינה במכון התקנים, הלן עטרות (בתמונה), וע"י שאולה הייטנר, יו"ר ועדת המומחים. התקן מבוסס על מסמך הקווים המנחים של קונסורציום הרשת הכלל- עולמית, W3C, מדצמבר 2008 שאושר כתקן ישראלי בשינויים ובתוספות לאומיים  Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0. מסמך ה- W3C אומץ באוקטובר 2012 על ידי התקן הבין- לאומי המסמך - ISO/IEC 40500.
 
למה זה טוב?
מחקרים בעולם מוכיחים, כי האינטרנט נכנס לכל בית, ובעצם מאפשר לאנשים עם נכויות להיות מעורבים יותר בקהילה. אדם עם בעיות נגישות יכול לקרוא עיתון, לשמוע הרצאות, לשוחח עם חברים בצ'ט, יכול להכיר אנשים חדשים, יכול להיות מעורב חברתית ופוליטית דרך פורומים. יש הרבה מאוד הזדמנויות חדשות הנפתחות בפניו. המחקרים מראים שעבור אנשים עם נכויות, האינטרנט פותח דלתות חדשות. אנשים רבים שלא היו מעורבים כלל, פתאום מוצאים זירה חדשה להיות מעורבים.
 
בארצות-הברית הפך האינטרנט להיות שובר השוויון. הגישה לאינטרנט אפשרה לנכים להשתתף והביאה לשיפור משמעותי באיכות החיים שלהם וביכולת המעורבות החברתית, לעומת המצב בארץ, שאנו רק בראשיתה של המגמה הזו.
 
כאשר יש קשיים במימוש זכויות גישה לאינטרנט, מוגבלת גם היכולת להרחיב השכלה, תעסוקתית וכללית, ליצור קשרים בין-אישיים ברשת, ולהעמיק מעורבות בקהילה. צירוף כל אלו מכה באוכלוסייה הפגיעה גם ביכולת התעסוקה והקיום שלה, והופך אותה לנטל על החברה.
 
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, עמד על חשיבות יישום התקן בהקדם. עמותת נגישות ישראל הוקמה בשנת 1999 במטרה לקדם את הנגישות של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ולסייע בידם להשתלב בחברה, בשוויון, בזכות, בכבוד ובעצמאות מירבית. בין מטרות העמותה: קידום הנגישות של ציבור חבריה לאתרי אינטרנט ולמידע, כמו גם פיתוח טכנולוגית לשיפור הנגישות. נתונים שהציג יובל מצביעים על כ- 1.44 מיליון אזרחים בעלי מוגבלות בישראל לרבות פיזית, ראייה, שמיעה וקוגניטיבית. אוכלוסייה זו כוללת גם קשישים, מתקשים בקריאה/ שפה (למשל עולים חדשים), מתקשים טכנולוגית, חוששים מהמדיה ועוד. לדבריו, 'הנגשת' האינטרנט לבעלי מוגבלויות מביאה בכנפיה גם פוטנציאל כלכלי גדול לעסקים מקוונים. פוטנציאל שאין להפחית בערכו.
 
מה נדרש לבצע?
נציין, כי האמצעים העומדים כיום לסיוע לבעלי מוגבלויות הם ייחודיים, בין היתר מסתייעים בעלי מוגבלות מוטורית בעכברים ארגונומיים ובתחליפי עכבר, תחליפי מקלדת ומערכות מיקוד מבט; לקויי ראיה ועיוורים מסתייעים בתוכנות ייעודיות המשלבות הקראה, הגדלת פונטים והתאמת צבעים וניגודיות כמו גם בתוכנות קוראות מסך ואף בצגי ברייל. לא די באלו, שכן על מפתחי ועורכי עמודי האינטרנט לכלול אמצעים נוספים שיאפשרו לבעלי המוגבלות הרלבנטית למצות את יכולת הכלים הייעודיים. כך לדוגמא, לא די בהקראה של עמוד האינטרנט אלא יש להכריז על כותרות ופסקאות ולאפשר למשתמש לנוע ביניהן בקלות ובנוחות. יש ציפייה לקבל מידע רלבנטי גם על קטעי ווידיאו שכבד ראייה (או עיוור) יתקשה מאד לצפות בהם ולכן יש לצרף להם קטע קישור קולי המתאר את התוכן (או התמונה או הטבלה וכיוצ"ב).

הבטחת חוויית הנגישות של אדם הסובל מלקויות כאלו ואחרות היא אתגר של ממש ומפתחי האתרים יידרשו להתמודד עם סוגיות מורכבות, בהן: תאימות לדפדפנים מסוגים שונים, תאימות לאותו דפדפן בגרסאות שונות, התאמה בעת עדכון תכני האתר, התאמה 'חלקה' לקורא מסך (שבהרבה מקרים קורא את שם הקובץ באופן מילולי אף שהשם חסר פשר למשתמש בכלל ואינו תורם כלל להבנה), אפשרות לשימוש בהרבה מקשי קיצור במקלדת לביצוע פעולות שונות (דרך עבודה המאפיינת את ציבור היעד).
 
האם די בתקנים?
בקצרה: לא! עוד ארוכה הדרך. מטבע הדברים, התקנים הישראלים של מכון התקנים הם וולונטאריים וחסרי תוקף משפטי אלא אם כן קיבלו עיגון מחייב בחקיקה ובתקנות, וזה טרם קרה. על פי המוצהר בכוונת המדינה לעגן בזמן הקרוב תקנים אלו בתקנות ולהפכם למחייבים.
 
אין ספק, כי הקפדה על קווים מנחים אלה תאפשר נגישות לתכני אינטרנט לקהל רחב יותר של אנשים עם מוגבלות, כגון עיוורון ולקויות ראייה, חירשות וכבדות שמיעה, לקויות למידה, מוגבלויות קוגניטיביות, מוגבלות תנועה, מוגבלויות דיבור, רגישות לאור ושילובים של מוגבלויות אלה, ואף תקל נגישות לתוכן האתר לכלל המשתמשים. בחודשים הקרובים, עוד לפני תום השנה, צפויה השלמתם של תקנות מחייבות שיטילו על גופים ציבוריים (משרדי ממשלה, עיריות, מוסדות ציבור בנקים, ואולי גם ספקי תקשורת גדולים) להתאים את אתריהם לנגישות בעלי המוגבלויות בהתאמה לתקנים החדשים (לרבות ת"י 9241-15.1 בנושא הנחיות לתכנון ממוקד משתמש). זה העוגן הממשי והיחיד העשוי להבטיח הטמעה של נגישות ברמה אחרת לכלל האוכלוסייה ולציבור גדול אשר מודר מהרשת בתוקף הנסיבות, קהות החושים של החברה והרצון לחסוך בממון.
 
יאים כאן דבריו של יו"ר הכנסת (לשעבר) ראובן (רובי) ריבלין שאמר כבר בדצמבר 2003 בדיון בכנסת: "אנו מציינים היום את היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, מוגבלי הליכה ואנשים בכיסאות גלגלים, לקויי ראייה ועיוורים, כבדי שמיעה וחירשים - 630,000 נפש בישראל. הנטייה הרווחת היא להתייחס לאנשים בעלי מוגבלויות כאל נכים מסכנים, שיש לעזור להם, לעשות להם טובה, חסד, ולא כך הוא. זכותם של אנשים בעלי מוגבלויות לקבל שירותים בבנקים, במשרדי ממשלה ואף בקניונים. זוהי זכות בסיסית לשוויון, בעיקר שוויון זכויות בתעסוקה, שממנו נגזרת חובת התאמת מקום העבודה ואיסור אפליה בקבלת עבודה. נציבות שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות במשרד המשפטים פרסמה מחקר, ולפיו 95% מהמבנים בישראל אינם נגישים לנכים. הבעיה בהנגשת משרדי ממשלה, בתי-עסק, מוסדות ואתרי אינטרנט אינה העלות, אלא בעיקר חוסר מודעות, חוסר המודעות של אנשים בריאים".

אני צופה, ולוואי שאתבדה, שמכבש הלחצים של בעלי ההון ועסקים גדולים אחרים יחל לפעול ברגע שמועד חובת התאמת האתרים יתקרב ויכפה עליהם בחוק. או אז יחלו המאמצים לכרסם בהיקף החובה ובלוח הזמנים ליישומה. ניצנים לכך כבר נשמעו במפגש השקת התכנים, הן מצדם של מפתחי אתרים שהציגו מגוון קשיים טכניים והן מצד חברי מכון התקנים וועדת המומחים. חובת אכיפת התאמת האתרים לכלל הציבור תחול על משרד המשפטים, הנציבות לשוויון זכויות לבעלי מוגבלויות. יש לקוות שכוחם יעמוד להם.