2014 הייתה שנה מצוינת לפעילות האקזיטים בישראל

2014 היתה שנה מצוינת לפעילות האקזיטים בישראל
מאת: מערכת Telecom News, 7.1.15, 16:25

פעילות ההנפקות הראשונות לציבור הייתה הגבוהה ביותר למעלה מעשור. 6.94 מיליארד דולרים היה הסכום, שהתקבל ב-2014 מ-99 אקזיטים של חברות הייטק ישראליות.

באירוע, שהתקיים אתמול (6.1.15) ב-SOSA תל אביב, הציגו נציגי חברת המחקר IVC ומשרד עורכי דין מיתר ליקוורניק , גבע , לשם ושות' את דו"ח האקזיטים המלא ל-2014 בתעשיית ההייטק בישראל. כמו כן, התכנסו מיטב המומחים מהתעשייה, שהגיבו על ממצאי הדו"ח וניסו לייצר תחזית לשנת 2015.

דו"ח האקזיטים השנתי חושף מספר הבדלים מהותיים ומגמות מעניינות באקזיטים בשנה האחרונה.

פעילות ההנפקות הראשונות לציבור ב- 2014 - הגבוהה ביותר זה למעלה מעשור
שנת 2014 התאפיינה בעליה משמעותית במספר ובהיקף ההנפקות הראשונות לציבור 17 הנפקות הסתכמו ב-2.1 מיליארד דולרים בהשוואה ל-8 הנפקות ראשונות עם 0.36 מיליארד דולרים ב-2013.

הנפקת מובילאיי, העסקה הגדולה ביותר ב-2014, הגיעה לסכום של למעלה ממיליארד דולרים בבורסה הראשית NYSE בוול סטריט. בבורסה השניה בגודלה בניו יורק, נאסדאק, הונפקו ב-2014 לא פחות מ-11 חברות טכנולוגיה ישראליות בסכומים, שנעו בין 35 לכ-150 מיליוני דולרים. ההנפקה השניה בגודלה ב-2014 בוצעה ע"י סייפצ'רג' בבורסת AIM בלונדון.

אלון סהר, שותף בפירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות': "אמנם, ההיקף הכספי הכולל של העסקאות ב-2014 אינו שונה באופן מהותי מזה של 2013, אך תמהיל העסקאות מלמד על שינוי. הנתון המעניין ואולי אף המשמח של השנה קשור למספר החברות, שהנפיקו מניות לציבור. בחלק מהמקרים ההנפקה היא ״טרנד״ של השוק הנובע למשל מנכונות של השוק הציבורי להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים. במקרים אחרים ההנפקה לציבור משקפת יכולת ממשית של התעשיה לבנות חברות גדולות יותר ולאורך זמן. אפשר למצוא קשר בין היקף ההנפקות הציבוריות מחד, למספר עסקאות הגיוס בצמיחה (growth round), שנמצא אף הוא בעליה. לאור הצלחות במקרים כמו מוביל-איי וסייבר ארק, 2 חברות, שצרפו משקיעים בשלבים מאוחרים ואח"כ פנו לנתיב ההנפקה לציבור, אנו מצפים לראות יותר ויותר חברות הפונות לכיוון זה. יתכן ויש במגמה זו וביכולת לבנות חברות גדולות יותר, כדי להסביר גם נתונים הקשורים לעסקות המיזוג והרכישה, לפיהם מספר העסקות הקטנות מ-5 מיליון דולרים הוא הקטן ביותר מזה עשור (25 עסקאות)".

ב-2014, מיזוגים ורכישות של חברות הייטק ישראליות הסתכמו ב- 4.84 מיליארד דולרים, ירידה של 22% בהשוואה ל- 6.23 מיליארד דולרים ב-2013. מניתוח עסקאות מיזוג ורכישה לפי גודל עולה, שב-2014 התרחשה עליה של 45% במספר העסקאות בטווח שבין 100 ל-500 מיליון דולרים, עם 16 אקזיטים, שהסתכמו ב-2.91 מיליארד דולרים בהשוואה ל-11 עסקאות ב- 2013, שהסתכמו ב-2.57 מיליארד דולרים. 5 עסקאות בין 50 ל-100 מיליון דולרים הניבו 425 מיליון דולרים במצטבר, 73% יותר מ-246 מיליון דולרים מ-4 עסקאות בטווח זה ב-2013. גם מספר המיזוגים והרכישות בטווח שבין 10 ל-50 מיליון דולרים עלה, כ-13% לעומת שנה קודמת.
 
עליה בעסקאות בטווח של 100 עד 500 מיליון דולרים ב- 18 עסקאות ב-2014 מול 12 ב-2013
ניתוח כל האקזיטים לפי גודל מראה, שחל זינוק של 156% בהיקף ההון, שנכנס מעסקאות בטווח של 50 עד 100 מיליון דולרים, בעיקר הודות לעליה במספר ההנפקות - 8 עסקאות מתוך 13 היו הנפקות בורסאיות, שהיוו 58% מסך ההון, שנמדד בעסקאות בטווח הזה. במקביל, חלה ירידה של 36% במספר העסקאות מתחת ל-5 מיליון דולרים, מגמה שנמשכת משנה קודמת.

השינוי בגודל העסקאות אחראי על 2 מגמות הפוכות לכאורה. מחד, חלה ירידה בהיקף עסקת המיזוג והרכישה הממוצעת מ-62 מיליון דולרים ב-2013 ל-59 מיליון דולרים ב-2014 בעסקאות מתחת למיליארד דולרים. מאידך, חלה עליה ניכרת בשווי מכפיל העסקה הממוצע (מדד ההחזר על ההון) על עסקאות מיזוג ורכישה בהיקפים אלה, ממכפיל של פי 4.29 על הכסף במכירה של חברה ב-2013, ועד למכפיל של פי 6.22 על הכסף בעסקה דומה ב-2014. מדד ההחזר על ההון, שמחושב כיחס בין הסכום, שהתקבל מעסקאות אקזיט לסך ההון, שהושקע בחברות, שביצעו אקזיט עד למועד המכירה או ההנפקה (שניהם במיליוני דולרים), משקף את הערך היחסי, שהפיקו המשקיעים בחברות ממכירת חברות והנפקתן.
  
מיזוגים ורכישות: עליה של 45% בהחזר הממוצע על ההון באקזיטים ב-2014
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC: "למרות שהסכום, שהתקבל ממיזוגים ורכישות משקף ירידה בהשוואה לשנה קודמת, 2014 היתה הרבה יותר מוצלחת במונחי ההחזר על ההון למשקיעים. צריך לזכור, שבניגוד להנפקה בה המשקיעים לא תמיד מפסיקים להחזיק במניות החברה ויש להם הזדמנות להעלות את שווי המניות שבידיהם, כמו שקרה אחרי הנפקת מובילאיי, בעסקת מכירה המשקיעים יוצאים מהחברה. הכסף המתקבל ממכירה מתחלק בין היזמים, המשקיעים ולעתים גם עובדי החברה, והמשקיעים מחפשים החזר חיובי על ההשקעה. בעולם הון הסיכון, נהוג לשאוף להחזרים של פי 3על הכסף המושקע לפחות. מהבחינה הזו, 2014 היתה שנה מצוינת וב-3 סקטורים – מדעי החיים,קלינטק ותקשורת - היו מכפילים גבוהים במיוחד השנה".
 
הזמן הממוצע לאקזיט עמד על 9 שנים ברוב הסקטורים למעט קלינטק
מבין 82 עסקאות רכישה של חברות הייטק ישראליות ב- 2014, 24 נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות, לעומת 19 עסקאות בשנה הקודמת. הדוח בודק גם את מספר עסקאות המיזוג והרכישה בהן חברות הייטק ישראליות היו דווקא בצד הרוכש. 42 חברות הייטק ישראליות בחרו ב-2014 לצמוח באמצעות רכישת חברה אחת לפחות בישראל או בחו"ל והיו אחראיות ל-57 עסקאות בסך הכל.

הדו"ח  מציע ניתוח של פרק הזמן הממוצע, שלוקח לחברות הייטק ישראליות להגיע לאקזיט בעסקאות מעל 50 מיליון דולרים, שמייצגות את עיקר ההכנסות מאקזיטים. באופן כללי, טווח ממוצע של כ-10-12 שנים מזמן ההקמה של סטארטאפ ועד האקזיט, מספק את התשואות המיטביות ואף עומד במסגרת מחזור החיים של קרן הון סיכון. שלא כמו בשנים קודמות, ב-2014 לא היתה שונות גדולה בין הסקטורים השונים מלבד קלינטק, ופרק הזמן הממוצע לאקזיטים, שבוצעו ב 2014 ביתר הסקטורים עמד על 9 שנים מהקמה ועד מכירת החברה או הנפקתה.
 
התחזית לשנת 2015 – אופטימיות זהירה ...
את הארוע סיכם פאנל מומחים, בו נותחו ודנו בתוצאות הדו"ח, ניסו לחזות את 2015 ולענות על שאלות היזמים המשתתפים. בין המשתתפים בפאנל: רונן ניר מכרמל ונצ'רס, רמי ברכה מפיטנגו, שמיל לוי מסקויה, אורן בר-און מ -EY ומיכל גבע מ -.Triventures
בדיון עלו כמה נקודות עיקריות: משקיעי הון סיכון בישראל מעודדים את החברות לחשוב IPO, המטרה ל"גדל" חברות גדולות ורווחיות, כיום יש יותר כסף להשקעות ממספר ההשקעות הדרושות ולכן החברות צריכות לפעול ולהגדיר את אסטרטגיית גיוסי ההון בהתאם. מצב אופטימי זה של השוק בישראל הוא חלון הזדמנויות (אולי בועה?), שלא ברור מתי ייסגר ולכן חברות צריכות לדעת לנצל הזדמנויות, אך גם להיות ערוכות ליום שאחרי...  

הדו"ח המלא להורדה – כאן.