חוכמת המונים ומיקור המונים - שתי תופעות מקבילות הצומחות במהירות

שתי תופעות המנצלות את ההמון (Crowd) החלו להתפצל לכיוונים חדשים וליצירת שווקים עם מודלים חדשים: Crowd Sourcing ו-Crowd Funding. כל אחת מתופעות אלו החלה להתפצל לתת תחומים עם צמיחה מדהימה וחברות הזנק מצליחות. סיכום יום עיון תחת הכותרת: "הרוב קובע - חוכמת ההמונים בעולם הטכנולוגיה".
מאת: אבי וייס, 26.11.14, 20:00

בבית הספר לניהול ולכלכלה, התכנית לניהול מערכות מידע, האקדמית תל-אביב-יפו, התקיים ביום 24.11.14 יום עיון מקצועי בהנחיית עדי זמיר (בתמונה), מומחית ל"חכמת ההמונים" ומרצה בתכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. 

עדי זמיר: "אנו מטפלים היום בעולם 'חכמת ההמונים'. נושא ה-Crowd הוא נושא התופס תאוצה משום שהוא מאפשר קשר ישיר עם ההמון בכל מקום. בעבר, חכמת ההמון הייתה חכמת הסבתא, חכמה, שהיא חלקה עם בני השבט שלה, שגרו סביבה. כיום, האינטרנט מנגיש את הידע לכל אחד בכל מקום. החכמה הזו היא תבונה קולקטיבית. זה יותר מאוסף של ידע של בודדים והגישה החדשה מאפשרת להוליך את התחום הזה מאוד רחוק.

יש היום יישומים רבים בתחום ה-Crowd, חלקם בתחום המידע וחלקם בתחום גיוס ההמון לטובת משימות. יש מודלים בתשלום ויש מודלים הנעשים כתרומה לקהילה. נבחן כאן את המודלים השונים ולאן הם מתפתחים".

ד"ר רותי גפני (בתמונה משמאל), ראש התכנית לניהול מערכות מידע באקדמית תל-אביב-יפו: "בתכנית למערכות מידע יש לנו תואר ראשון למערכות מידע בו אנו מלמדים טכנולוגיות ועסקים, 2 תחומים המשולבים יחדיו. הלימודים משלבים לימודי מחשב עם לימודי כלכלה ועסקים וזה משתלב לתוך מערכות המידע. אנו מבצעים פעילות רבה ביחד עם השוק, עם החברות, כדי להוציא לשוק סטודנטים עם ניסיון מעשי בתחומים, שבהם הם עתידים להתמודד בעבודתם.

אחד מתחומי העשייה שלנו מתמקד בעולם 'מיקור ההמונים' וניהול הידע של 'חכמת ההמונים'. לכן, אנו משתפים את הקהילה בתחומים הללו ומביאים מרצים לצורך הרחבת הידע ושיתוף הקהילה והסטודנטים בתחומים החדשים הללו". 

רן חקלאי, מנכ"ל Applause ישראל: "אנו משתמשים בחכמת ההמון כדי לנצל זאת לעולם ה-Testing. אנו עובדים עם מאות סטארטאפים בישראל וחברות רבות בכל רחבי העולם. בעבר נקראנו U-Test, ושינינו את השם עם שינוי שיטת הפעולה שלנו.

עברנו 5 סיבובי גיוס עם סך מצטבר של כ-80 מיליון דולרים ויש לנו משרדים בכל רחבי העולם. ברשת שלנו יש כ-200 אלף בוחנים עם כ-2,000 לקוחות משלמים ובדקנו עד כה מעל ל-100 מיליון אפליקציות ויישומים.

יש 2 מושגים שונים, שהחלו יחדיו, ועדיין נמצאים יחד בכמה חברות. אולם, כיום הם מושגים שונים: מיקור המונים (Crowd Sourcing) וחכמת ההמונים (Crowd Wisdom). למעשה, אלה מושגים שונים ויש חברות שונות בכל תחום וכל תחום התפצל לכמה תת תחומים. 

חכמת ההמון מכוונת לתת פתרון לבעיה המוצגת בפני ההמון. מיקור המונים זה תחום אחר לגמרי, שמיועד לתת פתרון תעסוקתי חדשני, פתרון המהווה חלופה לשיטות העבודה המסורתיות הקיימות בעולם. 

אלה העובדים בשיטה של מיקור המונים עובדים כמעט כולם מהבית. יש להם ערך מהזהות שלהם, מהכשרון שלהם ומהעיסוק, שבו הם עוסקים מהבית. זה נותן ערך לעובד, מה שאין לו במקום עבודה מסורתי. Crowd Sourcing זו התשובה הנכונה לשונות האדירה בין הביקוש להיצע, במיוחד בעולם ההייטק. לכן, חברות כמונו נמצאות בצמיחה אדירה". 

עידו עברי, הסדנה לידע ציבורי, מוביל פרויקט תקציב מקומי פתוח: "אנו מובילים פרויקט לפתיחת תקציבי הרשויות המקומיות לציבור, מה שלא קיים היום. קליי שירקי (Clay Shirky) טוען, שיש לאוכלוסייה בעולם המערבי כל יום כטריליון שעות מיותרות, שניתן לרתום, לפחות את חלקן, להשגת מטרות חברתיות.

זה 'העודף הקוגניטיבי' של ההמון, שניתן לרתום אותו להשגת מטרות החוזרות אל החברה. האינטרנט מאפשר את היכולות הללו של שיתוף ויצירה. זו 'כלכלת נדיבות'. ויקיפדיה היא דוגמה נהדרת ליישום מהסוג הזה.

השאלה הנשאלת תמיד: איך מניעים אנשים לפעולה? הרוב המכריע של אנשים המשתפים מידע, וזה לכל היותר רק 1% מהאוכלוסייה, תורמים לציבור לכל היותר בדיחות וצילומי חתולים. בכל מקרה, רק 1% מהאוכלוסיה יתרמו דבר ממשי, אקטיבי. זה לא הרבה במונחי אחוזים, אבל די הרבה במספרים אבסולוטיים. כיום, ניתן לארגן באופן ספונטני קהל, אם יש מטרה חשובה בעיני ההמון. זה גם יכול להוביל למהפכות ומחאות חברתיות. 

בישראל, יש עדיין קושי לבנות מידע פתוח מהמידע, שהיה אמור להיות נגיש לציבור. אנו במקום 34 בעולם מבחינת שקיפות המידע של הממשל לציבור, משהו מתחת לפקיסטן. יש עוד דרך ארוכה בפנינו כדי לקדם את השקיפות הציבורית ולכן חשובה כאן התגייסות של כל מי שיכול לתרום בנושא הזה". 

אריק מרמושטיין, (בתמונה משמאל), מומחה מיקור המונים, מייסד משותף אתר מימונה: בעידן הישן לא מומשו חלומות של אנשים כי הם לא הצליחו לגייס כסף לרעיון שלהם. מעטים מימשו את החלום שלהם. בעידן החדש מצליחים רבים להגשים את החלום שלהם כי הם יכולים להצליח לגייס כסף, כי גיוס הכסף עבר לתחום מימון ההמונים.

קיקסטארטר בארה"ב הייתה החלוצה אבל כיום יש התפצלות בתחום הזה עם מתחרים רבים.

התפתחות גיוס הכסף במימון המונים (Crowd Funding) בעולם גדל בקצב מטורף:

ב- 2011 גוייסו 1.5 מיליארד דולרים,
ב- 2012 גוייסו 2.7 מיליארד דולרים,
ב- 2013 גיויסו 5 מיליארד דולרים,
ב- 2014 הצפי הוא, שיגויסו 10 מיליארד דולרים.

זו תופעה הגדלה באופן אקספוננציאלי ויותר לא ניתן להתעלם ממנה. זה למעשה העולם החדש של גיוס כסף.

התחום הזה נחלק בגדול ל-4 תחומים ושיטות של גיוס ומימון המונים:

א. Reward. המגייס נותן בתמורה לגיוס דברים, שאינם אחוזים מהחברה. לרוב הוא נותן מוצרים או מתנות קטנות או שירותים קטנים ביחס פרופורציוני להשקעה של כל משקיע. 

יש כאן 2 מודלים עיקריים לגיוס:
1) הכל או לא כלום. דהיינו: אם לא מגיעים ליעד הגיוס, אז אין גיוס.
2) קמפיין גמיש. דהיינו: מטרת הגיוס יכולה להשתנות תוך כדי הגיוס.

מהניסיון שלנו, אנו ממליצים למגייסים ללכת על המודל של 'הכל או לא כלום' ולהציב יעדי גיוס הגיוניים. זה בד"כ מה שמצליח. חשוב לדעתנו, שפרוייקט מימון המונים לא יימשך באתר הגיוס יותר מ-45 יום.

חשוב לדעת לשווק את הפיתוח המוצג באתר המימון, אחרת לא ניתן לגייס לו כסף. זה מקצוע בפני עצמו. מהניסון שלנו, כ-40% מאלה המעלים קמפיינים לגיוס, מצליחים לגייס כסף. זה אחוז מאוד יפה ומראה, שאנשים משקיעים אנרגיה וחכמה בשיווק של הקמפיין שלהם.

ב. Donation. זה בעיקר לגיוס תרומות לצרכים ציבוריים או לצרכים לא כלכליים מובהקים. בד"כ אין תמורה למשקיעים. כאן יש משקיעים הנעלבים אם מציעים להם תמורה כי עצם התרומה נותנת להם סיפוק. 

ג.Equity. גיוס תמורת אחוזים מהחברה. בארה"ב זה הוסדר בחקיקה. בישראל זה עדיין לא ברור ודי בעייתי מבחינה חוקית ופרוצדורלית. אנו כרגע בדרך לחוק המגדיר מי זה המשקיע, מה זו השקעה ומה מקומו של המדען הראשי בכל התהליך הזה. זה חוק, שנועד למנוע הונאות ולהגן על המשקיעים וההשקעות. ההערכות הן, שהחוק הזה ייכנס לתוקף עד סוף 2015.

ד. Lending. הלוואות. זה תחום בצמיחה עצומה, עדיין מחוץ לרגולציה וזוכה לפופולריות הולכת וגוברת, גם בישראל. 

מעבר לזה יש את ה-Crowd Testing, שזה תחום של גיוס 'חכמת ההמון' לתחומים כמו עיצוב וייצור מוצרי צריכה המוניים, דוגמת בגדים. התחום הזה שונה לגמרי מ'מיקור המונים' ל-Testing של מוצרי תוכנה. הוא החל והוא יהיה פלח שוק חמישי בעולם מימון ההמונים. כרגע התחום הזה נדחף ע"י מעצבים וע"י אלה העוסקים בעיצוב וייצור מוצרים המיועדים לשווקים גדולים. די ברור, שזה יתפשט לכל תחומי התכנון, הייצור והצריכה של מוצרים מכל סוג".