האם IP Centrex הוא פתרון יעיל כנגד הונאות צד לקוח כפי שטוענת בזק?
מאת:
ניר סמיונוביץ, 17.11.13, 22:00
על הצהרת בזק (שלקוחות שירותי הסנטרקס מוגנים), לעמוד במבחן המציאות היומיומי. רק הזמן יגיד אם היא נכונה וקבילה. בהחלט הייתי רוצה לשמוע על מקרים בהם לקוחות Centrex נעקצו ובזק לקחה את האשמה עליה.
בשבוע שעבר נערך הכנס השנתי של חברת "פוקוס טלקום". לצערי, לא נכחתי בכנס, אך
כתבה העוסקת בתחום ה-IP Centrex, שנכתבה בעקבות הכנס, העלתה אצלי תהיות מסוימות.
קובי פז, סמנכ"ל העסקי של בזק, טען: "לפי מה שאני רואה, יש לפחות 5 מקרים של הונאות בשבוע, של לקוחות, שמספרים לנו, שפרצו להם למרכזיה והונו אותם, לפעמים בסכומים לא מבוטלים. בשירות
IP-Centrex ההגנה מפני פריצה והונאות היא
באחריות מלאה של בזק
והנזק, אם נגרם, לא מוטל על הלקוח"
.
עלי להודות, שזו הצהרה מרשימה. אולם, בואו נבחן אותה עד הסוף וננסה להבין, האם באמת ההצהרה "מחזיקה מים"? יתרה מזאת, האם ההצהרה "מחזיקה מים" כנגד כל ההתקפות וההונאות? כדי לבחון את הטענה של סמנכ"ל השיווק של בזק, נעמוד על מספר מקרים של הונאה:
- גניבת שיחות על ידי פריצה למרכזיה.
- גניבת שיחות על ידי שימוש בפירצה במערכת ה-IVR של הארגון.
- גניבת שיחות על ידי גורמי פנים.
- גניבת שיחות על ידי ניצול שירותי פנים – Voicemail, DISA ועוד.
- גניבת שיחות על ידי שימוש בחומרה ייעודית.
- האזנה לשיחות טלפון והקלטתן על ידי גורם לא חוקי.
הרשימה הנ"ל מהווה "רשימת על" המסווגת כמעט את כל ההתקפות המסתיימות בגניבת שיחות, או זליגת מידע מהארגון. אני כרגע מתעלם לחלוטין מפריצה למרכזיה דרך האינטרנט, כיוון שמערכת ה-
Centrex של בזק מופעלת ברשת סגורה לחלוטין (אצל הספקים האחרים - דרך פתרונות
VPDN /
MPLS למיניהם)
מכאן, אם נבטל את מקרה הונאה מספר 1, נשארנו עם 5 תרחישים אפשריים וניתן להם משקל בנקודות.
מקרה הונאה מספר 2:
מערכות
IVR ארגוניות היו מאז ומתמיד מטרה של פורצים. אנשי ה-
IVR לרוב פועלים לפי בקשת הלקוח, והרבה פעמים, בלי לשים לב, פותחים גישה לשירותים, שאינם אמורים לפתוח. במקרה של פריצה דרך מערכת ה-
IVR, על מי מוטלת האחריות במקרה שלנו? – שאלה מצויינת. האם על בזק, שאנשיה בנו את ה-
IVR בצורה לא מאובטחת, או על הלקוח, שביקש מהספק לבנות משהו החורג מתבניות אבטחה ברורות? – ובכן, זה הרבה מאוד תלוי במצב הרוח של הספק באותו הרגע. נושאים מסוג זה לא מכוסים לרוב בהסכם ההתקשרות (לא שקראתי אותו או בדקתי אותו), ובמקרה הצורך, הספק תמיד יוכל לגלגל את האחריות אל הלקוח על מנת לגבות את ליטרת הבשר שלו.
סיכום הנקודות לשלב זה: 0.5 ללקוח, 0.5 לספק השרות (במקרה שלנו: בזק).
מקרה הונאה מספר 3:
גניבת שיחות על ידי גורמי פנים, שידועה בשם
Internal Employee Fraud, היא באחריות הלקוח בלבד. כלומר, מישהו בחצר הלקוח מבצע שימוש לא לגיטימי בטלפון. לדוגמא, המנקה מאריתריאה המחייג באישון לילה לבני משפחתו, או אולי הופך את המשרד ל-
Call Shop וגובה גם כספים בגין שיחות אלה. בכל מקרה, מדובר על משהו בחצר הלקוח, ואי לכך, הספק יגבה את מלוא התשלום מהלקוח.
סיכום הנקודות לשלב זה: 0 ללקוח, 1.5 לספק השרות.
מקרה הונאה מספר 4:
גניבת שיחות על ידי ניצול שרותי פנים. הפעם מדובר על מצב בו אחד השירותים של המרכזיה חשוף לעולם בצורה לא מאובטחת. סיסמא פשוטה מדי, גישה קלה מדי, חוסר ניהול של סיסמאות ומשתמשים ועוד, כל אלה תורמים לכך. של מי האחריות פה? שוב אפשר לטעון לכאן ולכאן. לדוגמא, נניח, שעובד מסוים בחברה פוטר, ולאותו עובד הייתה גישה של
DISA. לאחר הפיטורין, הלקוח לא הודיע לבזק, שיש לסגור את החשבון והוא נשאר פתוח. כעת, אותו עובד יכול לגשת למערכת ולבצע שיחות בצורה חופשית. באותה מידה, הוא יכול לקחת את המידע ולמכור אותו הלאה. מי אחראי לפריצה עכשיו? הספק ידאג לגלגל מיד את האחריות ממנו ולחייב את הלקוח בהתאם.
סיכום הנקודות לשלב זה: 1 ללקוח, 2 לספק השרות.
מקרה הונאה מספר 5:
גניבת שיחות על ידי חומרה ייעודית. הפעם כבר מדובר בקפיצת מדרגה. בעולם זה, יש שתי אפשרויות עקרוניות: חומרה ייעודית, שהותקנה בארון הסעף או חומרה ייעודית, שהותקנה באתר הלקוח. ברור, שחומרה, שהותקנה בארון הסעיף הינה באחריות הבזק, אך מה קורה במצב בו הותקנה חומרה זדונית באתר הלקוח? חושבים שזה בלתי אפשרי? להזכירכם, לפני מספר שנים, התקין עבריין
Access Point בתוך סניף של בנק הדואר, ועי"כ גנב פרטי אשראי ונתונים של אנשים. כלומר, אין מדובר במשהו, שהוא מנותק מהמציאות. במילים אחרות, במצב זה, יהיה ללקוח מאוד קשה לטעון לאחריות של בזק, כיוון, שמדובר על הפרה ופריצה למיקום הפיסי שלו, ובזק אינה יכולה להיות אחראית גם לכך.
סיכום הנקודות לשלב זה: 1.5 ללקוח, 2.5 לספק השרות.
מקרה הונאה מספר 6:
האזנה לשיחות טלפון והקלטתן על ידי גורם לא חוקי. כאן ראוי להפריד את הדיון למספר חלקים. שאלה ראשונה, מה טבע הפריצה? האם בוצעה האזנת נפח על ידי הפעלת מיקרופון מרוחק בטלפון (קיים כמעט בכל טלפון
IP), או האם בוצעה האזנה לטווח השיחה על ידי
SNIFFER? האזנת
SNIFFER תתבצע ע"י התקנת תוכנה טרויאנית ברשת הארגונית, או התקנה של חומרה ייעודית. בשני המקרים, לבזק לא תהיה אפשרות לזהות, ולכן היא לא תפצה את הלקוח בגין נזקים, שייגרמו מפעולה זו. האזנת נפח דורשת הפעלה של פעולה מסוימת בטלפונים מסוימים. ההפעלה מתבצעת מרחוק על ידי הפעלת פקודת
HTTP לרוב, כלומר, לפורץ הייתה גישה לטלפון מרחוק. אזי, האחריות פה מוטלת בפרוש על בזק, משום שגם הטלפון באחריותה וגם התשתית. אבל, נחזור למקרה הקודם, האם ייתכן כי הותקנה חומרה זדונית ברשת, שגרמה למצב זה? העובדה היא, שאפשרות זו גם קיימת, ואין יכולת להוכיחה או להפריחה. התוצר: בזק לא תישא בנזקים וחובת ההוכחה של הלקוח תהיה קשה ביותר.
סיכום הנקודות לשלב זה: 1.5 ללקוח, 3.5 לספק השרות. הייתרון בנקודות של ספק השירות (להתנער מאחריותו) - הוא ברור וחד משמעי.
שורה תחתונה: הרשימה הנ"ל היא חלקית בלבד. כיוון שספקי ה-
Centrex בעולם יודעים ומודעים לבעיה, הם יודעים לזהות הונאות בעולם ה-
SS7 ללא קושי. המערכות בנויות בצורה תשתיתית, כך שניתן לנטר כל חלק בנפרד. מערכות ה-
Centrex אינן בנויות באותו מודל, ולכן, בעולם בו אין כל משמעות למקור ויעד, אלא רק לתכנים ולתבניות,
כך שאין למערכות ההונאה הקיימות יכולת להתמודד כיאות.
בכל מקרה, לספק התקשורת יש סיכוי של לפחות 70% לגבות את הכסף
מן הלקוח. לכן, ההצהרה: "בשירות
IP-Centrex ההגנה מפני פריצה והונאות היא באחריות מלאה של בזק והנזק, אם נגרם, לא מוטל על הלקוח", איננה קבילה לטעמי. אני סבור שעליה לעמוד במבחן המציאות היומיומי. רק הזמן יגיד אם ההצהרות האלה נכונות וקבילות, ובהחלט הייתי רוצה לשמוע על מקרים בהם לקוחות
Centrex נעקצו ובזק
לקחה את האשמה עליה.
מאת
: ניר סמיונוביץ, נובמבר 2013
.
מנכ"ל
GreenfieldTech
www.greenfieldtech.net
nirs@greenfieldtech.ne 
