בלעדי: לאחר בזבוז 430 אלף דולרים על ייעוץ מחברת Frontier, משרד התקשורת הוציא בסוף השבוע החולף "פטור ממכרז" לעבודת המשך של Frontier עד סוף דצמבר 2015. "השוק הסיטונאי", שנדחף ע"י שר התקשורת גלעד ארדן, מוביל את השוק הקווי לסמטה ללא מוצא. כאוס רגולטורי מדהים.
מאת:
אבי וייס, 28.12.13, 19:30
ניתוח: שר התקשורת
גלעד ארדן ממשיך, ללא לאות, לתכנן איך להרוס את משק התקשורת בישראל, בהחלטות
חסרות כיוון ו
הגיון, תוך התחמקות מתשובה לשאלותינו היכן השר היה
בזמן הסערה וקריסת המערכות בישראל לפני כשבועיים. ההחלטה האחרונה בוצעה בסוף השבוע האחרון, הרחק מעיני התקשורת, בהוצאת "פטור ממכרז" בהיקף של 80 אלף דולרים עבור חברת Frontier Economics הבריטית, להמשך מתן ייעוץ למשרד התקשורת.
זאת, לאחר שחברה זו קיבלה ב-3 השנים האחרונות כ- 430 אלף דולרים (כמיליון וחצי ש"ח) על ייעוץ למשרד התקשורת בתחום "השוק סיטונאי". יצויין, שבנוסף ל-Frontier, יש עוד קבוצות יועצים למשרד התקשורת בעלויות לא קטנות, החל מפרופ'
ראובן גרונאו (שקיבל את הייעוץ גם כן ב"פטור ממכרז") וכלה בחברה לשירותי ייעוץ חשבונאי לתחום התקשורת הנייחת במסגרת "שוק סיטונאי". מדובר במיליוני ש"ח לשנה, שנזרקים ע"י ראשי משרד התקשורת לפח, על ייעוץ אין סופי, שנמשך כבר מעל ל-3 שנים בתחום אחד ("שוק סיטונאי"), שטרם החל (ובספק
אם יחל אי פעם). משרד התקשורת בראשותו של
גלעד ארדן התמחה בבזבוז כספי ציבור על יועצים, ללא כל צורך, כמנותח
כאן. זאת, בנוסף לבזבוז כסף על נסיעות מיותרות לכל קצוות תבל (המומחה לעניין זה היה דווקא המנכ"ל הקודם של המשרד. אולם, כנראה זו "מחלה מדבקת").
הנושאים, שביקש משרד התקשורת מהחשכ"ל (וקיבל אישור החשכ"ל) ב"פטור ממכרז" הפעם ל- Frontier לייעוץ עד 31.12.15 הם:
א. חבילת שידורים צרה בטלוויזיה. (מה זה שייך לשוק הקווי, בו הם עוסקים ב-3 השנים האחרונות?).
ב. עלות ההון של חברת בזק. (למה לא של חברת הוט? כבר ויתרו לה על "השוק הסיטונאי"?).
ג. פיתוח המודל ההנדסי והכלכלי של Bitstream Access, מודל שהוצג ע"י Frontier בהתקשרות הראשונה עימה. (למה? הרי את תיק השירות של Bitstream Access היה אמור לפרסם משרד התקשורת בעצמו על כל מרכיביו. למה הבעיה הזו שוב נזרקת בחזרה על Frontier?).
מנושאי הייעוץ, שאושרו ל- Frontier עד סוף 2015, עולה בברור, שלשר התקשורת
גלעד ארדן ולצוות המוביל של משרד התקשורת "אין מושג ירוק" איך לממש את "
השוק הסיטונאי". זה לא מפריע לצמרת המשרד להדליף לכמה עיתונים, שכאילו המחיר של עלות חיבור Bitstream Access על רשת בזק יהיה 50 עד 60 ש"ח לחיבור לחודש (להוט טרם נקבע מחיר, משום שהמשרד
לא יודע מה לעשות עם ההתנגדות הנחרצת של הוט ל"שוק סיטונאי").
די ברור, שבזק לא תסכים, שהשוק הסיטונאי יחול רק עליה, בניגוד לכל המסמכים, שפורסמו עד היום ע"י משרד התקשורת בתחום זה. בוודאי שבזק (המוכנה עקרונית ליישם "שוק סיטונאי", כי הוא מביא לה את "המתנה" של הורדת "ההפרדה המבנית"), לא תסכים למחיר כה נמוך של חיבור Bitstream Access לכל לקוח ביתי על הרשת שלה.
מכאן, די ברור, שאם Frontier אמורה להגיש (עד סוף 2015) להנהלת משרד התקשורת תחשיבים כלכליים דוגמת: עלות ההון של בזק והמודל הכלכלי של Bitstream Access, אי אפשר לקבוע
כעת,
שהמחיר של החיבור הזה יהיה 50 או 60 ש"ח, או כל מחיר אחר, או בכלל. ראשי בזק נזעקו אל צמרת משרד התקשורת במחאה על העבודה הלא מקצועית הזו, אבל אין להם מה לדאוג (כרגע).
המשרד אינו יודע מימינו או משמאלו. עד שהרעיונות הדימיוניים הללו ימומשו, יגיע המשיח לשערי ירושלים רוכב על החמור, או שיהיה "שוק סיטונאי" בדף הפייסבוק של השר גלעד ארדן.
יתרה מכך. כפי שחזינו, ההתנגשות בין הרעיון של "השוק הסיטונאי" לבין פריסת הסיבים של IBC הולכת ומתרחשת ממש מול עינינו. מצד אחד, משרד האוצר העביר בסוף השבוע החולף 75 מיליון ש"ח מקדמה (על חשבון המענק של 150 מיליון ש"ח), כפי שהובטחו ע"י המדינה ל-IBC עם זכייתה במכרז ל- FTTH, כדי לתמרץ אותה לפרוס סיבים לבתים. כ"כ, הממשלה החליטה בשבוע שעבר על הקמת "ישראל דיגיטלית", מיזם שאמור להשתמש, בין היתר, בתשתיות של
IBC. מצד שני, שר התקשורת
גלעד ארדן רוצה לכפות על בזק "שוק סיטונאי" במחירים מאוד נמוכים, מחירים השומטים את היכולת התחרותית של
IBC, שמציעה 100 מגה סימטרי ב- 100 ש"ח (מול ה- 50 עד 60 ש"ח לא סימטרי על הרשת של בזק). המחיר הנמוך על רשת בזק ישאיר את התחרות בשוק רק על רשת בזק, ול- IBC (שתיכנס ל
בעייה כלכלית חמורה מול ההשקעה הנדרשת של מיליארדי ש"ח בפריסה) יישארו הספקים הקטנים, שכבר חתמו איתה על הסכמים (ואולי עוד כמה ספקי אינטרנט, לרבות קבוצת פרטנר\012 ואולי קבוצת סלקום\נטוויז'ן). הלקוחות של IBC יגיעו בכלל
ממקור אחר: מהשוק הארגוני והעסקי בישראל, כפי
שניתחנו ו
חשפנו כבר
כמה פעמים.
גופי ענק דוגמת בנק לאומי (וגם הבנקים הגדולים האחרים) וכן משרד הביטחון, נמצאים במו"מ מתקדם עם IBC, להעביר את חיבורי הסיבים שלהם מרשת בזק לרשת IBC. מדובר בחיבורים עסקיים בעלויות שנתיות של מאות מיליוני ש"ח (רק החיבורים של צה"ל\משרד הביטחון שווים כ- 70 מיליון ש"ח לשנה). "סנונית ראשונה" של חיבורים עסקיים אלו כבר יצאה לדרך
כאן, בהסכם עם חברת הפניקס.
דהיינו: "הקרב" על IBC בכלל מצוי במקום אחר לגמרי ממה שהממשלה כיוונה אליו: בשוק העסקי\ארגוני
ולא בשוק הפרטי. אם יקום "שוק סיטונאי" כמו ש
גלעד ארדן בחוסר הבנה
דוחף אליו, ל-IBC אין מה להציע כתחרות לשוק הפרטי. המושג "חיבור סימטרי" מובן רק ללקוחות עסקיים וארגוניים, לא ללקוחות הביתיים. גם
IPTV\OTT כתחרות - לא יתפתח על רשת זו. גם IPv6
לא יהיה. הלקוחות הפרטיים יכולים להסתפק בחיבור לא סימטרי וזול, עם שפע של שירותים, שהמתחרים של בזק יציעו ללקוחות הקצה הפרטיים ב"שוק הסיטונאי", שדוחף
גלעד ארדן. אין לי ספק, שהכאוס הרגולטורי הזה פרי היוזמה של
גלעד ארדן יוביל ל
נזקים חמורים נוספים לתחרות ולשוק התקשורת בישראל.
