חשיפת "הצפצוף על הכל" סביב הייצוג המשפטי ב"פרשה הסודית"

ב"פרשה הסודית" יש קטע אחד, שהוא בכלל לא סודי: איך כספי המדינה עוברים בלי חשבון לעורכי דין פרטיים תוך צפצוף ארוך על כל נורמה, בחיפוי הדדי מלמעלה עד למטה של "קליקת הפרקליטים", שמחפים על חשודים ומונעים חקירת משטרה בעניין. 
מאת: אבי וייס, 31.1.15, 04:00

ב"פרשה הסודית", שהיא עדיין סודית מסיבות שכבר רמזתי עליהן בהרחבה כאן (ותרגילים נוספים, שנעשו לאחרונה כדי להמשיך ולשמור עליה חסויה, תרגילים ממש שקופים לכסות על מעשים פליליים לכאורה של בכירים), יש כמה מקטעים, שהם אינם סודיים, מהסיבה הפשוטה: הם לא הובאו לדיון בבית המשפט ולא הוטל עליהם "צו חיסיון". הם פשוט רק נסתרים מהעין.

את השערורייה החמורה ביותר בעניין זה חשפתי בהרחבה כאן, כיצד היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד, כחלק מ"קליקת הפרקליטים"), בגיבוי מלא של מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) ושר התקשורת היוצא גלעד ארדן, שכרו (כמובן בלי כל מכרז) את שירותי משרד עורכי הדין של תמר גולן, בעלות של קרוב ל-200 אלף ש"ח, ניגוד לכללים שמיד נעמוד עליהם ובניגוד עניינים חמור של כל המעורבים בפרשה זו.

אם בשלב של לפני החלטת בית הדין לעבודה בת"א, עוד אפשר לטעון, ששכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן נועדו בכדי לסייע למחלקה המשפטית במשרד התקשורת כדי להגן על עובדי מדינה בפעולותיהם עקב תפקידם, הרי מהרגע, שפסק הדין יצא לאור והונח על שולחנם של בעלי התפקידים במערכת הממלכתית, אי אפשר לטעון יותר "לא ידעתי".

זאת, כי בעניין זה יש כללים מאוד ברורים ובכללם מצוי המשפט הבא: "במקרים בהם מדובר בחשד לעבירות חמורות, הכרוכות בקלון ובפגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון, תינתן הגנה משפטית רק לאחר אישור הוועדה. הוועדה תחליט בעניין לאחר שתשקול את מכלל נסיבות העניין, ותוך התחשבות באפשרות הפגיעה באמון הציבור כתוצאה ממתן הגנה משפטית על ידי המדינה".

היות ועו"ד תמר גולן המשיכה וממשיכה (ותמשיך) לספק הגנה משפטית (בערר הנדון כעת בבית הדין הארצי לעבודה), בפטור נוסף ממכרז (שלא ברור איך בוצע), שהוצא לה ע"י היועצת המשפטית של משרד התקשורת תוך חשד לניגוד אינטרסים של העוסקים בתחום), ברור, שטענת "אי ההבנה" לא יכולה כעת להתקבל על הדעת. יודגש שלעניין הזה יש פרק שלם וארוך, מאוד ברור ומובן שמצוי כאן, בתקשי"ר, שמדבר בדיוק על הסיטואציות שאנו עוסקים בהם כאן (מתן הגנה משפטית לעובדי מדינה, בשל פעילותם במסגרת מילוי תפקידם). 

יתרה מכך. מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) אחראי אישית למימוש ואכיפת העניין הזה במשרדו והוא לא יכול לחמוק מהאחריות הזו. למה? מפני שאך לפני כשנה וחצי, בעת שנכנס לתפקידו, נציבות שירות המדינה שלחה לאבי ברגר את "קובץ ההנחיות למנכ"ל" (מצוי להורדה מכאן), ובקובץ ההנחיות הללו למנכ"ל שקיבל, בעמוד 84 בפרק כ' הנקרא "הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות", כתוב בדיוק איך לנהוג במקרים כמו אלה הקיימים כאן ב"פרשה הסודית". המנכ"ל (אבי ברגר) צפצף צפצוף ארוך על הכתוב בהנחיות הללו, שחלות עליו באופן אישי כמנכ"ל המשרד. 

למה המנכ"ל (אבי ברגר) יכול בלי כל דאגות לצפצף על ההנחיות הכתובות שקיבל כמנכ"ל? כי "קליקת הפרקליטים" מחפה עליו (ועל כל מי שקשור בעניין). זה כולל גם את עו"ד ציפי ליבני, שהייתה שרת המשפטים (ולא טרחה להגיב על החשיפה, עוד בהיותה בתפקיד), ואת עו"ד אמי פלמור (בתמונה למעלה), מנכ"לית משרד המשפטים, שמונתה לתפקיד ע"י עו"ד ציפי לבני בפברואר 2014. היא הייתה אחת מראשי "הקליקה" של משרד המשפטים: הפרקליטות והיועמ"ש. 

אולם, שרת המשפטים שהחליפה אותה במאי 2015, איילת שקד, השאירה אותה ואף נתנה לכל מעשיה גיבוי וחיפוי מוחלטים. 

עו"ד אמי פלמור בתוקף תפקידה כמנכ"ל משרד המשפטים, גם עומדת בראש "הוועדה להגנה משפטית", שאמורה הייתה לדון בנושא הייצוג המשפטי של בכירי משרד התקשורת ב"פרשה הסודית". גם עליה חלים ההנחיות למנכ"ל, עם אותם כללים שציינתי קודם. כך, כולם מחפים אחד על השני, מלמעלה עד למטה.

בעלי תפקידים בכירים אחרים בשירות הממשלתי, החל מנשיא המדינה דרך שרים, שופטים, חברי כנסת וראשי ממשלה, גם עובדים בכירים וזוטרים בשירות הממשלתי, כולם נאלצו לעבור דרך "הוועדה להגנה משפטית" ולעמוד בכללים ובהחלטות שלה, כאשר היו מצויים במצבים דומים ואף זהים, וזה עלה להם הרבה מאוד כסף (וחשיפה שלילית בתקשורת). רק ראשי משרד התקשורת קיבלו "חסינות" ו"חיפוי". גם "חסינות מחקירה משטרתית". פשוט לא ייאמן. 

בנוסף, מדובר בהתנהלות שסותרת במפורש את האמור בתקשי"ר סעיף 40.38 ובמיוחד את תת סעיף 40.384 ו-40.385 (ב) האומר: "אין בהוראות אלו כדי לגרוע  מן הצורך בקבלת הסמכה או יפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה לצורך ייצוג המשרד בפני בית המשפט או בפני גוף מעין משפטי;", מה שלא בוצע. 

אציג כאן את כל התכתובות, שהיו לי עם הגורמים המשפטיים במשרד התקשורת, בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים, כדי להציג ולחשוף לאור כיצד החיפוי הזה עובד. 

ההתכתבות עם משרד התקשורת:
פניתי למשרד התקשורת ושאלתי: "על פי הידוע לי, עו"ד תמר גולן ממשיכה עד היום לספק שירותים משפטיים לעובדי משרד התקשורת, במה שמכונה "הפרשה הסודית" (בית הדין האזורי לעבודה ת"א - ס"ע-54170-09-11 ו- בר"ע 41203-09-14 בבית הדין הארצי לעבודה).

את החלק של עו"ד תמר גולן בתיק זה חשפתי כאן, לרבות העבירות לכאורה, שבוצעו ע"י היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) בכך, שהשירותים, שסופקו והתשלומים הללו לעו"ד תמר גולן, לא נעשו על פי הנהלים הידועים של "מימון משפטי לבכירים" בשירות המדינה.

מה נעשה (או לא נעשה) כדי להפסיק את העבירות הללו ולדרוש, שהבכירים המקבלים הגנה משפטית מעו"ד תמר גולן מתקציב משלמי המיסים, ישלמו מכיסם את המימון המשפטי שלהם, כמפורט ב"כללי המימון לבכירים"?

תגובת משרד התקשורת: "מיותר לציין, כי אין מדובר במימון משפטי לבכירים בשירות המדינה, כפי שאתה טוען , בטעות או שלא בטעות, אלא, במתן הגנה לעובדי מדינה שפעלו במסגרת תפקידם, ונתבעו בשל כך על ידי העובד".

לכן השבתי: "הכללים, שדיברתי אודותם מצויים כאן. הכללים מאוד ברורים. אין צורך בהכשרה משפטית כדי להבין מה כתוב בכללים...".

תגובת משרד התקשורת: "זו בדיוק הטעות שלך, הם מקבלים הגנה כעובדי מדינה מטעם הפרקליטות, ולא הגנה משפטית לבכירים בשירות המדינה".

לכך הגבתי: "אין טעות, הכללים חלים שם על כל עובדי המדינה בכל סוג של דיון (לרבות לשון הרע, פיצויים, בי"ד לעבודה, וכיו"ב).
רק הוועדה ממשרד המשפטים מאשרת את ההוצאות והן נלקחות מקרן אחרת (קרן ענבל) ולא מתקציבי המשרד". 

לא קיבלתי תגובה.

לכן חזרתי ושאלתי: "המחירים של הגנה משפטית מקרן ענבל מפורטים כאן, ויש שם גם כללים להליכים בבית הדין לעבודה. למה לא ממלאים אחרי הכללים הללו?"

לא קיבלתי תגובה. די ברור למה. 

ההתכתבות עם נציבות שירות המדינה:
פניתי לנציבות שירות המדינה ושאלתי: "על פי הידוע לי, עו"ד תמר גולן ממשיכה עד היום לספק שירותים משפטיים לעובדי משרד התקשורת, במה שמכונה "הפרשה הסודית" (בית הדין האזורי לעבודה ת"א - ס"ע-54170-09-11 ו- בר"ע 41203-09-14 בבית הדין הארצי לעבודה).
את החלק של עו"ד תמר גולן בתיק זה חשפתי כאן, לרבות העבירות לכאורה, שבוצעו ע"י היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) בכך, שהשירותים, שסופקו והתשלומים הללו לעו"ד תמר גולן, לא נעשו על פי הנהלים הידועים של "מימון משפטי לבכירים" בשירות המדינה.
מה נעשה (או לא נעשה) כדי להפסיק את העבירות הללו ולדרוש, שהבכירים המקבלים הגנה משפטית מעו"ד תמר גולן מתקציב משלמי המיסים, ישלמו מכיסם את המימון המשפטי שלהם, כמפורט ב"כללי המימון לבכירים"?

תגובת נציבות שירת המדינה: "נושא המימון המשפטי לעובדים אינו בתחום אחריותנו, אלא נקבע על ידי ועדה בראשות מנכ"ל משפטים. לפיכך, יש להפנות השאלה למשרד המשפטים ולמשרד התקשורת".

ההתכתבות עם משרד המשפטים:
פניתי למנכ"לית משרד המשפטים ושאלתי: "על פי הידוע לי, עו"ד תמר גולן ממשיכה עד היום לספק שירותים משפטיים לעובדי משרד התקשורת, במה שמכונה "הפרשה הסודית" (בית הדין האזורי לעבודה ת"א - ס"ע-54170-09-11 ו- בר"ע 41203-09-14 בבית הדין הארצי לעבודה).
את החלק של עו"ד תמר גולן בתיק זה חשפתי כאן, לרבות העבירות לכאורה, שבוצעו ע"י היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) בכך, שהשירותים, שסופקו והתשלומים הללו לעו"ד תמר גולן לא נעשו על פי הנהלים הידועים של "מימון משפטי לבכירים" בשירות המדינה.
מה נעשה (או לא נעשה) כדי להפסיק את העבירות הללו ולדרוש, שהבכירים המקבלים הגנה משפטית מעו"ד תמר גולן מתקציב משלמי המיסים, ישלמו מכיסם את המימון המשפטי שלהם, כמפורט בכללי המימון לבכירים?"

תגובת משרד המשפטים הייתה קצרה: "בעניין זה עליך לפנות לדוברות משרד התקשורת". 

לכך הגבתי: "מצטער להטריד, אבל האחריות המלאה והבלעדית לעסוק בנושא לפי האתר הזה היא על משרד המשפטים: ראה כאן. הסמכות הזו לספק הגנה משפטית לעובדי מדינה בזמן מילוי תפקידם ועקב מילוי תפקידם היא סמכות, שההחלטה לגביה מצויה אך ורק במשרד המשפטים. לכן אני חוזר ושואל".

תגובת משרד המשפטים: "להלן התייחסותנו לשאלתך: למקרה המפורט בפנייתך, אין כל רלבנטיות לוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה. אין המדובר בעובדי מדינה, אשר שכרו באופן פרטי את שירותיו של משרד עורכי הדין ופונים לקבל החזר הוצאות הגנה משפטית מהוועדה. מדובר בהתקשרות של משרד התקשורת עם משרד עורכי דין למתן שירותים משפטיים שונים לפי בחירתו ושיקול דעתו של המשרד. לפיכך, בעניין זה עליך לפנות למשרד התקשורת".  

לאור התשובה הזו חזרתי ושאלתי: "איך התשובה כאן מסתדרת עם המשפט הבא:
'במקרים בהם מדובר בחשד לעבירות חמורות, הכרוכות בקלון ובפגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון, תינתן הגנה משפטית רק לאחר אישור הוועדה. הוועדה תחליט בעניין לאחר שתשקול את מכלל נסיבות העניין, ותוך התחשבות באפשרות הפגיעה באמון הציבור כתוצאה ממתן הגנה משפטית על יד המדינה'.
את המשפט הזה אני לא המצאתי, זה אתם (משרד המשפטים) ניסחתם ומופיע באתר שלכם.
במקרה שלנו, מדובר בעובדי מדינה בכירים, ששופטת קבעה, שמעשיהם הם מסכת ארוכה של עבירות המסתכמות תחת הכותרת 'עלילת דם'. זו הגדרה של השופטת, לא שלי.
דהיינו: מהרגע, שיש קביעה כה חריפה כזו ע"י בית המשפט, המשך ההגנה והערעור וכיו"ב אישית על עובדי מדינה אלה מכספי המדינה, היה חייב לעבור דרך אישור הוועדה, בדיוק כמו שכתוב בסעיף, שהבאתי כאן.
הכיצד אתם מתעלמים מהכללים, שאתם בעצמכם כתבתם והכנסתם בהחלטת הממשלה ובאתר משרד המשפטים?"

תגובת משרד המשפטים: "אין לנו מה להוסיף מעבר לתגובה שנמסרה לך".

שורה תחתונה: "קליקת הפרליטים" יכולה לכופף כל חוק, תקנה או נוהל, רק כדי לקיים את ה"סולידריות" של הקליקה ולחפות זה על זה, בלי כל בושה או פחד. הם פשוט נמצאים "מעל לחוק". ככה בדיוק מדינת ישראל מתנהלת. 

עדכון 31.5.16: לפתע, קיבלתי היום את התשובה (כאן), לגבי הבדיקה שהסתיימה ב-10.12.15 (לפני חצי שנה), לגבי תלונתי בעניינה של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים.

המשיבה היא עוד שיבוט של "הקליקה" ושרת המשפטים איילה שקד (בתמונה משמאל).

כך, עו"ד מיכל טנא, שהיא חלק בלתי נפרד מ"קליקת הפרקליטים", מרחה את הסיפור הזה, באוסף של שקרים והבלים.

זה היה ברור לי, שהחיפוי והגיבוי הבלתי חוקי נמשך ויימשך, מלמעלה עד למטה. 

כך, השרה איילת שקד הצטרפה ל"קליקת" תופרי התיקים וגורסי התלונות.

מזעזע ומטריד גם יחד.