תגי הרדיו הקטנים - RFID, שקיוו שיחליפו את הברקוד (מה שלא קרה), הופכים לחלק ממהפכת ה-IoT (ר"ת: Internet of Things). מי יעשה מזה כסף? לפרופ' עלי לוין יש תשובה. בנוסף: ישראל היא אי מבודד, מוגבל ונחשל (בגלל משרד התקשורת) בתחום ה-RFID.
מאת: אבי וייס, 11.3.14, 20:30
ביום העיון "מערכות תגי רדיו RFID לקראת אינטרנט של חפצים" שנערך במכללת אפקה להנדסה בת"א, ביוזמת המרכז לפיתוח ומדידת אנטנות - ACAD במכללת אפקה, נחשף הכיוון החדש של הפיכת תחום ה-RFID לחלק מעולם ה-IoT החדש.
אלון ברנע, (בתמונה), סגן נשיא מכללת אפקה ומנכ"ל אפקה יישומים: "אפקה היא מכללה ציבורית להנדסה, עםתואר ראשון במגוון מסלולים ותואר שני ב-3 מסלולים. אנו מתגאים בכך, שאנו מאוד קרובים לשטח, לתעשייה, ומספקים פתרונות יישומיים לתעשייה.
לצורך כך, פתחנו כבר 9 מרכזי מחקר, פיתוח וייעוץ לתעשייה. המרכזים הללו משלבים אקדמיה, מחקר ממומן וייזום פעילויות עם התעשייה, כולל פיתוח פרוטוטייפ. בראש כל מרכז עומד חוקר בכיר מהמכללה, עם אנשי סגל וסטודנטים העובדים בתחום המקצועי של המרכז.
המרכז לפיתוח ומדידת אנטנות שרת בשנת 2013 למעלה מ-50 חברות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. במסגרת המרכזים הללו אנו מקיימים ימי עיון וערבי עיון מקצועיים ממוקדים. הערב הזה הוא המפגש הרביעי במסגרת המעבדה לפיתוח ומדידת אנטנות, בראשותו של פרופ' עלי לוין".
עופר אלוף, יועץ ומומחה תחום RFID: "ההתמחות שלי היא בדינמיקה לינארית וזה קשור למערכות אלחוט רבות, לא רק RFID. מערכת RFID כוללת אנטנה ותג, לרוב פסיבי, עם מערכת קריאה. היצרנים משלבים מעגל RFID-IC כשהפרמטר החשוב ביותר בתג RFID זו האנטנה.
הבעיה: צריך לקבל מערכת יציבה, אחרת אין קליטה נכונה של המידע מהתג. האנטנות הן לרוב ספירליות, בד"כ בצורה מלבנית. במערכת הזעירה הזו יש קבל, נגד וסליל אנטנה. לאנטנה יש השראות ויש צורך שהיא תהיה יציבה, זה תלוי גם בזמן.
בגלל אי היציבות, יש התפתחות בעולם ללכת על תגים עם אנטנה כפולה כדי להגיע למרחק תגובה גדול יותר. זה נעשה בד"כ בתחום התדר של 125 קילוהרץ. זה כולל 2 מסגרות של אנטנה, אחת בתוך השנייה, עם 2 שערים.
כל מי שעוסק בתחום מגלה מיד, שהבעיה המרכזית היא היציבות של האנטנה. חשוב לנתח אילו הפרעות אלקטרומגנטיות תגרומנה למערכת להיות לא יציבה. אם המערכת לא יציבה, לא יהיה גילוי של התג. זה מה שהוביל לפתרונות יותר יקרים וזניחת השימוש בתגים זולים מאוד עם אנטנות לא יציבות".
רובי שטיין, מנהל שיווק, לוגיטג (LogiTag): "תגים הם אמצעי זיהוי, שמרוויחים מהם אם מוצאים את השוק הנכון לשימשים של התגים. אנו מחזיקים בכמה פטנטים ליישום מערכות RFID לעולם הרפואה. המימושים שלנו כוללים גם פתרונות OEM במערכות של אחרים, כולל בציוד מתכלה לעולם הרפואה. יש לנו גם פתרונות לעולם האבטחה ולעולם הארגונים, אך מה שמוביל אלו הם הפתרונות לבתי חולים ומרפאות.
בעולם הרפואי יש שימוש רב בציוד ועוסקים באיתור ציוד וספירת ציוד כל הזמן. עד היום, זה נעשה ידני לגמרי. הפתרונות שלנו כוללים ניהול מלאי בענן עם חיבור למכשירי קצה ניידים, כולל מתן התראות במסרונים. הפתרון שלנו נמכר כ-SaaS ומתממשק למערכות אחרות בבית החולים דוגמת ה-ERP. זה עוזר להוריד מלאים ולאתר מהר ציוד נחוץ, מה שמביא ROI בזמן קצר.
רוב התגים שלנו פועלים בתחום ה-HF ב-13.56 מגהרץ. המערכת כוללת אפשרות להזמין מהתג ישירות מה שנדרש כדי לשמור על רמת מלאי של כל פריט. ניתן להתקין את מערכת הקריאה בכל מקום גם היכן שאין רשת פיזית. אז החיבור של מערכת הקריאה הוא על רשת ה-Data הסלולרית או על ה-WiFi.
המוצר המתקדם ביותר שלנו: Smart Cabinet, שזה ארון היודע כל מה שנכנס אליו ויצא ממנו והארון מבצע בעצמו ספירת מלאי והזמנות מלאי.
התגים לרוב הם פסיביים, אבל יש שימוש בתגים אקטיביים, שהם הרבה יותר יקרים, בעיקר לציוד יקר, למעקב אחרי חולים, למדידות שונות כמו: תזוזה, טמפרטורה, לחות, חשמל, להגנה על תינוקות ועוד.
ישראל היא מדינה יוצאת דופן בעולם בתחום ה-RFID. יש בישראל הגבלות של משרד התקשורת על עוצמות תגי ה-RFID. זה מוגבל עד 2 וואט, הרבה מתחת לכל הגבלה הקיימת באיזו מדינה בעולם. יש גם הגבלות קשות על התדרים המורשים לשימוש. ההגבלות הללו לא ברורות ועוצרות יישומים של RFID בישראל בקנה מידה נרחב".
פרופ' עלי לוין, מכללת אפקה: "תגי ה-RFID נמצאים היום במהלך של מעבר לעולם הIoT. האפליקציות הן אלו המספקות שימושים חדשים לתגים. האנטנה היא הרכיב הכי חשוב ב-RFID, כי זיהוי התג נעשה ע"י גלים אלקטרומגנטיים הפוגעים בתג ומעוררים אותו ומקבלים ממנו את המידע.
רוב העוסקים בתחום כיום עוסקים באפליקציות, כי התגים הפכו ל-Commodity. יש הרבה יצרנים המתחרים בשוק העולמי בייצור תגים.אולם, גם מי שמטפל באפליקציות מגלה חיש מהר, שעליו לטפל גם באנטנה. זאת מאחר, שרק אנטנה טובה היא זו היכולה להוביל להצלחת האפליקציה. צריך להתאים את האנטנה למיקום של הקריאה ולאפליקציה, אחרת האפליקציה תיכשל. היו בעבר הרבה כשלונות בתחום הזה.
לכל מדינה יש סטנדרטים לתדרים ולעוצמות של תגי ה-RFID. רוב המדינות מאפשרות להוציא 13 וואט, בישראל זה 2 וואט EIRP. זה מאוד חלש ומוגבל.
לכל תג יש מספר ISO ייחודי וצורת הצגת המידע הקיימת על התג מבוססת אף היא על סטנדרטים בינלאומיים.
יש כיום עולם שלם של שימושים שליליים סביב ה-RFID, למשל: כייסות של RFID, להערים על ה-RFID. זה דורש להוסיף מערכות אבטחה והגנה. יש לתגים מגבלות של אוריינטציה במרחב, תדר, קיטוב, גודל ועוד. לכן, ההצלחה של ה-RFID בהחלפת ה-QR-Code מאוד מפוקפקת. ה-RFID הולך היום לכיוונים אחרים וחדשים.
מבחינת תדרים, יש פיזור רב של תדרים, החל מהתחום הנמוך של 125 עד 134 קילוהרץ, מה שטוב לחדירה של האות דרך מתכות ונוזלים. ה-HF טוב לתחום הפסיבי ההמוני ב-13.56 מגהרץ. בתחום ה-UHF יש מגבלות רבות בישראל. אולם, בעולם זה משמש ומתאים לגילוי בטווחים גדולים ולאנטנות כיווניות. את השאלה מי יעשה מזה כסף ייתן ירון קאופמן, שמכיר היטב את המעבר של ה-RFID לתחום ה-IoT".
ירון קאופמן, מנכ"ל קרתא-סנס (CartaSense): "אינטרנט של חפצים - IoT זה סנסור המחובר לאינטרנט. היום מתכוונים לכל דבר המחובר לאינטרנט ולכן השם הולך להשתנות וויקרא IoE (ר"ת: Internet of Everything). אפשר לראות כמה התחום הזה חשוב, כשגוגל רכשה לאחרונה ב- 3.2 מיליארד דולרים את חברת ההזנק Nest הפועלת בתחום הזה. עוד לא ברור מה גוגל תעשה עם זה, כי יש כיום הרבה אינטרסים בשוק עם ציפיות גדולות ותחזיות פנטסטיות.
התחום של ה- IoE מכיל בגדול 3 שכבות:
א. מוצרים שמחוברים לרשת האינטרנט.
ב. מידע רב - Big data.
ג. אפליקציות.
יש פתרונות וחברות רבות בכל שכבה ויש חברות ייצור, שירותים ואינטגרציה העוסקות בכל השכבות גם יחד. ברור היום, שכל המידע ילך לעננים. כבר כיום, מידע מה- RFID הולך לענן ומטופל ע"י אפלקציות. הנושא הזה עדיין בעייתי, כי יש בו שאלות קשות. למשל: למי יש זכות להשתמש במידע המגיע מהסנסורים. אנשים התחילו להבין, שהסנסור, ששמו להם על מונה המים או החשמל בבית ומדווח על צריכת המים או החשמל, משדר, למעשה, מידע המכיל אינפורמציה מעניינת על החיים שלהם, לרבות מידע רגיש כמו: מתי הם בבית ומתי לא. יש עוד צורך לקבוע במדויק את המגבלות לשמירת המידע הזה, שהיום הוא די פרוץ. יש מדינות, שתושביהן ביקשו לסלק את הסנסורים הללו מביתם, כשגילו שזה מסכן את הפרטיות שלהם ואת הביטחון האישי שלהם ואת רכושם (כי יודעים מתי הם לא בבית).
השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא: מי יעשה מזה כסף? יש חברות דוגמת סיסקו, שרצות ומכריזות בכל במה, שהן תובלנה את התחום. לעניות דעתי, הטלפוניה הניידת היא המקור העיקרי לכסף ב-IoT \ IoE. בסמארטפונים ובטאבלטים שלנו טמון הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. מדוע? כי בכל סמארטפון יש סנסורים רבים. ניתן להפיק מידע רב מהטלפון הסלולרי והוא ממילא מחובר כבר לאינטרנט. זה המקור הכי טוב לפתח עליו אפליקציות המייצרות כסף מה-IoT".
|
|
 |
|
|
