שירותי תמסורת לעסקים - כיצד ישפיע מיזם חברת החשמל על מחירי השוק?

שירותי תמסורת לעסקים - כיצד ישפיע מיזם חברת החשמל על מחירי השוק?
מאת: מיכאל פנחס, 17.10.13, 11:45
 
כל מה שפורסם על מיזם הסיבים אינו נוגע (כרגע ובכלל) למגזר הפרטי. במהלך שנת 2014 יש צפי לתחילת פעילות חברת הבת של חברת החשמל לפריסת סיבים עד הבית והעסק (FTTH) בישראל. מה תהיה ההשפעה של מהלך זה על הפתרונות והמחירים של תקשורת הנתונים בשוק העסקי?

מהו מיזם חברת חשמל?
התכנית המוצהרת של חברת החשמל לישראל (חח"י), כפי שהוצגה בפני הממשלה, היא להביא רוחב פס של עד 1 ג'יגה סימטרי לכל בית (ועסק) בישראל, על גבי סיבים אופטיים, שייפרסו מעמודי החשמל (שיש עליהם כבר רשת סיבים ארצית של חח"י) אל כל הבתים והעסקים הסמוכים. חלק מהחיבורים (עד 40%) ייעשו בחפירה קרקעית (או על תשתיות של חברות מתחרות), בגלל המרחק של עמודי החשמל המובילים סיבים, מהבתים אליהם יש צורך לחבר סיבים. זה כמובן מהווה קושי גדול בפריסה. חברת החשמל כבר החלה לספק חיבורים של 1 ג'יגה סימטרי לנסיינים המחוברים לרשת הסיבים שלה בקרית שמונה, והנמשך עד עצם היום הזה. זו הטבה משמעותית לכמה תושבי ק"ש ובית ספר אחד, שמחוברים למערכת הניסוי ולא משלמים מאומה. בינתיים, הצטרפו לניסוי כמה מבנים בטירת-כרמל שליד חיפה.
 
יצוין, שלבזק והוט (גם אחרי כל הצהרותיהן על כניסה לעולם ה- FTTH), אין בכלל יכולות כאלו, בהתייחס למגזר הפרטי. הרשתות של בזק והוט (גם על רשת הסיבים העתידית שלהן, שתחובר עד לבתים) מספקות חיבור א-סימטרי (לא סימטרי), שבו הערוץ העולה הוא פחות מעשירית מרוחב הפס של הערוץ היורד.
 
בנוסף, אין כיום להוט ולבזק יכולת לספק 100 ג'יגה סימטרי על הרשתות שלהן, כמו שהודגם בניסוי הארצי, שנערך לאחרונה ע"י חברת החשמל ביחד עם ECI. חברת החשמל ביצעה ניסוי ביחד עם ECI על רשת הסיבים הארצית שלה והעבירה 100 ג'יגה סימטרי למרחק של 400 ק"מ! בהחלט יכולות מדהימות. אם לא די בכך, בהוט יש מגבלות נוספות, בעיקר בגלל הטכנולוגיה (Docsis 3.0). היא יכולה לספק ללקוחות הקצה הפרטיים, לכל היותר, עד 300 מגה בערוץ היורד ועשירית מזה בערוץ העולה.
 
מבחינה טכנולוגית, רשת הסיבים של חח"י נבנתה בשלב הניסוי בטכנולוגיית ה- GPON, בעזרת סיבים של חברת קורנינג, ציוד רשת קצה לקצה של ECI והתקנות בבתים ובעסקים (כולל בתי ספר) בקרית שמונה ע"י נקסטקום ורוטל-קום. בנוסף, במערכת המתוכננת של חברת החשמל, יקבל הלקוח את הכוח לידיו ויוכל לבחור את ספק שירותי האינטרנט שלו בלחיצת כפתור, בפורטל בחירת ספקים. השיטה פותחה ע"י ויה אירופה (חלק מהשותפות, שהוקמה למכרז של חח"י לפריסת הסיבים ברחבי ישראל עד לכל בית ועסק). אגב, בביצוע של הפריסה הממשית ב- 2014 השיטה הטכנולוגית וספקי הציוד והשירותים למיזם יהיו שונים מאלו שהשתתפו בניסוי הראשוני בקרית שמונה. 
 
יודגש, שחברת התקשורת החדשה (מיזם חח"י) לא תמכור חיבורים ושירותים ללקוחות הקצה. היא תמכור את החיבורים שלה לספקי התקשורת וה- ISP (דוגמת סלקום ופרטנר וכל שאר בעלי רישיונות ISP) והם מצדם יבנו את חבילת השירותים, שתימכר ללקוחות הקצה. מעין מודל של "שוק סיטונאי" על רשת מיזם חח"י. דהיינו: כל הפרסומים בעיתונות על חיבורים ב- 100 ₪ ללקוחות הקצה בבתים אין להם בסיס. מדובר במחיר סיטונאי, לא במחיר קמעונאי.

הלקוח הפרטי לא אמור להתרשם או לדעת מה המחיר הסיטונאי של שום מוצר או שירות בשוק, בשום תחום. מה שקובע עבורו זה המחיר הקמעונאי, שלא יהיה לו כמעט קשר למחיר הסיטונאי. זאת, כי במחיר הקמעונאי ייכללו שירותים (אינטרנט, טלוויזיה, טלפוניה וכיו"ב), מה שאין במחיר הסיטונאי. בנוסף, הרישיון של IBC (חברת הבת של חברת החשמל שתבצע את פריסת הסיבים) מאפשר לה למכור סיבים ישירות לעסקים, מה שמהווה "עקיפה" של הספקים הגדולים, שאמורים להיות הלקוחות והשותפים של IBC במיזם הסיבים. IBC רואה מולה רק לקוחות עסקיים (גדולים), כי היא ספק סיטונאי ולא קמעונאי. מול הלקוחות תעמודנה חברות התקשורת, שטרם ברור מה המחירים שהן תספקנה ללקוחות הפרטיים. אולם, די ברור מיום הקמת IBC שההשפעה העיקרית של המיזם תהיה על המגזר העסקי והארגוני בישראל.
 

איך המיזם ישפיע על מחירי התמסורת ותקשורת הנתונים בישראל?

ללא ספק, למיזם חח"י תהיה השפעה דרמטית על מחירי תקשורת הנתונים והתמסורת העסקית. עד היום, חיבורי הפס הרחב הפרטי לא התאימו לצרכים של העולם העסקי, בעיקר בגלל היותם א-סימטריים. במיזם חח"י כל החיבורים יהיו סימטריים. דהיינו: מתאימים לעולם העסקי. או בעברית יותר ברורה: במחיר של לקוח פס-רחב פרטי, כל עסק יוכל לקבל רוחבי פס המתאימים בדיוק לצרכים הכבדים של לקוח עסקי. 1 ג'יגה זה די והותר ל- 99% מהעסקים בישראל לעשור הקרוב ואף למעלה מזה.
 
המשמעות: בזק והוט תצטרכנה להתאים את מחירי התמסורת ותקשורת הנתונים העסקית שלהן למחירים של השוק הביתי. סביר להניח, שחיבור של 1 ג'יגה במיזם חח"י יעלה ללקוח הפרטי כ- 200 ₪ לחודש ואולי פחות (בלי השירותים הנלווים), במחיר הסיטונאי.
 
כיום, בזק והוט מספקות חיבורים של 1 ג'יגה למגזר העסקי (שירות "מטרו אתרנט לעסקים"). אולם, המחיר הוא של עשרות אלפי ₪ לחודש (בין 13 אלף ₪ ל- 28 אלף ₪, תלוי בקצב העולה, בשימושים ובטופולוגיה של החיבורים) + 6,000 ₪ דמי התקנה חד פעמיים. ברור שהמחיר הזה ייעלם, ברגע שמיזם חח"י יחל לקרום עור וגידים.   
 

האם להמתין בבחירת פתרון תקשורת ותמסורת נתונים לעסקים עד שמיזם חח"י יצא לדרך?

התשובה לשאלה זו: לאו מוחלט. יש לנצל את אי הבהירות הרגולטורית הקיימת בשוק ולפתוח כבר כעת את ההסכמים עם ספקי תקשורת הנתונים \ תמסורת לעסקים הקיימים, בין אם הם עם בזק והוט או עם סלקום ופרטנר. אין להסכים בשום צורה למחירים הגבוהים מאוד הקיימים בשוק זה.
 
שירותי תקשורת לעסקים נמצאים בתזזית ונפילת מחירים מהירה. אולם, הבלבול במונחים ובטכנולוגיות הנוגעות לשוק העסקי עדיין גדול. רבים מבלבלים בין הטכנולוגיות לשירותי הטלפוני \ קול לבין שירותי תקשורת הנתונים (Data). די ברור, שהעתיד הוא ברשת אחת לכל (Converged-Networks). מי שעבר לרשת המאוחדת גילה את החיסכון בהוצאות התקשורת ולא יהיה מוכן לחזור לחיבורים הישנים והיקרים. העתיד טמון בחבילות תקשורת מאוחדות ומשולבות לעסקים. מיזם חח"י יציע זאת. לכן, צריך לפעול כבר היום בהכנות למעבר לשירותי רשת מאוחדת.
 
אולם, המעבר לרשת מאוחדת אינו קל, פשוט או מהיר. הרשת העסקית צריכה להיות מוכנה לקבל עליה תעבורה מאוחדת ולספק תשתית לשירותים מאוחדים. מנגד, החברות הגדולות דוגמת בזק, מציעות טכנולוגיות דור ביניים דוגמת IP-PRI (המכונה גם PRI+), שנועדו לעסקים, שטרם ביצעו התאמה של הרשת הפנימית שלהם לעולם ה- NGN והשירותים המאוחדים. בדור הביניים משלבים יכולות מתקדמות גם מעולם החיבורים הישן (PSTN - ISDN) וגם מעולם ה- IP החדש. הבעיה המרכזית בטכנולוגיות דור הביניים: הן עדיין לא מספיק זולות כמו חיבורים מבוססי Pure IP.
 
אז איך יודעים מה לבחור? זה לא פשוט. מומלץ להיעזר במומחים המנוסים בתחום זה. יש לנתח את צרכי העסק, השירותים הקיימים והעתידיים שלו, יכולותיו ורמת השרות הנדרשת, כדי להגיע להחלטה מושכלת מה לבחור. חשוב לא להתפתות למהלכים מהירים, רק בגלל שהם יותר זולים. הנפילה עשויה להיות כואבת. עסקים לא מעטים קפצו מטכנולוגיה לטכנולוגיה, ומצאו את עצמם בפני "שוקת שבורה".
 
דוגמאות: מערכות הטלפוניה ושירותי הלקוחות קרסו. הרשת לא הייתה מוכנת לשירותים מאוחדים והמשתמשים (בעיקר העובדים) לא קיבלו הדרכות והנחיות מתאימות איך להשתמש ביכולות החדשות. לעיתים בוחרים בפתרון הלא מתאים. דוגמה: רשת טלפונים עם מכשירי קצה שאין עליהם עברית, כאשר רוב העובדים המשתמשים בהם אינם יודעים אנגלית. דוגמה נוספת: מבצעים חיבור אינטרנט רחב פס וזול, במקום נל"ן יקר, לצורך חיבור של יישומים קריטיים וחיבורי האינטרנט נופלים לעיתים תכופות, בגלל אי התאמות של נתבי קצה וציוד רשת, מה שיוצר נזקים ניכרים להכנסות העסק מאותו חיבור פס-רחב חדש.

 

טיפ

התחרות העומדת בפתח מחייבת את העסקים להתנהל בחוכמה מול ספקי תקשורת הנתונים \ תמסורת לעסקים הקיימים. הנקודה החשובה ביותר: אין לחתום על שום הסכם לטווח ארוך ו\או הסכם שיש בו קנסות יציאה. הסכם בתחום זה חייב להיות לשנה אחת, לכל היותר. תוך שנה, תנאי השוק ישתנו לחלוטין. מי שמתחייב לתקופה ארוכה יותר "ילכד" אצל הספק הוותיק עם מחירים גבוהים ויפסיד כסף רב על שירותי תקשורת.
 
 
מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, אוקטובר 2013. 
מחבר המדריך לחיסכון  בהוצאות התקשורת ולרכישת מרכזיות טלפון לעסקים