"ועדת שכטר" לטלוויזיה על האינטרנט - ועדה מבולבלת ומסוכנת לציבור

פרסום השימוע  של "ועדת שכטר" בנושא שוק השידורים הוביל לגל פרסומים, שיצאו מלשכת שר התקשורת גלעד ארדן, כאילו איזו רפורמה נפלאה עומדת להתרחש. המציאות: מדובר באוסף של חלומות מבולבלים, שנולדו וימותו בפייסבוק ללא כל בסיס עובדתי, ורצון להטיל מס נוסף על אזרחי ישראל, מס חדש שלישי בקדנציה של גלעד ארדן, מה שיעמיק את הפערים החברתיים וידרדר עוד יותר את מעמד הביניים בישראל.
מאת: אבי וייס, 15.8.14, 10:30

שר התקשורת גלעד ארדן הוציא ב-13.4.14 הודעה לעיתונות (מצויה כאן), שאותה ציטטו כל אמצעי התקשורת (כרגיל, בלי כל בדיקה וביקורת. השר הרי בטוח, שהציבור והעיתונאים לא זוכרים דבר והוא צודק). זו הודעה, שבה השר מבשר על מסקנות הביניים של דו"ח "ועדת שכטר" (על שם העומד בראש הוועדה, פרופ' עמית שכטר).

על פי מה שכתוב בהודעת השר, תהיה בקרוב רפורמה אדירה, שתכלול הקמת "רשות לתקשורת" (במקום משרד התקשורת, הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין), יהיו שידורים מתחרים של טלוויזיה על האינטרנט ובאוויר בלי רישיון (משום מה הוועדה, שמורכבת בחלקה מאנשי אקדמיה, הפכה את המינוח הקליט "שידורי טלוויזיה" ל"שידורים אודיו-ויזואליים") ועוד רפורמות כיד הדמיון, מה שמתאים כמו "כפפה ליד" לשר התקשורת גלעד ארדן.

כבר מזמן כתבתי (כאן), שמאומה לא יצא מ"ועדת שכטר", ואחרי שקראתי בעיון את דו"ח הביניים המלא של הוועדה (מצוי כאן), התחושה הזו, שמדובר ב"טייסי חלל", שאיבדו כל קשר למציאות ולצרכים של תושבי ישראל - התגברה. לא רק שהיא התגברה, אפשר כבר לקבוע, שמדובר בוועדה מסוכנת ביותר לציבור בישראל, שאם המלצותיה תתקבלנה, היא תעמיק את הפערים בחברה הישראלית, תדרדר עוד את מעמד הביניים, בעיקר בגלל התכנית שלה להטלת מיסים עקיפים חדשים על תושבי ישראל.

בנוסף, יהיה צורך לבנות מנגנון חדש של "מדידת נתחי שוק" של כל השחקנים בשוק (הוט, יס, עידן + וכל השחקנים החדשים, שייכנסו לתחום שידורי הטלוויזיה על רשתות האינטרנט הנייחות והניידות). לא די בזה, שמשרד התקשורת לא מצליח למדוד נכון את נתחי השוק של בזק בטלפוניה, חברה אחת בשוק מאוד מוגדר ומצומצם, כעת המשרד הזה (למעשה הגוף החדש, שיקום במקום משרד התקשורת), יצטרך למדוד "נתחי שוק" של עשרות שחקנים, חלקם בכלל יגיע מחו"ל, דוגמת נטפליקס, או קרטינה טיוי, שכבר פועלת ודי בהצלחה בישראל), על פלטפורמות שונות ומגוונות, עם אין ספור של יכולות לבצע "תרגילים" לגבי "נתח השוק", כדי להתחמק מחובות רגולטוריות, חובות במינונים שטרם נקבעו.

ברור, שיש כאן מתכון בטוח ל"כאוס רגולטורי". במקום לתת לכוחות השוק להתפתח, צוות הגאונים על שם שכטר, שהשקיעו לא מעט זמן ב"תשבץ החידות" שבנו והגישו לשר, מציע לבנות מנגנונים חדשים של "מדידת נתחי שוק" בכל צורות השידור של הטלוויזיה, במתכונת החדשה, שהם ייצרו בהבל פיהם. 

יתרה מכך, הניסיון לקרא לדו"ח הביניים של "ועדת שכטר" בשם דו"ח, הוא לא יותר מהפרזה לשונית מוגזמת. למעשה, אין שום דו"ח ביניים. זה אוסף מתמשך על פני 24 עמודים של שאלות ותהיות, תהיות המתאימות לקורס אקדמי של סטודנטים מבולבלים בתחילת דרכהם במכללה העומדת לפשוט את הרגל... כל הדו"ח כביכול הזה, הוא רצף אחד ארוך של שאלות כבדות ובלתי פתירות, עשרות רבות של שאלות בכל התחומים, שהוועדה פונה לציבור כדי שיפתור לה את התשבץ, שהיא בישלה ויצרה בעצמה.

הוועדה המכובדת לא הציגה בעבודתה שום מודל עסקי, איזה בסיס סטטיסטי מינימלי, שום נתון בשום תחום, שום ניתוח שוק, שום ניתוח צרכים, שום מחקר משווה, שום סקר, שום "ניתוח רגישות" ובחינת חלופות לפתרון, פשוט כלום. הכל "שליפה מהמותן" שלא מבוססות על איזה בסיס מוצק, מהדף הראשון עד האחרון. אם זו הייתה עבודת גמר של סטודנט, מזמן היו זורקים אותו מהאוניברסיטה כנכשל. 

אני לא ממליץ, למי שאינו בקי בטרמינולגיית עולם הרגולציה בתקשורת, לקרוא את המסמך המבולבל הזה, שקרוי "דו"ח ביניים" של "ועדת שכטר". אלא אם הוא סובל מנדודי שינה חריפים...

למה הסיכויים שוועדת שכטר תצליח (יחד עם השר גלעד ארדן) ליישם את תכניותיה הם נמוכים?
משום שמדובר בוועדה שלישית בעשור האחרון העוסקת בדיוק באותו נושא. הוועדות הקודמות: ועדת מרדכי, וועדת ברטל-ניצן חן, ועדות שכלל לא מוזכרות בדו"ח הביניים, כאילו "ועדת שכטר" המציאה את הרגולציה לתחום... די אופייני לכמה אנשי אקדמיה, שלעיתים קרובות אוהבים להעתיק מסמכים וחידושים של אחרים ולפרסם זאת תחת שמם, בלי לתת להם את הקרדיט המתאים, ועדות אלו פירסמו המלצות מאוד מפורטות, בדיוק באותם נושאים ש"ועדת שכטר" עוסקת בהם כעת.

אגב, פרופ' עמית שכטר עצמו, בעת שהיה עדיין ד"ר (עדיין ללא מינוי של פרופ'), השתתף בוועדה קודמת נוספת (שהחלה ב-2001 וסיימה עבודתה ב-2002 - כאן) - ועדת סמסונוב, שעסקה ברוב הנושאים, שעוסקים בהם כעת ב-2014. כך, שב-12 השנה האחרונות היו לפחות 3 ועדות ציבוריות, שעסקו בדיוק באותו נושא וזו הוועדה הרביעית לתחום "אסדרת רגולציית שידורי הטלוויזיה המסחריים". 

למה הדוחו"ת של 3 הוועדות הקודמות לא הגיעו לכל מימוש, אפילו לא חלקי? מפני שהן היו מסובכות ורצו לבצע רפורמה בשוק, שהוא מאוד סטטי בכללי הרגולציה שלו עם אוסף אדיר של בעלי אינטרסים נוגדים. "ועדת שכטר" עושה זאת הרבה יותר מסובך מהדוחות הקודמים. ממש בלתי נתפס איזו תסבוכת היא בישלה בדייסה אחת, החל מביטול משרד התקשורת, דרך ביטול רישיונות לשידורים - שצריך להחזיר אותם במועד כלשהו לא ידוע בעתיד, וכלה במיסים עקיפים חדשים לטובת "הפקות מקור".  די ברור, שזה בלתי אפשרי ליישום, בוודאי לא בפרשנות, שניתנה לכך ע"י שר התקשורת בהודעתו לציבור. 

מינוי ועדת שכטר היה יכול להיות הזדמנות יוצאת מן הכלל לחלץ את ענף התקשורת מהרגולציה האנכרוניסטית שהוטלה עליו אי שם בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ולהתקדם לעולם של תקשורת חופשית ובעלת איתנות כספית ותחרות על פי כוחות השוק. ועדת שכטר בחרה להישאר בעולם הישן עם תסבוכות של רגולציה מהמאה ה- 19 לטכנולוגיות של המאה ה- 21. פשוט - פספוס ענק. 

בעשור האחרון, כמה שרים, כולל הנוכחי, ניסו לאחד את מועצת הכבלים והלוויין עם הרשות השניה. מהלך זה מכונה בשם "ברית המועצות". עד היום - זה לא צלח, בגלל מאבקי אינטרסים מורכבים ומפותלים. קשה להאמין שמהלך רחב יותר ועמוק יותר, לפתע יצליח. מהלכים מסובכים רגולטורית, דוגמת "השוק הסיטונאי" (שהוא תנאי מקדים ליישום נכון של דו"ח ועדת שכטר), מתברברים במשרד התקשורת סביבו שנים ולא מגיעים לאיזו מטרה, בדיוק מהסיבה הזו.

הפתגם המתאים כאן הוא: Make it simple. אחרת זה לא יזוז. זה לא קרה בוועדת שכטר.

למה הוועדה הזו מסוכנת לציבור ולכיסו?
מפני שהוועדה הזו מציעה להטיל "מס עקיף" על כל בעלי התשתיות הקוויות בישראל (למה רק הקווית? על בסיס איזה נתונים ההחלטה הזו מסתמכת? כבר ציינתי, אין בסיס נתונים וניתוח, בשום נושא...), מס ששמו "מימון ליצירה הישראלית המקורית". כך, כל תושבי ישראל, שיש להם תשתית קווית, ישלמו יותר על התשתית הזו, גם אם הם לא צורכים בכלל טלוויזיה מסחרית, כדי לממן את המס החדש הזה. 

מה התוצאות האפשרויות של המס החדש, המוצע ע"י גאוני "ועדת שכטר"?
א. האינטרנט הקווי יתייקר. מה שידחוף אנשים לוותר על האינטרנט הקווי ולצרוך תכנים באינטרנט הסלולרי (כבר כיום, כפי שחשפתי כאן, כמחצית מצריכת התכנים בישראל ע"י הגולשים היא באמצעות מכשירים ניידים). ירידת כמות המחוברים בתשתית אינטרנו קווית תדרוש להעלות את המס הזה שוב, כדי להשג את הסכומים הנדרשים למימון "קרן הפקות מקור". כך, השוק הקווי ייכנס למעגל מסחרר של העלאות מחירים בלתי נגמרות ובריחת הלקוחות ממנו. 

ב. חברת התשתית הקווית החדשה Unlimited תאבד סופית את התכנית העסקית שלה, שכן היא תיאלץ לייקר את שירותיה כדי לממן את המס החדש, שלא תוכנן אצלה בשום תכנית עסקית. סביר להניח, שתפשוט את הרגל כי זה יהיה "הקש שישבור את גב הגמל" (בניגוד לקבוצת בזק, שתעמוד במס החדש. כך גם לגבי קבוצת הוט. שתיהן כמובן תעלינה מחירים של התשתיות כדי לכסות את עלויות המס החדש). 

ג. כלל אזרחי ישראל יקבלו בקדנציה אחת של השר גלעד ארדן לפחות 3 מיסים עקיפים חדשים, שאין להם כמעט דרך להתחמק מהם:
1. מס על המכוניות, כדי לממן את הטלוויזיה הציבורית החדשה. מפורט כאן.
2. מס על התדרים, כדי לממן רכישת תדרי דור 4 -LTE. מפורט כאן וכאן. 
3. וכעת מס "הפקות מקור" על תשתיות הקוויות בישראל, פרי המלצת "ועדת שכטר". 

אין ספק, שאם כל התכניות הללו תמומשנה, ובישראל - הכל יכול להתרחש, גלעד ארדן יירשם ב"ספר הזהב", כמי שהצליח להרוס את כל התכניות של קודמו בתפקיד (משה כחלון), שרצה להוזיל את עלויות התקשורת לתושבי ישראל. השר גלעד ארדן, לעומתו, מתמחה בייקור תעריפי התקשורת לתושבי ישראל, מה שיעמיק את הפערים החברתיים וידרדר עוד את מעמד הביניים, שמשלם מיסים בישראל.