To LTE or not to LTE – האם ניתן ליישם LTE למגזר הביטחוני והארגוני?
מאת:
מיקי ברקאי, 11.8.14, 09:00
במאמרי
הקודם – "באיזה טעם אתה רוצה את ה-
LTE שלך? על הגרסאות הרבות של
LTE", סקרתי את האקוסיסטם (
ecosystem), שהולך ונוצר סביב
LTE – הדור הסלולרי הרביעי, לעומת המצב הקיים של ריבוי טכנולוגיות אלחוטיות ובעיות תאימות ופעולה הדדית (
interoperability).
המסקנה, שעלתה ממאמר זה, היא שיש הגיון רב באימוץ טכנולוגיה מושקעת ומצליחה כמו
LTE והתאמתה לשימושים ייחודיים כגון בטחון פנים, רכבות, צבא או שידורי טלוויזיה. ההיגיון הוא לא רק טכנולוגי אלא גם כלכלי. ל-
LTE הולך ונוצר יתרון לגודל, שלא יכול לחול על רשתות מתמחות, שמעצם טיבן אינן מיועדות לציבור הרחב. כאשר יש כיום 6.8 מיליארד משתמשים סלולריים, אין דרך, ששימוש ממוקד ויעודי יתחרה במספרים אלה.
מאמר
שהתפרסם בבלוג
Rethink Wireless מציג היבטים נוספים לסוגיה זו. בעוד שעיקר תשומת הלב ניתנת להרחבת הפריסה של
LTE כדי לשפר את השירות לציבור הרחב, מקדישים תשומת לב גדלה והולכת לשיתוף משתמשים יעודיים כגון: בטחון פנים והצלה, או תעשייה. מחקר חדש של
Frost & Sullivan צופה הגברת שיתוף הפעולה בין רשתות ציבוריות לבין משתמשים יעודיים, במיוחד באירופה. מחסור בספקטרום יאלץ משתמשים יעודיים "לרכב" על גבי רשתות ציבוריות ואלה ידרשו להתאים את תכנון הרשת לגמישות תפעולית, לשרידות גבוהה ולרשתות משתנות (
ad-hoc).
טכנולוגית הרשת
TETRA היא עובדה קיימת ונפוצה באירופה, והמאמר צופה לה המשך פעילות של עשור שנים. החלפתה ב-
LTE מותנית בהצלחת התקינה של
דיבור מעל LTE. בנקודה זו - אוסיף הסבר תמציתי.
LTE, החל במהדורה 8 של
GPP3, משתמש בפרוטוקול
IP -
Internet Protocol קצה לקצה.
IP מתאים להעברת סוגי תעבורה מגוונים כגון דיבור, טקסט, תמונה ווידאו. אולם, האחריות להמרת התעבורה לפרוטוקול
IP מוטלת על האחראי לתעבורה זו. גם ב-
LTE קיים צורך כזה, והולך ומתגבש תקן
,VoLTE שיאפשר זאת. בלעדיו יווצרו קשיים כגון בנדידת דיבור (
voice roaming) בין רשתות ברמת פרוטוקול
IP. מי שישאל כיצד נעשים הדברים כיום ברשתות
LTE פעילות, התשובה מאכזבת: הדיבור נעשה בפרוטוקול
TDM בדור שלישי.
בחזרה לדור הרביעי: באירופה מחפשים תדרים של רשתות אלחוט כדי להשתמש בהן ב-
LTE. הדבר מזכיר לי את פינוי
white spaces של שידורי הטלוויזיה בארה"ב והעמדת תדרים אלה לשימוש רשתות סלולריות.
מרכיב חשוב נוסף בהקמת הרשתות היעודיות הוא תאי בסיס קטנים (
small cells) עם דגש על תאים ניידים. יצרנים כגון
Purewave מקליפורניה, או
Tektelic מקנדה, מתמחים בתחומים אלה ולאחרונה נוצרה ברית של שיתוף פעולה בין יצרן השבבים
Cavium לבין חברת
Quortus המתמחה בווירטואליזציה של ציוד ליבת הרשת הסלולרית.
גם בישראל נעשים מאמצים דומים ואפשר לציין את רנקום ואת אלווריון. הרעיון של
Cavium הוא להקים ציוד ליבת רשת, שימומש בתוכנה ויכלול חבילת תכונות בסיסיות של דור רביעי -
LTE stack software. ספקים אחרים יוכלו להוסיף תכונות נוספות כחבילות תוכנה יעודיות.
התהליך מזכיר לי 2 דברים: טכנולוגית R-
GSM המשמשת כיום רכבות באירופה מבוססת על חומרת
GSM עם תוספת תכונות למתג המרכזי-
MSC. טכנולוגיית (
SDN (
Software Defined Network, שלהערכתי תכבוש בעתיד את תחום התקשורת, עושה שימוש באבני בסיס סטנדרטיות המנוהלות בתוכנה מוטמעת (
embedded) וחיצונית (
NFV- Network Functions Virtualization).
ובחזרה לסיכום המאמר. תאי הבסיס הקטנים והניידים, לאחר שעברו התאמה ליעודם, יקושרו אל מרכז הרשת הסלולרית המתמחה, תוך הענקת שרידות וגמישות תפעולית לרשת צבאית, לשירותי הצלה או בטחון פנים (
first respondants). דגש נוסף ינתן על צריכת הספק נמוכה, דבר שיקל, יפשט ויוזיל את אספקות הכח וימנע את הצורך במיזוג אויר.
ולסיכום שלי: המגמה בה אנחנו צופים במספר תחומים - בחוות שרתים, ברשתות תקשורת וכעת גם ברשתות סלולריות מתקדמות, היא של תשתית טכנולוגית, שעיקרה תוכנה, דבר המאפשר שימוש באבני בנין אחידות ובתוכנת בסיס משותפת (ועדיין לא שמענו - אבל מצפים לשמוע - על קוד פתוח) ומעליהן בחבילות תוכנה יעודיות. יהיה מענין.
מאת
: מיקי ברקאי, יועץ מערכות תקשורת, אוגוסט 2014
m@barkaicom.co.il
www.barkaicom.co
