Telecom News - הצרות בשוק הסיטונאי לא תיפטרנה מעצמן, וזה יהיה עוד יותר גרוע

הצרות בשוק הסיטונאי לא תיפטרנה מעצמן, וזה יהיה עוד יותר גרוע

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> הצרות בשוק הסיטונאי לא תיפטרנה מעצמן, וזה יהיה עוד יותר גרוע
קוראים שמתחילים לקלוט לאן הם נפלו בשוק הסיטונאי, מצפים להתעוררות משרד התקשורת כנגד בזק או לאיזה תהליך של כפייה על בזק, מה שיפתור להם את כל הבעיות. אולם, לא רק שאין תהליך כזה, מהניסון שנצבר באירופה, זה יהיה יותר גרוע.
מאת: אבי וייס, 29.3.15, 21:40אבי ברגר

מדינת ישראל נמצאת במצב מצוין לפי כל מדד אפשרי. מצ"ב כאן ניתוח של המגמות הכלכליות של ישראל ל-2015, מרויטר מידן בית השקעות, המסתמך על נתונים אובייקטיביים ובינלאומיים. אולם, בסקירה היפה הזו אין אפילו אינדיקטור אחד שנוגע לשוק התקשורת. מדוע? כי בשוק התקשורת אנו מאחור. ממש מאחור. 

אני מביא כאן את אחת מעשרות הפניות שאני מקבל בשבועות האחרונים, מלקוחות הפס הרחב שקראו את האזהרות שלי על "השוק הסיטונאי", אבל בכל זאת נטשו את בזק הלכו לשם, נפלו חזק (בדיוק כמו שהזהרתי...) וכעת מצפים שאולי אעזור להם להיחלץ מהמצב (או אולי משרד התקשורת יעזור להם):

"מר וייס. אני מודע לדעה שלך על השוק הסיטונאי וקראתי את כל המאמרים שלך בנושא. גם אם תגיד שהכול בלוף, עדיין אי אפשר להתחמק מהעובדה שבזק ממשיכה לעשות מאמצים כדי לחבל בשירות. דוגמאות: הורדת מהירות מכוונת (גם בשוק הסיטונאי זה צריך להיות Best Efforts).

זלזול במוקד השירות הסיטונאי:
לי פתאום הייתה בעיה בתשתית. השירות הטכני בספקית (ה-ISP שלי) מצלצל למוקד המיוחד שבזק הקימו - במשך שעה שלמה בזק לא ענו לו. הוא חוזר אליי אומר שאין מה לעשות ופתח פניה לבזק. למחרת, הטכנאי שוב צלצל אליהם, תפס אותם, הם זילזלו בו לא הסכימו לעשות ועידה איתי כלקוח ועשו בסוף טובה שאיפסו את ההגדרות.

כמו כן, עדיין יש בעיות בניודים.

דיברתי עם עובדת בזק בדרג ניהולי בינוני שאמרה לי שכינסו את כל עובדי בזק ואמרו להם במפורש "לקחת את הזמן" בטיפול בתקלות סיטונאיות. היא גם אמרה שהיא לא יכולה להודות באופן רשמי, אבל לא לציטוט, מרבית התקלות הן תקלות יזומות של בזק. מבקש ממך לבחון גם את הצד הזה של העניין ולבדוק מול משרד התקשורת, למה הם לא פועלים בנחישות במסגרת החוקית שיש להם, מול בזק".

תשובה ציבורית לפנייה: כדי להשיב על השאלות, אספר לך סיפור קטן, מה קרה בבריטניה לפני מעל ל-15 שנה. שם, הרגולטור לתקשורת החליט להטיל על חברת הבזק הבריטית - BT (בריטיש טלקום) משטר מאוד חמור של מה שמכונה כאן "שוק הסיטונאי", שכלל, בין היתר, רגולציה של SLU. זו רגולציה בדיוק כמו שיש כעת בישראל, שבה המתחרות ב-BT יוכלו להתקין ציוד שלהן במרכזיות של BT ולחבר אליו את חוטי הנחושת שיוצאים מהמרכזיות הללו עד לבתי הלקוחות. דהיינו: במקום שהחוטים יהיו מחוברים לציוד המרכזייה של BT, הם יחברו את חוטי הנחושת לציוד המרכזייה החלופי שהן אמורות להתקין שם.

הסתבר, שאחרי שנה, שום חברה המתחרה ב-BT לא התקינה ולו ארון ציוד אחד במרכזיות של BT. למה? כי בכל הסיורים לאתר מקום פנוי במרכזיות, כשמהנדסי ומנהלי החברות המתחרות ב-BT נכנסו לאיזו מרכזייה של BT, בכל מקום בבריטניה, המרכזייה הזו הייתה עמוסה בציוד, שהיה מפוזר בכל מקום ואפילו במסדרונות, ולא היה אפילו מטר אחד של מקום להכניס ציוד מתחרה !

מה קרה? BT פשוט רכשה ציוד עודף מסין לפי קילו, ומילאה כל מקום פנוי במרכזיות שלה, עם פסולת של ציוד, כדי למנוע מהמתחרות להכניס לשם ציוד שלהן, כפי שקבע הרגולטור הבריטי לתקשורת.

אחרי כמה ועדות חקירה ואין סוף דיונים שהתקיימו בבתי המשפט שם, עם אין סוף קנסות שלא הצליחו לגבות מ-BT, אתה יודע מה הייתה התוצאה הסופית? הרגולציה הזו בוטלה ובבריטניה עברו לרגולציה שונה של "שוק סיטונאי" שנקראת VULA, שיש בה יותר גמישות ויותר שיתוף פעולה בין הצדדים.

יש לסיפור הזה המשך מעניין, מה שקרה בשנה האחרונה שבו שוב BT כופפה את הרגולטור לתקשורת שם, כששילבה שידורי OTT (ובמרכזם שידורי ספורט) ביחד עם חבילות של 100 מגה בפס הרחב (מזכיר לך במקרה את המבצע הטרי האחרון של בזק?). את הסיפור המעניין הזה נשאיר לכתבה הבאה. 

דהיינו: אין שום כוח שבעולם, שחברה עסקית כלשהי, תשתף פעולה מלא עם מתחרותיה, כדי שהן תצלחנה לגנוב לה את הלקוחות ולהוציא כסף ממנה. זה מודל שלא עבד ולא יכול לעבוד, בשם מקום בעולם המערבי. זה מודל שמתאים אולי למשטרים הקומוניסטיים, שפשטו מזמן את הרגל.

לכן, בכתבה הבאה אנתח כיצד בזק תימרנה ובהצלחה את משרד התקשורת (בדיוק כפי שחזיתי), שהטלפוניה לא תיהיה ב"שוק הסיטונאי", בשיטה שמשרד התקשורת קבע. אין שום כוח שבעולם שיכול לשנות את המציאות הזו. הצטבר מספיק ניסיון בעולם המערבי כדי להבין את זה. זה שאתה לא הצלחת להבין את זה וטעית בהחלטות האישיות שלך, זו בעיה שלך ושל כל הפראיירים האחרים, שנפלו כמוך בפח. צר לי עליך. איש לא יכול לעזור לך. 

יש אנשים שקצת מנסים להבין מה אני כותב, ושואלים אותי: אם בבריטניה הגיעו למסקנה שאי אפשר "שוק סיטונאי" בכפייה ועברו למודל ה-VULA, למה אי אפשר ליישם VULA כאן בישראל? התשובה די מורכבת אבל כדי לפשט אותה אשיב רק בשלושה מישורים:

א. במודל ה-VULA יש "גמישות תעריפים", גם בזמן וגם במיקום (הגיאוגרפי) וגם בשירותים השונים שיש על הרשת, כדי לאפשר גמישות לספק הבזק ולנסות לעודד אותו להיות גמיש, בהתאם לרמות הביקושים ובהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. לעומת זאת, במודל ה-BSA/LLU/SLU שהופעל בישראל, שהוא "מודל קשוח". אין בו שום גמישות תעריפים. לכן, תעריפי בזק נקבעו מראש עד סוף 2018. כדי לשנות את זה, צריך לזרוק לפח עבודה של קרוב ל-10 שנים, עד שהגיעו לטבלאות המחירים הנוכחיות, ולבנות מודלים כלכליים לגמרי שונים, למעשה לבנות הכל מאפס. זה לא הגיוני ולא מעשי. 

ב. בישראל, משום מה, ויתרו על המסלול שנעשה בבריטניה: פירוק חברת הבזק - BT לחברת תשתיות ולחברת שירותים. בישראל, הלכו במסלול לגמרי הפוך, של איחוד כל חלקי קבוצת בזק. מודל ה-VULA ניתן ליישום קל יותר כשיש הפרדה מלאה בין תשתיות ושירותים. מודל ה-VULA הופך "לסיוט רגולטורי", אם מנסים להחיל אותו על קבוצה מאוחדת של תקשורת (דגמת מה שתהיה בזק כאן בעוד כשנה). דהיינו: גם מנקודת המבט הזו, ה-VULA אינו ריאלי ליישום כעת ובזמן הנראה לעין, בישראל.

ג. הרעיון הזה (של מודל ה-VULA) נבחן כבר ב"וועדת חייק" ולא התקבל. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה לשנת 2011 (מועד פרסום דו"ח חייק), כי צריך להקים ועדה ציבורית חדשה, שתשלול את המתווה של "ועדת חייק", שכרגע מיישמים בישראל, ותבחן דרכים חלופיות ל"שוק סיטונאי". זה תהליך שיכול לקחת שנים. . 

לכן, פנייתי האישית לכל לקוח השוק הסיטונאי שנפל בפח: אל תאמין לאף אחד שמוכר לך אשליות, דוגמת מנכ"ל משרד התקשורת - אבי ברגר, כי המציאות היא מאוד פשוטה וברורה:

א. ההוצאות שלך על הפס הרחב תעלינה עם השנים (רק תעלינה), אין שום דרך אחרת, כי זה המחירון שפורסם עד סוף 2018.

ב. רמת הביצועים שלך ורמת השירות שאתה מקבל תלך ותרד עד שתגיע קרוב לאפס. אין שום דרך אחרת, כי זו ההתפתחות הטכנולוגית של עולם הפס הרחב הקווי.

ג. בסופו של דבר, אם תרצה לקבל ביצועים ושירות, תצטרך לחזור לבזק (או אולי לעבור להוט). אין שום דרך אחרת, כי כך התפתחה הרגולציה של הפס הרחב הקווי. אם הרגולציה הנוכחית תבוטל וייעשה מעבר ל-WLR, תוכל להמשיך להיות לקוח של חברת מתחרה, אבל החברה הזו צריכה להפוך להיות שותפה עסקית של בזק. זה לא נראה תרחיש ריאלי כרגע. כל המתחרות בבזק חושבות כיום רק איך "לדפוק את בזק", על הגב שלך. זה מודל שאין לו שום סיכוי להצליח. חבל שתפסיד כסף, ביצועים, רמת שירות ועצבים בדרך. 
צרות בפס הרחב



 
 
Bookmark and Share