קריסת מערכות כרטיסי האשראי הבוקר בישראל הדגישה את התלות של תושבי ישראל בגופים מונופוליסטיים הפועלים בטכנולוגיות ישנות, שהעמלות ומשכורות המנהלים מעניינות אותם. סוחרים, שבחרו במערכות תשלומים חלופיות, בין במערכת תשלומים בביטקוין ובין במערכת של סלאריקס, לא נפגעו.
מאת:
אבי וייס, 13.2.14, 13:00
התקלה הגדולה של מערכות כרטיסי האשראי בישראל (
כמפורט כאן), שאיננה מתקפת סייבר, חשפה את תושבי ישראל למצב הקיים, שבו הם תלויים במערכות מונופוליסטיות הפועלות בטכנולוגיות ישנות הרגישות לטעויות ולתקלות, שעיקר מעייניהן נתונים לעמלות שהן גובות מהסוחרים (ומהציבור) ולדאגה למשכורות העתק הדמיוניות של המנכ"לים (שגם שר האוצר,
יאיר לפיד, לא הצליח למנוע).
אולם, יש מגזרים של סוחרים, שכלל לא נפגעו. אלה סוחרים המקבלים תשלומים בביטקוין (יש כבר מאות כאלו, בישראל), וסוחרים, שהתחברו למשל למערכת הסליקה של סלאריקס (
Cellarix) המופעלת כאפליקציה סלולרית. המערכות של סלאריקס (כמו גם אלו של תשלומים ב
ביטקוין), לא נפגעו מהתקלה שהייתה באופן התשלום בכרטיסי האשראי הוותיקים הקיימים בישראל הנשען על שימוש בטכנולוגיות מיושנות. ניתן לשלם ולהעביר כסף ולשלם בצורה רגילה דרך מערכות הסליקה של סלאריקס.
סקרנו כאן עוד כמה חלופות למערכות הסליקה המונופוליסטיות של ישראל, כולל הקמת בנק קואופרטיבי חדש בשם "אופק". האם הקריסה של היום תעודד את הצרכנים הישראליים (וגם את הסוחרים) לחפש חלופות למערכת הטכנולוגית הישנה של כרטיסי האשראי והבנקים העומדים מאחוריה? בספק רב. עם זאת, זו גם עוד סיבה לעידוד מעבר לחלופה של הביטקוין ומטבעות וירטואליים אחרים לצד מעבר לביצוע תשלומים רגילים אבל במערכות טכנולוגיות מתקדמות.
