במועדון המנמ"רים של ישראל נחשפו כמה כיווני פעולה ותובנות לעתידו של המנמ"ר וסביבת העבודה החדשה בעסקים ובארגונים, התפתחות שנמצאת ממש מעבר לפינה. ישראל נמצאת בפיגור עצום אחרי העולם המערבי ולא תוכל להתחמק מההתפתחויות הדרמטיות בסביבת העבודה החדשה.
מאת: אבי וייס, 16.11.13, 17:30

מועדון המנמ"רים מיסודו של ERP.ORG המונה כ- 600 מנמר"ים החברים בפורטל, שנולד מוזמתו ובניהולו של שמואל מרדלר ובליווי מקצועי של IDC ישראל, התכנס בכפר המכבייה ביום 11.11.13 לכנס המקצועי השנתי תחת הכותרת: CIO Focus 2014. ​בכנס השתתפו כ- 200 מנמ"רים ואנשי מקצוע בכירים אחרים מארגונים ועסקים בישראל. 

אלכס דרוקר, מנמ"ר כצ"ט (בתמונה), יו"ר ארגון המנמ"רים Business Alignment: "בכל תרחיש הנשמע היום, המנמ"ר ימלא תפקיד מרכזי בשיפור היכולת העסקית והארגונית של הארגון בו הוא מועסק.

מועדון המנמ"רים התרחב ומונה כיום כ- 600 חברים רשומים. הארגון מספק מגוון כלים ותכנים מקצועיים לחברים בו. זה כולל את הפורום האינטרנטי הסגור רק לחברים, שמאפשר דיון פתוח בין החברים. אנו מקיימים מפגשי 'שולחן עגול', שמשלבים טכנולוגיה ומחקר בתחומים המעסיקים אותנו. סה"כ אנו מקיימים 6 מפגשים בשנה והחברים מקבלים גישה למחקרים של IDC. בנוסף, אנו מקיימים את הכנס השנתי, בו נחשפים ומוצגים לחברים התחזיות בתחומים בהם אנו עוסקים. 

התחלנו בפיתוח כמה שירותים חדשים לחברים במועדון המנמ"רים:
1) מנמ"ר חונך. זה ליווי של מנמ"רים חדשים ע"י מנמ"רים מנוסים.
2) ניהול מסמכי פרוייקט. היוזמה הזו נולדה במטרה לקצר למנמ"רים המבצעים פרויקטים בארגון את תהליכי הניירת ומספקים יכולת להשתמש במסמכים קיימים, שכבר נוסו ועבדו בהצלחה אצל מנמ"רים אחרים. 

אנו מעניקים היום שתי תעודות הוקרה למנמ"רים, שתרמו בשנה החולפת (בהתהנדבות כמובן) למועדון המנמ"רים: תמי שוהם מאפלייד מטריאלס ואייל תמוז מאלפא ביוטק". 

גדעון לופז, מנכ"ל IDC ישראל: "ישנם תחומים בהם אנו כאן בישראל נמצאים שנתיים אחרי השוק האמריקאי וישנם תחומים בהם הפער מגיע עד כדי חמש שנים. יש לזה לעיתים יתרונות, למשל, שמאמצים כאן רק טכנולוגיות ומוצרים, שהוכיחו את עצמם כמוצלחים ונותני ערך. אולם, המרחק שלנו גדל והולך, ופער של 5 שנים אחרי האמריקאים אינו מבשר טובות.

יש היום שינויים מאוד גדולים בעולם ה-IT. אנו קוראים לזה 'הפלטפורמה השלישית'. זה ישפיע על כל תהליכי עבודת המנמ"ר בשנים הקרובות. לא נוכל לחמוק מזה כאן בישראל, כי אלו תהליכים גלובליים.

הפלטפורמה השלישית (3rd Platform) היא הגל השלישי של פלטפורמות מחשוב. הגל הראשון היה המיינפריים, הגל השני היה של מערכות מבוססות מחשבי PC. כעת עברנו לעולם של מערכות מבוססות אפליקציות. זה החל בערך ב- 2005 ויימשך לפחות עד 2020.

הגל השלישי כולל בבסיסו 4 רגליים:
1) Mobility. זה מתחבר לגישת ה- BYOD. בקרוב מאוד, מספר נקודות הקצה הניידות יעלה בארגונים על מספר המחשבים האישיים והשרתים המחוברים למערכות הארגוניות. זה מהפך מאוד משמעותי.
2) Big-Data ו- Analytics. מדובר בטיפול בנפחי מידע עצומים. יותר ממחצית המידע הנצבר בארגונים הוא מידע 'לא מובנה', שהכלים הרגילים לא יודעים להתמודד אתו. 
3) הענן. ההשקעות בענן הציבורי נמצאות בנסיקה מאוד מהירה וחזקה.
4) Social Business. זה אחד התחומים בצמיחה מהירה בשוק הארגוני. חברות נכנסו לכל פינה חברתית כולל לפייסבוק. הממשק של הארגונים עם הלקוחות, העובדים והשותפים משתנה. 

בהיבטים של התשתיות, העולם החדש הזה מביא לשינויים מאוד חזקים. גבולות הארגונים מטשטשים באופן מאוד מהיר והמציאות משתנה כל הזמן. הלקוחות מאמצים פתרונות מאוד חדשניים ואוהבים להשתמש באפליקציות. 

עיקר הגידול בהוצאות ה-IT בעולם יגיע בפלטפורמה השלישית. יש בעולמות הללו תהליכי רכישות, מיזוגים מאוד מהירים מסיביים. 

הכללים של הפלטפורמה השלישית שונים ממה שהיה בעבר:
1) כל הלקוחות רוכשים וירכשו פתרונות מבוססי ענן. הרוב, בענן הציבורי.
2) מסע המנמ"ר לענן נהיה ברור יותר.
3) הקונים צריכים שותפים. מודלים עסקיים משתנים. המנמ"ר צריך למסע הזה שותפים ולא ספקים. זה עולם חדש המבוסס על שותפות.

יש במעבר הזה כמה אתגרים:
1) יש צורך לשנות את תהליכי הגיוס והסבת כוח האדם הקיים. כך,שיוכל להכנס לתחום הפלטפורמה השלישית.
2) יש לבצע התאמת הספקים לפלטפורמה השלישית. חלק מהספקים הקיימים לא ערוכים לכך ואינם יכולים להצביע על כל ערך עסקי מובהק לשירותיהם. 

הגישה, שאני רואה בישראל, שאומרת: 'אצלנו זה לא יקרה', 'אצלנו זה לא ייכנס', אינה אסטרטגיה נכונה או ריאלית. המנמ"ר צריך לתמוך בפרויקטים קצרים, שיביאו ערך עסקי מהיר. אחרת, אין לו כל זכות קיום והוא לא יחזיק מעמד בתפקידו. זו המציאות, גם בישראל. חובה על המנמ"ר להרחיב את המעורבות שלו בענן. ענן זה לא 'מיקור חוץ'. וירטואליזציה אינה 'ענן פרטי'. אנשים מתבלבלים במושגים. 

יש לקבל החלטות לגבי כוח אדם לא מתאים המעכב את הקידמה. חשוב לשתף את ההנהלות במגמות החדשות ובערך העסקי שלהן. 

מ- 2020, שזה די קרוב, עולם ה-IT יעבור לפלטפורמה הרביעית. לפי ההתקדמות, אנו מצפים וחוזים שינוי משמעותי גם בהמשך הדרך. אי אפשר להתקע בעולם של שרת-לקוח. זה נחלת העבר. העתיד הרבה יותר מורכב ואין דרך לעצור את הזמן וההתפתחות.

יש כיום מעורבות רבה של מנהלי כספים בניהול ותקצוב פרוייקטים של ה-IT. ב-2013, כ- 46% מהמימון לפרוייקטי IT יגיע מה- LOB (ר"ת: Line Of Business). דהיינו: תקציבי IT הולכים על פי מעורבות של מנהלים עסקיים בתחום ה-IT. זה מוביל למצב בו מנהלים עסקיים מדלגים לגמרי מעל הראש של מנהלי ה-IT. הם מתנתקים מהם ומנהלים מערכות בעצמם. מנהליים עסקיים, בניגוד לעבר, מבינים היום היטב את העולם הטכנולוגי. לכן, הם אינם רואים את עצמם מחויבים ל-IT והנחיותיו. הם מתחילים לנהל פרויקטים ולהוציא כספים, מחוץ למסגרת של יחידות ה-IT. 

כך יוצא, שאלו, שאינם יודעים לנהל מערכות IT, מנהלים מערכות IT משלהם מחוץ לכל מסגרת מפוקחת ומקצועית.

יש כיום מגמה של מנהלים לכיוון של Zero Capital. דהיינו: אפס השקעות ב-IT. יש כבר ארגונים, שאוהבים את הרעיון הזה. הם החליטו, בניגוד לדעת המנמ"ר, שהם עוברים לפעילות IT המבוססת כל כולה על רכישת שירות ולא על בניית ותחזוקת חדרי מחשבים, רכישת יישומים ותשלומים כבדים על רישיונות שונים ומשונים.

על פי נתוני IDC, כבר 7% מהארגונים מדברים על המגמה הזו ומפעילים אותה, עוד 29% רואים זאת כמגמה לא פורמלית ודנים בה.

במחקר הזה התברר, שמחלקת הכספים היא הראשונה הדוחפת את הארגון למגמת ה-Zero Capital בארגונים ההולכים ליישם את המגמה הזו. בנוסף, יש מגמה ברורה של הורדת ההוצאות התפעוליות - OPEX, הדגש הוא קודם כל על הורדת היקפי כוח האדם הפנימי, שעוסק ב-IT. מנמ"ר, שלא ייערך למגמות הללו, יעשה חטא לעצמו אם יעצום את העיניים ויטען, שאצלו זה לא יקרה". 

פרופ' דוד פסיג, (תמונה מאתר אוני' בר אילן), חוקר עתיד, אוניברסיטת בר-אילן: "קשה לדעת במדויק את העתיד הרחוק, אולם יש סימנים של העתיד, סימנים, שניתן לראות אותם כבר היום. דפוסי סביבת העבודה הנוכחיים בארגונים רבים מעכבים את מימוש הפוטנציאל של ההון האנושי הקיים ומכבידים על העובדים בדרכים רבות. 

הבעיה הולכת ותופסת ממדים עד כדי כך, שהיא יכולה להוביל להתפוצצות. יש סימנים, שיש פתרון לבעיה. זה לא פתרון טכנולוגי אלא בניית פרדיגמה חדשה. העובדים מבקשים בעצמם ודורשים דפוסי גיוס חדשים, דפוסי הכשרה חדשים ודפוסי עבודה חדשים, על מנת שיוכלו למצות את הכישורים האישיים שלהם. הדורות החדשים של הצעירים, שנכנסים לעולם העבודה, הם של צעירים רב-ממדיים. 

אנו מכירים היום, שהבעיה היא לא טכנולוגית,אלא קשורה בהבנה מה זאת 'סביבת עבודה'. אנו בדרך מניהול תפקיד לניהול משימות. בדרך מניהול עובדים לניהול משרות. בדרך מניהול עבודה לניהול של סביבות משותפות.

המעבר הזה בעולם המערבי הוא מפס ייצור, שהומצא במאה ה-17, למטריצה הארגונית של המאה ה-20. אולם זה משתנה. אנו בדרך לצורת ארגון פרקטלי, זה המאה ה-21 והלאה. 

פרקטל הוא צורה גיאומטרית המורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה, בכל רמת פירוט, שנסתכל בה. כמו פתיתי שלג ההופכים לקרחון. 

בארגון פרקטלי, כל עובד הוא תת מערכת בארגון. הוא למעשה פרקטל בתוך ארגון פרקטלי. עובד פרקטלי הוא עובד, שיכול למלא חלקיק משרה בתחומים שונים בארגון בו זמנית, תוך התארגנות עצמית. מי מחליט על המשימות? העובד עצמו, ביחד עם שותפיו למשימה. זה תהליך שמתפתח וייקח לפחות 20 שנה עד שיתבסס במלואו בארגונים.

גם המנהל בעידן הפרקטלי משתנה. הוא הקובע את היעדים, מגדיר משימות, מספק משאבים, יוצר תשתיות טכנולוגיות. התהליכים המתפתחים בארגון הם המאפשרים את ההתנהלות הפרקטלית. צריך לבנות לזה כלים חדשים. אלו כלים חדשים לגמרי עם פרדיגמות ניהול שונות ממה שמוכר כיום.

ארגון, שיעבור למבנה פרקטלי, יזכה בכמה יתרונות. ראיתי ארגונים, שכבר נמצאים בדרך לתהליך הזה. היתרונוות הם:
1) יכולת תגובה מהירה לשינויים בסביבה.
2) מיצוי מיטבי של מאגר הידע והכישורים הארגוניים. לאנשים בארגון יש כישורים עצמיים רבים, שחשוב לנצל אותם נכון.
3) הגברת המעורבות של העובדים בעשייה הארגונית.
4) שיפור האטרקטיביות הארגונית בגיוס ושימור עובדים.
5) יתרונות לעובד: מימוש והגשמה עצמית, של מגוון השאיפות והכישורים של העובד.
6) שליטה רבה יותר על הקריירה האישית.

תיוולדנה רשימות חדשות של מקצועות חדשים לעולם הפרקטלי. אלו מקצועות המתאימים לעולם החדש, שמתחיל להווצר. למשל: Bioinformationist. כל מקצוע כזה יורכב מכמה דיסיפלינות. יווצרו מקצועות של High Touch. מגע אחר עם העובדים הפרקטליים. זה תהליך מאוד מרתק, שיש ודאות מאוד גבוהה, שהוא יתממש".