Telecom News - כ-95% מהסטארטאפים היוצאים לארה"ב לגייס כסף או שותפים נכשלים

כ-95% מהסטארטאפים היוצאים לארה"ב לגייס כסף או שותפים נכשלים

דף הבית >> סטארטאפים - גיוס השקעות >> כ-95% מהסטארטאפים היוצאים לארה"ב לגייס כסף או שותפים נכשלים
כ-95% מהסטארטאפים היוצאים לארה"ב לגייס כסף או שותפים נכשלים בהשגת המשימות הללו
מאת: אבי וייס, 26.2.15, 07:30ארנון שפלן
 
מדוע ישראלים לא מצליחים למצוא בקלות שותפים, משקיעים, ערוצי הפצה או לקוחות בארה"ב. חשיפת המכשלות המביאות את רוב המנכ"לים והיזמים הישראלים לכישלון בכניסה לשוק האמריקאי. כל הטיפים ליזמים בדרך להצלחה.
 
"כ-90% מהיזמים הישראליים באים לארה"ב עם הערכת שווי עצמית לא ריאלית למיזם שלהם", מתאר ארנון שפלן, מייסד משותף ומנכ"ל TechExit . "בנוסף, אם המשקיע לא רואה מיד בעמוד הראשון מה היתרון שתביא ההשקעה שלו במיזם המוצג בפניו, זה מיד מוביל לאיבוד העניין שלו במיזם. הוא בכלל לא יקשיב להמשך המוצג בפניו ולא יקרא את החומר המוגש לו".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם ארנון שפלן (בתמונה), כדי לשמוע על הפער הקיים בין היזמים הישראליים למשקיעים והמנהלים האמריקאים ואיך ניתן לסגור את הפער הזה. זאת, לקראת תחילת תהליך של הוצאות משלחות של יזמים ישראליים להיפגש עם משקיעים, מנכ"לים ושותפים פוטנציאליים מצפון אמריקה, תהליך שכבר "רץ" בפועל, כפי שנחשף בהרחבה כאן ופתוח בפני היזמים הישראליים.
 
שאלה: מה למדת מתהליכי ההשקעה של משקיעים אמריקאים בסטרטאפים ישראליים?
ארנון שפלן: "אני עוסק באינטנסיביות ב-3 השנים האחרונות בהבאת סטארטאפים ישראליים למשקיעים ומנהלים בחברות הענק של צפון אמריקה, כדי ליצור תהליכים של השקעות ושותפויות של האמריקאים בעולם היזמות הישראלית.
 
ביצעתי גיוסים רבים ועזרתי ליצירת שותפויות בהיקף רחב. בשנה האחרונה זה נעשה גם בפלטפורמות שיזמתי ובניתי, עם כל השותפים שלי: TechExit ו-Israeli Investment Network שכולל מעל ל-40 אלף משקיעים. לאחרונה השקתי את היוזמה של TechExit IS US עם צוות ישראלי, שמסנן ומכין את הסטארטאפים בישראל טרם יציאתם לארה"ב.  
 
מהניסיון שלי, אני רואה, שהיזמים הישראליים, שמתעניינים בשוק של צפון אמריקה, טועים בכמה דברים בסיסיים ביותר:
 
א. חוסר מודעות לעקרונות של השוק האמריקאי. ישראלים מגיעים לארה"ב עם החוצפה הישראלית ומחפשים כסף וחושבים שזה עובד כמו בישראל. הבעיה הראשונה שלהם: אם הם לא גייסו בישראל, אז למה שהמשקיע האמריקאי ישקיע בהם? דהיינו: היזם צריך להראות, שיש לו משקיעים בישראל, למשל המדען הראשי, או חממה. זו פתיחה מצוינת להראות, שיש בך התעניינות בישראל עוד לפני שיצאת לארה"ב.
 
ב. בנוסף, היחס לכסף בארה"ב שונה לגמרי מהתפיסה הישראלית. 1 דולר ישראלי שווה 10 סנט של דולר אמריקאי. 1 דולר אמריקאי שווה 1 דולר. דהיינו: האמריקאים נותנים ערך רב לדולר שלהם, יותר ממה שהישראלים מייחסים לו.
 
משקיע ישראלי יכול להיות אימפולסיבי ולהשקיע על סמך הכרות מוקדמת, קשרים חברתיים וכיו"ב. אין דבר כזה בארה"ב. ממה שאני מכיר את עשרות אלפי המשקיעים ומאות קרנות ההשקעה, כל משקיע בארה"ב מכל תחום מעוניין בראש וראשונה לראות, שההשקעה שלו תניב לו רווחים. זה לא יכול להיות אחרת.
 
לכן, היזמים הישראליים לא יכולים לצפות לקבל כסף בקלות או בסכומים גדולים אם הם לא מביאים רווחים עתידיים, שניתן למדוד אותם למשקיעים.
 
ג. משקיע אמריקאי יכול להגיע עם ניסיון וידע בתחום, שבו הוא משקיע. אלה רוב המשקיעים. לכן המשקיע הזה יכול לחבר את היזמים עם חברות אחרות בארה"ב בתחומים, שהוא משקיע בהם כסף. המשקיע הזה רוצה לספק ליזמים את הניסיון שלו והקשרים שלו. אבל, היזמים הישראליים, במקרים רבים, לא מוכנים לקבל עצות מהאמריקאים.
 
כ-95% מהמשקיעים הרבים, שאני מכיר, מחליטים להשקיע בחברה רק בגלל שזה תואם את הידע והניסיון שלהם. כך, שנוצר קשר בין היזמים למשקיע, קשר של היכרות של התחום המקצועי בו הם מפתחים".
 
שאלה: למה ישראלים לא כל כך מצליחים לגייס בארה"ב?
תשובה: "ממה שאני רואה, במפגשים רבים, שהשתתפתי בהם ברחבי ארה"ב, בהם הופיעו יזמים ישראליים בפני משקיעים ומנהלים, שחיפשו עימם שת"פ, הדוברים הישראליים לא ידעו להציג את עצמם נכון.
 
החומר, שהם הציגו בפני המשקיעים, לא היה חומר טוב. למשקיעים אין זמן לקרוא סיפורים ארוכים. משום מה הפרזנטציות של הישראלים כוללות, כמעט בכל המקרים, התחלה שגויה.
 
העמוד הראשון, השקף הראשון, אמור להעביר את המסר. זה חייב להיות בצורת Pitch, 'נאום מעלית', הכי קצר שאפשר. המסר הזה צריך לכלול בעיקר דבר אחד: מה אתה מביא לשוק. זה העמוד והשקף הכי חשוב. זה התנ"ך של המיזם, שהיזם רוצה להפוך אותו לכסף.
 
לכן, צריך להתחשב בכך, שלמשקיע האמריקאי הממוצע אין בכלל סבלנות. הם מוצפים כל הזמן ואין להם זמן, אנרגיה וסבלנות לשמוע נאומים ארוכים. במיוחד כאשר מקריאים את הנאומים הללו מתוך השקפים.
 
אם השקף הראשון לא 'מדבר' למשקיע, הוא לא ימשיך בקשר עם היזמים. יכול להיות, שליזמים יש מוצר מצוין עם פוטנציאל עצום, אבל הם מפספסים את הקשר שלהם עם המשקיע בגלל השקף הראשון.
 
בעיה חמורה נוספת היא בעיית האנגלית. במקרים רבים מדי האנגלית של היזם הישראלי אינה אנגלית ברמה טובה. בנוסף, המצגות לא מוכנות באנגלית אמריקאית. לכן, חייבים לדאוג, שמי שמציג יודע לדבר אנגלית אמריקאית והחומר שלו בנוי באנגלית אמריקאית. זה לא יכול להיות אנגלית של אנגליה.
 
אם בחומר של היזם יש אלמנטים המתאימים לאירופה, אין מה להכניס אותם למצגת המוצגת לאמריקאים. למשל: לא פעם ראיתי מצגות עם תמונות של משחקי כדורגל אירופאים כמו שיש גם בישראל. זה לא אומר מאומה למשקיע האמריקאי. זה בכלל לא מעניין אותו. הוא מיד רואה, שזה העומד מולו בכלל לא חי את המציאות של ארה"ב, שאין בה כדורגל אירופאי, אלא פוטבול. צריך להראות צילומים ודוגמאות מהווי החיים בארה"ב ולא משום מקום אחר.
 
צריך להבין את הראש האמריקאי. האמריקאים מכירים רק את ארה"ב. הם בכלל לא מכירים את העולם ורבים לא יודעים מה יש מחוץ לארה"ב. בטלוויזיה בארה"ב אין שום דבר ממה שקורה מחוץ לארה"ב. זה גם לא מעניין. זו המנטליות האמריקאית, שאמריקה היא מרכז העולם. רק אמריקה. אז צריך להתאים את המסרים של המיזם למציאות הזו".  
 
שאלה: איך היזמים הישראליים יכולים לשפר את הופעה והמצגות שלהם כשהם מגיעים לארה"ב?
תשובה: "הבעיה הראשונה מתחילה עוד לפני שהם מגיעים לארה"ב. בארץ, הסטארטאפים רגילים, שיש מסביבם הרבה תמיכה בחינם. יש יועצים בכל פינה ובכל תחום בחינם. ככה זה עובד בישראל אבל לא בארה"ב.
 
בארה"ב, בניגוד לישראל, זמן = כסף. אין את המודל החינמי הישראלי. לכן, הישראלים נתקלים בבעיה כשהם בארה"ב ורוצים ייעוץ כדי לשפר את התכנים והמצגות שלהם. הם נתקלים בכך, שכל אחד רוצה מהם כסף, או לכל הפחות אופציות. צריך להיות מוכן למצב הזה ולא לצפות, שהמודל הישראלי החינמי יעבוד בארה"ב.
 
הישראלים לא אוהבים, ככלל, לשלם למי שעובד עבורם. הם עובדים בשיטת 'מצליח'. זה לא יכול לעבוד בארה"ב וזה משאיר רושם רע מאוד. אנשים בארה"ב לא אוהבים לעבוד על בסיס 'הצלחה עתידית'. מי שאומר לאמריקאי שהוא עובד במודל של 'הצלחה', סביר להניח שהאמריקאי הזה ידחוף את ההצעה למגירה. זה פשוט לא עובד כך כאן וזה אחד המתכונים לכישלון בגיוס בארה"ב.
 
יש בישראל הרבה מאוד 'מאכרים' לחיבור סטארטאפים לשוק האמריקאי, שעובדים בשיטת 'מצליח', מול הסטארטאפים הללו. הם לא משקיעים זמן ולא טורחים בכלל ללמוד על המיזם. הם בונים את עצמם, שאולי יהיה להם אחוז אחד של הצלחה ואז הם ירוויחו. לעבוד על 1% של הצלחה, זה בכלל לא דבר מקצועי. זה מאוד נדיר, שמגייסים כסף בשיטה הזו בארה"ב. הסטארטאפים מבזבזים את זמנם על תהליכים כאלה, שלא מובילים לשום מקום מועיל עבורם".
 
שאלה: האם היזם צריך להגיע לארה"ב עם מוצר מוכן או לפחות בבטא?
תשובה: " צריך להראות את המינימום שזה POC - Proof Of Concept. חייבים לתת למשקיעים בארה"ב סקירה קצרה וממוקדת המראה, שלמוצר או לשירות שלהם יש ביקוש ממשי ויש דרישה של ממש ליוזמה שלהם.
 
תיאוריות לא שוות מאומה. צריך להראות, שהפיתוח הספציפי, שהמיזם מפתח, יש לו ביקוש ממשי ולהצביע מי מוכן לרכוש את זה בכסף. מאוד חשוב למשקיע לראות מה הביקוש הממשי לפתרון ולמי זה נחוץ.
 
יש יותר מדי פתרונות מאולצים ולא דרושים. בבחינת Nice to have. זה לא יקבל השקעה מאיש בארה"ב. רבים בכלל לא יודעים לזהות מה שוק היעד שלהם ומיהם הלקוחות האמתיים שלהם. זה דבר חשוב, שיש לבחון אותו ב-POC ולהציג אותו בפני המשקיעים".  
 
שאלה: כמה מהיזמים הישראליים מגיעים לא מוכנים לארה"ב?
תשובה: "זה נתון מדהים: בין 90% ל-95%. זה דבר ממש מקומם. זה המקור העיקרי לכישלון של גיוס כסף ושותפים בארה"ב. כמעט כל הסטארטאפים מגיעים לארה"ב לא מוכנים וכושלים. אחר כך הם יכולים להאשים את כולם, חוץ מאת עצמם. זו המציאות, שאני רואה יום יום".
 
שאלה: מה המענה למצב החמור הזה?
תשובה: "להתכונן. אצל האמריקאים אין דבר כזה שנקרא 'שלוף'. יש רבים העושים את ההכנות לבד וזה ממש לא מוצלח.
 
ברוב המקרים, שאני רואה, המנכ"ל, שהוא גם היזם, עושה הכל לבד. אין דיונים, אין עבודת צוות, אין משוב, אין בחינה עצמית וחיצונית. פשוט, המנכ"ל עושה הכל לבד ויוצא לארה"ב למצוא כסף ושותפים. אז ברור שהוא ייכשל. זה קורה בכ-95% מהמקרים.
 
יזמים שהם מנכ"לים, חייבים ללכת ולקבל חוות דעת, לבצע עבודת הכנה נכונה, לבצע חזרות, לקבל משובים מוקדמים. לעיתים, בכלל עדיף שלא המנכ"ל יופיע בארה"ב, בגלל שהוא לא שולט באנגלית אמריקאית. בלי הכנה נכונה, המנכ"לים עושים שגיאות רבות".
 
שאלה: מהן השגיאות הנפוצות  של מנכ"לים בדרך לגיוס הכסף בארה"ב?
תשובה: "אוכל לציין מה מרתיע את המשקיעים האמריקאים:
 
א. כ-90% מהיזמים הישראליים באים לארה"ב עם הערכת שווי עצמית לא ריאלית למיזם שלהם. הם הדביקו מספרים בטבלאות אקסל וחושבים, שהאמריקאים ייקנו את זה. זה לא עובד ככה בארה"ב.
 
רבים רוצים למשל 4 מיליון דולרים כשווי של החברה החדשה שלהם. זה המצב של חלק ניכר מהסטארטאפים הצעירים היוצאים לארה"ב. גם אם היזם השקיע כסף (מכיסו, או מאיזה אנג'ל ישראלי) וזמן פיתוח במיזם, זה בכלל לא אומר שיש לו איזה ערך.
 
הערך מגיע רק ממקום אחד: האם יש לך לקוחות המוכנים לשלם על היוזמה שלך וכמה הם מוכנים לשלם. כך מודדים ערך של חברה בארה"ב.
 
יש משקיעים, וזה יותר ממחצית המשקיעים, שאני מכיר, שרוצים לראות מכירות, לפחות התחלת מכירות. כי רק מכירות בפועל מצביעות, שיש ערך למיזם ושיש לו קונים. משקיעים לא אוהבים להשקיע בחברות, שאין להן הכנסות, חברות המספרות סיפורים על שווקים פוטנציאליים של מיליארדי דולרים. זה לא עושה רושם בכלל על המשקיע האמריקאי. הם רוצים בראש וראשונה לראות דרישה לפתרון, ביקוש, לראות, שיש אנשים המוכנים לשלם על המוצר או השירות וכמה.
 
סטארטאפים ישראליים רבים פונים ישירות לקרנות הון סיכון (VC) אמריקאיות. אבל הם לא עשו שיעורי בית והם אינם יודעים, שה-VC האמריקאים, בדיוק כמו הישראליים, לא רוצים סיכונים. ה-VC האמריקאי הממוצע רוצה לראות סטארטאפ רק אחרי שיש לו מכירות של לפחות 2 מיליון דולרים לשנה. לפני כן, אין סיכוי, שהוא ישקיע בו. זה חסם מאוד גדול לישראלים.
 
בערוץ הטלוויזיה NBC יש תכנית ששמה Shark Tank. אני ממליץ ליזמים הישראליים לצפות בתכנית הזו, לפני שהם יוצאים לארה"ב. שם מציגים בכל תכנית איך יוצרים ערך לפתרון חדש בשוק האמריקאי. איך מתייחסים למוצרים, מה המשקיעים בארה"ב מחפשים ואיך קובעים ערך הגיוני ונכון לסטארטאפ.
 
משקיעים לא מוכנים לקבל ערך לא הגיוני, כמו שהישראליים אוהבים להציג את עצמם. בד"כ הם הולכים ומסתלקים, כשהם רואים מולם דבר כזה. לכן, לפני שמציגים ערך של חברה בפני משקיע אמריקאי, צריך לעשות הכנות עם אנשים המבינים את השוק האמריקאי, שמבינים מה הערך הכספי של חברה לפי תפיסת העולם האמריקאית.
 
ב. נושא חשוב נוסף בעיני המשקיעים זה נושא הפטנטים. אם ליזם יש איזה פטנט, שהוא כבר רשם, זה דבר חשוב מאוד, בעיקר במקרים, שאין עדיין הכנסות. זה כבר נותן איזה ערך לחברה. חשוב להראות פטנט, שנרשם לפחות לשנה בארה"ב. אם אין פטנט שנרשם, עדיף לשתוק ולא לספר סיפורים, שבעתיד היזם ירשום פטנט. זה מרתיע את האמריקאים.
 
ג. מחקרים. יש חשיבות אם מציגים מחקרים ספציפיים הנוגעים לתחום, שבו היוזמה עוסקת. לא מחקרים כלליים על כל העולם, אלא מחקרים ספציפיים המדברים על השוק האמריקאי ועל התחום הספציפי בו הפתרון החדש עוסק".
 
שאלה: איך היזמים יודעים, שהם מתחברים לאנשים הנכונים בארה"ב?
תשובה: "חשוב לבחון את הגוף, שעובדים מולו, האם הוא מתאים לסיטואציות העתידיות בצורה נכונה עם ההרכב האנושי הנכון. כדי להצליח צריך להשקיע. לכן, צריך לבחון מה משקיעים בקידום המיזם הישראלי בארה"ב כדי שהוא יצליח. קיצורי דרך לא מביאים שום תועלת. חשוב לבחון את הידע והניסיון של הגוף איתו מתחברים, מה אומרים עליו אלה שכבר התנסו בשירותים הללו בארה"ב.
 
האמריקאים לא סוגרים עסקה ולא מקבלים החלטה אחרי פגישה אחת. לכן, גם אם נפגשים עם בעל תפקיד בארה"ב, בין אם הוא VC, אנג'ל, לקוח פוטנציאלי או שותף פוטנציאלי, צריך לבצע Follow-Up. ה-Follow-Up זה לא דבר, שמבצעים אותו באימיילים או בטלפונים. האמריקאים מאוד רוצים קשר אישי. קשר של אמון. לכן, הסטארטאפ צריך איש משלו בארה"ב, שממשיך את הקשר.
 
מי שטוען, שהוא מייצג סטארטאפים בארה"ב וכל מה שהוא עושה זה לשלוח מיילים לאנשי קשר, זה דבר שפשוט לא עובד. אי אפשר לגייס כסף בצורה וירטואלית. יש צורך במגע האישי גם בארה"ב.
 
לחברת סטארטאפ המגייסת כסף יש 'שעון חול', שעון מאוד ברור, מהרגע שיצאה לדרך. אם נגמר הזמן, היזמים יפשטו את הרגל. לכן, אסור לבזבז את הזמן הזה על האנשים הלא נכונים.
 
חייבים לבחור מה הכי מתאים ומי מספק את כל הפתרונות, שהיזם צריך כדי להצליח בארה"ב. זה לא עניין של מזל. צריך להכיר היטב את כל מקורות הכסף בארה"ב. צריך לדעת איך להיות מחובר לאנשים המתאימים. ארה"ב היא ארץ ענקית. קל ללכת בה לאיבוד.
 
בנוסף, הישראלים לא תמיד יודעים להקשיב. למידה היא דבר חשוב ליזמים. מניסיוני, כ-50% מהיזמים המגיעים לארה"ב כלל לא מוכנים להקשיב. כשאני מזהה יזם כזה, אני מעדיף לא לעבוד איתו, כי אני יודע, שזה בזבוז זמן שלי ושלו.
 
לעיתים, אני רואה, שהפתרון לא נכון או שהוא מסובך מדי וקשה מיד להצגה. לכן, כדאי להגיע לארה"ב עם ראש פתוח ולא ללכת עם הראש בקיר. לעיתים צריכים לשנות כיוון תוך כדי הליכה, תוך כדי הפיתוח ותוך כדי הצגת המיזם בארה"ב.
 
לעיתים הפתרון לא עובד וזה לא דבר שלילי, שמשנים כיוון תוך כדי תנועה. אם הרעיון מצוי צריך לראות מה עושים. לעיתים המוצר פונה לשוק צר מדי או קטן מדי, אז צריך לחפש כיוון אחר לשוק, שיש בו רווחים טובים יותר. הטרנדים בשוק משתנים כל הזמן ולעיתים בין התחלת הפיתוח ולמועד הצגת המוצר השוק כבר זז. לכן, צריך לדעת לזוז עם השוק.
 
משקיעים ושותפים בארה"ב לא יתאימו את עצמם לרצון של הסטארטאפיסט. הם קודם כל מחפשים איך להרוויח. לכן, צריך כל הזמן לחפש מה הפתרון, שמביא ערך של ממש ללקוחות הקצה ויש בו מספיק כסף".
 
שאלה: מהם הטרנדים הכי מבוקשים בארה"ב לצרכי השקעה במיזמים?
תשובה: " הטרנדים די מוכרים לרוב יזמים. יש הרבה ביקוש לתחום הסייבר, ביקוש לפתרונות חכמים בעיקר לתחום הרפואי. מדובר בעיקר במוצרים רפואיים, לרבות מוצרים רפואיים לבישים. יש לנו משלחת היוצאת לארה"ב בדיוק בנושאים הללו בתחילת מרץ 2015.
 
אולם, לדעתי וממה שאני רואה, התחום הכי חזק כרגע אחרי הסייבר זה תחום המדיה והפרסום. ה-IoT נמצא בצמיחה, כך גם תחום ה-Fintech, ויש רבים המחפשים פתרונות לעולם ה-Retail. אני רואה גם תחילת ביקושים לעולם הבית החכם והעיר החכמה. כל מה שקשור לבית נמצא כעת בעלייה.
 
אולם, אני חושב, שמה שהכי מצליח זה מציאת פתרונות לא קונבנציונאליים לנושאים קיימים. זה תחום המעניין מאוד משקיעים. הדוגמה הכי בולטת הם הפתרונות של גט-טקסי ואובר לעולם המוניות. לוקחים שוק מסורתי קיים והופכים אותו על פניו, בפתרון יצירתי לא קונבנציונלי. כמובן, חשוב לבדוק אם יש ביקוש בשוק הזה לפתרון חדש. זה לרוב דורש מחקר מוקדם, מחקר מקצועי. זה לא עניין של ניחושים והשערות.
 
לא כל יזם הוא הגאון התורן ולא כל פתרון זה הדבר הכי גדול הבא בעולם. לעיתים קרובות, עושים כסף בארה"ב מגימיקים מאוד פשוטים. אפילו מכרטיסי ברכה. לא חייבים טכנולוגיות של 'המצאת המאה'. צריך להראות מה מתאים לשוק. למשל: האמריקאים ככלל 'חולים' על גאדג'טים, גאדג'טים הכי טיפשיים בעיני הישראלים, כמו כפתורים וסמלים. לכן, יזם ישראלי חייב לנווט את עצמו בשוק המקומי לפי התנהגות השוק המקומי. אי אפשר להביא תפיסה חדשה, שאינה משתלבת עם התפיסה המקומית. היזם הישראלי המצוי לא יצליח לשנות את האמריקאים עם הדברים, שנראים לו אולי כשטויות. בארה"ב עושים מהשטויות הללו הרבה כסף ואסור לזלזל בזה".
 
בדרך להצלחה



 
 
Bookmark and Share


 

LIVECITY

לוח מודעות

למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי בתחום ההיי-טק? - כאן

שאלות ותשובות לגבי האתר - כאן

מי אנחנו? - כאן.

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

שימרו על עצמכם והישמעו להוראות פיקוד העורף!!!!
 




1.5.24 - Axis Tel Aviv 2024

7.4.24 -  ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע

8.4.24 - 13th Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2024 

7-8.5.24 - ChipEx2024 

7.5.24 - Data Driven Factories - Industry 4.0 

6.6.24 - Israel Mobile Summit 

לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.
 

 

הכי ניצפים 

המחדל הגדול: איך המתקפה נעלמה מעיני המודיעין והטכנולוגיות שלו?- כאן 

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן

התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!" - כאן

7 "ראיות זהב" מרכזיות בתיק 4000 שאפשר להשליך מיידת היישר לפח הזבל - כאן

עדכונים שוטפים על הסודות המסתתרים בעדות אילן ישועה בתיק 4000 - כאן

האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ומיוחד את תופרי "תיק 4000"? - כאן

פירמידת השקרים שנבנתה ע"י היועמ"ש וגלובס סביב אילן ישועה כדי "להלבינו" - כאן

חשיפה דרמטית: אילן ישועה היה כנראה מוכן להעיד גם תחת אזהרה בתיק 4000 - כאן

האם אילן ישועה ייחקר ברשות ניירות הערך בחשדות החמורים שהתעוררו נגדו? - כאן

משפט שערוריית תיק 4000: עדכונים שוטפים ביחס למשפט נתניהו שחשוב לדעת- כאן

תיק 4000 המופרך: עדכונים שוטפים במשפט נתניהו שהציבור חייב לדעת! - כאן

חשיפת הסודות הכמוסים של ראשי הפרקליטות שמנהלים את "תיקי האלפים" - כאן

בכירים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש: הפרקליטות עשתה טעות בתיק 4000! - כאן

משפט "תיקי האלפים" המפוברקים נמשך: עדכונים שוטפים שהציבור אמור לדעת - כאן

גם על פי היומן של בנימין נתניהו מ-2015 - אין בסיס לכתב האישום בתיק 4000 - כאן

חשיפה: עוד ראיה מזכה לנתניהו בתיק 4000 מסתתרת בהחלטת מש' התקשורת - כאן

הסודות של ניר חפץ ואילן ישועה נחשפו באמצעות מוטי גילת שלא הבין אותם - כאן

עדכונים מהחקירה הנגדית של ניר חפץ שממשיך לפורר את תיק 4000 התפור - כאן

תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן

השלכות תיק 4000: איך הלבינו את המפעל המפלצתי של הפריצות לסמארטפונים - כאן

ממצאי ועדת מררי - שקרים, טיוח ענק וזריית חול בעיני הציבור - כאן

השלכות דו"ח מררי: איך העיזה המשטרה לרמות במצח נחושה שופטים בכירים? - כאן

חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשוית - כאן

2 הדלפות מהפרקליטות לאחר היום הראשון של החקירה הנגדית של שלמה פילבר כשאחת מהן מפילה את תיק פגסוס על המשטרה ובעקיפין על השב"כ - כאן

למה הוטל צו איסור פרסום על החשיפות בתיק 1000? כדי לחסום האמת! - כאן
 
מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. היכן היא כן מתחבאת? - כאן

 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
X
 
פרי הדמיון
 
טלגרם
 
לייבסיטי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP
לייבסיטי - בניית אתרים