לא רק אובמה לא סובל אותנו, גם היזמים הישראליים לא רצויים כיום בארה"ב

בלעדי: חשיפת הצרות, שמערכת האישורים לוויזות ולהגירה של ממשלת ארה"ב עושה למבקשי ויזות עבודה ועסקים בארה"ב. האמריקאים רואם כיום את כל הצעירים בישראל כמי שרוצים לעבוד בארה"ב ב"עגלות" או לגנוב מידע מהממשלה שם. 
מאת: אבי וייס, 31.10.14, 00:30

ביום עיון, שנערך ב-29.10.14 במשרדי עורכי הדין "הרצוג פוקס נאמן" בבית אסיה בת"א בהנחיית יעל בירן, מנכ"לית Mintz Levin - Israel Business, נחשפה המציאות העגומה ביותר כיום של השגת ויזות לארה"ב והטיפול בסטארטאפים, שרוצים לפתוח שלוחות, לקיים עסקים, שותפויות, לפתח או לעבוד בארה"ב.

מתברר, שגם אחרי שמשיגים ויזה, השלטונות בארה"ב החלו לרדוף ולסלק ישראלים אחרי שנה שהם בארה"ב בתרגילים שונים ומשונים.

למעשה, מה שאנו קוראים מזה כמה שבועות באמצעי התקשורת, על העוינות של ראשי הממשל בארה"ב כלפי ראשי הממשל בישראל, העוינות הזו חלחלה למטה, עד אחרון הפקידים, שמטפל בבקשות של אנשי עולם ההייטק הישראלי. 

יזמים רבים בעולם ההייטק הישראלי מעבירים את העסק שלהם לארה"ב או פותחים שלוחה, בעיקר למטרות שיווק ולמכירות בארה"ב. אולם, כיום זה לא דבר פשוט. חוקי ההגירה הקיימים כיום בארה"ב, והפירוש שלהם ע"י הפקידים בקונסוליות, יכולים להרוס משפחות ויכולים להרוס עסקים במחי קולמוס של כל פקיד.

כל ההצהרות על כך, שארה"ב מעודדת את ההייטק הישראלי ופותחת שעריה בפני היזמים הישראליים, אלו רק סיסמאות חסרות כל כיסוי. המציאות פשוט הפכה להיות בלתי נסבלת. שלא לדבר על ההשלכות של תחום המיסוי, נושא מסובך, שהוביל לתהליך של ויתור מרצון על האזרחות האמריקאית ע"י ישראלים, במספרים הולכים וגדלים, במיוחד בתקופה האחרונה. 

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי (בתמונה למעלה), יועץ בכיר ב"הרצוג פוקס נאמן" ושותף ב-JVP Cyber Labs: "רוב המפתחים בשוק הישראלי פונים לשוק האמריקאי. הם עומדים בפני ההחלטה האם לעבור לארה"ב, או לפתוח שם סניף. זו בעיה שכל יזם עומד בפניה, במיוחד בסבב השקעות B, אם הוא לא חברה אמריקאית הרשומה כבר בארה"ב.

לכן, חשוב לקבל החלטות בתחום הזה עוד לפני שמפתחים מוצר או שירות בחברת ההזנק. העברת חברה לארה"ב או פתיחת שלוחה כבר אינה דבר פשוט ומהיר, במיוחד בהיבט האישי של האנשים המעורבים בתהליך הזה. בעיות ההגירה יכולות להרוג כיום כל מיזם וכל יזם.

המציאות של היזמים בישראל היא, ש-POC (הוכחת היתכנות) עושים בישראל, אבל מכירות ושיווק רוצים לבצע בארה"ב. לכן, המעבר לשם חייב להיות חלק מהתהליך, אך חייבים להתכונן אליו כראוי". 

אורי שהרבני, מנכ"ל Skycure: "מהניסיון הטרי שלי, נתקלתי בבעיות בכל תחום, גם אצלי, גם אצל אשתי וגם אצל כל העובדים שלי. זה כלל תחקיר על אשתי, שעבדה עד השנה שעברה בצ'קפוינט, שזה תחום הנבדק ביסודיות ע"י האמריקאים, בגלל שצ'קפוינט זו חברת אבטחה וסייבר. לי ולשאר העובדים אצלי היו בעיות חמורות בהשגת ויזות לארה"ב, בגלל תחום הפיתוח שלנו (סייבר). בודקים היום בקפדנות איזו טכנולוגיות אנחנו מפתחים. ארה"ב רואה בנו כמתחרה, מתחרה מסוכן, בדיוק כמו שהם מסתכלים על סין, רוסיה והודו.

הפתיחה של סניף בארה"ב הייתה קריטית עבורנו, כי הלקוחות הפוטנציאליים, השותפים, המשקיעים, כולם היו שם. אולם, כאן, בשגרירות, בדקו את הניירת שלנו, דרשו מאתנו ניירת בהיקפים עצומים. התהליך כלל ירידה לפרטים, על כל המומחיות של כל אחד כולל בני ובנות הזוג, קורות חיים מפורטים, כל הפרסומים, כל הפטנטים, כל המקומות, שביקרנו בהם בימי חיינו בעולם ועוד ועוד. שאלות ותחקירים בלי סוף.

במקרה של אשתי, הבדיקות לקחו מעל ל-3 חודשים. כך, שנתקעתי ביציאה מהארץ לארה"ב בגלל אשתי ונתקענו עם שכירת בית ושנת הלימודים לילדים. הצרות עדיין לא הסתיימו. כעת אנו מטפלים בעיכובי אישורים של עובדים ובני המשפחה שלהם. גם יש לנו צרות שם, בארה"ב עצמה, בלי סוף". 

עו"ד ג'ניפר שיר, HFN (הרצוג, פוקס נאמן) (בתמונה): "הטיפול בוויזות בשגרירות ארה"ב כאן, במיוחד בתחום העסקי, זה לא עניין מהיר. זה גם נתון להשפעות של המצב הביטחוני והמצב הכללי. בדיקות הביטחון והבדיקות האחרות, לרבות בדיקות הרקע, יכולות לקחת זמן. מינימום זה שבועיים.

הבעיה העיקרית: רבים ממתינים לבדיקה הנקראת TAL (ר"ת: Technology Alert List). זו בדיקה הנוגעת רק לעולם ההייטק. זה נוגע לכל מי שעוסק בטכנולוגיות רגישות (בעיניים האמריקאיות), טכנולוגיות רגישות, שהוגדרו כך ע"י הממשל. ברור, שכל תחום הסייבר נכלל בתחום בדיקות ה-TAL. הם רואים במי שעוסק בנושא הסייבר כאדם שיש בו סיכון ביטחוני ושהוא יכול לגנוב מידע מארה"ב. יש להם פרנויה של מניעת דליפת מידע. 

בעיני האמריקאים, כל צעיר ישראלי ובמיוחד מתחת לגיל 30, רוצה לצאת לארה"ב כדי למכור בעגלות בקניונים. ככה הם חושבים וזה דבר שלא ניתן לתיקון בלי שינוי דרסטי בממשל האמריקאי, מה שלא צפוי להתרחש בשנתיים הקרובות.

סטארטאפ, שרוצה לצאת לאקסלרטור או ל-HUB בארה"ב, חייב לתכנן בזהירות את הצעד הזה. אם עובדים שם, צריך ויזת עבודה, שקשה יותר להשגה, ולא ויזה של עסקים. אסור לרמות בדברים הללו. אם נמצאים באקסלרטור רק כדי לחפש משקיעים או לחפש שותפים, זה יותר קל. כ"כ, יותר קל אם האקסלרטור קשור לאוניברסיטה בארה"ב. זה הרבה יותר קל. כ"כ יש סוג מיוחד של ויזה - J1, שיכול להתאים במקרים מסוימים לסטארטאפיסטים היוצאים לאקסלרטור.

אם יש לסטארטאפ כבר לקוחות ראשונים בארה"ב, זה יכול לעזור בתהליך האישור. זאת, כי האמריקאים רוצים לראות, שיש כסף בתהליך העסקי. הם רוצים לראות שזה עסק רציני".

עו"ד דאג (דוגלס) הואר, מומחה הגירה, Mintz Levin, בוסטון (בתמונה): "ויזה מסוג B1, שהיא ויזה עסקית, לא מאפשרת עבודה בארה"ב. היא רק מאפשרת לנהל מו"מ מול לקוחות, מול שותפים, לבצע פעולות של חיפוש משקיעים ולקוחות אפשריים. זה הכל.

יש רבים שמקבלים סרוב ל-B1. מנהלים ישראליים רבים נתקלים בסרוב. זה בעיקר בא מפרטים בעברם. קשה לתקן סרוב. לרוב זה בלתי אפשרי. האמריקאים גם לא מוכנים לסבול ערעור של הישראלים. אין אצלם "קומבינות". זה פשוט לא עובד. 

לכן, מומלץ ללמוד היטב את המידע הקיים באתר של השגרירות, במיוחד חברות העוסקות בפיתוחים בעולם ההייטק. מאוד חשוב לחברות, שמפתחות טכנולוגיות עילית, שנמצאות ברשימת הנושאים המעניינים את ממשלת ארה"ב, להיות מוכנים היטב לבדיקה. חשוב לדייק ב-CV (קורות חיים) ולהיות מוכנים לגבי 'מוקשים' בעיניים של האמריקאים. אי אפשר להסתיר עיסוק מסוים בעבר, אי אפשר להסתיר פטנטים, בקשות לפטנטים, פרסומים מדעיים וכל פרסום אחר. הם יודעים הכל וכל ניסיון העלמה של מידע יפסול את הבקשה מיידית.

פרשת סנודן יצרה חשדנות רבה בארה"ב. יש להם חשש חמור מדליפת מידע רגיש מארה"ב החוצה. גם הישראלים נראים להם היום כמסוכנים, כולם, בנושא של גניבת והדלפת מידע. במיוחד חשודים כל העוסקים או שעסקו בעבר בסייבר. 

הממשל האמריקאי אינו ידידותי לחברות קטנות ולחברות הזנק. במיוחד הם לא מוכנים להאמין למי שבא לבצע סיבוב של גיוס C בארה"ב. הם יודעים, שמשקיעים בארה"ב לא מוכנים להשקיע בישראלים בלי נוכחות פיזית בארה"ב. הם סוגרים את הדלת בקלות ליזמים, שבאים לגייס בארה"ב ולמצוא לקוחות ושותפים שם. אין דרך להימנע או לעקוף את הגישה הזו. המציאות היא, שכל הסיסמאות על עידוד היזמות - אין להן כל כיסוי.

מהניסיון שלי, רצוי שסטארטאפים יחפשו שותפים דווקא באוניברסיטאות בארה"ב. יש ויזת H1B שמאוד טובה לעניין הזה. יש בה פחות מגבלות וקל יותר לקבל אותה. חשוב לקחת בחשבון, שמעבר לארה"ב במצב של היום הוא עניין של טרטורים, שיימשכו חצי שנה לפחות. 

בנוסף, עסקים קטנים ובמיוחד חברות הזנק עם פחות מ-20 עובדים, בארה"ב חושבים, שהם רמאים ונוכלים. ככה זו התפיסה שלהם כלפינו. לכן, הם יבדקו היטב לפני שיתנו לחברה קטנה לעבוד בארה"ב. 

גם אחרי שמקבלים ויזה, הצרות לא נגמרו. בארה"ב עצמה החל תהליך של בדיקת הסניפים הישראליים, שנפתחו שם. כל מי שפותח סניף בארה"ב צפוי כיום לקבל ביקור מפתיע של שלטונות ההגירה שם. הם מחפשים הפרות, הפרות הקלות ביותר של התנאים, כדי לגרש את העובדים הישראליים מארה"ב. זה קורה כל יום וקשה לי להציל את המגורשים. 

הבעיה מתעצמת כשעוברת שנה בארה"ב ומבקשים להאריך את האישורים לעבודה ליותר משנה. זה הליך שבו צריכים להוכיח לשלטונות ההגירה בארה"ב, שיש לסטארטאפ תוכניות מסודרות לגדול, להצליח, להרוויח ולהעסיק עובדים בארה"ב. זה לא מספיק להכין מצגת. זה כבר לא עובד. צריך להראות שיש לך שטח של משרדים, ומשרדים מסודרים,שבהם ניתן לקלוט עובדים חדשים. הם יבדקו פיזית, שיש משרדים מוכנים כאלה. בנוסף, הם רוצים לראות מבנה היררכי מסודר, עם נהלי עבודה, עם משרדים המסודרים לפי ההיררכיה ונהלי העבודה.

זה אנטי-תזה לכל שיטת העבודה של הסטארטאפיסטים הישראליים. הם מתעקשים על זה בכוונה. הם גם דורשים הוכחות לכל הדברים שהם דורשים. הם לא מוכנים לקבל שיטות של 'עבודה מרחוק'. הם רוצים לראות בעיניים עובדים במשרדים מסודרים ולפי היררכיה מסודרת. הם מצפים לראות חלוקת אחריות בין כל העובדים. ככה הם תופסים, שצריכה להיראות חברה שנמצאת מעל לשנה בארה"ב. אלה נושאים, שאין לרוב הסטארטאפים שעברו לארה"ב, אחרי שנה שם. זה פשוט הזוי, איזה קשיים עומדים בפני הסטארטאפיסט, שרוצה להשאר יותר משנה בארה"ב. הם יעשו הכל כדי לגרש אותו. 

בנוסף, לאחרונה נוצרה ויזה חדשה מסוג E2 עבור משקיעים בארה"ב. הסוג הזה עדייין 'בבישול'. מדברים עליו הרבה אבל ויזות אין. נראה איך התחום הזה מתפתח כי יש סביבו הרבה הבטחות.

צריך להיות מציאותי ולהיעזר במומחים לפני שנופלים בפח. המצב היום מציב אתגרים גדולים שלא קל לפתור אותם, במיוחד אם נעשתה הטעות הקטנה ביותר ע"י הסטארטאפ". 

שורה תחתונה והמלצות המערכת: 
למי שלא הבין, לאמריקאים (ברמת הממשל) נמאס מאתנו. פשוט נמאס. בנוסף, חשוב לדעת, שכלכלת ארה"ב די רעועה ויכולה להיקלע למשבר חמור, די בקרוב. בעשור שעבר היו 2 משברים כלכליים גדולים בארה"ב: בין 2001 ל-2003 ובין 2007 ל-2008. לכן, רצוי "לא להניח את כל הביצים בסל אחד" ורצוי לבחון שווקים, שכן מקבלים יזמים ישראליים בזרועות פתוחות בלי הקשיים הקיימים בכניסה לעבודה בארה"ב, דוגמת: דרום ומרכז אמריקה (בדגש על ברזיל ומקסיקו), קנדה, אסיה (בדגש על יפן, דרום קוריאה, הונג קונג, סין, סינגפור, אוסטרליה והודו), אירופה (בדגש על גרמניה, בריטניה, צ'כיה, הונגריה, בולגריה, ורוסיה) ועוד. המעבר של סטארטאפים לארה"ב, בין להשגת לקוחות ובין להשגת משקיעים, הופך למשימה קשה יותר בחודשים האחרונים, והמצב הזה, ככל הנראה, ילך ויחריף, תחת הממשל הנוכחי של הנשיא אובמה ושר החוץ ג'ון קרי.