האם ניתן לפתח אלגוריתם לסיכול מתקפת טרור?
מאת:
חיים חביב, 28.7.13, 18:30
ממצאי מחקר חדש מאששים טענות שמעקב אחרי תבניות תקשורת של פרטים וקבוצות, מסייע לגלות אירועים חריגים, כגון התקפת טרור, ואף לנסות לסכלם.
רק לאחרונה התבשרנו על תכנית המעקב המסיבית (
PRISM) שהפעילה ממשלת ארה"ב (באמצעות סוכנות הביון המרכזית שלה,
NSA) במערכת המדיה האלקטרונית במהלך השנים האחרונות על אזרחיה (ואזרחי מדינות נוספות). בתקופה בה הולכת וגוברת המודעות הציבורית להתנגשות בין פרטיות הפרט לבין אינטרסים של ביטחון לאומי, מציעה קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות בן-גוריון בנגב,
MIT, הטכניון ו-
Northeastern שאולי אפשר גם אחרת.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי
Journal of Statistical Physics, מציעים החוקרים אלגוריתמים לזיהוי אירועים חריגים, כגון: שריפות ופגועי טרור על סמך גילוי דרכי התנהגות אנומליות ברשת החברתית, הנוצרת מניתוח מיליארדי שיחות טלפון בין אנשים וחבריהם. במסגרת מחקר זה, פיתחו החוקרים אלגוריתמים לזיהוי אנומליות שהתמקדו בניתוח צמתים מרכזיים ברשת (
Hubs) והרשת החברתית הנוצרת סביבם על מנת לאתר אירועים חריגים בעולם הממשי, כגון: התקפת טרור.
המחקר ניתח שיחות טלפון של כעשרה מיליון משתמשים במהלך תקופה של כשלוש שנים, ובוצע באוניברסיטת
MIT ו-
Northeastern בארה"ב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.
תוצאות מחקר זה מאששות את הטענות, כי באמצעות מעקב אחר תבניות תקשורת של פרטים וקבוצות, ניתן לגלות אירועים חריגים ואף לנסות למנוע אותם. עם זאת, תוצאות המחקר מצביעות שקיימת גם אפשרות לאתר אירועים חריגים על ידי התמקדות באנשים או ארגונים ספציפיים, ללא צורך לפגוע בפרטיותם של אנשים וארגונים רבים.
את המחקר הובילו דר'
יניב אלטשולר (
MIT)
, פרופ'
אלכס פנטלנד (
MIT) ופרופ'
דייויד לזר (
Northeastern)
, בשיתוף עם הדוקטורנט
מיכאל פייר ופרופ'
יובל אלוביץ' מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
, פרופ'
אלפרד ברוקשטיין מהטכניון, ודר'
ארז שמואלי (
MIT).
ר'
כאן מאמר של
מיכאל פייר אודות המחקר.