ישראל מוקד משיכה למחפשים טכנולוגיות פורצות דרך בעולם סייבר
מאת:
חיים חביב, 24.3.15, 17:40
בשורה לתעשיית הסייבר: תקודם חקיקה ליישום החלטת הממשלה למתן הטבות מס לחברות סייבר הפועלות בסייבר ספארק. כיום פועלות בארץ כ-250 חברות המתמחות בסייבר. 30 מהן נוסדו בשנה האחרונה.
הבוקר נפתחה בת"א תערוכת הסייבר הבינלאומית
CyberTech2015 בחסות מטה הסייבר הלאומי. על רשמים ראשונים מאירוע זה דיווחתי –
כאן.
אלפים מבקרים בתערוכה, בהם מאות מראשי ענף הסייבר בעולם 'העולים לרגל' להתרשם מיכולות התעשייה הישראלית. בין המבקרים הבולטים נציגי תאגידי הענק קוקה קולה, בואינג,
AT&T ו-
Sears, ראש תחום הסייבר באו"ם
, ראש ענף סייבר במחלקה לאבטחת המולדת של ארה"ב, ראש תחום הסייבר בסיטי בנק, נשיא
RSA ועוד. לצד הועידה מתקיימת תערוכה ובה מציגים כ-100 סטארטאפים מישראל.
לפי הנתונים שנמסרו ממטה הסייבר הלאומי, פועלות בישראל כ- 250 חברות המתמחות בתחום הסייבר. 30 מהן נוסדו רק בשנה האחרונה, שהייתה שנת שיא לסייבר הישראלי: גיוס הון של מעל 200 מיליון דולרים ע"י 30 חברות סייבר ומכירה של 8 חברות סייבר ישראליות בסכום כולל של כ-700 מיליון דולרים. המגמה נמשכת גם השנה, 2015, עם 4 חברות, שנרכשו בחודשיים האחרונים בסכום כולל של כ-400 מליון דולרים, ההכרזה של
pay pal על הקמת מרכז סייבר בינלאומי בבאר שבע וגיוסים בהיקף של מעל ל-80 מיליון דולרים. עפ"י הערכות מטה הסייבר, נגרם לישראל נזק שנתי המגיע כדי 2 מיליארד דולרים כתוצאה מהתקפות סייבר.
אביתר מתניה, (בתמונה), ראש מטה הסייבר הלאומי, פתח את הוועידה: "במהלך השנה שעברה היינו עדים לזינוק הבלתי נמנע באיומי סייבר בכל הרמות – בתחכום, בהיקף, בשכיחות, במורכבות ובתעוזה
.
אנו מעודדים מהמודעות ההולכת וגוברת של ארגונים לחומרת האיומים האלה. ההכרה המשותפת, שנכסים ותהליכים יסודיים בכלכלה ובחברה עלולים להימצא בסכנה מוחשית, היא הקטליזטור לשיתוף הפעולה הנדרש בין כל בעלי העניין
.
אולם, ובמיוחד על רקע ההתקפות גדולות, שהיו השנה ובהן סוני, ברור יותר מאי פעם, שהציבור והשוק אינם יכולים לעמוד לבדם בנושא זה
.
בשנתיים האחרונות אנו פועלים עם כל שותפינו בממשלה במטרה ללמוד מה אנו יכולים וצריכים לעשות לשם הבטחת החוסן הלאומי בסייבר
.
לפני חודש אימצה ממשלת ישראל את המלצותינו ב-2 החלטות מתקדמות, שמתוות אסטרטגיה לאומית מקיפה וארוכת-טווח
.
החלטת הממשלה הראשונה מיישמת חשיבה מעלה-מַטָּה. במרכזה עומד גיוס כל היכולות הלאומיות להקמת רשות לאומית להגנת סייבר, שתפעל עם ולמען המגזר האזרחי כגוף מבצעי בעל יכולות טכנולוגיות משמעותיות ושותפויות לאומיות ובינלאומיות בהיקף נרחב
.
ההחלטה השנייה מגדירה מפת דרכים לאסדרת שוק הגנת הסייבר – בעלי מקצוע, מוצרים ושירותים – כאמצעי להקלה על החוסן הכללי . היא גם מבטאת את מחויבות הממשלה להוביל בתחום ולהוות דוגמה באמצעות נקיטת צעדים ממשיים. צעד אחד כזה הוא לדרוש מכל משרד ממשלתי להקצות לפחות 8% מתקציב טכנולוגיית המידע
(IT) להשקעה בהגנת סייבר. אני בטוח, שלא יעבור זמן רב עד שזה יהפוך להיות אַמַּת המידה לשוק כולו
.
אנו מאמינים, שהחלטות אלו משלבות באופן הולם בין מנגנונים, תקנות ותמריצים, ובו בזמן מאזנות בצורה הטובה ביותר בין אחריות מדינית לאחריות פרטית, תוך ראייה של הדינמיקה הבלתי צפויה בתחום
.
כדי שהגנה טובה יותר תהיה בת-קיימא, נדרשת טכנולוגיה טובה בהרבה, במיוחד ברמה הלאומית. אנו מתכוונים להמשיך לדחוף ולהשקיע כך, שהדור החדש של פתרונות יצא מכאן, מישראל
. זה זמן רב שהתעשייה הישראלית ידועה ככוח גלובלי בתחום הגנת סייבר ואני גאה לומר, שהיא ממשיכה לשבור שיאים
.
היקף רכישות של חברות סייבר ישראליות הסתכמו ביותר ממיליארד דולרים וההשקעות בחברות סייבר ביותר מ-250 מיליון דולרים.
אנו נרגשים מהבנייה הבלתי פוסקת בסייבר ספארק בבאר שבע, אליו הצטרפו יבמ, לוקהיד מרטין ופיי-פל לחלוצות
EMC ו-
JVPבמאמץ הלאומי שלנו ליצור סביבת סייבר יחידה במינה
.
אני מקווה, שנוכל בקרוב לתרגם לחקיקה את החלטת הממשלה על הטבות מס לחברות סייבר בסייבר ספארק כשהכנסת תתכנס שוב
.
אני סמוך ובטוח, שהמפגש בין בעיות אמתיות ופתרונות חדשניים יועילו לכל מי שנאבק באתגר הייחודי הזה, ועל זה בדיוק מדובר כאן, בסייברטק"
.
