שרי הכלכלה והאוצר חיסלו את הסיוע לסטארטאפים בהיקף של 25 מיליון ש"ח

בלעדי. זאת, לטובת החברות היותר מבוססות שעוסקות בייצוא. הכסף של "קרן השיווק לחו"ל", שהייתה כלי ממדרגה ראשונה לסטארטאפים לפרוץ לשוקי חו"ל, חוסל ע"י נפתלי בנט בשת"פ עם יאיר לפיד, בלי לשאול את הסטארטאפים או את נציגיהם והכסף הועבר על ידם לחברות ותיקות וגדולות במשק.
מאת: אבי וייס, 22.3.14, 17:30

"קרן השיווק לחו"ל" של משרד הכלכלה בראשותו של השר נפתלי בנט (בתמונה), שיודע מה זה סטארטאפים בתחילת דרכם, הייתה אמורה לשמש כ"חמצן" עבור סטארטאפים, כדי לקבל סיוע  (הגם שהיה חלקי) "לפרוץ" לשווקים בחו"ל.

כבר במהלך 2013 הקרן הזו החלה לקרטע ושום אגורה לא הוקצתה לסטארטאפים צעירים וחדשים, כפי שנותח בהרחבה כאן. מדובר במסמך נוקב, שנכתב ע"י מי שמכיר מאד מקרוב את הטרטור והזלזול בסטאטראפים צעירים מצד משרד הכלכלה. 

בתגובה לפנייתי, שנעשתה בתחילת ינואר 2014, השיב לי משרד הכלכלה בצורה רשמית כך: "ב- 2013 אושר התקציב בכנסת רק במחצית השנייה של השנה. התקציב לא הספיק ולכן אישרנו רק לחברות, שכבר היו על המדף, חברות ממשיכות אחרי שנה ראשונה. ל-2014 יש תקציב, ליתר דיוק מתוכנן בתקציב להקצות 25 מיליון ₪ ל-2014 כולל לחברות חדשות ולחברות המשך, ובקרוב נוציא קול קורא לציבור להגשת הצעות".

אנו כבר אחרי אמצע מרץ 2014, התקציב של ה-25 מיליון ש"ח הנזכר אושר מזמן ע"י הכנסת. אולם, שום "קול קורא" לא יצא ממשרד הכלכלה והאתר באינטרנט העוסק בתחום זה נשאר סטטי. "אין קול ואין עונה". נראה, שעשרות פקידים במשרד הכלכלה יושבים ולא עושים מאומה מתחילת השנה עם הכסף, שניתן בידם, כדי לקדם את יכולת ההצלחה של הסטאטראפים של ישראל בפריצה לשוקי חו"ל. 

לכן, העניין הזה עורר בי חשש, שמא יש כאן איזה "תרגיל", ולכן פניתי שוב למשרד הכלכלה בשאלה הבאה:
"לאחר התשובה, שקיבלתי בתחילת ינואר 2014, ש"בקרוב מאוד נוציא קול קורא לציבור להגשת הצעות", עדיין לא ראיתי, שקרה משהו ב"קרן השיווק". אנו כבר באמצע מרץ 2014. האם יש בכלל כוונה לחלק מענקים ב-2014?"

תגובת משרד הכלכלה:
"זה במקום "קרן השיווק":

לפיד ובנט סיכמו על חבילת סיוע ליצואנים 
שר האוצר, יאיר לפיד ושר הכלכלה, נפתלי בנט פועלים לחיזוק היצוא הישראלי במטרה להגדיל את היצוא ולעודד צמיחה במשק.
השרים יזמו תכנית משותפת של משרדי האוצר והכלכלה הכוללת מספר צעדים, ביניהם: סיוע ליצואנים בהתמודדות מול סיכונים ומול כשלי שוק, סיוע ליצואנים במימון השקעות בשיווק בחו"ל, הרחבת השווקים ליצוא, ויצירת מקורות וכלים להון צמיחה לחברות בינוניות.

סיוע ליצואנים בהתמודדות מול סיכונים ומול כשלי שוק:

• תקרת המדינה לערבויות סחר חוץ תגדל באופן ניכר ל-13.3 מיליארד ש״ח מ- 7.5מיליארד ש"ח כיום.
• תבוצע העלאה משמעותית בשיעור הערבויות כאחוז מהתוצר עד לרמה הממוצעת במדינות הOECD –  (עלייה של כ- 70% בטווח של 3 שנים).
• ינתן אישור מיידי לביטוח עסקאות בגין סיכונים מסחריים ע"י אשראי.
• יינקטו צעדים מיידים להנגשת כלי סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים.
• תינתן ערבות מדינה לביטוח סחר חוץ לטווח בינוני.

סיוע ליצואנים במימון השקעות בשיווק בחו"ל (תוכנית "כסף חכם"):
המשרדים יסייעו באופן אקטיבי לחברות במטרה להגדיל את היצוא בשווקי היעד. כוונת המשרדים היא, שבתכנית תשתתפנה עד 100 חברות, השגת גידול ביצוא של 50% אצל לפחות 50% החברות המשתתפות ועוד. עלות התוכנית היא 50 מיליון ש"ח.

שר האוצר, יאיר לפיד: "לאחר שישבנו עם היצואנים ולמדנו את האתגרים העומדים בפניהם, החלטנו לבנות חבילת תמריצים, שתסייע ליצואנים מול שער הדולר-שקל והתחרות בשוקי העולם. ההאטה בייצוא בחודשים האחרונים היא סימן מדאיג ואנחנו נחושים לבלום אותה. התכנית נועדה, בין היתר, להתיר חסמים, שיחזקו את היצואנים, יגדילו את היצוא הישראלי ויפתחו אותו לשווקים חדשים. היצוא הוא הקטר של המשק הישראלי ואנחנו חייבים לעבוד קשה בכדי שהקטר הזה ימשיך לנוע".

שר הכלכלה, נפתלי בנט: "המדינה מקטינה ליצואנים את הסיכון, שהם לוקחים בעשיית עסקים בחו"ל. מדובר במהלך גדול, שיעזור לעסקים קטנים וגדולים כאחד. קשה מאוד לקבוע מהו שער החליפין הנכון ועל כמה יעמוד, אבל אנחנו כן יודעים שצריך וראוי לעזור ליצואנים להקטין את אי הוודאות ולצמצם את הקשיים העומדים בפניהם. אנחנו יוצאים היום לדרך, שתסייע באופן ישיר לתעשיינים ותאפשר להם להגיע ביתר קלות ועם פחות סיכון לשווקים בחו"ל".
 
הסבר למי שלא הבין את המלל של התשובה של משרד הכלכלה: הכסף לסטארטאפים נעלם והוא הועבר לטובת החברות הגדולות, שהן כבר בגדר יצואנים בינוניים וגדולים. פשוט, חיסלו את הסיוע לסטארטאפים (וזה לא הסעיף היחיד של חיסול סיוע לטארטאפים, שבוצע לאחרונה ע"י השרים הנכבדים הנ"ל, חשיפה נוספת בקרוב). 

המשמעות המעשית של ההכרזה הנ"ל היא היא, שמתוך כמה אלפי יצואנים, 100 חברות (בתהליך בחירה הנראה מעט סתום... פתח לפרוטקציות וליצירת שכבה חדשה של "מאכרים", שרובם, איך לא, הם יוצאי משרד הכלכלה), חברות שהן כבר יצואניות מוכרות, תקבלנה (רק 100 מכלל היצואנים) סיוע מהמדינה, ובתנאי שהן לא ממש זקוקות לו (הן כבר מייצאות במעל ל-1 מיליון דולרים, כתנאי מקדים להיכנס ולהתמודד ברשימה הזו).

הסיוע ליצואנים הוותיקים זו משימה לאומית חשובה, ללא צל של ספק. אבל למה זה נעשה כעת על חשבון הסטארטאפים בתחילת דרכם? זה לא ברור. 

כך, חוסל בשקט ומאחורי הקלעים המהלך, שנמשך בהצלחה שנים רבות, עם הכלים הבסיסיים, שהיו למדינה לסיוע לסטארטאפים, כלים שהיו עד סוף 2012 ושבוטלו fg, ללא כל הודעה או הסבר ברור, וללא כל התייעצות עם הגופים הרשמיים המייצגים את קהילת הסטארטאפים בישראל. בין הכלים שבוטלו היו מענקים בסך 50,000 דולרים ליצואנים קטנים מאוד בתחילת דרכם וכן סכומים דומים ליצואנים קטנים המתאגדים לקבוצות, על מנת ליצר יתרון לגודל ולאחד תקציבים להתמודדות בשווקים האירופאים והאמריקאים...מדובר בסכום כולל לכל היצואנים הזעירים הללו בתחילת דרכם בישראל, כדי לייצא לחו"ל, של פחות מ-20 מיליון ₪ לשנה (דומה לסיוע המדען הראשי בחברה בינונית יחידה, ברשימה שלו).

כך, במחי יד, הסיוע הזה פשוט נעלם ואיננו. הסיסמאות של Startup Nation של נפתלי בנט ושאר השרים, הן רק לצרכי יחסי ציבור וקידום עצמי. אין מאחורי זה שום דבר מעשי וממשי לטובת הסטארטאפים עצמם. את "כבשת הרש" הזעירה (יחסית), שהייתה להם, כדי לנסות ולהצליח בחו"ל, נפתלי בנט ויאיר לפיד חיסלו במחי יד.