מה מעניין את הסינים? מה יכול להצליח בסין? איך לא להיכשל בכניסה לשוק הסיני (כמו שרוב החברות הישראליות נכשלו בכך בשנים האחרונות)? כל התשובות לשאלות נחשפו ביום העיון של IVC, שהוקדש לאתגרים ולהזדמנויות הקיימות עבור חברות ההיי-טק בשוק הסיני.
מאת: אבי וייס, 1.3.14, 22:00
יום העיון, שנערך ביוזמת IVC ובהנחיית איריס גולני, ביום 27.2.14 בסינמטק בת"א, היה הזדמנות יוצאת דופן לשמוע איך נכנסים ובהצלחה לשוק הסיני, השוק הכלכלי הגדול ביותר בעולם. לאחרונה, חלו 2 שינויים רגולטוריים בסין (מעבר לשינויים בהסכמי הסחר בין סין לישראל, ששיאם היה במסגרת ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין):
א. תיקון חוק החברות הסיני, שעבר בדצמבר האחרון ויכנס לתוקף במרץ 2014. התיקון מקל מאוד על רישום חברות זרות בסין (פרטים - בהמשך הכתבה).
ב. הכרזת אזור סחר חופשי בשנחאי, אזור בו הוקמו כבר מהר מאוד אלפי חברות זרות מאז ההכרזה בספטמבר האחרון. באזור זה בוצעו לאחרונה גם רפורמות פיננסיות ומיסוי המקלות על כניסת חברות זרות.
בנוסף, תחום הפטנטים (הקשור בהגנה על הקניין הרוחני - IP) עבר מהפך. לפני כעשור לא היה מי שירשום פטנטים בסין. כיום נרשמים בסין יותר פטנטים מאשר בארה"ב ובאירופה גם יחד. המדובר ברישום של מאות אלפי פטנטים בשנה, ומערכת המשפט מתחילה להתייחס לתחום הזה ברצינות.
הו מינג, הנספח המסחרי, שגרירות סין בישראל: "הכלכלה הסינית גם ב-2014 ממשיכה בקצב צמיחה שנתי של כ-7.7% בשנה. הכלכלה הסינית נמצאת במומנטום צמיחה מאוד חזק. היקף היצוא עומד על כ-2.3 טריליון דולרים לשנה, וסין היא כיום היצואנית הגדולה בעולם ועם הכלכלה הגדולה בעולם. ההשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין גדלו בשנה שעברה ב-17% והממשלה הסינית מעודדת השקעות של חברות סיניות מחוץ לסין.
יחד עם זאת, סין סובלת מכמה בעיות פנימיות והגדולה בהן היא זיהום האוויר. לכן, סין מחפשת פתרונות בתחום הקלינטק ו'אנרגיה ירוקה' וזה בעדיפות ראשונה. בנוסף, הממשלה רוצה לטפל באופן יסודי בבעיית העוני הקיימת עדיין בסין ומחפשת פתרונות כדי לקדם את האוכלוסיות החלשות בסין, שאינן נהנות מהפריחה הכלכלית הקיימת בסין. לכן, די ברור, שטכנולוגיות היי-טק המביאות תעסוקה לאוכלוסיות הללו היא בעדיפות. כ"כ, יש כמה תחומים המצויים בפריחה בסין ויש בהם צמיחה וצרכים מתפתחים, כמו המסחר האלקטרוני, שצמח בסין מהר יותר ובהיקף גדול יותר מהקיים במערב. כך, גם בתעשיית הסלולר ובעוד תעשיות דוגמת הביוטק והרפואה.
בין ישראל לסין יש יחסים מאוד טובים והדוקים מזה 22 שנים. יש יחסי מסחר טובים בין המדינות, מסחר הגדל באחוזים ניכרים כל שנה. יש כיום מו"מ אינטנסיבי להגיע להסכם 'סחר חופשי' בין ישראל לסין, מה שיקל מאוד על הסחר בין המדינות. אני מאמין, שהסכם זה יחתם עוד השנה, כי זה אינטרס של 2 המדינות, כפי שסוכם בבקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין.
ישראל היא לא רק יבואנית מסין, אלא גם יצואנית לסין. סין קונה מישראל במעל ל-3 מיליארד דולרים לשנה, קרוב לשליש מזה הם מוצרי כימיקלים וכשליש מוצרי אינטל ממפעלי הייצור של אינטל בישראל. כעת, יש רצון מ-2 הצדדים להגדיל את החשיפה של השוק הסיני לטכנולוגיות ישראליות הנדרשות בסין. מגזר ההיי-טק בסין הוא חזק מאוד ומתקדם. לכן, יש התעניינות של קרנות הון סיכון סיניות בעידוד הממשלה התומכת בחדשנות, בחיפוש חדשנות גם בישראל. הממשלה הכריזה על תכנית חדשה לקידום יזמות והיא מעודדת שת"פ של חברות ישראליות עם חברות סיניות".
קובי סימנה, מנכ"ל IVC (בתמונה משמאל): "עפ"י נתוני IVC, כ-99 חברות ישראליות פועלות עם 125 משרדים בסין. רובן ככולן הן חברות המספקות ציוד ומיעוטן חברות המפתחות ומשווקות מוצרים ושירותים המעניינים כיום את הסינים, דוגמת קלינטק. יש כנראה עוד כ-400 חברות הפועלות בסין ללא נציגויות בהצלחה די מצומצמת.
ב-2010 כ-50 חברות ישראליות קיבלו השקעות מסין, בין ממשקיעים פרטיים ובין מקרנות השקעה וחברות גדולות. כ-15 משקיעים סיניים די גדולים פועלים בישראל. 8 חברות ישראליות גייסו הון בסין, די בהצלחה. סה"כ, המשקיעים הסיניים באים לישראל בתדירות די גבוהה, בעיקר לצרכי רכישה של חברות ולצורך השקעות בקרנות ישראליות ובניית מו"פ משותף. וואווי הייתה הראשונה לפתוח מרכז מו"פ בישראל הנמצא כיום בהרחבה.
למרות כל המספרים הללו, אלה מספרים זניחים. הפוטנציאל של סין הוא עצום. הייצוא לסין נמוך משמעותית מהייבוא מסין. יש לישראלים בעיה לעבוד מול השוק הסיני. אולם, יש היום הזדמנויות, שנפתחו לאור חקיקה סינית חדשה ואווירה, שהשתנתה בנושא של כניסת זרים לסין. אני סבור, שהחברות הישראליות צריכות להתאים את עצמן לשוק הסיני כי יש בו פוטנציאל צמיחה מדהים לחברות הישראליות".
יפעת ענבר, מנהלת דסק הודו-סין, משרד הכלכלה: "אנו ממונים על גיבוש וקידום מדיניות סחר החוץ של ישראל. זה כולל פעילות במספר מישורים המופעלים במקביל. אחד הכלים אלו נספחים מסחריים. כיום, כמחצית מהנציגויות המסחריות שלנו נמצאות באסיה. זה שוני מאוד משמעותי ממה שהיה לנו בעבר בו התרכזנו בארה"ב ובאירופה. יש מגמת גידול של הנספחים והנציגויות גם בסין.
יש לנו לא מעט אתגרים בעבודה מול סין ולכן אנו פועלים במרץ להוריד את כל החסמים. כיום, יש לנו 5 נספחים מסחריים בסין: 2 בבייג'ין, 1בשנחאי, 1 בגוונגז'ון ו-1 בהונג-קונג. בנוסף, יש לנו משרדי אינטרסים בנציגויות מקומיות בערים נוספות. בקרוב, נוסיף לרשימה עוד 2 נספחים מסחריים, 1 בצ'נגדו ונספח למו"פ, שיפעל לקדם את המו"פ הישראלי לסין. אנו פועלים במרץ עם כמה ועדות לקדם את הסכם הסחר החופשי עם סין ועם חתימת ההסכם, אני מקווה, שעוד השנה, ההסכם הזה יהווה קפיצת מדרגה עבור ישראל.
בגלל חוסר הידע וההבנה של הישראלים על השוק הסיני אנו עוסקיםרבות בהפצת ידע על סין. הקמנו אתר מיוחד לסחר עם סין, שיעלה בקרוב מאוד לאוויר (כאן). אני ממליצה לכל מי שמעוניין להיכנס לשוק הסיני להתעדכן במידע, שנעלה לאתר הזה.
יש כיום מהלכים די אינטנסיביים של שת"פ עם סין, גם בהיבטים של שמירה על הנכסים האינטלקטואליים - IP. הוקם צוות משימה בין משרדי עם 5 קבוצות עבודה כדי לעבוד מול סין בכל ההיבטים של המסחר עם השוק הסיני.
במקביל, בנינו כמה כלים מימוניים, כולל תחום ביטוח הסחר עם סין, מימון להקמת נציגות ושיווק בסין (עד 50% כיסוי בגובה של עד 2.5 מיליון ש"ח ל-3 שנים). כ"כ, אנו מסייעים בהיבטי המימון של קווי אשראי וביטוחי אשראי. אנו תומכים בקונסורציומים של חברות המקימות תשתיות בסין במסגרת מאגדים. בתחום המו"פ יש לנו פעילות מאוד ענפה ורחבה, כולל שת"פ עם סין ברמת התכניות הפדרליות, התכניות ברמה המחוזית ותוכניות ברמה העירונית ופעילות ממוקדת מול הונג-קונג. היכולת שלנו לממן עד כ-50% מהוצאות המו"פ לפיתוחים המופנים לשוק הסיני.
יש לנו מסלול חדש כולל את מדינות היעד: סין, הודו וברזיל, שבהן אנו מממנים התאמות של מוצרים ושירותים לשוק המקומי שם. כ"כ, יש לנו קרן חדשה לתמיכה בהגשה למכרזים בסין - עד 50% מההוצאה של ההגשה למכרזים.
בשנה הקרובה נגביר את הפעילות שלנו כולל משלחות, אירועים, תערוכות, עידוד משקיעים והשקעות לסין. סין היא במוקד הפעילות שלנו לשנים הבאות".
עו"ד תהילה לוי-לאטי, עו"ד ישראלית שותפה ב- ZAG-S&W (בתמונה משמאל), שעומדת בראש המשרד בסין, דוברת מנדרינית ובוגרת שני תארים בסין (כולל שני תארים בלימודי משפט בישראל) וכותבת בבלוג המוקדש לשוק הסיני בשם: ישראלים עושים עסקים בסין:
נתונים על סין והקשר הישראלי - באדיבות IVC:
חברות ישראליות הפועלות בסין:
- 74 חברות ישראליות מפעילות בסין 85 משרדים בעיקר בביג'יניג (38) ושנגחאי (22).
- החברות מתפלגות בין תקשורת (20), תוכנה (16), ציוד ומוליכים למחצה (16), קלינטק (9), מדה"ח (8) ואינטרנט (5).
- לשם השוואה, IVC מדווחת היום על 5,854 חברות היי-טק פעילות, כש-1 מכל 5 חברות מפעילה לפחות משרד אחד בארה"ב, אחת מ-8 מפעילה סניף באירופה, ומעט יותר מ- 300 חברות פועלות באסיה, אך רק מיעוטן בסין
השקעות של משקיעים סינים בחברות היי טק ישראליות:
- 50 חברות גייסו עד היום כספים ממשקיעים סינים, כשרוב העסקאות (כ-80%) היו ב-4 השנים האחרונות.
- 14 משקיעים סינים נכנסו להשקעות בישראל ב-4 השנים האחרונות. הבולטת שבהם קרן השקעותHorizon של לי קא שינג שב- 2012 אף הוכתרה ע"יIVC כקרן הפעילה ביותר בישראל.
- רק השבוע פורסם, שחברת ריל אימאג'ינג מגייסת כסף ממשקיע סיני בשם ,China Everbrightשזו השקעתו הראשונה בישראל.
השקעות סיניות בקרנות ישראליות:
- עד היום גייסו 6 קרנות הון סיכון ישראליות כסף ממשקיעים סיניים, האחרונה בהן היא פיטנגו ב-2012.
- יש היום עוד כמה וכמה קרנות הנמצאות בתהליכי גיוס ומדברות עם משקיעים סיניים נוספים.
- מבין המשקיעים, שהשקיעו בקרנות ישראליות, בולטים גופי השקעה המייצגים אזורים ופארקי תעשיה, כמו למשל השותפות של אינפיניטי עם משקיעים מאזור Suzhou בסין.
השינויים המרכזיים בחקיקה, שיכנסו בסין לתוקף בתחילת מרץ 2014:
1. הפחתה בדרישות להון רשום לצורך הקמת חברה:
• חברות בע"מ: ביטול הדרישה להון רשום מינימלי בסך 30,000 RMB.
• חברות בבעלות יחידה (Single Shareholder Company): ביטול הדרישה להון רשום בסך 100,000 RMB.
• Joint Stock Companies: ביטול הדרישה להון רשום בסך 5 מיליון RMB.
• בנוסף, היחס של ההשקעה וזמן ההשקעה המוגבל יבוטלו.
• השקעות בהון (בפועל) של חברה לא תהוונה בסיס לרישום ההתאגדות אלא החלטה עסקית.
2. הפחתת עלויות התאגדות:
• הליך רישום חברה המבוסס על השקעות בהון (בפועל) (Actual Capital Contributions) יוחלף בהליך רישום חברה, שיתבסס על השקעות בהון (ע"פ רישום) (Subscribed Capital Contributions). כלומר, לא יהיה צורך להחזיק בכמות הכסף בפועל בעת רישום החברה.
• בעלי המניות בחברה (המייסדים) הם אלו, שיחליטו עפ"י שיקול דעתם על סכום ההשקעה, הדרך והמועד האחרון לרישום ההשקעות. כ"כ, הם אלו, שיהיו אחראים לאותנטיות והלגיטימיות של ההשקעות.
3. הקלות בפרוצדורת הליך רישום החברה:
• צמצום הדרישות לציון "מקום העסק" בעת רישומו.
4. התייעלות מנהלית:
• דיווח שנתי ע"י חברות. בנוסף, חברות תידרשנה לחשוף מידע רלוונטי לציבור.
• בדיקה הוגנת ומפוקחת מצד רשויות השלטון (כדי להבטיח את הצלחת המדיניות החדשה).
5. בניית מערכת אשראי (Enterprise Credit System):
• תקודם מערכת אשראי, שתכלול מידע אודות רישום העסקים, דו"חות שנתיים ופרטים פיננסיים נוספים.
• קידום רישיונות עסקים אלקטרוניים והתנהלות הרישום בדרך אלקטרונית.
• גופים, שיפרו חוקים ותקנות, ייכנסו ל"רשימה שחורה", שתוצג באופן פומבי במערכת האשראי.
|
|
 |
|
|
