גולן טלקום "חטפה סטירה" בבית המשפט בסוגיית שיחות הפרמיום בתעריף רגיל

תסבוכת נוספת בתחום "שירותי הפרמיום בתעריף רגיל". חברת גולן טלקום, שניסתה לא לשלם מיליוני ש"ח לחברות התקשורת האחרות, שהיא חייבת להן: פלאפון, סלקט תקשורת ועזי תקשורת, "חטפה סטירה" מהשופט מיכאל תמיר מבית משפט השלום בת"א-יפו. 
מאת: אבי וייס, 26.2.15, 10:30

הנושא המכונה בשם "שירותי פרמיום בתעריף רגיל", שמנוהל בכאוס רגולטורי אחד גדול (כמתואר בהרחבה כאן, כאן, כאן וכאן), נושא התקוע כעת בבג"ץ שהגישו כמה ארגונים חרדיים כנגד משרד התקשורת, קיבל שלשום תוספת די מפתיעה ומעניינת: הפסד לחברת גולן טלקום, כשכבוד השופט מיכאל תמיר (בתמונה משמאל), שופט בית המשפט השלום בת"א, לא רק שמחק את התביעה של גולן טלקום כנגד פלאפון, סלקט תקשורת ועזי תקשורת, אלא הוא גם חייב את גולן טלקום לשלם לכל אחת מ-3 החברות הללו 20 אלף ש"ח, עבור הוצאות טרחת עורכי הדין של החברות הללו, שנאלצו להגיע לבית המשפט ולהתגונן מול גולן טלקום.

ההחלטה של השופט במלואה נמצאת כאן להורדה, למי שמתעניין. 

מה טענה גולן טלקום בתביעה שלה (שנוהלה בפרוצדורה משפטית הנקראת "המרצת פתיחה")? היא טענה, ש"שירותי הפרמיום בתעריף רגיל" הם תעלול של רמאות, בו שיחות סלולריות עוברות לשירות קווי ב-IP וספקי השירות מנצלים את ההפרש בין הקש"ג הקווי (1 אג') לקש"ג הסלולרי (7 אג') כדי "לעשות קופה".

יכול להיות שגולן טלקום צודקת. אולם, המסלול המשפטי, שבו בחרה (לא לשלם חובות וללכת ולתבוע את חברות התקשורת האחרות בבית משפט, בשיטת "המרצת פתיחה"), הייתה מוטעית. במיוחד, כשמשרד התקשורת, שאמון על הטיפול בנושא, טיפל בו ואף הגיע לכך, שהנושא תקוע בבג"ץ.

עד שהבג"ץ לא יאמר את דברו, גולן טלקום אמורה לשלם את כל חובותיה בגין שיחות של "שירותי פרמיום בתעריף רגיל".

אגב הדיון בנושא זה, עלה בפרוטוקול בית המשפט, שגולן טלקום לא משלמת לחברות התקשורת עוד כמה חובות, למשל עבור שיחות לחו"ל דרך מב"ל (מפעיל בינלאומי), שלטענת גולן טלקום היא לא חייבת לשלם בגלל בעיות בגבייה. נושא זה גם הגיע לדיון בבית משפט אחר, ונדווח ברגע שתהיה בסוגייה זו החלטה שיפוטית.

נדמה, שהגישה הזו של: לא לשלם חובות ולתבוע, תיפול בסופו של דבר (כמו שקרה הפעם), על הראש של גולן טלקום. למה שלקוחות גולן טלקום ישלמו חובותיהם לגולן טלקום אם היא עצמה לא משלמת חובות? זו התנהגות שאין מקומה ביחסים בין ספקיות תקשורת. זה שיש רגולציה עקומה וכאוס רגולטורי בישראל, הטענות הללו צריכות להיות מופנות כנגד משרד התקשורת ולא בצורת אי תשלום חובות בין ספקיות התקשורת, ולתבוע אחת את השנייה בבתי המשפט. רק עורכי הדין של הצדדים מרוויחים מהשיטה הקלוקלת הזו.