איש מזיק אחד הולך הביתה, השני מגיע. עוד חשיפות מתעלולי המאגר הביומטרי

ניתוח: כששר הפנים גדעון סער (בתמונה משמאל - צילום מסך) הודיע על כוונתו להתפטר וללכת הביתה, כתבתי מאמר נוקב המסכם את עשייתו של השר, תחת הכותרת: "איש מזיק אחד פחות לעולם ההייטק, תקווה לאנשים הישרים בישראל".

ממש רגע לפני לכתו הביתה, ניסה גדעון סער להעביר בכנסת תקנות, שתנצחנה את העיוותים של הביזיון, ששמו "מאגר ביומטרי", שעלה ועולה למשלמי המיסים כבר מאות מיליוני ש"ח, החשיפה שלנו (כאן) בתוספת הפעילות הנמרצת של עו"ד יהונתן קלינגר והתנועה לזכויות דיגיטליות (כאן), הביאה להקפאת החקיקה הזו בסוף השבוע החולף. ניצחון קטן ושולי במאבק גדול וארוך. 

לפני שנתייחס למינוי של גלעד ארדן לשר הפנים, שנוטש את הספינה הטובעת, ששמה "משרד התקשורת", ומשאיר הכל למנכ"ל (אבי ברגר), שנמצא כרגע בטיסת חלל (דוגמת החללית של חברת "וירג'ין גלקטיק", שהתרסקה לפני יומיים...), נחשוף כאן עוד 2 סיפורים ממש טריים, משולחנו של השר הפורש גדעון סער ושקשורים (איך לא) למאגר הביומטרי.

1. עושים צחוק מחוק חופש המידע.
אנו מביאים כאן כלשונה את תלונתו של אזרח, שמעדיף להישאר אנונימי (די ברור למה), תלונה שלא הצלחתי לקבל עליה תגובה מהשר גדעון סער, או מי מפקידיו הרבים, לא שלא ניסיתי: המתלונן בסה"כ ביקש לקבל העתקי נהלים, שהיו אמורים להיות באתר משרד הפנים, ולא הצליח לקבל אותם, עד היום.

הסיפור עצמו:

"בתאריך ה-17.9.2014 הומצאה לידי הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין וההגירה בקשה לקבלת "כל הנהלים העוסקים במאגר הביומטרי הנמצא כיום בפיילוט". בתאריך ה-18.9.2014 הומצא לידי הפונה מענה מהממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין וההגירה כי עליו לפנות במישרין למר גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי.
 
במענה לדרישה הבלתי שגרתית של הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין וההגירה, ציין הפונה כי בהתאם לחוק חופש המידע, האחריות על יישום חופש המידע ברשות האוכלוסין וההגירה היא עליו. נאמר בחוק, שהיחידה הזו (יחידת חופש המידע) חייבת להמציא את הנהלים במישרין, ואין זה מן תפקידו של "האזרח הקטן" לכתת את רגליו אחרי כל פקיד. כמו כן, ציין הפונה בפני הממונה, כי אין לו את פרטי הקשר של מר גון קמני.
 
בתגובה לכך, בתאריך ה-18.9.2014 הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין וההגירה, העביר את הבקשה לראש ענף חוק חופש המידע במשרד בפנים. לאחר חלוף 30 ימים המנויים בחוק, וזאת ללא קבלת כל מענה לבקשת חופש המידע, הוגשה ע"י הפונה ב-22.10.2014 קובלנה ליחידה הממשלתית לחופש מידע במשרד הפנים, בגין אי עמידה בדרישות חוק חופש המידע, ע"י משרד הפנים.
 
ב-23.10.2014 התקבל לידי הפונה מכתב מראש ענף חוק חופש המידע במשרד בפנים, כי עליו להמתין בסבלנות לשם קבלת מענה, ובנוסף התבקש הפונה שלא לכתב גורמים נוספים לתכתובות בין הצדדים (וזאת למרות שהגורם המכותב, הוא הגורם האמון על יישום חוק חופש המידע בגופי הממשלה).
 
לפיכך ישנן לא מעט שאלות פתוחות, כדוגמת מהי הסיבה שבגינה משרד הפנים אינו מציית לחוק חופש המידע? מדוע ראש ענף חוק חופש המידע במשרד בפנים מבקש (ללא סמכות לעילה) מהפונה להסיר תכתובות מגורמים האחראים לבקרת עבודתו? וכן, מדוע ישנו צורך בכפילות גופים ותפקידים, כדוגמת ממונה חופש מידע ייעודי לרשות האוכלוסין וההגירה, וממונה חופש מידע ייעודי למשרד הפנים, כאשר כל הגופים הנ"ל מהווים חלק ממשרד הפנים?".

שאלות יש, תשובות - אין. 

2. מי האיש המתחזה ליועץ המשפטי של המאגר הביומטרי?
עו"ד יהונתן קלינגר, שהשתתף בדיון בכנסת בשבוע שעבר (בדיון בו הוחלט לדחות את התקנות החפוזות של גדעון סער, כמצוין בתחילת הכתבה), הביא לתשומת ליבי, שהיה בדיון אדם, שלא הזדהה בשמו אבל הזדהה בתואר תפקידו: "היועץ המשפטי של המאגר הביומטרי".

הבעיה: אין אדם בתפקיד הזה, כי עדיין מתקיים מכרז לתפקיד הזה (כאן). אגב, אפשר להגיש מועמדות לתפקיד הזה עד 9.11.14. אין זו פעם ראשונה, שאנו נתקלים במתחזים סביב המאגר הביומטרי. הפעם הקודמת, שחשפנו מתחזים הייתה כאן, ולא הצלחנו לקבל הסבר כלשהו מיהם, איך הם הגיעו לתפקידים, שהם טוענים שהם ממלאים, ומי אישר להם את ההעסקה שלהם במשרד הפנים, בעלויות שערורייתיות.  

לכן ,פניתי לשר הפנים גדעון סער בשבוע שעבר ושאלתי:
"ב-28.10.14 בדיון מקדים בכנסת בעניין התקנות החדשות בתחום המאגר הביומטרי הופיע אדם, שטען שהוא "היועץ המשפטי של הרשות הביומטרית"
מצד שני, מצ"ב כאן מכרז, שפורסם על ידכם לתפקיד הזה.
מי האיש, שהופיע בוועדת הכנסת (ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים)?
האם יש כבר יועץ משפטי לרשות ומי הוא?"

תגובה לא קיבלתי. ברור שלא אקבל כעת מהשר שהלך הביתה... כמו שנאמר: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה"...

וכעת לגבי השר הנכנס, גלעד ארדן:
בכל הקדנציה (הקצרה) של גלעד ארדן, כשר התקשורת, הייתה לו רק החלטה אחת חיובית (כאן), אם בכלל תתממש, בעניין העברת "עידן +" לאינטרנט. כל שאר ההחלטות, היו "מסע הרס" אחד ארוך על חשבון הציבור, מסע מלא תחמונים והתעלמות בלתי פוסקת מכל נוהל, תקנה או חוק, שאפשר לרמוס בתחמונים. אני מאמין, שהצדק מגיע, גם אם באיחור.

אם נסתכל על רשימת שרי התקשורת ב-2 העשורים האחרונים, נמצא שם את השמות הבאים: רפאל פנחסי, בנימין (פואד) בן אליעזר, אהוד אולמרט, אברהם הירשזון. מה המכנה המשותף לשמות הללו? זה ברור למי שקורא עיתונים יומיים...

כמות התחמונים, הפטורים ממכרזים, מינוי מקורבים וכיו"ב, גדול במשרד הפנים עשרת מונים ממה שיש במשרד התקשורת. זה ברור. לכן, לא נותר לנו אלא לאחל "בהצלחה" לשר החדש במשרד הפנים, הצלחה בכל מעשי ידיו. אם יבטל את המאגר הביומטרי, דיינו וכל הנזק שנעשה במשרד התקשורת - לפחות מבחינתי - יימחל לו. 

שר הפנים הנכנס, גלעד ארדן