האוניברסיטאות מתקצבות מחקר במימון חיצוני

האוניברסיטאות מתקצבות מחקר במימון חיצוני
מאת: חיים חביב, 7.4.14, 23:58

האוניברסיטאות גייסו במהלך שנת תש"ע למעלה ממיליארד וחצי ₪ למימון מחקרים.

במהלך תש"ע גייסו 7 אוניברסיטאות מחקר בישראל למעלה ממיליארד וחצי ₪ ממקורות חוץ אוניברסיטאיים למימון מחקרים, כ-9% יותר מאשר בשנת 2008.  כך, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע ופורסמו היום.

האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון למחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים עם 399 מיליון ₪, שגייסה בשנת תש"ע; אוניברסיטת תל אביב גייסה כ-310 מיליון ₪; מכון ויצמן למדע כ-239 מיליון ₪, הטכניון 205 מיליון ₪ ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם כ-182 מיליון ₪. סוגרות את הרשימה אוניברסיטת בר אילן עם כ-112 מיליון ₪ ואוניברסיטת חיפה עם כ-64 מיליון ₪.

בחלוקה לפי תחומים, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון חיצוני בתחומי מדעי הרוח, החינוך, החברה והמשפטים וכן ברפואה, בעוד מכון ויצמן מוביל במדעי הטבע עם גיוס ממקורות חיצוניים של 230 מיליון ₪ והטכניון בהנדסה ובאדריכלות עם 119מיליון ₪. 

פרופ' יצחק בן ישראל יו"ר המועצה הלאומית למו"פ: "היכולת להשיג מימון חיצוני למחקרים מעידה הן על רמת החוקרים באוניברסיטה והן על יכולותיה בגיוס השקעות. מימון חיצוני בהיקף גבוה כזה הוא סימן לאיכות המחקר בארץ אך גם סימן מדאיג המצביע על מחסור בתקציבי המחקר המופנים באופן שוטף לאוניברסיטאות".

פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל: "החוקרים הישראלים מתחרים עם עמיתיהם ברחבי תבל על השגת משאבי מחקר מהקרנות היוקרתיות ביותר בעולם ושיעורי הזכייה המכובדים מורים על מצוינותם של החוקרים הישראלים. יחד עם זאת  במדינת ישראל חסרים משאבים ממשלתיים למחקר. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שם לו למטרה לסייע בהשגת משאבי מחקר נוספים הן באמצעות קרנות מחקר ייעודיות והן באמצעות קשירת קשרי מדע עם מדינות נוספות".

ההוצאה למו"פ באוניברסיטאות כולל מימון מתקציב שוטף מהווה כ-13% מכלל ההוצאה למחקר ופיתוח אזרחי בישראל . מקור המימון העיקרי הוא מקרנות ותכניות מחקר בישראל המהווים כ-56% מהמימון בשנת 2010. כ- 44% מהמימון מקורו בחו"ל. בכל התחומים, גבוה חלקו של המימון מישראל מזה של המימון מחו"ל.

ניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר ב-7 אוניברסיטאות המחקר מצביע כי כ-54% מההוצאות היו במתמטיקה ומדעי הטבע, כ-9% ברפואה, 16% בהנדסה ואדריכלות, 4% בחקלאות וכ-16% במדעי הרוח, מדעי החברה והמשפטים. מאז 2008 מסתמנת ירידה בחלק היחסי של המדעים הביולוגיים ועלייה בחלקם של תחומי ההנדסה ואדריכלות. חלקו היחסי של תחום הרפואה נותר ללא שינוי, כ-9%.