מהלכי שילוב הציבור החרדי בעולם ההיי-טק נוחל עד כה הצלחה. אולם, כדי שזה יהיה סיפור הצלחה שלם, חסרים מספר אבני לגו הנדרשות לתעשיית ההיי-טק, למשל מכללה להנדסאים חרדים בי-ם ועידוד לימודי ליבה בדגש על אנגלית. זאת, בנוסף לצורך בפתיחות מצד מעסיקים, שטרם גילו את "האוצר" הטמון באוכלוסייה הזו.
מאת:
אבי וייס, 16.12.13, 11:00
ניתוח: ב"כנס המנהלים- הדבר הבא בתעסוקה", שהתקיים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה, JCT - קמפוס מכון לב בירושלים, שאת חלקו הבאנו
כאן, עלו כמה תובנות חשובת לדרך, שבה השוק הולך בתחום שילוב חרדים (גברים ונשים) בעולם העבודה, בדגש על עולם ההיי-טק, שבו יש מחסור כמעט מתמיד בכוח עבודה מקצועי וברמה גבוהה.
המציאות, שהתפתחה בשנים האחרונות, מצביעה על כך, שחל מהפך גם בהתייחסות של חלק מהמעסיקים וגם של הציבור החרדי עצמו, בכל הקשור לכניסת חרדים לעולם העבודה היצרנית. גופים רבים עוסקים ברצינות בתחום שילוב החרדים בעולם העבודה (פירוט בהמשך) ורובם עוסקים בשילובם של החרדים בעולם ההיי-טק, עולם בו רמת השכר גבוהה יותר. אולם, במציאות הקיימת, רוב הלומדים מקצוע במגזר החרדי לומדים מקצועות לא מבוקשים ושאינם שייכים לדווקא עולם ההיי-טק, כמו משפטים, הוראה, סיעוד, מנהל עסקים, שיווק וכיו"ב.
להערכת רבים, ושוחחתי בנושא זה עם בכירים בעיריית ירושלים, אחד החסמים המרכזיים לשילוב חרדים בעולם ההיי-טק היא היעדר בי"ס להנדסאים חזק ומשמעותי בירושלים (דמוי "אורט-בראודה" בכרמיאל). לימודי הנדסה ומקצועות דומים המתאימים לעולם ההיי-טק לוקחים לפחות 4 שנים, וזה די קשה (ארוך ויקר) לאנשים חרדים נשואים עם ילדים. בי"ס כזה להנדסאים, יכול היה לקלוט אוכלוסיה רחבה, שלא מתאימה ללימודים גבוהים - אקדמאיים ארוכים, אבל כן מתאימה למקצועות הטכנולוגיים המבוקשים כיום, החל מפיתוח תוכנה וכלה בתכנון ופיתוח מוצרים. תעשיית ההיי-טק צמאה לכוח אדם מקצועי ברבדי הביניים של ההנדסאים, ולדעת רבים יש כאן "חור", שאם ייסגר, יתרום תרומה משמעותית לשילוב חרדים בעולם ההיי-טק.
כל המעסקים מעולם ההיי-טק, שדיברו בנושא, ציינו את היתרונות הרבים הקיימים בהעסקת חרדים: מוסר עבודה, זמן העבודה הוא זמן נטו, נאמנות למקום העבודה, יכולת להפריד בין עיקר ותפל, רצון להתמיד ולהצליח ועוד.
כמה נתונים, שנחשפו במהלך הכנס, יכולים לספק לנו הצצה על המהפכה, שעובר המגזר החרדי בכל הקשור ליציאה לעבודה יצרנית:
א.
מכון לב בי-ם, כחלק מבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירולשים, עם כ-4 אלף סטודנטים (וכ-500 אנשי סגל), הוציא מתוכו עד כה כ-60 חברות סטארט-אפ, שרשמו כ-90 פטנטים, ויש בו 11 מרכזי מחקר ב-3 קמפוסים (בי-ם ובר"ג), עם כ-50 חוקרים במימון המדען הראשי. מכלל 4,000 הסטודנטים הלומדים כיום, כ-1,500 הם חרדים, כמחציתם בנות. כ-1,300 חרדים כבר סיימו את לימודיהם עם תארים אקדמיים. לפי נתוני המכון, 77% מבוגריו החרדים נקלטים בתעשיית ההיי-טק בסיום לימודיהם.
בסה"כ, בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל יש כ-7,000 סטודנטים חרדים, חלק מרכזי מהם (כ-2,200) לומדים במכללה האקדמית בקרית אונו - הקמפוס החרדי, השאר מפוזרים במוסדות רבים ברחבי הארץ. הבעיה המרכזית: כ-50% לומדים מקצועות, שיש בהם "צפיפות" ואי-ביקוש דוגמת משפטים ומנהל עסקים, מקצועות, שתרומתם וזיקתם לתעשיית ההיי-טק די שולית. לדעת רבים, החסמים ללימודים גבוהים בתחומים המבוקשים לעולם ההיי-טק מקורם בהיעדר "לימודי ליבה" בדגש על האנגלית, בקרב חלקים משמעותיים מהציבור החרדי.
ב. ארגון "תמך" - Temech, שקם ביוזמת אנשי עסקים יהודיים מארה"ב ושפועל לקידום נשים חרדיות לעולם התעסוקה, פעילות הנעשית, בין היתר, בשת"פ עם
ג''וינט ישראל, העביר עד כה השתלמויות מקצועיות ליותר מ-10 אלף נשים חרדיות. נכון להיום, 4 אלף נשים שעברו ב"תמך" מועסקות, הרוב במקצועות של עולם ההיי-טק. יש כאן סיפורי הצלחה מדהימים אצל מעסיקים רבים דוגמאות: סיטיבנק, סיסקו, אינטל, PWC ישראל, Rachip, וריסנט, בנק פאג"י, "
טללי ערד", קומברס, פלאפון, אמדוקס, אלביט מערכות, רפא"ל, מטריקס ועוד.
ג. קיים מספר לא קטן של גופים המכוונים את עצמם לתחום קידום החרדים לעולם ההייטק, ויש להם כבר הצלחות לא מעטות. בין הגופים ניתן למנות את:
קמא-טק (מקדמת תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק, מקדמת חברות הזנק חרדיות, בשת"פ עם סיסקו וחברות ההי-טק נוספות),
קרן עתידים (בעיקר פרויקט "חלמי"ש" לקידום אוכלוסייה חרדית בלימודים ובצבא בדגש על תלמידים מצטיינים),
עמותת ידידות טורונטו (תומכת, בין היתר, כלכלית בכ-1,500 סטונדטים חרדים ב-50 מוסדות לימוד שונים),
קרן קמ"ח (חילקה עד היום מלגות ללימודים ולהכשרות לכ-7,500 חרדים. קרן קמ"ח זכתה לאחרונה במכרז להפעלת “מרכז הכוון תעסוקתי” לציבור החרדי בירושלים), מרכז תעסוקת חרדים בי-ם מיוזמת משרד הכלכלה ועירית ירושלים,
מפת"ח - ביוזמת ג''וינט ישראל (עד כה עברו מעל ל-30 אלף חרדים בתכניות השונות של ג''וינט ישראל),
שח"ר כחול (לשילוב חרדים במערך הטכני בחיל האוויר), הרשות העירונית לתעסוקה בירושלים (מטפלת בהשמת מאות חרדים בשנה), חברת
TIDE Technology להשמת נשים חרדיות בחברות היי-טק בגישת "מיקור - פנים", בעיקר במקצועות התוכנה ופרוייקטי תוכנה, ועוד.
ד.
מוסד שמואל נאמן בטכניון מקיים מחקרים רבים ומפיץ חומר מחקרי וולא מחקרי בתחום תעסוקת חרדים, לרבות חומר רב למעסיקים. המכון הקים מיוזמתו
תכנית בשם "פרוייקט שילוב חרדים" בראשותו של ד"ר
ראובן גל, הכין תכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית ושותף לפרוייקטים רבים בתחום שילוב חרדים בעולם ההיי-טק, למשל עם קמא-טק.
נשמעו גם דעות מעניינות לשינוי ההתייחסות של החברה החילונית לנושא תעסוקת חרדים, אחד ממשמיעי הדעות הבולטים הוא ד"ר
שלמה קליש (בתמונה למעלה), מייסד ושותף ב- Jerusalem Global Ventures, שטען, שהבעיה של תעסוקת חרדים תפתר אם נוריד מהמשוואה את נושא אי הגיוס של חרדים, מה שמביא אותם למצב של "עבודה בשחור", בגלל שאינם יכולים לעבוד אם הם אינם מתגייסים. לדבריו, מעל ל-50% מאכולוסיית החרדים עובדת, וזה מתתקב כבר לאחוזים של התעסוקה של כלל האוכלוסייה. הפער נובע לדבריו מההגדרה של "תורתו אומנותו", שמונע מלומדי תורה לעבוד באופן גלוי. לדברי
שלמה קליש, הצבא הוא גוף חסר יעילות ובזבזן בכוח אדם ולכן את רוב התפקידים בצבא אפשר להעביר לאזרחים ב"מיקור חוץ", כמו שנעשה כבר בכמה יחידות עילית וגם לא עילית בצבא, ולבטל את גיוס החובה ולעבור לצבא קבע התנדבותי יותר קטן ומקצועי. לדבריו, אם מנטרלים את נושא הגיוס, אזי החרדים ישתלבו ללא כל קושי בעבודה באופן חופשי ומיוזמתם, ואין מה לדחוף אותם בנושא וגם אין צורך לנהל את המהלכים הללו באופן צנטרליסטי - ריכוזי ע"י הממשלה. לדבריו, השוק החופשי הוא הכוח המניע הכי טוב וזה מה שיניע את התהליכים הנכונים במגזר החרדי. להערכתו, אם מוסיפים לזה תהליכים של "אפלייה מתקנת", במיוחד בהכוונה למקצועות הנדרשים, שאינם דורשים הכשרה אקדמית (דוגמת הנדסאים ובתחום תוכנה), תהיה לזה הצלחה.
לעניות דעתי, ד"ר
שלמה קליש מציג גישה מעניינת, הדורשת ליבון והתייחסות רצינית.
