כיצד לנצל את היכולות הטכנולוגיות של ישראל להשפעה חיובית על סביבת חיינו?

כיצד לנצל את היכולות הטכנולוגיות של ישראל להשפעה חיובית על סביבת חיינו?
מאת: חיים חביב, 17.6.15, 21:37
 
בני גנץ: אם פעם, כדי להשפיע על מדינות וצבאות די היה לשלוח לזירה צבא משלך, כיום כמה אייפונים עושים את העבודה. בעולם זה, קווי גבול בין איומים וטכנולוגיות מיטשטשים. האיומים הופכים היברידיים.
 
הכנס השנתי, שערכו ב-16.6.15 יבמ ושותפיה בת"א, Business Connect 2015, התמקד במסר הקצר 'לתפוס את הרגע' ובמילים אחרות: כיצד למצות ולמנף את טכנולוגיות ה-Mobile, Social, Analytics and Cloud ההולכות ומתפתחות, והפכו זה מכבר ממגמה טכנולוגית לצורך עסקי של ממש. אין עוד ספק, שארגונים, שיידעו לנצל את ההזדמנות הגדולה, שמביאות טכנולוגיות חדשניות אלו, יוכלו לפתח שווקים וערוצים חדשים, לרשום הישגים עסקיים ולהוביל בתחומם.
 
הכנס והתערוכה, שהתקיימה לצדו, הציגו פתרונות ייחודיים של IBM בתחומים, שהחברה מגדירה כמנועי הצמיחה העיקריים שלה. בתחום המחשוב הקוגניטיבי הציגו חוקריה, בהם בכירי מעבדות המחקר של החברה בחיפה, את יכולות התקשורת בשפה טבעית, כלים חדשים המיועדים לסייע לרופאים בתהליכי אבחון וקבלת החלטות טיפול, ומערכות אנליטיות (מבוססות פלטפורמת ווטסון) המאפשרות הפקת תובנות חדשות על בסיס מידע עצום ורב, ברובו בלתי מובנה, שנצבר במגוון רחב של פורמטים ומקורות. החברה מציעה כיום את מכלול יכולות המחשוב הקוגניטיבי של ווטסון כשירות ענן.
 
ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל, התריע בכנס מפני האיומים ההולכים ומתעצמים בעולם העסקי: "אם פורצי מחשבים מצליחים לחדור למערכות המס של ארה"ב – IRS, אין עוד מי שיכול להרגיש נוח ומוגן לחלוטין במסגרת העסק שלו".
 
סטיב גולד, סגן נשיא בחטיבת ווטסון ביבמ העולמית: "מערכות מחשוב קוגניטיבי, בראשן פלטפורמת ווטסון, מאפשרות שותפות חדשה בין בני אדם ומחשבים, שמעצימה את הכישורים האנושיים. כמו בתהליך הקוגניטיבי האנושי, גם ווטסון צופה במציאות, קולט אותה בריבוי ערוצי קלט, מפרש מציאות זו, שוקל, מעריך ולומד באופן רציף אחר אפשרויות פעולה על בסיס הנתונים הנצברים בידיו ובוחר בחלופה האופטימלית.
 
כבר בעתיד הקרוב מאד, תהיה כמות המידע הנוצרת מדי יום בעולם, במגוון מקורות ופורמטים,  שקולה לערימה של 340 עתונים יומיים חדשים המונחים מדי יום מול כל אדם בעולם, כדי שיפיק מהם את המידע הדרוש לו, וללא כל ארגון מוקדם או מפתוח. ברור, שאין בנמצא בן אנוש המסוגל להתמודד עם אתגר זה ולכן נדרש מחשב המסוגל לקלוט, לעבד ולהפיק תובנות ממידע בלתי מובנה, באותו אופן, שבו היה בן האדם מתנהל, אולם במהירות ובכמות גבוהות הרבה יותר".
 
בני גנץ, (בתמונה למטה), הרמטכ"ל לשעבר, עמד על ההקבלה בין תהליך הניתוח והסקת המסקנות של ווטסון ובין תהליכי ההחלטות הצה"ליים בשני צמתי החלטות מרכזיים, בכהונתו כסגן רמטכ"ל וכרמטכ"ל. הוא חשף את התגבשות ההחלטה בדבר כניסת צה"ל לפעילות בתחומי הסייבר (אתמול נפלה החלטה בדבר היערכות להקמת זרוע סייבר בצבא), וסקר גם את הטיפול באירוע החדירה ההמונית של פלסטינים אל מעבר לגדר המערכת ברמת הגולן במהלך הקריסה הסורית בצפון. הוא סקר את תהליך הפקת הלקחים והטמעת שינוי ארגוני, שנועד לענות על השינויים בזירת האיומים.

גנץ: "המציאות בסוריה ובאזור בכלל השתנתה לחלוטין. בסוריה אין בעל-בית, אין מי ששולט וכל המציאות השתנתה. בניית המכשול ושינוי ההיערכות ברמת הגולן, הם שאיפשרו שימוש שונה בסדר הכוחות הצה"לי, כבר במהלך מבצע צוק איתן. כמו ווטסון, גם אנו השקפנו וזיהינו את מגמת השינוי, גם אם לא תמיד עד לרמת הפרטים. כך, למשל, היה ברור שעלינו להיכנס לתחום הסייבר.
אני מעריך, במבט לעתיד ולזירת האיומים המתפתחת, שהמציאות האזורית מאד כאוטית: במזרח התיכון מתחולל שינוי עמוק.

אם פעם, כדי להשפיע על מדינות וצבאות די היה לשלוח לזירה צבא משלך, כיום כמה אייפונים עושים את העבודה. בעולם זה, קווי גבול בין איומים וטכנולוגיות מיטשטשים. האיומים הופכים היברידיים: כך, נעשה שימוש מול אוכלוסיה אזרחית בטכנולוגיית טילים, שפותחה במקורה ככלי במלחמה בין צבאות וכך האוכלוסייה עצמה הופכת מבחינת האויב למגן אנושי בצדו שלו של הגבול וליעד בצד הישראלי. גם אם כולם אומרים, שלא צפוי עימות פעיל בין ישראל ובין צבאות, שמהווים איום פוטנציאלי, המרחק בין איום פוטציאלי לאיום פעיל קצר ביותר, במציאות השברירית הנוכחית.

אל מול הסביבה רוויית הסיכונים יש לחתור להסדר עם השכנים, גם אם לאבטוח שאפשר להשיגו. עצם חתירה זו, תשפר את התדמית הבינלאומית של ישראל כמו גם את הסביבה החברתית הפנימית. חשוב לזהות הזדמנויות כלכליות וליצור מארג יחסים ביננו ובין מדינות האזור עימן יש לנו זהות אינטרסים. יש לנצל את היכולות הטכנולוגיות של ישראל כדי להשפיע לחיוב על הסביבה בה אנו חיים".

המסר המזוקק והברור, שעבר אצל הדוברים הבכירים ובהדגמות, שהציגו יבמ ושותפיה, היה ברור: הארגונים, שיובילו את עולמנו, הם אלה, שיצליחו לנתח את מכלול הנתונים, שהם צוברים בארגון לתובנות עסקיות, וישכילו לתרגם אותן לתכניות פעולה ממשיות, שתאפשרנה להם אינטראקציה איכותית, ממוקדת מטרה עם כל לקוח ולקוח בדיוק ברגע הנכון ובמקום הנכון. ומי שיצליח לתפוס את הלקוח ברגע החסד המסוים הזה ולפעול בדיוק ברגע הנכון – יזכה.