נופל וקם: על תרבות הכישלון בסצינת היזמות והסטארטאפים בישראל

פורום יוצאי 8200 (8200-EISP) פתח את ההרשמה למחזור הבא באקסלרטור עם השם היוקרתי, ומעודד את היזמים להתנסות, להיכשל ולקום מחדש ולפתוח את הסטארטאפ המצליח הבא. כך לדברי ענבל אריאלי, יזמית האקסלרטור 8200-EISP מת"א. 
מאת: אבי וייס, 11.10.14, 19:00

במפגש של פורום EISP 8200, שהתקיים ב-Beer Garden בת"א, בהשתתפות עשרות יזמים, משקיעים ומנטורים, נחשף, ש-85% מהסטארטאפיסטים המתקבלים לתכנית באקסלרטור 8200-EISP, אינם יוצאי 8200... 

גיא קצוביץ, מארגן משותף, פורום 8200 EISP (בתמונה): "הפורום גדל ומונה כעת מעל ל-1,000 חברים. אנו מכריזים על פתיחת ההרשמה לאקסלרטור למחזור 2015, בתכנית שנמשכת כ-5 חודשים. ההרשמה נסגרת ב-25.11.14.

היום נתרכז ונעסוק בתרבות הכישלון בסצנת היזמות הישראלית, תחום המלווה את כל היזמים בישראל ומעסיק אותם רבות". 

עו"ד ענבל אריאלי, יזמית ומייסדת האקסלרטור 8200 EISP והעומדת בראשו (בתמונה): "תרבות הכישלון בארץ היא מאוד מיוחדת, במיוחד בעולם היזמות אותו אני מכירה היטב. לאחרונה ביקרתי בדרום קוריאה וראיתי, שתרבות הסטארטאפים וכל האקוסיסטם של הסטארטאפים שם מאוד דומה למה שיש בישראל, למעט תחום אחד: ההתייחסות לכישלון. שם, יש הזדמנות להיכשל רק פעם אחת.

מ-2010, עת יזמתי והקמתי את האקסלרטור 8200-EISP, כבר הייתי בוגרת של כמה כשלונות. הבולט ביותר הייתה חברת Modu, שהייתה שאיפה ענקית של דב מורן, שעשתה הרבה רעש בשוק. חשבנו שנהייה נוקיה הישראלית. אגב, גם נוקיה נפלה... 3 שנים אחרי שהחברה קמה, היא נסגרה. זה היה כישלון טוטאלי. אולם, העובדה היא, שמהאנשים, שעבדו ב-Modu, צמחו לפחות 30 סטארטאפים חדשים. דהיינו: כישלון גדול לא מביא כאן את האנשים לייאוש. להיפך, הם ממשיכים הלאה במלא המרץ. 

הסטטיסטיקה האופטימית ידועה לכל והיא מדברת על 90% כשלון ורק 10% הצלחה. גם מבין ה-10% הללו, רבים כמעט יתפרקו בהמשך הדרך, לעיתים יותר מפעם אחת. 

מכאן, שהתרבות הישראלית מגדלת את הצעירים על המסר של 'נופל וקם'. הגיל הממוצע של יזמים בישראל עומד על 34, בעוד שבארה"ב הגיל הממוצע הוא 26. זה יותר מהפער של השירות הצבאי והטיול לחו"ל אחרי הצבא. דהיינו: היזמים הישראלים הם יותר בוגרים ובשלים ליזמות ולא מפחדים מכשלון. 

הכשלון יכול להיות בכמה רבדים:
א. כשלון בבחירת הצוות. זה לא כמו בנישואים, שיש בהם פרוצדורות ידועות של גט. ביזמות יש שותפות בנכס, במניות, ב-IP, בקשר עם שותפים. כל אלו שותפויות, שקשה לפרק אותן. 

ב. כשלון בבחירת משקיעים. גם כאן זה סוג של קשר, שקשה לפרק אותו. זו שותפות מאוד הדוקה, שיכולה להעיק על היזמים.

ג.כשלון ביצירת תרבות ארגונית. המייסדים נדרשים לתכונות של מנהיגות ויכולת מכירת החלום, שהם יזמו. יצירת DNA ארגוני - תרבותי הוא דבר, שקשה לשנות אותו אחרי שהוא נוצר, התקבע והתמסד. 

ד. קשה ללמוד מכשלונות של אחרים. בד"כ בישראל, אנשים לומדים מהטעויות של עצמם ולא מהטעויות של אחרים.

עפ"י המחקרים, כל אדם, גם לא יזם, נכשל לפחות פעם ביום בדבר שלא מצליח לו, כפי שהוא היה רוצה אותו. החוכמה היא איך ללמוד מהכשלונות ולהמשיך קדימה עד להצלחה.

בינואר 2015 ייערך בישראל כנס FailCon, שעוסק בתרבות הכישלון בעולם היזמות. מומלץ ליזמים להגיע וללמוד מהכשלונות של אחרים, לקראת ההצלחה, שכן תגיע בפעם הבאה".