אושרה הקמת רשות סייבר לאומית לביצור עוצמת ישראל בתחום הסייבר
מאת:
חיים חביב, 15.2.15, 20:21
החלטת הממשלה מסכמת עבודת מטה, שהצביעה על הצורך בגוף ייעודי להובלת פעילות הגנת הסייבר הלאומי בראייה ארוכת טווח. על הרשות החדשה למסד ולהטמיע סטנדרטים גבוהים בתחום הגנת הסייבר ולהחיל אסדרה שיטתית ורציפה של רמת ההגנה במדינה על מנת למנוע, או לפחות לצמצם, את פגיעותה לתקיפות סייבר.
הממשלה אישרה היום תכנית מקיפה להיערכות לאומית במרחב הסייבר. זאת, בנוסף למכלול תהליכים, שקידם מטה הסייבר הלאומי מאז הקמתו לפני 3 שנים, לביצור חוסנה של ישראל במרחב הסייבר.
הרשות תישא באחריות לאומית כוללת להגנת הסייבר ותוקם במתווה תלת-שנתי הדרגתי. הרשות תנהל את פעולות ההגנה למתן מענה מקיף נגד תקיפות סייבר, לרבות טיפול באיומים ובאירועים בזמן אמת. הרשות תפעיל מרכז סיוע בהתמודדות עם איומי סייבר, ה-
CERT הלאומי (
Cyber Event Readiness Team), במטרה לחזק את חוסנם של כלל הארגונים והמגזרים במשק.
הרשות תפעל לצד מטה הסייבר הלאומי, שימשיך בהובלת המדיניות הלאומית, בבניין כוח טכנולוגי פורץ דרך ובחיזוקה של ישראל כמובילה עולמית בתחום הסייבר. הרשות והמטה יהוו מערך סייבר לאומי אחוד במשרד ראש הממשלה, בראשות ראש המטה, ד"ר
אביתר מתניה
(בתמונה משמאל).
בנוסף, אישרה הממשלה החלטה לאסדרת שוק שירותי הגנת הסייבר הכולל בעלי מקצוע, מוצרים ושירותים באמצעות יחידה ייעודית, שתוקם במסגרת הרשות. לצד אלה אושרה אסדרה של היערכות הארגונים במשק בתחום הגנת הסייבר, מתוך כוונה להתבסס ככל האפשר על העצמת הרגולטורים הקיימים. בתוך כך, גם תגובש תכנית להפעלת מנגנוני סיוע לארגונים במשק, שיפעלו להעלאת רמת מוכנותם לאיומי סייבר.
כמו כן, החלטה זו אישרה מהלך, שיחייב את הממשלה בהטמעת סטנדרטים גבוהים בהגנת הסייבר כדי לשפר את הגנת נכסיה הדיגיטליים של ישראל וכדוגמה לציבור ולמשק. במרכזו תעמוד היחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), שתקום בתקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה ותהווה גוף הכוונה והנחיה מקצועי לכלל יחידות הממשלה. היחידה גם תקים
SOC (
Security Operations Center) ממשלתי – מרכז שליטה ובקרה ממשלתי למול איומי סייבר.
בנימין נתניהו, ראש הממשלה
: "אנו מביאים היום לממשלה החלטה, שתבצר את עוצמתה של ישראל בתחום הסייבר. האיום, שנשקף בתחום הסייבר, יכול לשתק מדינות. זה איום אסטרטגי, שיכול להיות משתק ופוגע לא פחות מאיומים אחרים ובתחומים מסוימים אף יותר, ואנו חייבים להיות ערוכים אליו ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. המטרה שלנו להמשיך ולשכלל את היכולת שלנו בתחום זה החיוני לביטחונה של ישראל לעתידה".
ד"ר
אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי: "זו החלטה היסטורית, שתעצב את ההתמודדות ישראל עם איומי הסייבר בעשורים הקרובים. מהלכים אלה יבצרו את חוסנו של המשק ויעודדו את הצמיחה בו. מדינות מפותחות רבות רואות בישראל מודל לחיקוי בגישתנו החדשנית והפרואקטיבית להזדמנויות ולאיומים בעידן הסייבר. ההחלטה תבסס את מעמדה החשוב של ישראל כמובילה גלובלית בתחום זה".
ראש מטה הסייבר הלאומי עדכן את הממשלה, שתעשיית הסייבר הישראלית רשמה הישגי שיא ב-2014. כ-30 חברות סייבר גייסו מעל 200 מיליון דולרים – כ-40% יותר מאשר בשנה שעברה. בנוסף, 8 חברות סייבר ישראליות נרכשו בסכום כולל של כ-700 מיליון דולרים. כן ניכרת התבגרות והתפתחות של חלק מחברות הסייבר הישראליות לקראת הנפקות.
קיימות הערכות שונות לעניין היקף הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה ממתקפות סייבר. כך לדוגמא, העריך הגנרל
אלכסנדר, לשעבר מפקד פיקוד הסייבר האמריקאי, שעמד בראש הסוכנות לביטחון לאומי (
NSA) בארצות הברית, שעלות גניבת קניין רוחני בארה"ב נאמדת בסך 250 מיליארד דולרים לשנה. מכון המחקר
CSIS וענקית אבטחת המידע מק'אפי העריכו ביוני 2014, שעלות פשיעת הסייבר הגלובלית נאמדת בכ- 400 מיליארד דולרים בשנה.
